גסיסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

גסיסה הוא השלב האחרון בחיים המוביל בסופו למוות. אבחון סיום תהליך הגסיסה וקביעת מוות הוא תהליך מורכב של קבלת החלטות קלינית. [1]

סימני גסיסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המכון הלאומי לסרטן בארצות הברית נוכחותם של חלק מהסימנים הבאים עשויה להעיד על התקרבות המוות: [2] [3]

  • ישנוניות, שינה מוגברת ו/או חוסר תגובה (הנגרמת משינויים בחילוף החומרים של המטופל).
  • בלבול לגבי זמן, מקום ו/או זהות של יקירי המטופל; אי שקט; חזיונות של אנשים ומקומות שאינם נוכחים; משיכת מצעים או בגדים (הנגרמת בין השאר משינויים בחילוף החומרים של המטופל).
  • ירידה בסוציאליזציה ונסיגה מאינטראקציה אנושית (הנגרמת מירידה בחמצן למוח, ירידה בזרימת הדם והכנה נפשית למוות).
  • ירידה בצורך במזון ובנוזלים, ואובדן תיאבון (נגרם מהצורך של הגוף לחסוך באנרגיה והירידה ביכולתו להשתמש במזון ובנוזלים כראוי).
  • אובדן שליטה בסוגרים, בשלפוחית השתן או במעיים (הנגרמת על ידי הרפיית השרירים באזור האגן).
  • שתן כהה, או ירידה בכמות שתן (הנגרמת מהאטה בתפקוד הכליות ו/או ירידה בצריכת נוזלים).
  • העור הופך קריר למגע, במיוחד הידיים והרגליים; העור עשוי להיות בצבע כחלחל, במיוחד בחלק התחתון של הגוף (הנגרמת מירידה בזרימת הדם לגפיים).
  • צלילי חרחור או גרגור בזמן נשימה, שעשויים להיות חזקים (חרורי גסיסה); נשימה שאינה סדירה ורדודה; ירידה במספר הנשימות בדקה; נשימה המתחלפת בין מהירה לאיטית (הנגרמת מגודש מירידה בצריכת נוזלים, הצטברות של חומרי פסולת בגוף ו/או ירידה במחזור הדם לאיברים).
  • הפניית הראש לכיוון מקור אור (הנגרמת מירידה בראייה).
  • קושי מוגבר לשלוט בכאב (נגרם מהתקדמות המחלה).
  • תנועות לא רצוניות (הנקראות מיוקלונוס ), קצב לב מוגבר, יתר לחץ דם ואחריו תת לחץ דם, [4] ואובדן רפלקסים ברגליים ובזרועות הם סימנים נוספים לכך שסוף החיים קרוב.

נקודות מבט תרבותיות על גסיסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האופן שבו בני אדם מבינים ומתייחסים לתהליך הגסיסה שונה בתרבויות שונות. [5] בתרבויות מסוימות, מוות הוא סיום מוחלט של החיים. [5] בתרבויות אחרות, מוות עשוי לסמל מעבר למצב הוויה אחר, בדומה לשינה או מחלה. [5] יש מסורות בהן המוות מסמן את רגע המעבר לסוג אחר של קיום, או שהוא נקודת זמן בדפוס מחזורי של מוות ולידה מחדש.[5] הבדלים תרבותיים אלה משפיעים על אורחות חייהם של בני אדם, התנהגויותיהם וגישתם לגסיסה ולמוות. [5]

מִסְגּוּר רפואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

החיאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החייאה היא פעולה רפואית אשר מניעת מוות, או השבת אדם לחיים, כאשר אדם מחוסר הכרה, או גוסס.[6] קיימות שיטות שונות להחייאה, אחת הנפוצות יותר היא החייאת לב ריאה (CPR). החייאה לב ריאה היא הליך המורכב ממחזורים של לחיצות חזה ותמיכת אוורור במטרה לשמור על זרימת הדם והחמצן לאיברי הגוף החיוניים.[7] שיטה אחרת, דפיברילציה, או טיפול בשוק חשמלי, הוא טיפול החייאה אשר מטרתו להשיב את הפעילות החשמלית הסדירה בלב. אני מקצועות רפואה המתמחים ברפואת חירום, חובשים פראמדיקים ורופאים, הם לרוב הראשונים לבצע החייאה לחולים מחוץ לבית החולים.

טיפול בסוף החיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול בסוף החיים הוא טיפול רפואי שנועד לסייע למטופלים הנמצאים בשלב האחרון לחייהם. הטיפול ניתן בהוספיס, או בבית המטופל ומכונה "הוספיס בית". טיפול בסוף החיים מתחיל כאשר טיפולים אשר מטרתם ריפוי והארכת חיים אינם אפשריים יותר. לחולים במחלות סופניות טיפול בסוף החיים מתחיל במדינות מערביות רבות כאשר הפרוגנוזה של המטופל היא פחות משישה חודשי חיים.[8] טיפול בהוספיס מתמקד בטיפול פליאטיבי שמטרתו לספק את איכות החיים המירבית האפשרית בנסיבות למטופלים ותמיכה ליקיריהם. תהליך זה משלב טיפול רפואי, ניהול כאב, כמו גם תמיכה חברתית ורגשית הניתנת על ידי עובדים סוציאליים וחברים אחרים בצוות הבריאות כולל רופאי משפחה, אחיות, יועצים, ומתנדבים מאומנים.[9] טיפול בהוספיס מדגיש את הקלת תסמיני המחלה, מאפשר הגשמת משאלות סוף החיים ומביא לאיכות גבוהה יותר של טיפול בסוף החיים בהשוואה לטיפול סטנדרטי הכולל אשפוז ממושך.[9]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Kennedy, Catriona; Brooks-Young, Patricia; Brunton Gray, Carol; Larkin, Phil; Connolly, Michael; Wilde-Larsson, Bodil; Larsson, Maria; Smith, Tracy; Chater, Susie (בספטמבר 2014). "Diagnosing dying: an integrative literature review". BMJ Supportive & Palliative Care (באנגלית). 4 (3): 263–270. doi:10.1136/bmjspcare-2013-000621. ISSN 2045-435X. PMC 4145438. PMID 24780536. {{cite journal}}: (עזרה)
  2. ^ "Physical Changes as You Near the End of Life". www.cancer.org (באנגלית). נבדק ב-2020-04-30.
  3. ^ "End-of-Life Care: Questions and Answers". NCI Factsheet. 30 באוקטובר 2002. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "The Last Hours of Living: Practical Advice for Clinicians". Medscape. אורכב מ-המקור ב-28 בינואר 2017. נבדק ב-17 בנובמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ 1 2 3 4 5 Gire, James (2014-12-01). "How Death Imitates Life: Cultural Influences on Conceptions of Death and Dying". Online Readings in Psychology and Culture (באנגלית). 6 (2). doi:10.9707/2307-0919.1120. ISSN 2307-0919.
  6. ^ "resuscitation", The Free Dictionary, נבדק ב-2022-09-19
  7. ^ "Cardiopulmonary resuscitation (CPR): First aid". Mayo Clinic (באנגלית). נבדק ב-2022-09-19.
  8. ^ Huffman, Jaime L.; Harmer, Bonnie (2022), "End of Life Care", StatPearls, Treasure Island (FL): StatPearls Publishing, PMID 31334996, נבדק ב-2022-09-12
  9. ^ 1 2 Tatum, Paul E. (בנובמבר 2020). "End-of-Life Care: Hospice Care". FP Essentials. 498: 26–31. ISSN 2159-3000. PMID 33166104. {{cite journal}}: (עזרה)