גיל רון שמע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גיל רון שמע

גיל רון שמע (נולד ב-1969) הוא מוזיקאי ומפיק מוזיקלי, סופר, שחקן ואמן ישראלי. סגנונו המוזיקלי משלב מוזיקת עולם עם פיוטים מהעולם היהודי. פועל גם כמגשר ושגריר של רצון טוב מטעם משרד החוץ.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ב-1969 לרחמים רון, יליד קהיר מצריים. רקדן וממייסדי להקת בת שבע, ולמאירה, ילידת קיבוץ שער הגולן,מתעמלת קרקע ומאיירת. שירת בצה"ל במהלך האינתיפאדה הראשונה ובהמשך היה קומונר וחבר גרעין הנוער העובד. נכדו של הצייר הצרפתי היהודי ממוצא סורי - סזאר שמע ונכדו של רפאל שפירא, מבוני חומה ומגדל אשר היה ממיסדי תיאטרון המטאטא בעמק הירדן. החל ללמוד בבית הספר למשחק ניסן נתיב וקטע את לימודיו כדי לצאת למסע ברחבי מדבריות העולם. התמחה בחברות שבטיות בטקסים ובאומנות הבמה.בגאנה מערב אפריקה, באקדמיה לרב אומנים למד תיפוף, שירה ומחול, אצל גדול המאסטרים האפריקאים בדורנו - מוסטפא טטה אדי. בוורנסי הודו, למד אצל אחד מגדולי המוזיקאים עלי אבאס חאן. שם נפגש לראשונה עם מוש בן ארי והחל לעסוק במוזיקת עולם. ב- 2004 קיבל תואר כבוד מהאוניברסיטה העברית במסגרת פרויקט ״ידידי השכחת״ לשימור המוזיקה היהודית והעברית המקודשת ושירת הפיוטים של עדות ישראל. רון שמע חי כשני עשורים בחברות שבטיות באפריקה ובדרום מזרח אסיה.הוא נדד עם צוענים, בדואים, ובני שבט הטוארג. הוא חצה את מדבר הסהרה והתקבל כחבר בשתי אחוות סופיות בהודו ובמרוקו והוסמך עי מנהיגי רוח שייחים סופים לתרגם את שירתו של ג׳לאל א-דין רומי לעברית ולערוך טקסי ״זיכר״ גיל היה מהישראלים הבודדים ,אשר חי והתקבל בחיי השבט הבדואי טרבין בדרום סיני ועד היום הוא חלק ממעגל הגברים בשבט.

בשנת 2018 קבע גיל רון שמע שיא עולמי כאשר הוזמן על ידי ראש ממשלת הודו מודי ומנהיג הדת ההינדי פוג׳ה סוואמי ג׳י והופיע עם האנסמבל המפואר שלו מול 120 מיליון באי הקומבמלה. טקס דתי הינדי שהוא האספות האדם הגדולה בתבל וכך ביצע את ההופעה בבמה הגדולה בעולם. מנהיגי הדת במקום ציינו שהמוזיקה שהאנסמבל מנגן, בו חברים מוסלמים, יהודים, חילוניים ודתיים, היא ההוכחה החיה לכוחה המחבר והמרפא של המוזיקה בתרבות האנושית.

קריירה מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1995 הקים את להקת שבע יחד עם מוש בן ארי אמיר פייס ,אודי בן כנען, אחמד טאהר, ורד כהן ואבישי בר-נתן, והחל להופיע עימה בישראל ובפסטיבלים ברחבי העולם. הלהקה הוציאה ארבעה אלבומים. אלבומה האחרון, "Live in Australia", זכה בשנת 2006 בקטגוריית "אלבום ההופעה החיה הטוב ביותר של השנה" בתחרות המוזיקה IMA.

