גברא מנדיל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גברא מנדיל
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1936
בלגרד, ממלכת יוגוסלביה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 בפברואר 2006 (בגיל 70 בערך)
תל אביב-יפו, מדינת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות מורשה עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ישראלי
תחום יצירה צילום עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גברא מנדיל (193619 בפברואר 2006) היה צלם ישראלי, מראשוני צלמי הפרסום והאופנה בישראל, יושב ראש התאחדות הצלמים, מורה לצילום ומייסד "סטודיו גברא".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גברא מנדיל נולד בשנת 1936 בבלגרד למשפחת צלמים. סבו גברא קונפינו, אבי אמו, היה צלם החצר של מלך יוגוסלביה, ואביו, משה, היה צלם ידוע בעל סטודיו לצילום בנובי סאד, לשם עקרה המשפחה. עם תחילת הכיבוש הנאצי פונתה המשפחה מיוגוסלביה, כאשר כישרון הצילום של אבי המשפחה ותעוזתו הצילה אותם פעם אחר פעם ממוות. לאחר גלגולים רבים נמלטה המשפחה לאלבניה, שם הוסתרו עד סוף המלחמה על ידי רפיק וסלי, אחד מעוזריו של אביו, בבית הוריו בהרים. על זאת זכה הוא ומשפחתו בתואר חסידי אומות העולם.

לאחר המלחמה חזרה משפחת מנדיל ליוגוסלביה, ובשנת 1949 עלתה לישראל. המשפחה השתקעה בחיפה, שם פתח משה את "פוטו תלפיות". למרות קשיי הקליטה בארץ, התערה גברא במהירות בחברת בני גילו, הצטרף לתנועת הצופים, הדריך בה, והתגייס לנח"ל כשאר חבריו. השתתף במלחמת סיני, חזר לקיבוצו - תל קציר, ולאחר תקופה עזב.

אף על פי שלא תכנן להמשיך את המסורת המשפחתית בתחום הצילום, מצא את עצמו נכבש על ידי ההתפתחויות החדשות של עולם הצילום בחו"ל. הוא סיים לימודי תואר ראשון באנגליה ועמד בבחינות הגמר הקפדניות של איגוד הצלמים המקצועיים שם. אחד מצילומיו זכה בפרס בתערוכה בה הוצגו עבודות של בוגרי בתי ספר לצילום מכל רחבי אנגליה. עם סיום לימודיו עבד אצל מיטב צלמי הפרסומת בלונדון ורכש ניסיון רב. במהלך ביקור בארץ נישא לנעמי, חניכתו לשעבר, ובני הזוג חזרו לאנגליה ושהו בה עד תום הלימודים והעבודה.

גברא שב לישראל בשנת 1962 ופתח את "סטודיו גברא" לצילומי פרסומת, אופנה ותעשייה, ברחוב העבודה 24 בתל אביב. באותה תקופה היו כמעט כל הצלמים האחרים צלמי "פוטו", דוגמת אביו, שצילמו הכול – אירועים, חתונות וגם פרסומות וצילומי אופנה מדי פעם. גברא יצר למעשה את הביקוש לצילומים מקצועיים ואיכותיים כפי שנראו אז במגזינים מחו"ל[דרוש מקור].

הוא היה שותף מלא בקביעת הקונספט, בסטיילינג, בליהוק, ובבחירת אתרי הצילום. בין לקוחותיו נמנו משרדי הפרסום הגדולים, אל-על, משרדי הממשלה, הבנקים הגדולים, מפעל הפיס, אמקור, תדיראן ועוד. הוא צילם את מלכות היופי והידוענים של שנות ה-60 וה-70 לשערי "לאשה" ו"את" וזמרים ולהקות לעטיפות תקליטים של הד ארצי. הוא עבד עם בכירי האופנאים: פיני לייטרסדורף במשכית, גדעון אוברזון, גוטקס, דיוה ואתא.

בשנת 1969 ייסד את האיגוד הישראלי של צלמי פרסומת ותעשייה. ב-1979 הצטרף להתאחדות הצלמים המקצועיים וב-1985 נבחר לנשיאה.

החל משנת 1974 החל גברא ללמד בבתי הספר הגבוהים לצילום - בצלאל, מכללת הדסה, ומכללת קריית אונו. הוא ראה את ייעודו בהעמדת דור חדש של צלמים מקצועיים ולאחר 30 שנות פעילות מרתקות כצלם בחר להתמסר לתחום זה והסב את הסטודיו שלו, ברחוב העבודה 24 לבית ספר לצילום, על פי מודל שלמד להכיר בארצות הברית.

בשנת 2001 יצא לאור ספרו "תמונות בשחור-לבן" והוא הוזמן על ידי מוזיאון השואה בוושינגטון לספר את סיפור ההצלה המיוחד של משפחתו.

גברא נפטר בפברואר 2006, באמצע העבודה על ספרו השני שהיה אמור להיות ספר עזר ללימוד צילום משולב בדוגמאות ובסיפורים אישיים.

"סטודיו גברא" ממשיך לפעול כבית ספר מסוגו לצילום מקצועי בהנהלת בתו של גברא, רותי מנדיל-חלבי.

הסופרת מיה קלינגר-כהן כתבה ספר ששמו "הצילום שהציל אותנו", המספר על חייו בשואה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גברא מנדיל, תמונות בשחור לבן, הוצאת מלוא, 151 עמודים, 2001

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]