גרארדוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
גרארדוס
לידה אחרי 1030
אמאלפי, Duchy of Amalfi עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 בספטמבר 1120
ירושלים, ממלכת ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד
  • superior general
  • rector עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית הכנסייה הקתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

האב גרארדוס (נודע גם בשמות ג'רארד, ג'רארד המבורך, גרהארדט או ג'רלד; 1040 בערך - 3 בספטמבר 1120) היה כומר שעלה לירושלים ופעל בה עוד לפני מסעי הצלב, היה המייסד והגראנד מאסטר של המסדר ההוספיטלרי.

מקום הולדתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על השאלה היכן נולד ג'רארד יש מחלוקת בין שתי ערים ים-תיכוניות הטוענות לתואר, סקאלה שבאיטליה ומארטיג שבצרפת.

בסקאלה, עיר ליד אמאלפי, בדרום איטליה, טוענים כי ג'רארד הוא ממשפחת סאסי המקומית, ועד היום הם מתגאים בהיותם עיר הולדתו של "ג'ראר סאסי".

במארטיג, עיר ליד מרסיי aבדרום צרפת, מכונה גרארדוס "ג'רארד טונק".

כך או כך, לא ידוע דבר על נעוריו.

פועלו בירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה השמינית הגיע קארל הגדול (שארלמאן) להסכם עם הארון אל ראשיד ונקבע כי הנוצרים רשאים לעלות לרגל לירושלים, ונזירים נוצרים יכולים להתגורר בעיר, ולהקים בה מוסדות שישמשו עת עולי הרגל. במסגרת ההסכם הקים המסדר הבנדיקטיני את כנסיית יוחנן הקדוש, ליד כנסיית הקבר (לפי גרסה אחרת - הם הקימו את כנסיית מריה הקדושה הלטינית). בתחילת המאה העשירית הפר השליט הערבי אל-חאכם באמר אללה (מייסד הדת הדרוזית) את ההסכמים עם הנוצרים, הרס את כנסיותיהם וגרש רבים מהם מהארץ. אך תושבי העיר אמאלפי, עיר בדרום איטליה, קיבלו את הרשות לשוב לירושלים ולהקים מחדש את מוסדותיהם, והאב ג'רארד עמד בראש המשלחת, והגיע לירושלים בעת שהייתה תחת שלטון ערבי, עוד לפני מסעי הצלב. באותה תקופה נהגה הכנסייה למחול לחוטאים בגין פשעיהם רק לאחר שקיימו עלייה לרגל, ולפיכך לא מעטים שמו פעמיהם לירושלים, לכנסיית הקבר הקדוש.

כשהגיע לירושלים מונה לאחראי, מטעם המסדר הבנדיקטיני, על הקמתם מחדש של בית הארחה ובית חולים לטובת עולי הרגל.

מופתים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכשהגיע מסע הצלב הראשון לירושלים, צרו הלוחמים הנוצרים על ירושלים, וכל תושבי העיר נדרשו למלא את חלקם בהגנת העיר. המסורת הנוצרית מספרת שכשהגיע תורו של האב ג'רארד לעמוד על החומות וליידות אבנים בחיילים הצרים על ירושלים, המטיר עליהם לחמים במקום אבנים - ונתפש. הוא הובא בפני שליט העיר, ושוביו שפכו את תוכן השק שהיה ברשותו על מנת להוכיח את דבריהם. להפתעתם הרבה הפכו כל הלחמים לאבן, והנזיר שוחרר. אך תוך ימים ספורים הוא נעצר שוב, ככל הנראה על מנת לסחוט ממנו את כל הונו, ואף עבר עינויים קשים במצודת העיר. וכשפרצו הצלבנים את חומות ירושלים הם שחררו את ג'רארד מכלאו ונתנו לו כבוד רב.

הקמת המסדר ההוספיטלרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

השליט הצלבני הראשון של ירושלים, גוטפריד מבויון, עזר לג'רארד בתרומות ובצווים להקים ואף להגדיל את בית החולים שאליו הוא חזר. אלא שעד מהרה נאלץ ג'רארד לפרוש מהמסדר הבנדיקטיני, כיוון שרבים מהחולים שהגיעו לבית החולים לא היו נוצרים מאמינים, והבנדיקטינים סירבו לעזור להם. הוא מיזג את עקרונות המסדר הבנדיקטיני ומסדר אוגוסטינוס הקדוש, ואף הוסיף עקרונות משלו.

במסדר שהקים, שנקרא אז המסדר ע"ש יוחנן הקדוש, אך עד מהרה הוכר כמסדר ההוספיטלרים, הצטוו הנזירים לטפל בכל אדם, לדאוג לו כאילו היה אדונם, ולתת כל עזרה אפשרית לכל מי שפונה אליהם - וזאת בנוסף לחיי פרישות, עוני וצניעות. האפיפיור פסקליס השני הכיר במסדר החדש כבר בשנת 1119 (התאריכים אינם ברורים לחלוטין. לפי חלק גדול מהמקורות, המסדר הוקם עוד לפני הכיבוש הצלבני של ירושלים).

תחת השלטון הצלבני האוהד התפתח המסדר של האב ג'רארד לאחד המסדרים הגדולים בממלכה, והיותו הוותיק שבהם איפשר לו לזכות בלא מעט יוקרה וממון.

המסדר ההוספיטלרי החל להקים מנזרים, כנסיות ובתי חולים בכל דרום אירופה. המנזר ההוספיטלרי וג'רארד בראשו גם בנו בית חולים גדול ליד כנסיית הקבר, בירושלים, ולצידו כנסייה נוספת - "מריה הקדושה הגדולה" (Santa Maria Magiorre). לימים נודע בית החולים הזה כמוריסטאן.

מותו וקבורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'רארד מת בירושלים ב-1120, והוכר על ידי הכנסייה כ"מבורך". גופתו הועברה למנזר ההוספיטלרי בעיר מנוסק בצרפת, שם שכנה עד המהפכה הצרפתית. בזמן המהפכה, כאשר רבים מהכנסיות והמנזרים נבזזו ונהרסו, אבדו גם שריד גופתו של ג'רארד, אם כי שני רסיסים מגולגלתו ניצלו מהאובדן, והועברו לכנסייה הוספיטלרית אחרת, בעיר הטוענת להיות מקום הולדתו - מארטיג. גם כאן לא הסתיימו נדודיו, ולאחר שהוחל בצרפת חוק המפריד בין הדת למדינה, הוחלט כי יש להוציא את עצמותיו של ג'רארד מהכנסייה, ולשכנן באולם העירייה. שם, בארון ספרים קטן, הם שמורים עד היום.


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גרארדוס בוויקישיתוף