גל פרידמן

גל פרידמן
	גל פרידמן (שמאל) ואריק זאבי בשובם מאולימפיאדת אתונה (2004)
לידה	16 בספטמבר 1975 (בן 48); חדרה, ישראל
מידע כללי
מדינה	ישראל
גובה	1.83 מטר
ספורט
ענף ספורט	שיט
תת-ענף	גלישת רוח
	מיסטרל
תקופת הפעילות	1984–2008 (כ־24 שנים)
מועדון	הפועל שדות-ים
מאמן	גור שטיינברג
	מאזן מדליות
מתחרה עבור ישראל
שיט
המשחקים האולימפיים
אליפות העולם
אליפות אירופה

ערך זה עוסק בספורטאי גל פרידמן. אם התכוונתם לאדם אחר, ראו גל פרידמן (פירושונים).

גל פרידמן (נולד ב-16 בספטמבר 1975) הוא גולש רוח עבר ישראלי אשר התחרה על גלשן מסוג "מיסטרל". הוא אלוף אולימפי (אתונה 2004) ואלוף עולם (2002). פרידמן הוא הספורטאי הישראלי הראשון שזכה במדליית זהב אולימפית והיחיד שזכה בשתי מדליות אולימפיות אישיות.

ביוגרפיה וקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת הדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

גל פרידמן נולד בחדרה^[2] לאורי ודגנית פרידמן, וגדל בפרדס חנה-כרכור. פרידמן החל להתאמן בגלישת רוח במועדון השיט בשדות ים כאשר היה בן 9, בעקבות אביו שהיה מראשוני הגולשים בארץ.^[3]^[4] בגיל 13 התחיל להשתתף בתחרויות בינלאומיות ובגיל 16 הצטרף לנבחרת ישראל, שם התאמן בהדרכתו של גור שטיינברג. את שירותו הצבאי העביר פרידמן כספורטאי מצטיין.^[3] בשנת 1989, כאשר היה בן 13, פרידמן התחרה באליפות העולם לנוער (עד גיל 19) שנערכה במונטריאול וזכה במדליית כסף^[5]^[6] בשנת 1994 הוא השתתף לראשונה באליפות אירופה לבוגרים וסיים במקום ה-19 הכללי.^[^{דרוש מקור]} כמו כן הוא השתתף לראשונה באליפות העולם לבוגרים בתחרות שנערכה בעיירה גימלי שבקנדה וסיים במקום ה-35.

פרידמן הפך לגולש המוביל של ישראל כאשר דגם הגלשן הוחלף בשנת 1993 מדגם "לכנר", בו הצטיין עמית ענבר, לדגם "מיסטרל". מבנה גופו הצנום יחסית העניק לו יתרון בדגם החדש.^[7] במרץ 1995, פרידמן זכה במדליה הראשונה שלו בטורנירים בינלאומיים כאשר זכה במדליית זהב באליפות אס"א הבינלאומית בגלישת רוח שנערכה באילת. באותה השנה הוא זכה במדליית כסף באליפות אירופה שנערכה בחופי האי וייט. שנה לאחר מכן הוא זכה במדליית כסף באליפות העולם שנערכה בבת גלים, חיפה.^[7]

הודות להישגיו אלה הוא נבחר לייצג את ישראל באולימפיאדת אטלנטה 1996, בה זכה במדליית הארד והפך לגולש הישראלי הראשון שזוכה במדליה אולימפית והספורטאי היחיד במשלחת הישראלית שזכה במדליה באולימפיאדה זו. בשיוט הראשון פרידמן חצה את קו הסיום במקום הראשון ואת השיוטים הבאים הוא המשיך לסיים במקומות הראשונים. בשיוט השישי הוא שוב ניצח, אבל סיים תשיעי בלבד בשיוט השביעי, מה שערער את מעמדו ואת הסיכוי שלו לסיים בשלישייה הראשונה. בימי התחרויות האחרונים הרוח חדלה מלנשוב באתר השיט בסוואנה ובסופו של דבר נערכו בתחרות תשעה שיוטים בלבד, במקום 11 כמתוכנן. בשיוט הלפני אחרון פרידמן סיים במקום הרביעי בזמן שקקלמנאקיס היווני סיים במקום הראשון ולמעשה הבטיח את הזהב. בשיוט התשיעי והאחרון פרידמן סיים במקום הראשון, אך לרוע מזלו קרלוס אספינולה הארגנטיני סיים אחריו במקום השני והבטיח את מדליית הכסף, מה שהותיר את פרידמן בשקלול כל השיוטים עם מדליית הארד.^[8]

