גבעת הגולגולתא
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
גבעה  |
| מיקום |
פרובינקיה יודיאה |
| מדינה |
ישראל |
| קואורדינטות | 31°46′43″N 35°13′46″E / 31.778611111111°N 35.229444444444°E |
|
(למפת ירושלים העתיקה רגילה)   גבעת הגולגולתא  | |
  | |
גולגולתא (בארמית "גולגולת"; ביוונית Γολγοθάς, גולגותאס) הוא שם המקום הכולל את הגבעה והסלע שעליהם התרחשה לפי המסורת הנוצרית צליבת ישו. המקום המזוהה על ידי רוב הזרמים הנוצריים כגולגולתא נמצא כיום בין כותלי כנסיית הקבר הקדוש בה שוכן קבר ישו. המקום שכן במשך רוב תקופת בית שני מחוץ לחומות ירושלים, עד ימי המלך אגריפס הראשון, ושימש בין היתר כאזור קבורה. הפרוטסטנטים וזרמים הקשורים אליהם מזהים את אתר הגולגולתא בגן הקבר.
מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]
ככל הנראה ניתן השם למקום בגלל שצורתו הזכירה גולגולת, והדבר אף הלם את האתר בו התקיימו הוצאות להורג, בין היתר, בדרך של צליבה. עם זאת קיימות גרסאות נוספות למקור השם גולגולתא:[1]
- השם הארמי של המקום עוות במהלך כתיבת ספרי הבשורה; ההיגוי הנכון הוא "גוֹל גוֹ אַ-תַ'ה" - שמשמעותו "הר ההוצאה להורג"[דרושה הבהרה]. ייתכן אף שמדובר במקום המוזכר על ידי הנביא ירמיהו בשם "גועתה" (ספר ירמיהו ל"א, ל"ט) בתארו את סביבות ירושלים.
- המקום היה אתר פומבי של הוצאות להורג, והשם מתייחס כנראה לגולגולות אדם שהתגלגלו שם.
- המקום נמצא בסמוך לבית קברות והשם מתייחס לעצמות שנקברו שם. על פי מסורות הן נוצריות והן יהודיות מסוימות, השם מתייחס למקום קבורת גולגולתו של אדם הראשון[2], כי לפי מסורת הנוצרים מתחת לסלע נקבר אדם הראשון.
- תוואי השטח של המקום דמו לצורתה של גולגולת ומכאן שמו.
גולגולתא נזכרת בכל ארבע הבשורות הגדולות:
"והוליכו את ישוע אל מקום גלגתא, שפרושו מקום הגלגלת."
— הבשורה על-פי מרקוס 15, 22
"הם באו אל מקום הנקרא גלגתא, כלומר מקום הגלגלת."
— הבשורה על-פי מתי 27, 33
"כשבאו אל המקום הנקרא גלגתא צלבו אותו שם עם הפושעים, אחד מימינו ואחד משמאלו."
— הבשורה על-פי לוקאס 23, 33
"וכשהוא נושא את צלבו יצא אל המקום הנקרא גלגתא, כלומר מקום הגלגלת."
— הבשורה על-פי יוחנן 19, 17
למרות שבשנת 333 הוגדרה גולגולתא כגבעה ותו לא[1] ובמאה ה-6 אף הואדר שמה להר[2], הרי שעל-פי הברית החדשה היא מתוארת כלא יותר מ"מקום".
בעת כתיבת תרגום המלך ג'יימס, תורגם השם גולגולתא בבשורה על-פי לוקאס למילה האנגלית "קאלוורי" (Calvary), אשר מקורה במילה הלטינית "קאלווריאה" (Calvariae), והמופיעה בוולגטה בהקשר זה. שימושים חוזרים ונשנים בשם "קאלוורי" ביחס לגולגולתא נובעים מהחלטה תרגומית יחידה זו.
מיקומה המסורתי של גולגולתא[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – כנסיית הקבר הקדוש
זיהוי האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]
זיהוי המיקום המסורתי של גולגולתא מיוחס לפי המסורת להלנה הקדושה, אמו של הקיסר קונסטנטינוס, בעת ביקורה בארץ ישראל בשנת 325. הלנה זיהתה באתר את קברו של ישו וטענה שגילתה לידו את הצלב האמיתי עליו נצלב.
