גלגל המזלות בבתי כנסת עתיקים

מתוך פסיפס מבית הכנסת בבית אלפא

גלגל המזלות בבתי כנסת עתיקים הופיע בדרך כלל על רצפת הפסיפס של בית הכנסת. גלגלי מזלות נמצאו בפסיפסי רצפות של שישה בתי כנסת בישראל: עוספיה, סוסיא, נערן, חמת טבריה, בית אלפא וציפורי. כולם מתקופת המשנה והתלמוד.

הסכימה של הפסיפסים בבתי הכנסת השונים - דומה. גלגל המזלות תָחום בריבוע. במרכזו, מצויר בדרך כלל הליוס - אל השמש. המזלות עצמם מצוירים לפי הסדר המקובל, בהתאם לכיוון השעון. בארבעה קצוות הריבוע התוחם, מצוירות דמויות נשים המייצגות את ארבע התקופות המקבילות לעונות השנה, כל תקופה בפינה ליד שלושת המזלות השייכים לה.

סקירת בתי הכנסת

חמת טבריה

פסיפס גלגל המזלות בבית הכנסת העתיק בחמת טבריה ניתן לראות את מיקום הקיר של בית הכנסת שהוקם עליו

הקדום שבגלגלי המזלות של בתי הכנסת נמצא בחמת טבריה. הפסיפס מתוארך לשלהי המאה השלישית או תחילת המאה הרביעית. מצוירים בו דמויות המייצגות את תקופות השנה ואת המזלות ובמרכזו נמצא הליוס אל השמש במרכבתו. גלגל המזלות בבית הכנסת נמצא בשטיח המרכזי. מבחינה אמנותית הוא נעשה במקצועיות רבה, התיאור הריאליסטי נעשה תוך שימת לב לפרטים הקטנים, כגון: הצללות ותווי פנים. בניגוד לגלגלי המזלות במקומות אחרים, תנועת המזלות בגלגל זה היא נגד כוון השעון.

מזל דלי - המילה כתובה דלי כתובה בכתב ראי

מזל דלי מיוצג על ידי גבר עירום בהליכה, השופך מים מעבר לכתפו מכד גדול, בו הוא אוחז בשתי ידיו. המים נראים בפסיפס כשהם נשפכים וניגרים על הרצפה. מבטו מופנה אל הצופה, כך שנוצר רושם של הופעה. מה שמחזק את הרושם הוא צורת ההחזקה יוצאת הדופן של הכד. זו הדרך הנפוצה לציור המזל, ולעיתים מופיע ציור הכד לבדו. האמן עשה הצללה בציור המזל, אולם ההצללה של הגוף אינה תואמת את זו של הכד. המילה "דלי" כתובה במהופך מצד שמאל של המזל.

מזל מאזניים מיוצג אף הוא על ידי גבר עירום. ביד ימין הוא מחזיק מאזניים, ובשמאלו שרביט.

מזל מאזניים - כתוב מוזנים

על כתף שמאלו מונחת גלימה כחולה, והוא מצויר ממבט חזיתי. משמאל למזל כתוב "מוזנים". גם במזל זה קיימת הצללה.

במזל בתולה מצוירת אישה שחורת שיער המביטה לעבר מזל מאזניים, לבושה שמלה בגוני כתום-אדום, ועליה גלימה כחולה. הביגוד מכסה את כל גופה, ורק כפות רגליה נראות. בידה השמאלית היא אוחזת בלפיד בוער, ואילו הימנית מושטת קמעה לפנים.

ממזל עקרב נותר רק חציו האחורי של הגוף. צבעו חום, וזנבו עולה באלכסון. הוא מצויר במבט עילי כאשר ראשו מכוון אל מזל קשת.

במזל אריה מצויר אריה העומד על רגליו האחוריות, ושתי רגליו הקדמיות מושטות לפנים בזינוק קדימה. פיו פתוח כבשאגה, ומתוכו יוצאות שתי שיניים. רעמתו גולשת על כתפיו וזנבו מונף אל על. מעליו כתוב "אריה".

במזל דגים מצוירים שני דגים השוחים במקביל בכיוונים מנוגדים, במבט מהצד. מעליהם כתוב "דגים", אולם המם הסופית אינה סגורה.