בטקס הנעילה של המשחקים, פרידמן נבחר להיות נושא הדגל של המשלחת.

פרישה זמנית וחזרה לצמרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1997, הוא זכה במדליית ארד באליפות אירופה שנערכה במורסיה שבספרד. בשנת 1998 הוא זכה במדליית כסף באליפות אס"א הבינלאומית בגלישת רוח שנערכה באילת ושנה לאחר מכן זכה באותה התחרות במדליית הזהב. למרות הישגיו אלה פרידמן הפסיד את המקום במשלחת הישראלית לאולימפיאדת סידני 2000 לעמית ענבר. בעקבות כישלונו להיכנס לסגל האולימפי, פרש לתקופה של כשנתיים, שבמהלכן התרכז ברכיבה על אופני הרים.^[7]

פרידמן חזר להתחרות בגלישה במרץ 2001, וכבר באותה השנה זכה במדליית ארד באליפות אירופה שנערכה במרסיי^[9] וסיים במקום הרביעי באליפות העולם.

אלוף עולם ואלוף אולימפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות העולם בשנת 2002 שנערכה בפאטאיה שבתאילנד, פרידמן זכה במדליית הזהב לאחר שהוביל לאורך רוב התחרות והפך לישראלי הראשון שזוכה בתואר אלוף העולם בתחום גלישת הרוח בענף השיט. כבר בשיוט הלפני אחרון פרידמן הבטיח את מדליית הזהב כאשר סיים במקום הראשון ופתח פער מיריביו, בשיוט ה-11 והאחרון הוא סיים במקום ה-16 אולם לדירוג זה לא היה כל משמעות.^[10]^[11] באותה השנה זכה פרידמן גם במדליית כסף באליפות אירופה שנערכה בנויזידלרזה.^[12] בשנת 2003 הוא זכה במדליית ארד באליפות העולם שנערכה בקדיס לאחר שסיים את התחרות עם 57 נקודות שליליות, ארבע יותר מהמקום השני.^[13]

באולימפיאדת אתונה 2004, גל פרידמן זכה במדליית הזהב הראשונה של ישראל במשחקים האולימפיים בתחרות בדגם מסטרל לגברים (אנ') ובכך הפך לספורטאי הישראלי הראשון שהוכתר כאלוף אולימפי ולספורטאי הישראלי הראשון שזוכה בשתי מדליות אולימפיות.^[14] גל היה הגולש היחיד בתחרות שסיים בעשירייה הראשונה בכל אחד מהשיוטים.^[15] בשיוטים הראשונים פרידמן סיים בצמרת ואף ניצח את השיוט החמישי והשמיני, יציבות זו הבטיחה לו מעשית מדליה כבר בשיוט הלפני אחרון.^[16] לקראת השיוט האחרון פרידמן דורג במקום השני במרחק 3 נקודות מהמקום הראשון של יריבו הברזילאי ריקארדו סנטוס. כדי לזכות במדליית הזהב פרידמן היה צריך לסיים את השיוט האחרון בפער של שלושה מקומות מהברזילאי ולסיים לפני היווני ניקוס קקלמנאקיס. בשיוט ה-11 והאחרון פרידמן סיים במקום השני, הרחק לפני הברזילאי שסיים במקום השבעה עשר והיווני שסיים במקום העשירי, וכך זכה במדליית הזהב.^[17]^[18]^[14]

בטקס הענקת המדליות נכחו שרת החינוך והספורט, לימור לבנת, השופט הישראלי בתחרות אהרון בוצר וחבר הוועד האולימפי הבינלאומי אלכס גלעדי שהעניק לגל את המדליה.

