גמריהו בן שפן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גְּמַרְיָהוּ בֶן שָׁפָן הוא דמות מקראית מספר ירמיהו, סופר ושר בחצר יהויקים מלך יהודה. על פי התארוך המקובל, חי סביב שנת 600 לפנה"ס.

גמריהו היה ממשפחה של סופרי המלך; אביו שפן היה סופר למלך יאשיהו, ובן אחיו, גדליהו בן אחיקם, היה מושל יהודה האחרון. המקרא מזכיר גם את בנו של גמריהו, מיכיהו. לשכתו של גמריהו הייתה ממוקמת ב"חצר העליון פתח שערי בית ה' החדש", שם קרא ברוך בן נריה את איגרת ירמיהו אודות החורבן העתידי.

בית הבולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1982 חשף הארכאולוג יגאל שילה בשטח G של עיר דוד שכבת חורבן ועל גביה 51 בולות עם טביעות חותם מסוף תקופת בית ראשון[1]. בין הבולות הייתה אחת עם השם גמריהו בן שפן אותו זיהה שילה עם גמריהו המקראי. הגילוי של ארכיון הבולות בתוך שכבת החורבן מתאים לכרונולגיה המקראית, המספרת על חורבן ירושלים 18 שנים בלבד לאחר תקופת חייו של גמריהו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אישים נוספים מסוף תקופת בית ראשון שזוהו על גבי בולות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קדמוניות 73-74