גיל דסיאנו ביטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גיל דסיאנו ביטון
לידה 17 באוגוסט 1977 (בן 46)
ראשון לציון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-2003
מקום לימודים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גיל דסיאנו ביטון (נולד ב-17 באוגוסט 1977) הוא שחקן ואמן חזותי ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דסיאנו ביטון נולד בראשון לציון בשם גיל ביטון. הוא בן דודו של הראפר אבי מסיקה.

את שירותו הצבאי עשה כלוחם בחטיבת גולני.

בשנת 2002 סיים את לימודיו בבית הספר לאומנויות הבמה "בית צבי". לאחר סיום לימודיו, הוסיף את שם המשפחה המקצועי דסיאנו בהמלצת נומרולוגית. מלבד לימודיו ב"בית צבי", ביטון הוא בוגר הקורס למשחק מול מצלמה של רות דייכס. נשוי למאמנת האישית סיון ארז.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלוויזיה וקולנוע

בשנת 2003 החל את דרכו בעולם המשחק מיד בסוף השנה השלישית ללימודים, בסרטו של שמי זרחין, "הכוכבים של שלומי".

בשנת 20032004 שיחק בסרט אמריקאי ישראלי "שבעת החודשים הראשונים" של הבמאי פיליפ שיפקו. הסרט צולם אבל מעולם לא יצא לאקרנים.

בשנת 2005 כיכב לצידם של גיא אריאלי ויעל דואני במחזמר "טרזן וג'יין" בבימויו של חנוך רוזן.

בשנת 2006 שיחק בתפקיד "הר זלר" (הקצין הנאצי) במחזמר "צלילי המוסיקה" בבימויו של משה קפטן.

בשנת 2007 שיחק בהצגת הבידור "הגליל והתחתון", לצידם של אוולין הגואל ועמוס תמם.

בשנת 2008 הופיע בדרמה המוזיקלית של YES "דני הוליווד", בה גילם את דמותו של ברוך "בוקי" באום, בנם של עזריאל באום (אריה מוסקונה) ולולה באום (גילה אלמגור) ואחיה התאום של איה באום (טל טלמון).

בשנים 2009- 2010 גילם מורה לספורט בדרמה המוזיקלית היומית לנוער ב-YES "תיכון השיר שלנו" של "טדי הפקות".

בשנת 2010 גילם את רני בסרט הקולנוע פרדייס קרוז, לצדם של עוז זהבי ו-והינה ג'יוקנטה[1].

בשנת 2011 שיחק בסרט הקולנוע "אינשאללה", במסגרת הפקה בינלאומית. הסרט עוקב אחר רופאה קנדית, המתנדבת במחנה פליטים ברמאללה.

בשנת 2012 לוהק לשחק בסרט הקולנוע "הסיפור של יוסי", סרט ההמשך של "יוסי וג'אגר", לצידם של אוהד קנולר ועוז זהבי.

ב-2013 שיחק בסרט "פרדייס קרוז" לצדו של עוז זהבי.

בשנת 2014 גילם את ינון בדרמת המתח "בתולות" ששודרה ב-HOT.

בשנת 2017 שיחק בתפקיד אורח בדרמה היומית "פולמון" ששודרה ב-HOT.

בשנת 2019 גילם את ורדי בסרט הקולנוע "הבלתי רשמיים", המגולל את סיפור הקמתה של מפלגת ש"ס. באותה השנה כיכב בסרט הקצר "צופר" בבימוי ניצן רון, בו גילם חייל הלום קרב המתמודד עם הצפירות במהלך יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל[2].

תיאטרון
דסיאנו שיחק בהצגות הילדים "בנצי", "עכבר העיר ועכבר הכפר", ו"בגדי המלך החדשים" בהפקת התיאטרון שלנו. בשנת 2009 גילם את ג'ימי במחזה "הבט אחורה בזעם" בתיאטרון הספרייה, בבימויו של סלבה מלצב. בשנת 2019 גילם את ניב במחזה "אופסייד טנגו" לצדה של אגם שוסטר במסגרת פרויקט המחזאים "צוותא", בבימויו של רוני מנדלסון.

אמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דסיאנו ביטון עוסק באמנות משנת 2007. עיקר עבודותיו הן בתחום האמנות החזותית, בדגש על ציור. בנוסף, הוא מבצע עבודות בסאונד, מיצב ומיצג. בשנת 2014 סיים את לימודיו במכון אבני לאמנות ועיצוב בתל אביב. בשנת 2017 סיים את לימודיו בתוכנית ללימודי המשך במדרשה – הפקולטה לאמנות, בית ברל. באותה השנה הקים ביחד עם שירה גפשטיין מושקוביץ את "הסטודיו לציור" - בית ספר פרטי ללימוד יסודות הציור, בדגש על ציור ריאליסטי-פיגורטיבי.

תערוכות

  • 2014 – עיר ובהלות, בית האמנים, תל אביב
  • 2014 – כילי קורן-גיל דסיאנו ביטון, גלריה זיסמן, תל אביב
  • 2014 – סינופיות של מסע, פלורנטין 45, חלל לאמנות עכשווית, תל אביב
  • 2015 – קו-גזרה, מוזיאון ינקו דאדא, עין הוד[3] והגלריה העירונית, כפר סבא
  • 2015 – תערוכת עבודות נייר, Upstream Gallery, New York
  • 2016 – Volta 12, יריד אמנות, בזל, שווייץ[4]
  • 2017 – לחם ושושנים, תערוכה למען נשים בחברה הערבית, תל אביב
  • 2017 – תערוכת ציור, סלון הקובייה, ירושלים
  • 2018 – חג הקורבן, תערוכת ציור, גלריה חנינא, תל אביב[5]
  • 2018 – פלסטר 6, תערוכת מכירת אמנות למען רופאים לזכויות אדם, גלריה מינוס 1, תל אביב
  • 2018 – חשומה, בית אמנים תל אביב
  • 2019 – חשומה, מוזיאון Mact/Cact, שווייץ[6]
  • 2019 – לוגאס, שירה גפשטיין מושקוביץ, גיל דסיאנו ביטון, המעבדה לאמנויות, תל אביב
  • 2020 – מכניקה של נס, הסדנא לאמנות רמת אליהו, ראשון לציון

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרדייס קרוז, הארץ
  2. ^ Siren, FilmFreeway
  3. ^ חגית פלג רותם, "קו גזרה": תערוכה חדשה במוזיאון ינקו דאדא בעין-הוד, גלובס, 24.2.2015
  4. ^ VOLTA12 - Basel 2016. Part 3, Chris Dennis Art
  5. ^ איתן בוגנים, בין חמלה לרצחנות, באתר הארץ, 10 במאי 2018
  6. ^ MACT & CACT Biblioteca, FindGlocal