על פי המחקר הארכאולוגי, שכנה באזור בו עומדת כנסיית הקבר כיום מחצבה, שפעלה ככל הנראה עד לתקופת הבית השני. שרידי המחצבה הנמצאים צפונית-מזרחית לכנסייה נגישים כיום מתוכה. במקום נמצאו קברים המתוארכים למאה ה-1 לפנה"ס ולמאה ה-1, דבר שמתיישב עם תיאורי הברית החדשה בדבר קבורתו של ישו סמוך למקום הצליבה[3]. בשנים 41–43, עם בנייתה של "החומה השלישית", הוכנס השטח אל תוך גבולותיה של העיר, אך לא נבנה במשך כמעט מאה שנה. לפי אוסביוס מקיסריה, הקהילה הנוצרית בירושלים נהגה לקיים פולחן דתי באתר עד שנת 66 לספירה[3]. כחלק מבנייתה המחודשת של העיר איליה קפיטולינה על ידי אדריאנוס במהלך תחילת המאה ה-2, הוקם בשטח זה הפורום העירוני, בו נבנה מקדש לאלה אפרודיטי בסביבות שנת 135. ייתכן שבחירת האתר נבעה מכך שבמקום זה נפגשו צירי הקארדו והדקומנוס - (כיום הויה דולורוזה); לפי טענה אחרת, אדריאנוס ביקש לנכס את המקום לדת הרומית מידי הנוצרים, אשר המשיכו לקיים שם פולחן.
בכל אופן, לפי עדויות נוספות שנשמעו שלושים שנה לאחר הקמת המקדש על ידי אדריאנוס - היינו במחצית השנייה של המאה ה-2, עדיין היו נוצרים שקישרו בין המקום לבין אתר הצליבה. הבישוף מליטון מסרדיס ציין בסוף המאה ה-2 כי האתר נמצא "באמצעו של הרחוב, בטבורה של העיר"[4], תיאור המתאים למצב בשטח באותה עת.
לאחר ביקורה של הלנה באתר, ולפי הצעתו של קואנון (Coüasnon), פורק מבנה הבזיליקה של העיר שעמד בפורום, ונבנה תחתיה מחדש כבזיליקה של הכנסייה - ה"מרטיריון" - בסמוך לסלע הצליבה ולמבנה הקבר. למרות שאין הוכחות לטענה זו, היא התקבלה כסבירה על ידי חוקרים שונים[5]. לא סביר שבחירת האתר הייתה מקרית, שכן תנאי הקרקע והצורך להרוס מבנים קיימים הפכו את הבנייה ליקרה ומורכבת, כל זאת כשמעט דרומה משם השתרע שטח רחב, מתאים בהרבה.
וכך העיד אוסביוס, שהיה עד לגילוי הקבר הקדוש בעת החפירות שנערכו לקראת הקמת הפורום והמקדש:
"אולם אך נגלה משטח הקרקע המקורי, מתחת לכיסוי העפר, מיד, ובניגוד לכל הציפיות, התגלה האתר החלול והמקודש בו קם הגואל לתחייה."[6]
דברי אוסביוס מתיישבים עם העובדה שהאתר אכן שימש כאזור קבורה, אך ברי שבעדותו לא נשמעה ראיה לכך שהיה זה "הצלוב" שאכן נקבר באותו קבר.
ב-333 "הנוסע מבורדו" תיאר ביומנו את תוצאות הבנייה:
"בצד שמאל ניצבת גבעת גולגולתא הקטנה היכן שישו נצלב. במרחק זריקת אבן משם בנויה קריפטה שבה נקבר ושם חזר ביום השלישי. במקום זה, בהווה, נבנתה בזיליקה בהוראת הקיסר קונסטנטינוס - כלומר, כנסייה בעלת יופי מופלא."[7]
בכך נתקבע המקום כאתר צליבתו וקבורתו של ישו, וכדברי הארכאולוג דן בהט:
"ייתכן שאין ביכולתנו להיות משוכנעים לחלוטין שאתר כנסיית הקבר הקדוש הוא המקום בו נקבר ישו; אך איננו מכירים שום מקום אחר, היכול להציג טיעונים כה משכנעים לכך."[3]
גולגולתא כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]
סלע הגולגולתא עליו נצלב ישו מוקף כיום במבנה משוכלל בן שתי קומות. "מזבח הצליבה" מציין את המקום שבו הועמד עמוד צליבתו של ישו והוא נחשב לתחנה ה-12 שבוויה דולורוזה. המזבח עשוי כשולחן שיש, ומתחתיו דסקית כסף שבמרכזה מגרעת המסמלת את "המקום המדויק" שבו עמד הצלב עליו נצלב ישו. בכל אחד מצדדיו של המזבח קבוע לוח שיש שחור המצביע על מיקום הצלבים של שני השודדים שנצלבו עם ישו.
