גברי לוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גברי לוי
גברי לוי, 2010
גברי לוי, 2010
לידה 24 בדצמבר 1937
פתח תקווה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 באוגוסט 2018 (בגיל 80)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות סגולה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לוחית זיכרון לגברי לוי בפתח תקווה

גברי (גבריאל) לוי (24 בדצמבר 193716 באוגוסט 2018) היה עסקן כדורגל, רקדן וכוריאוגרף ישראלי. בין היתר כיהן כיושב ראש התאחדות הכדורגל בישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גברי לוי נולד ב-1937 בפתח תקווה למשפחה יוצאת בולגריה. הוא החל להתעניין במחול בגיל 15 והשתתף בלהקת "עלומים פתח תקווה" בהדרכתו של יונתן כרמון, שצירף אותו ללהקה המרכזית של ההסתדרות. ב-1957 היה שותף בהקמת להקת כרמון של יונתן כרמון ויצא איתה לסיבובי הופעות בעולם. מ-1959 התגורר בארצות הברית, הקים את להקת המחול "הצברים", עימה פעל חמש שנים, באותה התקופה השתלם גם בסגנונות ריקוד אחרים, למד שיעורי בלט קלאסי וג'אז. ב-1964 שב ללהקת כרמון ושימש כעוזר המנהל האמנותי[1].

ב-1973 נקרא לנהל את להקת המחול של צה"ל[2], אולם כעבור שלוש שנים החליט הרמטכ"ל רפאל איתן לפרק את הלהקה. לאחר הפירוק קיבץ לוי את יוצאי הלהקה וב-1976 יזם את להקת המחול "שלום 1976"[3][2], אותה ניהל שמואל צמח. הלהקה ייצגה את ישראל ברחבי העולם.

לוי הדריך במשך השנים להקות מחול רבות, בהן: עמק הירדן, עמק יזרעאל, שער הנגב, גליל מערבי, בית הגפן בחיפה, הדרים רחובות, פעמי אביב בתל אביב, ותיקי פתח תקווה ולהקת אשקלון. הפיק וביים את טקסי הפתיחה והנעילה של המכביה השלוש-עשרה וה-14, וכינוס הפועל ה-15, בהם השתתפו אלפי משתתפים. כן שימש כוריאוגרף בהצגות שונות בתיאטרון הבימה. ב-1979 היה הכוריאוגרף של קטע-המעבר באירוויזיון 1979 אשר התקיים בירושלים, שבוצע בידי להקת "שלום"[1]. על עבודותיו זכה בפרס כינור דוד ופרס ורד הכסף.

בין השנים 19962003 כיהן כיושב ראש ההתאחדות לכדורגל. לאחר פרישתו מתפקיד זה, חזר לניהול להקת המחול "שלום".

בשנים 20052006 שימש שופט בתוכנית הטלוויזיה "רוקדים עם כוכבים", וב-2007 שימש כחבר בפאנל התוכנית "יציע העיתונות" בערוץ הספורט. באותה שנה שיחק בתפקיד אורח בסרט "רחמים".

פעילותו בתחום הכדורגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1989 כיהן לוי כיו"ר קבוצת הפועל פתח תקווה, ולאחר מכן היה חבר ההתאחדות לכדורגל, וממלא מקום היו"ר.

בספטמבר 1996 התמנה לתפקיד יושב ראש ההתאחדות לכדורגל בישראל (במקומו של עזריקם מילצ'ן), תפקיד אותו מילא במשך שבע שנים. בתקופתו נעשתה חלוקה חדשה של הליגות לכדורגל, והחלה ליגת העל אשר עד אז נקראה הליגה הלאומית בכדורגל, ולראשונה נמכרו זכויות השידור של ליגת העל בכדורגל לערוץ הספורט. הוא דרש משכורת עבור עבודתו אף על פי שכל בעלי התפקיד לפניו כיהנו בהתנדבות, בתקופתו מונו שני מאמני כדורגל, ריצ'רד נילסן במקום שלמה שרף ואברהם גרנט במקום נילסן. לוי עצמו התפטר כמה פעמים מתפקידיו בהתאחדות, על רקע מחלוקות שונות, אולם לאחר כל פעם, חזר בו. בתקופתו התרחשו פרשיות הקשורות לכדורגל הישראלי:

ב-2005 קבע בית משפט השלום בחדרה גזר על גברי לוי 100 שעות למען הקהיליה בעקבות תקיפת העיתונאי חמי אוזן ב-10 באוקטובר 2000[4].

לאחר פרישתו מראשות ההתאחדות לכדורגל, שב לשמש כיו"ר מועדון הכדורגל הפועל פתח תקווה. על תקופתו כיו"ר ההתאחדות הצהיר לוי: ”אני חושב שהייתי יו"ר יוצא מהכלל, אבל אדם לא מדבר על עצמו”[5].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1959 נשא לאישה את לאה לבגורן, רקדנית בלהקת המחול שלו ולזוג נולדו שלושה ילדים[6]. ביניהם, מאמן הכדורגל גיא לוי. אחיינו של גברי לוי הוא השחקן יהודה לוי.

לוי, שברוב חייו התגורר בפתח תקווה, גר בשנותיו האחרונות בתל אביב[7]. ב-16 באוגוסט 2018[8], נפטר ממחלה קשה[6].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


יושבי ראש ההתאחדות לכדורגל בישראל
אורי נדב בן ציון פט חיים גלובינסקי יצחק זאבי יוסף ענבר יצחק זאבי יצחק פנאי מנחם הלר יצחק זאבי זאב בר-סבר מיכאל אלמוג
1950–1954 1954–1956 1954–1956 1957–1959 1959 1959–1963 1964 1964–1970 1970–1972 1972–1973 1973–1982
חיים הברפלד שאול סווירי חיים הברפלד עזריקם מילצ'ן גברי לוי איצ'ה מנחם אבי לוזון עופר עיני משה זוארץ אורן חסון משה זוארץ
1980–1985 1985–1992 1992–1993 1993–1996 1996–2003 2003–2007 2007–2014 2014–2018 2018–2019 2019–2022 2022–