שנים אחרונות ופרישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת יוני 2005 נגנבה כספת מבית הוריו של פרידמן, ובה המדליות בהן זכה. מספר ימים לאחר מכן נמצאה מדליית הזהב על ידי ילדה בת 7 מפוריידיס בעת שטיילה עם משפחתה ביער עופר.^[19] מדליית הארד מאטלנטה 1996 לא נמצאה.

לאחר הישגו באולימפיאדת אתונה, נכנס פרידמן ל"סגל היהלום" של ישראל כחלק מההכנות לאולימפיאדת בייג'ינג 2008 אולם הוא לא הצליח להסתגל לדגם החדש של "ניל פרייד" שנכנס לשימוש בשנת 2005. בשנת 2006 הוא סיים במקום ה-32 באליפות אירופה ובמקום ה-19 באליפות העולם. בינואר 2007 הוא זכה בתחרות 'New Year International Regatta' שנערכה בלימסול שבקפריסין, אך בהמשך השנה סיים רק במקום ה-34 באליפות העולם שנערכה בקשקאיש. באליפות העולם בשנת 2008 שנערכה באוקלנד, הוא סיים במקום ה-29 והפסיד את המקום במשלחת הישראלית לאולימפיאדת בייג'ינג 2008 לשחר צוברי.

בשנת 2008 פרש מגלישה מקצועית והפך למאמן באיגוד השייט ובין היתר אימן את נמרוד משיח. במאי 2013, הוחלט באיגוד השייט ליצור נבחרת עם מאמן אחד במקום מאמן אישי לכל גולש כפי שהיה עד אז. פרידמן כבר מונה למאמן הלאומי של נבחרת גלישת הרוח,^[20] אך הגולשים סירבו להחליף את מאמניהם האישיים במאמן יחיד ולבסוף מינויו של פרידמן בוטל.^[21]

בשנת 2019 מכר פרידמן את הגלשן עמו זכה במדליית הזהב באולימפיאדת אתונה 2004 לתנועת מכבי, אשר מציגה את הגלשן במוזיאון הספורט היהודי העולמי שבכפר המכביה.^[22]

באוקטובר 2021, מונה פרידמן על ידי איגוד השייט למאמן הראשי של נבחרת הגברים בגלישת רוח לקראת הקמפיין האולימפי לפריז 2024.^[23]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005 התחתן פרידמן עם מיכל פלג, בת שדות ים, שהייתה חברתו במשך עשר שנים. הם מתגוררים בקיבוץ שדות ים ולהם שתי בנות ושני בנים.

פרידמן הוא חובב צילום ובשנת 2017 החל לעבוד כצלם חתונות.^[24] בין היתר באותה השנה הוא התמנה לצלם הבית של קבוצת הכדורסל מכבי חיפה.

פרידמן הוא טבעוני. כשנשאל מדוע בחר בטבעונות, השיב "רק אחרי שהבנתי איזה סבל אנחנו גורמים לחיות בשביל שיהיה לנו טעים, אז נמנעתי לגמרי. לפני זה, פשוט רק הרגשתי שזה לא עושה לי טוב באימונים לאכול והרגשתי כבד עם בשר".^[25]

הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005, לאור הישגיו, הוא נכנס להיכל התהילה של הספורטאים היהודים (יד לאיש הספורט היהודי).