מזל גדי נהרס בחלקו, אבל ניתן לראות שהיה מצויר כיצור כלאיים בין תיש לדג –קפריקורנוס (שמתייחס לאותה קבוצת כוכבים).

מזל טלה ומזל שור נראים מהצד בתנועה.

מזלות סרטן, קשת ותאומים, לא נשתמרו.

תקופת ניסן מצוירת כפרוטומה של עלמה וזר לראשה. היא מעוטרת בתכשיטים ומחזיקה בידה הימנית (כנראה) קערת גבינה. היא לבושה בכתונת התפוסה בסיכות עגולות, ולשמאלה נראה צמח פורח. כל אלה קשורים לעונת הפריחה ולגידול הצאן, ומרמזים על האביב. תקופת תמוז מצוירת כאשה עדויה תכשיטים. מבטה מופנה שמאלה ולראשה זר, אולי של עלי זית. ביד ימינה היא אוחזת במגל, ולשמאלה שיבולים. כל אלה מרמזים על תקופת הקיץ.

הדמות המייצגת את תקופת תשרי (הסתיו), עטורה בזר פירות עשיר לראשה, ובידה אשכול ענבים. תקופת טבת (החורף), עטופה בגלימה המשוכה מעל לראשה, והבעתה רצינית.

ציפורי

ערך מורחב – ציפורי (יישוב עתיק)

בית הכנסת בציפורי נמצא בצד הדרך העתיקה שעלתה לציפורי מכיוון צפון, מתוארך למאה החמישית. רצפת הפסיפס שבו, מעוצבת כשטיח מוארך ונמצאת באולם המרכזי, וגלגל המזלות הוא עשיר במיוחד ומכיל מוטיבים שלא נמצאו בבתי הכנסת האחרים.

הליוס

ההבדל הבולט בין פסיפס זה לאחרים, הוא היעדרו של הליוס מהמעגל האמצעי; מרכבתו מצוירת, אך ללא נהגה, ובמקומו נראים על רקע כחלחל השמש, הירח וכוכב בודד מימין. הירח נראה במלואו: חרמשו לבן וצידו הנסתר חום כהה, ומסביב לו קו מתאר שחור. השמש, המייצגת את הליוס, תלויה במרכז השמים, ועשר קרניה שלוחות לכל עבר. החיבור של השמש למרכבה נעשה באמצעות הקרן התחתונה המגיעה עד מושב המרכבה.

מרכבתו של הליוס נראית במבט חזיתי, ואילו הסוסים, המתפרסים לכל רוחב המעגל, מעוצבים בפרופיל. הם מצוירים בצורה ריאליסטית ובמומחיות רבה, כאשר רגליהם הקדמיות מונפות אל על מלפנים, תוך כדי שעטה. תנועתם של הסוסים מודגשת בעזרת ראשיהם: שני הסוסים האמצעיים מפנים את ראשיהם אחורנית, אל המרכז, בכיוון המנוגד לגופם, בעוד פניהם של שני הסוסים האחרים פונים החוצה, כביכול פותחים בדהירה. פיהם של הסוסים נתון ברסן, והם רתומים ליצול שאינו קיים בפסיפס. רגליהם האחוריות עומדות איתן על הקרקע, בניגוד לתיאורים בבית אלפא ובנערן.

מן המרכבה המציצה בין הסוסים נראים רק הדופן הקדמית ושני האופנים, שבניגוד לשאר התמונה אינם מצוירים במיקום וצורה הגיוניים, אלא במבט מן הצד מתחת לרגלי הסוסים. הסיבה לכך עשויה להיות משום שנקודת המבט הקדמית, צורת המעגל והשטח המצומצם הקשו על האמן ביצירת פרספקטיבת עומק. בתחתית המעגל מצוירים קווים גליים כחלחלים המתארים מקור מים, ממנו עולה המרכבה בדהרה.

המזלות

פסיפס גלגל המזלות בבית הכנסת העתיק בציפורי

משנים עשר המזלות שמילאו את המעגל החיצוני, ארבעה נשתמרו כמעט בשלמותם. בניגוד לגלגלי המזלות במקומות אחרים, תנועת המזלות בגלגל זה היא נגד כיוון השעון, ורוב המזלות מלווים בדמויות אדם עוטות גלימה המכסה את פלג גופם העליון, וכמה מהם כמעט עירומים. כולם יחפים למעט אחד שלרגליו נעליים שחורות. כל הדמויות ניצבות כשרגליהן מופנות כלפי חוץ, וראשיהן פונים למרכז המעגל. ליד כל מזל כתוב שמו ושם החודש בעברית, ובשוליו העליונים מצויר כוכב.

