גויוק חאן
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
| לידה |
19 במרץ 1206 Khamag Mongol  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
20 באפריל 1248 (בגיל 42) | ||||||
| שם לידה |
ᠭᠦᠶ᠋ᠦᠭ | ||||||
| מדינה |
 האימפריה המונגולית | ||||||
| בן או בת זוג |
Wuwuerheimishi אוגול גאימיש Naimanzhen | ||||||
| שושלת Chingissid | |||||||
| |||||||
  | |||||||
גּוּיוּק חַאן (Güyük Khan; 1248-1206) היה החאן הגדול השלישי של האימפריה המונגולית ושלט בין השנים 1246 ל-1248. גויוק היה בנו של אוגדיי חאן ונכדו של ג'ינגיס חאן.
שירותו הצבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
גויוק החל את דרכו כמפקד צבאי תחת שלטונם של ג'ינגיס ואוגדיי, בתפקיד זה הצטיין כאשר כבשו הכוחות שבפיקודו ב-1233 את ממלכת פוקסיאן-וואנו הגורג'נית. גויוק כמו גם קרובי משפחתו האחרים כדוגמת באטו, היה שותף בפלישה המונגולית לרוסיה ואירופה. המערכה באירופה: אביו של גויוק - אוגדיי חאן - נתן את הפיקוד על הצבא לסבוטאי שהיה המפקד המוכשר ביותר בצבא המונגולי ולבאטו שהיה בנו של ג'וצ'י, הבכור בין בניו של ג'ינגיס חאן שהעניק לגוצ'י וצאצאיו את כל השטח שנמצא מערבית להרי אורל וצפונית לים השחור. מכיוון שאירופה נכללת בתחום השליטה העתידי של צאצאי ג'וצ'י והעובדה שבאטו היה הבכור בין נכדיו של ג'ינגיס חאן (דבר בעל משמעות גדולה אצל המונגולים), החליט אוגדיי חאן לתת הפיקוד על הצבא לבאטו. גויוק שרת כמפקד בצבא תחת פיקודו של באטו וסבוטאי, דבר שהכעיס אותו מאוד מכיוון שהוא היה בנו של החאן ולכן ציפה להוביל את הצבא. לאחר שהמונגולים כבשו את רוסיה, פרץ ויכוח בין בניו של אוגדיי חאן, גויוק ובורי לבין באטו שבמהלכו העליבו השניים את באטו שבתגובה שלח רץ אל אוגדיי חאן להודיע לו על ההצלחה במערכה ברוסיה ועל התנהגות בניו של אוגדיי חאן כלפיו. אוגדיי שרתח מזעם על גויוק קרא לו לשוב מיד למונגוליה ושם הוכיח אותו על התנהגותו, שלל ממנו את צבאו (ולפי כמה סברות גם את זכותו למשול אחרי מותו של אוגדיי) וגזר עליו להישאר בנחלתו שבמערב סין, בעוד הצבא המונגולי ממשיך במסע המלחמה לתוך אירופה.
עלייתו לשלטון[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם מותו של אוגדיי, הופסקה המערכה באירופה וכל הנסיכים המונגולים נקראו לשוב למונגוליה כדי לבחור חאן חדש. הצבא באירופה שעמד בשערי וינה קיבל את ההודעה על מותו של אוגדיי והמערכה הופסקה בפתאומיות כאשר כל הנסיכים, חוץ מבאטו, חזרו למונגוליה. באטו התמקם בשטח שבין הוולגה לקייב, הקים באזור זה את הממלכה המונגולית אורדת הזהב, וביסס בה את כוחו וצבאו. באטו ניסה למשוך זמן ולדחות את עלייתו של גויוק לשלטון בכך שלא הגיע למונגוליה כדי לבחור חאן חדש (לפי הוראותיו של ג'ינג'יס חאן היה על כל הנסיכים להתכנס ולבחור חאן). בתקופת זמן זו קיבלה על עצמה אלמנתו של אוגדיי חאן, טורגנה ח'אטון את השלטון בפועל למשך חמש שנים, בהם פעלה לקידום מעמדו של גויוק. לבסוף החליט באטו לשלוח את אחיו הצעיר להצביע במקומו. ב-1246 התמנה גויוק לחאן הגדול.
תקופת שלטונו[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלטונו של גויוק היה רעוע וקצר מועד. על אף הצלחות יחסיות בחזית הסינית נגד שושלת סונג וכיבוש איראן, הוא התמודד עם בעיות פנים בדמות באטו וקרוביו, ועם חוסר פופולריות. ב-1248 זימן גויוק את באטו למונגוליה, במה שרבים מפרשים כתחבולה שנועדה לאסרו. תוכנית זו לא יצאה אל הפועל - גויוק נפטר בגיל 42 באותה השנה, בעקבות שילוב קטלני של אלכוהוליזם ושיגרון. הוא היה בדרכו לאורדת הזהב של באטו, ספק כדי לסגור איתו חשבון (סברה פחות אפשרית מכיוון שהוא התקדם לעבר שטחו של באטו עם צבא די קטן) ספק כדי לחדש את מסע המלחמה באירופה ולגייס צבא נוסף מכוחותיו של באטו. אלמנתו לקחה עליה את השלטון בפועל, אך נכשלה בניסיונה להעביר את השלטון למשפחתה, ומונגקה נתמנה לחאן ב-1251.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גויוק חאן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| החאן הקודם: אוגדיי חאן |
החאן הגדול של האימפריה המונגולית | החאן הבא: מונגקה חאן |