אזכורים בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסדרת האנימציה איש משפחה בעונה 12 פרק 10 הוזכר פרידמן כאחד משלושה ספורטאים יהודים גדולים.
בתוכנית המערכונים הסאטירית אנחנו במפה, נשאלו אנשי ספורט על גל פרידמן במערכון שנקרא "אגדות מהעבר".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גל פרידמן, ברשת החברתית פייסבוק
גל פרידמן, ברשת החברתית אינסטגרם
גל פרידמן, באתר הוועד האולימפי הבין-לאומי
גל פרידמן, באתר olympedia.org
גל פרידמן, באתר Sailing.org
גל פרידמן, באתר הוועד האולימפי בישראל
פרופיל, סטטיסטיקות ותוצאות בתחרויות באתר איגוד השיט הבינלאומי
שחר בן הלוי, הגל השקט, באתר ynet, 25 באוגוסט 2004
ערן נבון, "ביום שאתה פורש אתה מקבל בעיטה", 7 בספטמבר 2012, ישראל היום
ערן נבון, הגל החדש, באתר ישראל היום, 15 באפריל 2016
נגה שנער-שויער, "תעודת בגרות לא מכינה לחיים. מספורט אפשר ללמוד הרבה יותר", באתר ynet, 4 באוקטובר 2016
אורן אהרוני, "חתונת הזהב", באתר ynet, 10 ביולי 2017
איתמר קציר, הסיפור מאחורי הזהב האולימפי הישראלי, באתר הארץ, 22 ביולי 2021
ערן נבון, הגל השני: גל פרידמן חוזר לים כמאמן נבחרת השיט - ומסמן מטרה, באתר ישראל היום, 3 בפברואר 2022
אסי ממן, ‏"קיבלתי הצעה של מאות אלפי דולרים על הזהב", באתר ONE‏, 26 באפריל 2023
גל פרידמן, גולש צעיר, באתר כאן ארכיון

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ פרופיל וסטטיסטיקות באתר sports-reference.com
^ גל פרידמן, באתר הספרייה היהודית המקוונת
^ ¹ ² "תעודת בגרות לא מכינה לחיים. מספורט אפשר ללמוד הרבה יותר", באתר Xnet‏, 1 באוקטובר 2016
^ רותי רוסו, "סיפורו של אלוף: פרופיל של גל פרידמן", 26 באוגוסט 2004, nrg
^ תוצאות אליפות העולם לנוער 1989, אתר איגוד השיט הבינלאומי
^ בארבע עיניים עם גל פרידמן, 31 דצמבר 2013, 'מגזין אופניים'
^ ¹ ² ³ שחר בן הלוי, הגל השקט, באתר ynet, 24 באוגוסט 2004
^ הספורטאים הישראלים שהגיעו לפודיום, באתר ynet, 21 ביולי 2016
^ עוד מדליית ארד לגל פרידמן, באתר וואלה!‏, 12 באוגוסט 2001
^ גל פרידמן - אלוף העולם בגלשני מיסטרל, באתר ynet, 15 בדצמבר 2002
^ שירות, ‏הגולש גל פרידמן זכה היום באליפות העולם במיסטרל, באתר גלובס, 15 בדצמבר 2002
^ מיסטרל: מדליית כסף לפרידמן באליפות אירופה, באתר ynet, 14 בספטמבר 2002
^ שייט: לי קורזיץ' אלופת העולם במיסטרל, באתר ynet, 21 בספטמבר 2003
^ ¹ ² ישראל על הגל, באתר וואלה!‏, 25 באוגוסט 2004
^ הספורטאים הישראלים שהגיעו לפודיום, באתר ynet, 21 ביולי 2016
^ ניר שועלי וסער הס, גל פרידמן הבטיח מדליה בגלשני המיסטרל, 23 באוגוסט 2004, nrg
^ היסטריה בים: גל פרידמן זכה במדליית זהב היסטורית, באתר ynet, 25 באוגוסט 2004
^ גל פרידמן זכה במדליית הזהב, 25 באוגוסט 2004, nrg
^ דוד רטנר, ילדה בת 7 מפורדיס מצאה את מדליית הזהב של גל פרידמן, באתר TheMarker‏, 11 ביוני 2005
^ גל פרידמן מונה למאמן הלאומי בגלשנים, באתר ONE‏, 27 במאי 2013
^ יניב טוכמן‏, גל פרידמן: "מינו אותי למאמן הנבחרת. אבל אז באו הספורטאים ואמרו: לא מוכנים", באתר וואלה!‏, 16 באוקטובר 2016
^ אסי ממן, ‏גל פרידמן מכר את הגלשן איתו זכה בזהב באתונה, באתר ONE‏, 30 במאי 2019
^ אורן אהרוני, גל פרידמן, שחר צוברי וגידי קליגר מונו למאמני נבחרות השייט, באתר ynet, 4 באוקטובר 2021
^ אורן אהרוני, חתונת הזהב, באתר "ידיעות אחרונות", 9 ביולי 2017
^ איריס קול, ריאיון עם גל פרידמן על טבעונות, באתר רדיו ללא הפסקה.

