גבריאל טורק

גבריאל טורק
	אין תמונה חופשית
לידה	15 באוגוסט 1917
פטירה	4 בפברואר 1991 (בגיל 73)
תפקידים	אורתופד
בן או בת זוג	ויולה טורק
צאצאים	חנה יבלונקה

גבריאל טוֹרֶק (15 באוגוסט 1917 - 4 בפברואר 1991) היה רופא אורתופד ישראלי, מייסד ומנהלה הראשון של המחלקה האורתופדית במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה. ממייסדי בית הספר לרפואה באוניברסיטת בן-גוריון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טורק החל ללמוד רפואה באירופה אך הורחק מלימודיו בשל חוקי הנומרוס קלאוזוס. בזמן מלחמת העולם השנייה הוחזק בשבי הסובייטי במשך ארבע שנים. לאחר סיום המלחמה, שבה נספו הוריו ושתי אחיותיו, חזר ללמוד רפואה באירופה.^[1] טורק נישא לוויולה, אף היא רופאה במקצועה לאחר שאיבדה את בעלה ומשפחתה בשואה. השניים הצליחו להימלט מסלובקיה ועלו לארץ ישראל ב-1949. בשנת 1959 עבר עם משפחתו לבאר שבע והתגורר בשכונה ד'. ב-26 באוקטובר 1960 הקים וניהל את המחלקה האורתופדית בבית חולים סורוקה.^[2] המחלקה נפתחה עם 25 מיטות, ונחשבה למחלקה גדולה גם בקנה מידה ארצי של אותם ימים. זו הייתה המחלקה שקיבלה את המאושפז הראשון שנרשם בבית החולים החדש, ילד, שאושפז עם שבר ביד.

טורק שימש גם כיושב ראש ועד רופאי בית החולים סורוקה^[3].

יחד עם רעייתו היה בין מייסדי בית הספר לרפואה באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע.

לטורק שני ילדים, ירום וחנה, ושישה נכדים. בתו, פרופ' חנה יבלונקה, היא היסטוריונית, חוקרת השואה, ראש המחלקה ללימודי מדינת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון.^[4]

על שמו רחוב בשכונת רמות באר שבע.