גל נושא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אותות AM ו-FM מאופננים בגל נושא
הגל הנושא באדום ואות המידע בכחול
האות המאופנן בירוק

גל נושא הוא שם לגל, לרוב אות סינוסי בתדר גבוה יחסית, שעליו מאופנן אות המידע שלרוב מכיל תדרים נמוכים יחסית לגל הנושא. המידע המשודר על הגל הנושא מגיע אל המקלט ומפוענח שם. על מנת לחלץ את האות המקורי מהגל הנקלט, דרוש תהליך ההפוך לתהליך האפנון, אשר מכונה גילוי או מיצוי (Demodulation)[1].

הטכניקה של שיטת הגל הנושא מאפשרת[1] לשדר למרחקים ארוכים אותות כגון טלוויזיה, טלפון, רדיו ונתונים דיגיטליים.

גל הנושא יכול להיות באמצעות גלים אלקטרומגנטיים מסוגים שונים:

לכל גל נושא תדר משלו, ולרוב תדר זה הוא המאפיין העיקרי בעת שידור או מסירת האות, ותדר זה מאפשר לתחנה המקבלת את האות או קולטת את האות, לאתר את האות הזה ולבחור את האות הרצוי לה.

ריבוב הוא צירוף של שני אותות או יותר משני ערוצים או יותר ושידורו במדיום פלט יחיד. תהליך זה מאפשר שידור של מספר אותות נפרדים דרך ערוץ תקשורת אחד[1]. הרכיב שמבצע את פעולת הריבוב קרוי מרבב.

שימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימושים הנפוצים ביותר בגל נושא הם אפנון AM ואפנון FM. ולמעשה תדרי תחנות הרדיו שאנו מכוונים אליהם הם הגל הנושא, והשידור הוא אות המידע שאותו מאפננים. שיטות אפנון חדשות כמו ספקטרום מרוח או ב-CDMA לא משתמשים בגל נושא סינוסי פשוט אלא מאפננים את אותות המידע בסדרת מורכבת יותר של אותות.

שימוש בגל נושא בתקשורת אלחוטית נעשה מהסיבות הבאות:

  1. הפרדה בין תחנות: אות האינפורמציה הוא בתחום תדירות קבוע ועל ידי שימוש בגל נושא נפרד לכל תחנה ניתן לשדר בו זמנית באוויר מספר תחנות בתדרים שונים (גלי-נושא שונים). המקלט יבחר את הגל נושא הרצוי (בחירת התחנה) ויפיק ממנו את האינפורמציה (אות השמע).
  2. שיפור יכולת השידור: אות האינפורמציה הוא בדרך כלל בתדר נמוך. אם היה משודר ישירות היה מחייב אנטנות גדולות והיה סובל מטווח קליטה קצר. אפנון האות על גל נושא בתדר גבוה ושידור הגל הנושא מאפשר שימוש באנטנות בגודל סביר.
  3. ריבוב ערוצים: אפנון אותות שונים על גלי נושא שונים מאפשר שידור של מספר רב של אותות בו זמנית באמצעות אותו התווך (לדוגמה שידור אלחוטי של מספר תחנות רדיו בתדרים שונים)

את אות הגל הנושא מייצר בדרך כלל מתנד מקומי המיוצב על ידי גביש קריסטלי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 פרידמן, א. (1984). לכסיקון המחשב. תל אביב: ספריית אנשים ומחשבים.