הטלה והשור נראים בתנועה במבט מהצד. הדמות שלצד השור מחזיקה במטה. מזל תאומים מיוצג על ידי שני נערים עירומים חבוקים במבט חזיתי, כאשר הימני מחזיק (כנראה) כלי מיתר והשני אלה.

הסרטן מצויר במבט עילי פונה לימין, ולצדו נער הלבוש שמלה קצרה ונעול נעליים המצויר מנקודת מבט חזיתית, ובידו הוא אוחז בחפץ בלתי מזוהה. האריה נראה מזנק לימין וגם לצידו ניצב עלם. ממזל בתולה נותרו רק שתי שיבולים שככל הנראה היו בידי נערה.

מזל מאזניים מצויר כנער לבוש גלימה הפונה לימין, ובידו הימנית מאזניים בגודל של כמעט חצי מגופו. העקרב מצויר מלמעלה פונה לימין, ומשמאלו נער לבוש גלימה המכסה את פלג גופו העליון. מזל קשת מצויר בדמות קנטאור המזנק ימינה, הבעת פניו שלווה ובידיו הוא אוחז בקשת מתוחה.

ממזל גדי נותר נער עירום כורע על ברכיו, שכנראה אחז באחורי הגדי שפנה ימינה. ממזל דלי נשתמרה רק תמונת המים שנשפכו מהדלי. מזל דגים מופיע כבחור עטוי גלימה, האוחז ביד ימינו שני דגים, ובשמאלו מרים מעט את הגלימה. מבטו מופנה שמאלה, הלאה מהדגים.

עונות השנה

עונות השנה מיוצגות על ידי נשים המצוירות מנקודת מבט חזיתית, כאשר כל אחת מהן מסתכלת לימינה. ליד כל דמות מצוינת התקופה בעברית וביוונית. תקופת ניסן לבושה שמלה ללא שרוולים בגוני צהוב, שערה גלי, אסוף בסיכה ומקושט בשלוש שושנים. מימינה מצוירים מגל, סל פרחים ושתי חבצלות, ומשמאלה קערה עם פרחים וענף שושנים.

תקופת תמוז הייתה, כנראה, עירומה. שערה אסוף ולראשה כובע צהוב מחודד. מימינה אלומת שיבולים ופירות, ומשמאלה מגל גדול בעל להב ארוך ומשונן וכלי נוסף שכנראה קשור גם כן בעבודת האדמה.

תקופת תשרי דומה לתקופת ניסן בשמלתה ובתסרוקתה, ובאזנה עגיל. לימינה שני רימונים ופירות נוספים, ולשמאלה נותרה רק זמורת גפן עם קנוקנות, שכנראה היה עליה גם אשכול ענבים. תקופת טבת לבושה בבגד אפרפר המכסה גם את ראשה וצווארה. לשמאלה גרזן בעל ידית ארוכה, ולימינה עץ שאחד מענפיו כרות, מגל ופרי.

עוספיה (חוסיפה)

בית הכנסת של עוספיה, בכרמל, נבנה באמצע המאה החמישית. גלגל המזלות על רצפתו, היה ממוקם בחלקו העליון של הפסיפס.

החלק המרכזי, המתאר בדרך כלל את הליוס, הושחת.

מהמזלות שרדו חלקית חמישה בלבד: קשת - בדמות גבר עירום עם בגד צהוב על כתפו האחת, הדומה לעור האריה של הרקולס; מזל גדי, שממנו נותרו רק קצות הקרניים; מזל דלי, המצויר כאמפורה שממנה ניגרים מים; מזל דגים, המציג דגים ששוחים בכיוונים מנוגדים; ומזל טלה, שממנו נותרו רק רגליו האחוריות.

מארבע הדמויות של עונות השנה נותרה רק אחת: ראש אישה, שלצווארה שרשרת ירוקה ועל ראשה מצנפת צהובה-לבנה. מסביב לה חפצים שונים, ביניהם רימונים ומגל או חרמש.