[פרופיל_וסטטיסטיקות-1] פרופיל וסטטיסטיקות באתר sports-reference.com

[2] גל פרידמן, באתר הספרייה היהודית המקוונת

[ריאיון_ללאשה,_XNET-3] ¹ ² "תעודת בגרות לא מכינה לחיים. מספורט אפשר ללמוד הרבה יותר", באתר Xnet‏, 1 באוקטובר 2016

[כתבה_לאחר_אתונה,_אתר_nrg-4] רותי רוסו, "סיפורו של אלוף: פרופיל של גל פרידמן", 26 באוגוסט 2004, nrg

[תוצאות_אליפות_העולם_לנוער_89'-5] תוצאות אליפות העולם לנוער 1989, אתר איגוד השיט הבינלאומי

[ריאיון_לאתר_'מגזין_אופניים'-6] בארבע עיניים עם גל פרידמן, 31 דצמבר 2013, 'מגזין אופניים'

[כתבה_לפני_שיוט_המדליות,_אתונה_2004-7] ¹ ² ³ שחר בן הלוי, הגל השקט, באתר ynet, 24 באוגוסט 2004

[כתבה_על_המדליסטים_האולימפיים,_אתר_ynet-8] הספורטאים הישראלים שהגיעו לפודיום, באתר ynet, 21 ביולי 2016

[אליפות_אירופה_2001,_אתר_וואלה-9] עוד מדליית ארד לגל פרידמן, באתר וואלה!‏, 12 באוגוסט 2001

[אליפות_העולם_2002,_אתר_ynet-10] גל פרידמן - אלוף העולם בגלשני מיסטרל, באתר ynet, 15 בדצמבר 2002

[אליפות_העולם_2002,_אתר_גלובס-11] שירות, ‏הגולש גל פרידמן זכה היום באליפות העולם במיסטרל, באתר גלובס, 15 בדצמבר 2002

[אליפות_אירופה_2002,_אתר_ynet-12] מיסטרל: מדליית כסף לפרידמן באליפות אירופה, באתר ynet, 14 בספטמבר 2002

[אליפות_העולם_2003,_אתר_ynet-13] שייט: לי קורזיץ' אלופת העולם במיסטרל, באתר ynet, 21 בספטמבר 2003

[אתונה_2004,_אתר_וואלה-14] ¹ ² ישראל על הגל, באתר וואלה!‏, 25 באוגוסט 2004

[זכיות_במדליות_אולימפיות,_אתר_ynet-15] הספורטאים הישראלים שהגיעו לפודיום, באתר ynet, 21 ביולי 2016

[הבטחת_המדליה,_אתר_nrg-16] ניר שועלי וסער הס, גל פרידמן הבטיח מדליה בגלשני המיסטרל, 23 באוגוסט 2004, nrg

[אתונה_2004,_אתר_ynet-17] היסטריה בים: גל פרידמן זכה במדליית זהב היסטורית, באתר ynet, 25 באוגוסט 2004