במהלך תיקונים ברצפת האתר, שבוצעו בשנת 1986 על ידי ההיסטוריון ג'ורג' לאוואס והאדריכל תיאו מיטרופולוס, נמצא בסלע חריץ עגול בהיקף 11.5 סנטימטרים[8]. למרות שלא הצליח לתארך את גילו של החריץ, לאוואס שיער כי החריץ יכול היה להיות מקום הצליבה והסביר כי חריץ כזה יכול להחזיק גזע בגובה 2.5 מטרים.
הסלע נצפה דרך חלון זכוכית קטן, ולפי המסורת הנוצרית זהו השריד הגלוי האחרון של גולגולתא. אורכו של הסלע הוא שבעה מטרים, רוחבו שלושה מטרים וגובהו 4.8 מטרים. במהלך העבודות התגלה עוד כי סדק עובר לאורכו של הסלע עד לקפלת אדם שמתחת לו; הדבר עולה בקנה אחד עם המסופר בברית החדשה כי רעידת אדמה שהתרחשה עם מותו של ישו ביקעה את הסלע, אך הערכת הארכאולוגים היא שהסדק בסלע הוא מקורי[3].
בעקבות החפירות בסוף המאה ה-20, נעשו מספר ניסיונות לשחזר את פרופיל פני הסלע כבימיו של קונסטנטינוס, בקירוב. עם זאת, כיוון שגובה הקרקע בתקופה הרומית היה נמוך באותו מקום בכמטר וחצי ממה שהוא כיום, וכיוון שבמקום כבר היה בנוי המקדש האדריאני, סביר להניח כי מרבית החזית הסלעית שמסביב הוסרה עוד לפני תקופת קונסטנטינוס. לא ברור מדוע אדריאנוס לא הורה על הסרת הסלע לגמרי, אך וירג'יליו קורבו שיער, בדומה להירונימוס, כי הסלע שימש להצבת פסל, ייתכן - פסלה של אפרודיטה עצמה[9]. חלק מהארכאולוגים משערים כי לפני בניית המקדש שימש הסלע כבסיס לאנדרטה[10].
מיקומים אלטרנטיביים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – גן הקבר
למרות שרוב הזרמים הנוצריים רואים בכנסיית הקבר את מקום צליבתו וקבורתו של ישו, ישנם זרמים הטוענים למיקומים אלטרנטיביים. הפרוטסטנטים ממקמים את הגולגולתא מחוץ לחומות ירושלים דהיום, בסמוך לשער שכם. מקורו של זיהוי זה בטענתו של צ'ארלס ג'ורג' גורדון, ששהה בארץ ישראל בשנים 1882-1883; המקום מוכר כיום בשם גן הקבר, ובו צוק סלעי בעל שני שקעים גדולים אשר נדמו לגורדון כשקעי העיניים בגולגולת. הוא האמין כי תבליט השטח הדומה לגולגולת העניקו למקום את שמו. בגן הקבר נמצאו מספר קברים עתיקים, אך כלי חרס וממצאים ארכאולוגיים שונים במקום מתוארכים כבני המאה ה-7 לפנה"ס, כך שסביר להניח שהמקום ננטש לפני המאה ה-1[11].
אוסביוס מקיסריה ציין שגולגולתא צוינה בתקופתו (המאה ה-4) כמצויה מצפון להר ציון[12]. למרות שהגבעה אשר נקראת כיום הר ציון אכן שוכנת דרומית לאתר המסורתי של גולגולתא, שם זה ניתן לה רק בימי הביניים, בעוד השם הר ציון התייחס לפני כן להר הבית עצמו.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גבעת הגולגולתא, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
גבעת הגולגולתא (ירושלים, ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אנציקלופדיה קתוליקה
- ^ 1 2 (1908) “Mount Calvary”, New York: Robert Appleton Company
- ^ 1 2 3 4 holyplacesinisrael(הקישור אינו פעיל, 30.3.2019)
- ^ Melito of Sardis, On Easter
- ^ יורם צפריר, ארץ-ישראל מחורבן בית שני ועד הכיבוש המוסלמי, חלק ב', יד יצחק בן-צבי, ירושלים, 1984, עמ' 91-92.
- ^ חיי קונסטנטינוס 3:28
- ^ Itinerarium Burdigalense (המסע מבורדו), עמודים 593-594
- ^ George Lavas, The Rock of Calvary, published (1996) in The Real and Ideal Jerusalem in Jewish, Christian and Islamic Art (proceedings of the 5th International Seminar in Jewish Art), pages 147-150
- ^ Virgilio Corbo, The Holy Sepulchre of Jerusalem (1981)
- ^ Dan Bahat, Does the Holy Sepulchre Church Mark the Burial of Jesus?, in Biblical Archaeology Review May/June 1986
- ^ Gabriel Barkay, The Garden Tomb, published in Biblical Archaeology Review March/April 1986
- ^ Eusebius, Onomasticon, 365