בית אלפא

בית הכנסת בבית אלפא מתוארך למאה השישית (על פי כתובת המציינת תאריך הנחת הפסיפס). הוא כולל חצר גדולה (אטריום), חדר כניסה, ואולם שתקרתו נתמכת בשתי שורות של עמודים. בקצה האולם ישנו אפסיס, בכתלו הדרומי הפונה לירושלים. גלגל המזלות בבית הכנסת השתמר במלואו.

מבחינה אמנותית סגנון הפסיפס פרימיטיבי במקצת. ניתן לראות זאת במיוחד בהליוס ובסוסיו שנמצאים במרכז: הציור אינו ריאליסטי (גם אם נעשה כך במתכוון), ופניהם מזכירים יותר מסיכות מאשר פרצופים (ניתן לראות זאת בצבעוניות הלא מציאותית בה מצוירים פני הסוסים). רגליהם של הסוסים מצוירים בצבעוניות רבה: חום- אדמדם, לבן וצהוב. מתחת לרגליהם מצוירים עוד כוכבים וגלגלי המרכבה. הליוס עצמו מצויר עם כתר וקרני שמש לראשו, יושב במרכבתו הרתומה לשני זוגות סוסים ולה דופן קדמית ושני אופנים.

מזל טלה (טלא) ושור נראים קפואים, עומדים מהצד. במזל תאומים נראים שני עלמים לבושים בכתונת אחת. הסרטן בעל שמונה רגליים, מצויר במבט מלמעלה. הוא פונה כלפי פנים, בשונה מהגלגלים האחרים. האריה מופיע בדמות כפיר שואג, זנבו מורם והוא צועד.

הבתולה מצוירת במבט חזיתי, לבושה ומעוטרת תכשיטים בסגנון ביזנטי. מסביב לפלג גופה העליון מעגל, שאולי מייצג הילה. מזל מאזניים מופיע כעלם לבוש, האוחז במאזניים בידו הימנית. נראה כי האמן התקשה לצייר אותם יחד עם העלם, שכן עוד לפני שמתחיל תיאור המאזניים מפסיק תיאור העלם, כך שנוצר רושם שרגלו חסרה.

העקרב מצויר ממבט עילי, על שמונה רגליו, לאורך הגלגל כשפניו לעבר מזל קשת. קשת מיוצג על ידי נער יורה חץ מקשת.

הגדי נראה מן הצד. על אף שלא שרד בשלמות ניתן לראות כי שלא כמו בחמת טבריה, פה הוא מצויר כגדי ולא כקפריקורנוס, שהוא מצוי יותר. מזל דלי מצויר בצורה יוצאת דופן, כדמות השואבת מים מתוך בור בעזרת דלי הקשור בחבל. הדגים, כבחמת טבריה, נראים מקבילים מהצד ו"שוחים" לכוונים נגדיים.

בפינות הריבוע החוסם מצוירות דמויות הנשים, המסמלות את עונות השנה, כפרוטומות מכונפות בתיאור חזיתי. הן מורכבות מראש, צוואר וכנפיים. תקופת ניסן עדויה תכשיטים ולבושה כתונת מעוטרת, ועל כתפיה תכשיטים עגולים. בחיקה ציפור, ובידה היא מחזיקה מטה רועים, האופייני לתקופה זו, תקופת הטיפול בצאן.

תקופת תמוז מצוירת עם פירות שונים בחיקה ולצידה, ועם שני אשכולות ענבים משני צידי ראשה, המסמלים את הסתיו. תקופת תשרי מצוירת עם פירות בחיקה, ביניהם אשכול ענבים המרמזים על תקופת הבציר, ורימון. על כתפה השמאלית עומדת ציפור. תקופת טבת מצוירת עם חפץ דמוי קרן או ספל, וחפץ נוסף, שלא ברור אם הוא ענף בעל שני עלים או מעדר בעל שתי שיניים.

נערן

בית הכנסת בנערן הוקם כנראה במאה השישית, והתקיים כמאתיים שנה. רצפת הפסיפס שלו היא מן העשירים בפסיפסי בתי הכנסת. בעלי החיים שהיו מצוירים בפסיפס ככלל (כגון: האריות בתיאור דניאל) ובגלגל המזלות בפרט - הושחתו.

