גוסטב דאלן
 | |
| לידה |
30 בנובמבר 1869 בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה, שוודיה  |
|---|---|
| פטירה |
9 בדצמבר 1937 (בגיל 68) Lidingö församling, שוודיה |
| ענף מדעי | פיזיקה, הנדסה, ממציא |
| מקום מגורים | שוודיה |
| מקום קבורה |
Lidingö kyrkogård |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת צ'אלמרס לטכנולוגיה |
| מוסדות |
AGA AB |
| פרסים והוקרה |
פרס נובל לפיזיקה (1912) |
| בן או בת זוג |
Elma Persson |
| תרומות עיקריות | |
| המצאת שסתום אוטומטי לשימוש במצבורי גז להארת מגדלורים ומצופים | |
| חתימה |
 |
  | |
נילס גוסטב דאלן (בשוודית: Nils Gustaf Dalén; 30 בנובמבר 1869 – 9 בדצמבר 1937) היה פיזיקאי שוודי, זוכה פרס נובל לפיזיקה בשנת 1912, על המצאת שסתום אוטומטי לשימוש במצבורי גז להארת מגדלורים ומצופים.
חיים אישים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דאלן נולד למשפחת חוואים בעיר סטנסטורפ (Stenstorp) שבמחוז יטאלנד המערבית. הוא ניהל את חוות המשפחה, שמאוחר יותר גם סחרה במוצרי חלב. ב-1892 המציא שיטה לבדיקת איכות החלב שיוצר. הוא הרשים את גוסטב דה לבל, ממציא שתרם רבות לתעשיית החלב, שעודד אותו לרכוש השכלה פורמלית בתחום. דאלן התקבל למכון שאלמרס לטכנולוגיה בגטבורג, וסיים עם תואר מהנדס ב-1896. לאחר מכן למד במשך שנה במכון הטכנולוגי של ציריך.
ב-1901 נישא דאלן לאלמה פרסון, ולזוג נולדו שתי בנות ושני בנים.
המצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת דרכו המדעית עבד דאלן עם אצטילן, גז פחמימני נפיץ. הוא המציא את האגאמסן (Agamassan, ידוע גם בשם אגא, Aga), מצע (Substrate) שמשמש לספיגת הגז לצורך אחסון ושינוע, וכך איפשר שימוש בו בתעשייה. ב-1906 מונה כמהנדס ראשי בחברה השוודית לצבירת גז, שייצרה והפיצה את האצטילן.
אצטילן יצר אור לבן בהיר במיוחד, ולכן נמצא מתאים לשימוש בתאורה במגדלורים, ונעשה בו שימוש עד שנות השישים, אז עברו לשימוש בתאורה חשמלית. מקור האור נקרא על שמו של דאלן (Dalén light) והמתקן כלל שסתום גז מיוחד, הנקרא "Sun Valve". השסתום מורכב מארבעה מוטות מתכת קטנים בתוך שפופרת זכוכית. שלושה מהמוטות מבריקים, ואילו הרביעי נצבע בשחור. כאשר אור יום עובר דרך השפופרת, פוטונים נבלעים במוט השחור וגורמים לו להתרחב ולהפסיק את זרימת הגז. המצאה זו הבטיחה שהמגדלורים יאירו אך ורק בשעות החשיכה ויכבו אוטומטית עם הופעתו של אור יום בעוצמה מספקת, ובכך יצרה חיסכון אדיר בגז האצטילן, צמצמה את השימוש במגדלורים מאוישים, והאריכה את חייהם של המצופים שגם בהם נעשה שימוש במתקן.
ב-1909 מונה דאלן למנהל החברה ושינה את שמה ל-"Aktiebolaget Gas Accumulator", הידועה בראשי התיבות AGA. מאז שנת 2000 החברה היא חלק מתאגיד Linde Group. החברה הפיצה את המצאתו בכל חופי סקנדינביה וכן נעשה בה שימוש באזור תעלת פנמה.
בתחילת 1912 נפגע דאלן בפיצוץ במהלך ניסוי שערך במעבדתו, והפך לעיוור. מאוחר יותר באותה שנה זכה בפרס נובל לפיזיקה על המצאתו. אחיו, פרופסור אלבין דאלן, קיבל את הפרס בשמו[1]. בנאום הזכייה דיבר על החשיבות של שמירה על בטיחות בעת עריכת ניסויים מדעיים, מעין קריצה לפועלו של אלפרד נובל עצמו בנושא הבטיחות של חומרי נפץ.
ב-1922 המציא דאלן את ה-"AGA cooker", תנור חימום ביתי הנמצא בשימוש עד היום. חרף עיוורונו, עמד בראש חברת AGA עד 1937, שנת מותו. בנו הבכור, גונאר, מונה מאוחר יותר לתפקיד זה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גוסטב דאלן, באתר פרס נובל (באנגלית)
- גוסטב דאלן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- גוסטב דאלן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חלוקת פרס נובל, הצבי, 23 בדצמבר 1912
| זוכי פרס נובל לפיזיקה | ||
|---|---|---|
| 1901-1925 | רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925) | |
| 1926-1950 | פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1940-1942) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950) | |
| 1951-1975 | קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלפוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, הייוויש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975) | |
| 1976-2000 | ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • הלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000) | |
| 2001-היום | קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023) | |