ב-2003 הקים את "פרויקט הדיוואן - דיוואן הלב", המשלב מוזיקאים וקהל במפגש שירה משותפת של מוזיקה מקודשת ושירת דבקות. גיל היה מהראשונים שטיבע את המושג ״שירת רבים״ במרחב האומנות והרוח הישראלית. ההרכב מופיע מאז ברחבי הארץ ובעולם. בין השאר הופיעו ב-2009 בפסטיבל Colours of Ostrava בצ'כיה, בשירה מקודשת בעברית.

גיל רון הקים גם מספר הרכבים מולטי-אתניים נוספים, המנגנים מוזיקה סוּפית, מוזיקת נוודים ומוזיקה אפריקאית עדכנית.

ב-2006 היה רון שמע האמן הישראלי הראשון שהוזמן למאלי להופעות ומפגשים עם מוזיקאים מקומיים.[1] ב-2007 נסע לסנגל כשגריר של רצון טוב מטעם משרד החוץ הישראלי, להשתתפות בפסטיבל Goree והקלטות עם אמנים מקומיים.

במהלך מסעותיו באפריקה הקים את הפרויקט הרב-תרבותי "SOOF", במסגרתו יצר אלבום, וידאו ארט ותערוכת תמונות. באלבום הוקלטו שירים בהשתתפות מוזיקאים אפריקאים מקומיים, בהם אמן הרגאיי אלפא בלונדי מחוף השנהב ושותפים בו הזמרים מוש בן ארי וזוהר פרסקו. האלבום כולל שירים בתשע שפות ועשרות כלי נגינה, בסגנון מוזיקלי שבטי לצד מוזיקה אלקטרונית וחשמלית. בשלב עריכת הסינגלים לאלבום הצטרף אליו המפיק הבינלאומי טל הרצברג, שהוסיף סגנון פופ לשילוב המוזיקלי. 2017 הייתה השנה בה יצר את האלבום המצליח “קפה ג׳לאל״ משיריי בדואים סעודים וחליג׳ים אשר שילב בהם את שירתו המקורית בעברית. רון שמע הכניס לראשונה בתולדות גלי צה"ל שיר בערבית ועברית לפליליסט יום .השיר ״יסמין״ כיכב במקום הראשון והשלישי כשלושה חדשים זהו דואט עם הזמרת הפלסטינית לובנה סלאמה.

רון שמע משמש כשגריר של רצון טוב מטעם משרד החוץ בעולם המערבי ובמדינות מוסלמיות, ובכללן כאלו שאינן מקיימות קשר דיפלומטי סדיר עם מדינת ישראל.

במסגרת פעילותו לקח חלק במגוון אירועים ייחודיים: ב- 1999 הופיע עם להקת שבע בארצות הברית בפסטיבל "משוררי השלום", פרי יוזמתו של הדלאי לאמה; באוקטובר 2000 הוזמן עם שני מוזיקאים, נוצרי ומוסלמי מישראל, לקחת חלק בטקס "סולחה" בין שלוש הדתות השמיות, במעמד שנערך על קברו של מוהמדין ציסטי והשתתפו בו מיליון וחצי עולי רגל; בשנת 2001 נשלח לבוסניה-הרצגובינה מטעם חברת PRIO הנורווגית של האיחוד האירופאי, להנחיית דו-שיח גישור בין קבוצות של סרבים וקרואטים בנושא פתרונות לסכסוך מזוין; ב-2002 היה כחבר במשלחת כבוד אל האחווה הבקטשית, חסידי הצדיק הסופי חג' בקטש, בקוניה, טורקיה; בשנת 2004 הופיע עם להקת "שבע" בפרלמנט הדתות הבינלאומי בברצלונה; וב-2010 הנחה טקס שמאני, במסגרת פסטיבל בברזיל, למען יערות הגשם בהשתתפות מאות שמאנים. בנוסף, במסגרת פרויקט "בדרך לסולחה", הנחה רון-שמע לאורך השנים מעגלי הידברות למען אמון ופיוס בין בני אברהם.

