גורניצקי ושות'

**גורניצקי ושות'**
נתונים כלליים
סוג	שותפות
מייסדים	ישראל גורניצקי
תקופת הפעילות	1938–הווה (כ־86 שנים)
מיקום המטה	תל אביב-יפו
משרד ראשי	שדרות רוטשילד 45 תל אביב-יפו
ענפי תעשייה	עריכת דין
מוצרים עיקריים	ייעוץ משפטי
עובדים	מעל 300 (2018)
	www.gornitzky.com

גורניצקי ושות' הוא משרד עורכי דין ישראלי. המשרד, שנוסד בתל אביב בשנת 1938, הוא ממשרדי עורכי הדין הוותיקים והגדולים בישראל, ומונה למעלה ממאתיים עורכי דין. המשרד מייצג רבות מהקבוצות העסקיות הגדולות בישראל, עוסק במרבית תחומי המשפט המסחרי ואף הביא למספר פסקי דין תקדימיים בתחומים אלה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משרד גורניצקי ושות' נוסד על ידי עו"ד ישראל גורניצקי בשנת 1938, ובעת הקמתו נקרא גורניצקי ופולנסקי ושות'. בתחילת שנות ה-50 הצטרפו אל המשרד ירוחם ואוריאל גורניצקי, בניו התאומים של מייסד המשרד. ירוחם גורניצקי, שנפטר בשנת 1997, עמד בראש המשרד בשנים 1956–1994, וזכרו מונצח במשרד - חדר הישיבות המרכזי קרוי על שמו. אוריאל גורניצקי (לימים - גורני) שימש מאוחר יותר כפרקליט מחוז תל אביב וכיועץ המשפטי של מערכת הביטחון ומשפחתו ייסדה על שמו את פרס גורני למשפט ציבורי. משפחת גורניצקי זכתה לייצוג במשרד, בדמות בתו של ירוחם, דפנה טלגם, שנפטרה בפברואר 2015.

עם הקמתו, שכן המשרד ברחוב אחד העם 13 בתל אביב, ולאחר מכן עבר לרחוב מונטיפיורי 39 הסמוך. משכנו הנוכחי של המשרד, אליו עבר בשנת 1993, סמוך גם הוא לרחוב אחד העם - המשרד מתפרש על פני 5 קומות בבית ציון שבשדרות רוטשילד. באפריל 2021 עבר המשרד למגדל ויתניה – בניין מאזדה פורד ברחוב החרש 20, תל אביב.

החל משנת 1994 עומד בראש המשרד עו"ד פנחס רובין, ובשנת 1999 התמזג משרד גורניצקי עם משרד רוזנצוויג ושות', משרד בוטיק בתחום דיני המיסים. בשנת 2000 התמזג המשרד עם משרד אפרת, סמית ושות', ועקב כך פתח סניף בהרצליה פיתוח, בנוסף לסניף המרכזי בתל אביב. בשנת 2005 שינה המשרד את שמו מ-י. גורניצקי ושות' ל-גורניצקי ושות'. נכון לשנת 2020, חברי הנהלה הנוספים לצד עו"ד רובין הם מוריאל מטלון, יו"ר ועדת ניהול; ליאור פורת וכפיר ידגר, שותפים מנהלים; עדי נחמיאס, מנכ"לית.

נכון לשנת 2020, המשרד מונה למעלה מ-220 עורכי דין, מהם 65 שותפים. בסך הכול מעסיק המשרד מעל 350 עובדים.

בין עורכי הדין הבולטים שצמחו במשרד גורניצקי - שר המשפטים פרופ' יעקב נאמן, שופט בית המשפט העליון חנן מלצר, ד"ר אמנון רפאל ועו"ד ריצ'י רוברטס, וכן ראש השב"כ לשעבר אברהם אחיטוב, ועוד.

תחומי פעילות ותיקים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשרד עוסק במרבית תחומי המשפט המסחרי, ועם לקוחותיו נמנות רבות מהקבוצות העסקיות הגדולות בישראל, בהן חברות בקבוצת האחים עופר, קבוצת אריסון ושיכון ובינוי, שטראוס גרופ, מליסרון בע"מ, דן תחבורה, חברת נמלי ישראל ועוד. בין לקוחות המשרד ניתן למצוא עוד את אסם, הפניקס אחזקות, מנורה מבטחים החזקות, וכן את בנק הפועלים והבנק הבינלאומי. במרוצת השנים ייצג המשרד גם את משה דיין, נחום גולדמן וזלמן שוקן.

בשנות ה-70 של המאה העשרים ליווה המשרד את הקבלן אריה פילץ בהקמתם של פרויקטי נדל"ן מוכרים בתל אביב, כדוגמת דיזנגוף סנטר, התחנה המרכזית החדשה של תל אביב ובית אל על.

בתחום מימון הפרויקטים והתשתיות היה המשרד מעורב בפרויקטים גדולים כדוגמת הקמת מתקן ההתפלה הראשון בארץ באשקלון, מתקן התפלה חדרה שהוא הגדול בעולם, כביש 6, הרכבת הקלה בתל אביב, מנהרות הכרמל ומרכז ההדרכה הארצי של משטרת ישראל. בין תחומי העיסוק הייחודיים של המשרד - תחום האנרגיה, בו ייצג המשרד, בין היתר, את קבוצת האחים עופר בעסקה לרכישת גז טבעי ממצרים^[1], את קבוצת דלק וחברות בקבוצת סימנס, תחום המלונאות, בו מייצג המשרד את רשת מלונות פתאל וכן בעלי מלונות בהתקשרויות לניהול בתי מלון עם חברות בינלאומיות כדוגמת הילטון, שרתון וקמפינסקי, וייצוג לקוחות פרטיים בעלי הון.

במהלך השנים ייצג המשרד לקוחות בתיקים שזכו לחשיפה תקשורתית רבה והביא לפסקי דין תקדימיים רבים, בהם:

ייצוג קבוצת יצחק תשובה במאבקה בהמלצות ועדת ששינסקי להעלאת התמלוגים על תגליות הגז הטבעי אל מול חופי ישראל^[2].
ייצוג חברת פרטנר תקשורת בהליכים אל מול משרד התקשורת בנושא העלאת דמי הקישוריות.
ייצוג לשכת רואי חשבון בישראל בפני בית המשפט העליון, בהליך שעסק במעמדו של רואה החשבון המבקר בהיררכיה התאגידית, ובו נקבע באופן תקדימי שלדירקטוריון החברה אין זכות לעיין בניירות העבודה של רואה החשבון המבקר, מאחר שהדירקטוריון מפוקח על ידי רואה החשבון ולא מפקח עליו^[3].
ייצוג אלי הורביץ בפרשת פרומדיקו והבאה לזיכויו תוך פסיקה תקדימית של בית המשפט העליון, לפיה תכנון מס שנעשה תוך הסתמכות בתום לב על חוות דעת של מומחה ותוך מתן גילוי מלא בדו"חות מס אינו מקים לנישום אחריות פלילית, אף אם יתגלה ברבות הימים כמלאכותי^[4].
ייצוג תד אריסון ברכישת בנק הפועלים, ייצוג צדיק בינו ברכישת הבנק הבינלאומי וייצוג משפחת עופר ברכישת בנק המזרחי.
ייצוג משרד האוצר ושר האוצר יורם ארידור בפני ועדת בייסקי, שדנה במשבר מניות הבנקים.