גם במרכזו של גלגל זה מופיע הליוס, אל השמש: הילה קורנת סביב לראשו, מעילו זרוע כוכבים ושוט בידו. הוא נוהג במרכבה רתומה לארבעה סוסים, שניים פונים שמאלה ושניים פונים ימינה, והם נראים כמרחפים מעל לגלגלי המרכבה. גלגל המזלות מזכיר במקצת את זה של בית אלפא בסגנון הציור הלא ריאליסטי (והלא מקצועי?) של הפסיפס.

הליוס עצמו מצויר כמגיח מן המרכבה, כאשר רק צווארו וראשו נראים, ועל ראשו גוש צהוב, כנראה שיערו. מעליו שישה מרובעים שמסמלים את קרני השמש ומשמאלו ציור של סהר וכוכבים. לתיאור גוף המרכבה בחר האומן לצייר צורה מרובעת עם פסים מעוגלים בתוכה. משני צידי המרכבה נמצאים הסוסים, שניים מכל צד, כשפניהם נראות כעטויות מסיכות.

בניגוד לציורי בעלי החיים שהיו בגלגל המזלות והושחתו, השמות העבריים של המזלות לא נפגעו. מהמזלות שהיו בפסיפס נותרו מספר שרידים: "טלה", ממנו נשתמרו רגל אחורית וזנב, פרסותיו האחוריות ומתאר גופו. מראה מן הצד של תאו כ"שור", ממנו נשתמר רק חלקו האחורי. "תאומים" הושחת לגמרי. "אריה" קופץ עם זנב מורם. "בתולה" בדמות עלמה רעולה המרימה ידיה בתפילה (דבר יוצא דופן בתיאור מזל זה). "מוזניים" בדמות גבר לבוש פאר ובידו מאזניים. עקרב, המצויר כשראשו מכוון אל מחוץ לגלגל המזלות. מקשת נשתמרו רק שרידי הכתובת ומזל דגים מיוצג על ידי זוג דגים תלויים על חבל.

בפינות הריבוע בו נתון הגלגל, מופיע תיאור הנשים ושמות התקופות. הדמות היחידה שנשתמרה היא דמות האישה המסמלת את עונת הסתיו (תקופת תשרי). בידה הימנית היא אוחזת במטה ובשופר. לידה (כמו גם ליד שאר התקופות) מצויר ברווז אן ציפור. תקופה זו נמצאת בפינה לא נכונה, ליד סמלי המזלות של תקופת ניסן, ואילו הדמות של תקופת ניסן ממוקמת ליד המזלות של תקופת תשרי. דמות זו אוחזת במטה ארוך, אולי של רועים, ולידה שיח או ענף, כמו בחמת טבריה, או שלוש שיבולים שאולי מרמזות על העומר. היא מופיעה בצורה בלתי שגרתית - כמתפללת, וידיה מושטות כלפי מעלה. מ"תקופת טיבית" נשתמרו רק מטה והציפור, שהיא כאמור מוטיב חוזר. תקופת תמוז הושחתה לחלוטין.

סוסיא

בית הכנסת בסוסיא נוסד, ככל הנראה, בשלהי המאה השלישית או תחילת המאה הרביעית, והיה בשימוש לפחות עד המאה התשיעית. בפרק זמן זה שונה ושופץ הבניין פעמים רבות, ככל הנראה בעקבות נטישה זמנית של תושבי סוסיא במהלך פרק הזמן הזה.

שטיח הפסיפס המרכזי, בעל הדוגמה הגאומטרית, החליף פסיפס קדום יותר, שממנו נותר קטע קטן המבצבץ מצידו הדרומי של השטיח החדש. בקטע זה מופיע קצהו של מה שהיה ככל הנראה עיטור ההיקף של גלגל מזלות מעוצב. נראה שהציור הוחלף בכוונה, שכן יכלו לתקן את הפסיפס ולא להחליפו דווקא. צבי אילן, מעלה השערה שאולי קמה התנגדות לתיאור הגלגל והליוס במרכזו, ולכן הוחלף.

עין גדי

בבית הכנסת העתיק בעין גדי אמנם לא נמצא גלגל מזלות, אך בפסיפס מופיע שטיח ובו כתובה רשימת המזלות. ייתכן שמדובר בקהילה שמרנית שחפצה לשבץ את מוטיב גלגל המזלות ברצפת בית הכנסת אך העדיפה להימנע מדמויות אנושיות או מיתולוגיות.