ב-2015, במסגרת מסע הופעות באירופה, הופיע עם האנסמבל בפסטיבל דרמן בנורווגיה מול מאות פליטים סורים.[2]

משנת -2012 מכהן בתפקיד מנהל האמנותי של הפסטיבל הסופי בישראל אותו יסד וכן של פסטיבל ירושלים למוזיקה מקודשת.[3] משנת 2018 רון שמע מכהן כמנהל תוכן אומנותי באקדמיה למוסיקה מן המזרח -״מקאמאת״ בצפת העתיקה. במהלך הופעותיו עם ההרכבים השונים, הופיע רון שמע מול אישים ידועים כגון הדלאי לאמה, שרון סטון, מדונה, ריצ'רד גיר, קולדפליי, סטינג, רדיוהד מנהיגי עולם מלכים ונושי תבל ועוד.

ב-30 ביולי 2023 הוציא את האלבום "דבקה פאנק".[4]

גיל רון שמע נווד החי בין יפו לגליל נשוי לעדי רון שמע אמנית צורפת ומעצבת ואב למעיין רפאל ויסמין שירה.

תרגום וכתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2001 הוציא ספר בשם "ההארה" - תרגום לעברית משירת ג'לאל א-דין רומי, משורר פרסי סופי מהמאה ה-13, שהנושא המרכזי של הגותו הוא מושג "התאווחיד" – אחדות. ב-2007 יצא תרגום נוסף של רון-שמע לשירתו, בספר "שיר אחד".

לאורך השנים כתב רון-שמע מאמרים למגזין "חיים אחרים", לאתר "מהות החיים" ועוד. בנוסף הוא עוסק בכתיבת שתי סדרות של ספרים, העומדות לצאת לאור: סדרת אגדות לצעירים, וסדרת "יום בחייו של ילד" בליווי צילומים אותנטיים.

משחק ובימוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1993 שיחק במופע "אקו-ים" בפסטיבל עכו, בו גם ניגן. ב-1994 היה ממייסדי קבוצת התיאטרון הקבלי "מטטרון". על הופעתו באותה שנה ב"חנוך נסיך ההוויה" בפסטיבל עכו, זכה בפרס חבר השופטים 'ציון לשבח' על בימוי ומשחק. באותה שנה ייסד גם הרכב סיפור מוזיקלי, "מרבד הקסמים", שהופיע עד 1996 בכ-600 מופעים במסגרת משרד החינוך.

ב-1995 הופיע בסרט "חנוך", וכן ביים ושיחק בהצגה "החתונה השמימית" במסגרת פסטיבל עכו. ב-1996 הופיע במופע מולטי-מדיה בתיאטרון המלכותי של אמסטרדם, "I LAB YOU", בבימויו של דודי מעיין. באותה שנה ביים ושיחק במופע רחוב קירקסי, "עץ משיח", במסגרת פסטיבל עכו.

ב-2001 ביים, הפיק ושיחק בהצגה "מי שומר על העצים" במסגרת פסטיבל בת ים ופסטיבל עכו.

ב-2011 שיחק בסרט "בלדה לאביב הבוכה" בבימויו של בני תורתי.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1997 - שבע - החתונה השמיימית.
  • 1999 - שבע - יומם ולילה.
  • 2002 - שבע - גן.
  • 2005 - שבע - Live in Australia.
  • 2008 - דיוואן הלב - פרויקט הדיוואן.
  • 2012 - גיל רון שמע - SOOF.
  • 2017 - קפה ג'לאל אלבום עברי ערבי
  • 2023 – דבקה פאנק

ספרים בתרגומו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מוזיקאי ישראלי הופיע במאלי, באתר וואלה!‏, 24 בינואר 2006
  2. ^ http://www.drammensacred.no/en/
  3. ^ http://www.mekudeshet.com/landing-page/
  4. ^ יובל אראל, פס קול שבועי 03.08.2023 – האלבומים, בבלוג של יובל אראל, מגזין מוזיקה ותרבות, 3 באוגוסט 2023