בתי הקברות לחללי אויב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. יש להשלים את הערך על פי המידע המורחב בערך הערבי, בה מתואר על התנאים של הקברים, על מיקומים נוספים של קברים ועל המחבלים שקבורים בהם. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. יש להשלים את הערך על פי המידע המורחב בערך הערבי, בה מתואר על התנאים של הקברים, על מיקומים נוספים של קברים ועל המחבלים שקבורים בהם. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
מיכה בר-עם, "בית קברות לחללי אויב, הגליל" (1989), תצלום

בתי הקברות לחללי אויב הם מספר אתרי קבורה, הנמצאים בחזקתו ובאחריותו של צה"ל. הם משמשים לקבורת גופות של חיילי אויב מצבאות סדירים ושל מבצעי פעולות טרור אשר נהרגו בקרבות עם חיילי צה"ל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר הקבורה הראשון הוקם ליד גשר אדם בבקעת הירדן בשלהי שנות ה-70. נקברו בו גופות של מחבלים מן השטחים ומסתננים שחדרו מירדן ונהרגו על ידי צה"ל. בין השאר נקברו בו המחבלים שביצעו את פיגוע כביש החוף במרץ 1978. אתר הקבורה השני הוקם ליד גשר בנות יעקב שבגליל העליון. בו נקברו גופות לוחמי אויב שנהרגו בקרבות עם צה"ל ברצועת הביטחון בלבנון.

בשנת 2000 הועתק האתר מאזור גשר בנות יעקב לתחומי מחנה צה"ל בעמיעד[1]. אתר זה הוא שטח מגודר ומסומן בשלט. אדמתו חשופה ואין נעשות בו עבודות גינון סדירות. הקברים בו אינם מסומנים במצבות קבע אלא בשלטים. שם נקברו בין היתר גופות של אנשי חזבאללה שנהרגו במלחמת לבנון השנייה.[2] הטיפול בגופות חללי האויב וקבורתן נתון בידי אגף כוח האדם בצה"ל והרבנות הצבאית הראשית. הוא נעשה בהתאם להוראותיה של פקודת מטכ"ל בנושא זה. הקבורה היא ארעית, מתוך הנחה כי גופותיהם של חללי האויב יוחזרו לארצותיהם בעתיד. הקבורה נעשית ללא טקס, בארון עם מספר סידורי, לאחר תיעוד כל פרט הקשור לזיהוי הגופה[3].

אתר הקבורה בצפון ישראל הוזכר בתקשורת פעמים אחדות על רקע עסקאות חילופין שנערכו במהלך השנים בין ישראל לבין חזבאללה. במהלכן הוציאה ישראל מקבריהן שם גופות של אנשי הארגון והשיבה לו אותן בתמורה להשבת חטופים וחללים ישראלים מלבנון.

ב-2017, לאחר הפסקה של מספר שנים, חזרה ישראל לקבור מחבלים מיהודה ושומרון בבית הקברות ליד גשר אדם.[4][5]

מיקומי האתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. בית הקברות הסמוך לעמיעד הוא בית הקברות הנמצא בתוך בסיס צה"ל בעמיעד ובו כ-500 קברים של חיילים ומחבלים פלסטינים ולבנונים, שרובם נהרגו במלחמת לבנון הראשונה או לאחריה.
  2. בית הקרבות ליד גשר אדם בבקעת הירדן הוא בית קברות מוקף חומה הממוקם בסמוך לגשר אדם שבבקעת הירדן, ש בו יותר מ-100 קברים, ועל הקברים הללו יש מספרים סידוריים מ-"5003 – 5107" והם אינם משקפים את המספר האמיתי של הגופות המוחזקות בידי ישראל.
  3. בית העלמין "רבידים" נמצא גם הוא בבקעת הירדן.
  4. בית העלמין שחיטה ממוקם בכפר ואדי אל-חמאם, מצפון לעיר טבריה. מרבית הגופות בו הן נהרגי הקרבות באזור בקעת הירדן בשנות ה-60 ושנות ה-70. בבית קברות זה יש כ-349 גופות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בית הקברות לחללי אויב הועבר לצומת עמיעד, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2001
  2. ^ שרה ליבוביץ-דר, ‏בית הקברות של גופות המחבלים, באתר מעריב אונליין, 9 בדצמבר 2014
  3. ^ רועי מנדל, על חלקי גופתם המתה: כשהאויב נקבר אצלך, באתר ynet, 8 ביולי 2011
  4. ^ אליאור לוי, איתמר אייכנר, אלישע בן קימון ויואב זיתון, המדינה חשפה בבג"ץ: קברנו מחבלים בבית קברות לחללי אויב, באתר ynet, 13 בספטמבר 2017
  5. ^ כיכר השבת, ‏נחשף: מחבלים נקברו בבית קברות לחללי אויב, באתר כיכר השבת, 13 בספטמבר 2017