[אתונה_2004,_אתר_nrg-18] גל פרידמן זכה במדליית הזהב, 25 באוגוסט 2004, nrg

[גניבת_והימצאות_המדליה-19] דוד רטנר, ילדה בת 7 מפורדיס מצאה את מדליית הזהב של גל פרידמן, באתר TheMarker‏, 11 ביוני 2005

[מינוי_לאימון_הנבחרת-20] גל פרידמן מונה למאמן הלאומי בגלשנים, באתר ONE‏, 27 במאי 2013

[ביטול_מינוי_לאימון_הנבחרת-21] יניב טוכמן‏, גל פרידמן: "מינו אותי למאמן הנבחרת. אבל אז באו הספורטאים ואמרו: לא מוכנים", באתר וואלה!‏, 16 באוקטובר 2016

[22] אסי ממן, ‏גל פרידמן מכר את הגלשן איתו זכה בזהב באתונה, באתר ONE‏, 30 במאי 2019

[23] אורן אהרוני, גל פרידמן, שחר צוברי וגידי קליגר מונו למאמני נבחרות השייט, באתר ynet, 4 באוקטובר 2021

[כצלם_חתונות-24] אורן אהרוני, חתונת הזהב, באתר "ידיעות אחרונות", 9 ביולי 2017

[25] איריס קול, ריאיון עם גל פרידמן על טבעונות, באתר רדיו ללא הפסקה.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

מדליסטים אולימפיים ישראלים
זוכי מדליית זהב	גל פרידמן (2004) • ארטיום דולגופיאט (2020) • לינוי אשרם (2020)
זוכי מדליית כסף	יעל ארד (1992)
זוכי מדליית ארד	אורן סמדג'ה (1992) • גל פרידמן (1996) • מיכאל קולגנוב (2000) • אריק זאבי (2004)‏ • שחר צוברי (2008) • ירדן ג'רבי (2016) • אורי ששון (2016) • אבישג סמברג (2020)‏ • נבחרת ישראל בג'ודו (2020)

משלחת ישראל לאולימפיאדת אטלנטה (1996)
איגרוף	ולדיסלב ניימן
אתלטיקה	קונסטנטין מטוסביץ' • רוגל נחום • קונסטנטין סמיונוב • דני קרסנוב
ג'ודו	יעל ארד • אורן סמדג'ה
היאבקות	גוצ'ה ציציאשווילי
הרמת משקולות	סלבה איוונובסקי
סיף	איילת אוחיון • לידיה חטואל-צוקרמן • לילך פריסקי
קיאק	ליאור כרמי
קליעה	אלכס טריפולסקי • בוריס פולק • גיא סטריק
שחייה	איתן אורבך • ודים אלכסייב • יואב ברוק • דן קוטלר
שיט	ענת פבריקנט • גל פרידמן • שני קדמי • ניר שנטל • רן שנטל

משלחת ישראל לאולימפיאדת אתונה (2004)
אתלטיקה	אלכס אברבוך • נילי אברמסקי • אסף בימרו • אירנה לנסקי • היילה סטאין
ג'ודו	אודי וקס • אריק זאבי • גל יקותיאל • מיכל פיינבלט • יואל רזבוזוב
היאבקות	יורי יבסייצ'יק • יאשה מנשרוב • גוצ'ה ציציאשווילי
התעמלות מכשירים	פבל גופמן
התעמלות אמנותית	קטיה פיסצקי
טאקוונדו	מאיה ערוסי
טניס	יוני ארליך • אנה סמשנובה • אנדי רם
טניס שולחן	מרינה קרבצ'נקו
סיף	איילת אוחיון
קיאק	רועי ילין • לריסה פסחוביץ' • מיכאל קולגנוב
קליעה	אלכסנדר דנילוב • גיא סטריק
שחייה	ורד בורוכובסקי • אניה גוסטומלסקי
שחייה אמנותית	אנסטסיה גלושקוב • אינה יופה
שיט	ורד בוסקילה • אודי גל • גל פרידמן • לי קורזיץ • ניקה קורניצקי • גידי קליגר

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: גל פרידמן
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גל פרידמן