גאולה נוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גאולה נוני
גאולה נוני ויוני המנחם בסרט "מבעד לעיניים", 2011
גאולה נוני ויוני המנחם בסרט "מבעד לעיניים", 2011
לידה 9 ביוני 1942
רמת גן, פלשתינה (א"י) המנדט הבריטיהמנדט הבריטי עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 בנובמבר 2014 (בגיל 72)
תל אביב-יפו, ישראל ישראלישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות נחלת יצחק עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19592011 (כ־52 שנים)
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
גאולה נוני בצבא בשנת 1961
צילום מאחורי הקלעים מן הסרט "סאלח שבתי". מימין לשמאל: אפרים קישון, גאולה נוני וחיים טופול

גאולה נוּני (9 ביוני 194210 בנובמבר 2014) הייתה שחקנית וזמרת ישראלית. שימשה חברת הוועד של האקדמיה הישראלית לקולנוע ונציגת אגודת אמני ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוני נולדה ברמת גן לזכריה שעלה מתימן ולציפורה שעלתה מאוסטריה. גדלה בעיר הולדתה במשפחה בת שלוש בנות. החלה להופיע כשחקנית כבר בגיל 15, תחילה ב"סמבטיון" ולאחר מכן במועדון התיאטרון בחיפה. קודם לשירותה הצבאי שיחקה בסרט "איי לייק מייק" (1960), מהסרטים הראשונים שזכו להצלחה בקופות. בשנת 1961 הצטרפה ללהקת הנח"ל, והשתתפה בתוכניתה של הלהקה "היאחזות בחלל"[1].

אחרי שירותה הצבאי שהתה באירופה ולמדה, בין היתר, ריקוד אצל מרי ויגמן. עם שובה לישראל הצטרפה לתיאטרון "הבימה", וב-1962 שיחקה בתפקיד הראשי במחזמר "אירמה לה דוס", ליהוק שהקנה לה מעמד של כוכבת עולה.

בשנת 1964 שיחקה בסרט שובר הקופות "סאלח שבתי" של אפרים קישון את חבובה, בתו של סאלח. בסרט גם שרה את השיר "לי ולך" יחד עם אריק איינשטיין.

בהמשך הקריירה שיחקה בסרטים נוספים: "רק לא בשבת" (1964), "פיצוץ בחצות" (1965), "האם תל אביב בוערת?" (1967), "צ'רלי וחצי" (1974), "משפחת צנעני" (1976), "לא לעלות יותר" (1979), "אלף נשותיו של נפתלי סימן טוב" (1989) "אבא גנוב 3" (1991), "פעמיים בוסקילה" (1998) ו"סימה וקנין - מכשפה" (2003).

בתיאטרון הופיעה במחזמר "ירושלים שלי" וכן בקומדיה המצליחה "אמי הגנרלית". בשנת 1971 נישאה להייני לידר, איש עסקים גרמני, ועברה מאוחר יותר לווינה. שם למדה חינוך לתיאטרון והשתתפה בהפקות מקומיות כגון "אמי הגנרלית", ו"פרשת דרייפוס".

ב-1988 השתתפה במחזמר "סאלח שבתי" בתיאטרון הבימה, בתור אשתו של סאלח (שגולם על ידי זאב רווח), ושרה את "העריסה נשארה לי שם".

בשנת 1994 שבה לישראל ושיחקה בסדרה "פאפא" לצדו של זאב רווח. בשנת 1998 שיחקה במחזמר "סיסי הנסיכה" לצידם של עודד מנשה, ודנה דבורין. בשנת 2001 שיחקה בטלנובלה הישראלית "לגעת באושר", ובקלטת הילדים "חלב ודבש" לצידם של שרון צור, ויוסף כרמון. בשנת 2010 שיחקה בסדרה "בלו נטלי", לצד צביקה הדר ודפנה דקל.

בעשור הראשון של המאה ה-21 הופיעה בכמה הצגות של התיאטרון הקאמרי: "הצמה של אבא" (2004), "ג'וני הלך" (2009), "ינטל" (2009) ו"חורף מתחת לשולחן" ב-2010. גאולה נוני הייתה נשואה לפנטומימאי סמי מולכו.

מותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-10 בנובמבר 2014 נפטרה ממחלת סרטן המוח בבית החולים איכילוב בתל אביב. בת 72 הייתה במותה. נטמנה בבית הקברות נחלת יצחק והותירה אחריה בת, העיתונאית שרון נוני, ונכדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גאולה נוני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ היאחזות בחלל באתר "שרים במדים"