משמעות גלגל המזלות כחלק מפסיפס בתי הכנסת

גלגל המזלות מופיע בדרך כלל כשטיח המרכזי בין שלושה שטיחי פסיפס עיקריים. זאב וייס בספרו "הבטחה וגאולה"^{[דרושה הבהרה]} מציע ששטיח המזלות מייצג את הסדר הקוסמי והמחזוריות הקיימת בעולם בדמות עונות השנה. במרכז הגלגל מופיעים הליוס (אל השמש), השמש והירח המייצגים את האל המשליט את הסדר. הגלגל מצוי ברוב בתי הכנסת הנ"ל בין שני מרחבים שניתן לפרש כמרחב ההבטחה ומרחב הגאולה. השטיח בו מופיעים חזית בית המקדש ומצידיו מנורות שבעה קנים וכלי קודש מיצג לפי פירוש זה את הגאולה או את השאיפה לבניית המקדש. בשטיח השלישי מוצגות סצנות כמו בשורת שלושת המלאכים לשרה ואברהם או עקידת יצחק, אלו סצנות מקראיות המייצגות אירוע בו ניתנה הבטחה לעם ישראל. מיקום הגלגל בין שני השטיחים הללו יבטיח לפי פירוש זה כי האל האחראי על הסדר וודאי יביא לקיום ההבטחה ולבוא הגאולה.

דמויות אליליות בבתי כנסת

הימצאותו של אל פגאני במרכזו של פסיפס יהודי בבית כנסת העלתה בקרב החוקרים הסברים שונים על היחס להלכות עבודה זרה. ארוין גודאינף טען שגלגלי המזלות בבתי הכנסת מעידים שאמונות אליליות רווחו בקרב היהודים ושהשפעת חז"ל על היהודים הייתה מועטה. משה דותן שגילה את הפסיפס בחמת טען שנשיאי הסנהדרין התפללו בבית כנסת זה, על סמך הכתובות במקום שהזכירו את "הנשיאים". היו מהחוקרים שבהסתמך על אפרים אלימלך אורבך, טענו שגלגלי המזלות בבתי הכנסת מעידים על הקלה בהלכות עבודה זרה בעקבות תהליכי עיור שעברה החברה היהודית. יששכר שטרן טען שחז"ל מעולם לא אסרו תמונות שנעשו לשם נוי וכל האיסור היה רק על צורות שבפועל נעבדו כעבודה זרה, ועל כן לא הייתה בעיה ביצירת תמונות של הליוס בבתי הכנסת. יהושע רייס טען שגלגלי המזלות מבטאים מידות שונות של נאמנות להלכה הנעות מבתי הכנסת בחמת ובבית אלפא שציירו את הליוס בניגוד להלכה, דרך ציפורי בו נמנעו מציור הליוס, עין גדי שבו כללו רק רשימה של המזלות ועד בתי הכנסת בבית שאן ורחוב שבו נמנעו מהכללת גלגל המזלות כלל.

ראו גם

• בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל

לקריאה נוספת

• אפרים אלימלך אורבך, "הלכות עבודה זרה והמציאות הארכאולוגית וההיסטורית במאה השנייה ובמאה השלישית", ארץ ישראל ה, תשי"ט, עמ' 189–205.
• משה אידל, "המזלות במחשבת ישראל", בתוך: פישוף א', "חתום בכוכבים: דימוי וסמל בגלגל המזלות", ירושלים, תשס"א עמ' 19–21.
• צבי אילן, "בתי כנסת קדומים בארץ ישראל", תל אביב, תשנ"א.
• גדעון פרסטר, "גלגל המזלות בבתי הכנסת ומקורותיו האיקונוגרפיים", ארץ ישראל יח, תשמ"ה, עמ' 380–391.
• גדעון פרסטר, "גלגל המזלות בבתי הכנסת בעת העתיקה ומקומו במחשבה ובליטורגיה היהודית", ארץ ישראל יט, תשמ"ז, עמ' 225–234.

קישורים חיצוניים

• חננאל מאק, ‏ייחודו של גלגל המזלות מבית הכנסת בציפורי ומדרשים מארץ-ישראל, קתדרה 88, יולי 1998, עמ' 56-39
• יפה אנגלרד, ‏על משמעותו של גלגל המזלות ברצפות בתי הכנסת הקדומים בארץ-ישראל, קתדרה 98, דצמבר 2000, עמ' 48-33