גרדום
גרדום הוא מתקן, בדרך כלל עשוי עץ, המשמש להוצאה להורג בתלייה.
גרדום בדרך כלל בנוי בצורת האות 'ר' או 'ו' - קורה אנכית שלקצה העליון שלה מחוברת קורה אופקית ממנו משתלשלת לולאת חנק. ישנם דגמים מורכבים יותר של גרדומים שבהם הקורה האופקית נשענת על שתי קורות אנכיות. הגרדום בטייברן בלונדון עוצב בצורה משולשת, עם שלוש קורות אופקיות ושלוש קורות אנכיות מה שאפשר לתלות פושעים משלושת צדדיו.
ישנם גרדומים קבועים הממוקמים במקומות ציבוריים, המשמשים גם כסוג של הרתעה בפני ביצוע עבירות שיש עליהן עונש מוות. לעיתים נהגו להשאיר את גופות המוצאים להורג על הגרדום למען "יראו וייראו". במקומות אחרים מותקן הגרדום בין כותלי בית סוהר. לעיתים, לשם העצמת אימת המוצא להורג, מוקם הגרדום בסמוך למקום מאסרו תוך שהוא שומע את הלמות עבודות הבנייה.
בעבר נהגו לקשור את לולאת החנק סביב צווארו של הנחנק המוצא להורג בעוד הוא עומד על סולם, או על עגלה קשורה לסוס. סילוק סולם או הסעת העגלה גרמו למוצא להורג ליפול, תלוי בלולאה, ולהחנק אט אט. בגרדומים מודרניים משתמשים בדלת קטנה ברצפה הנפתחת באמצעים מכניים. פתיחת הדלת גורמת לנפילה של המוצא להורג שמת במהירות משבירת המפרקת וחניקת הגרון.
גרדום בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתקופת המנדט הבריטי נגזר בארץ ישראל עונש מוות על 11 מלוחמי המחתרות. תשעה מהם הוצאו להורג בתלייה, בגרדום שהותקן בכלא עכו (ראו עולי הגרדום).
לאחר ששלושה מלוחמי האצ"ל, מאיר נקר, אבשלום חביב ויעקב וייס, נידונו למוות, ניסה האצ"ל למנוע את תלייתם, באמצעות חטיפה של שני סרג'נטים בריטיים, ואיום להוציאם להורג אם יבוצע גזר הדין. שלטונות המנדט הבריטי לא נכנעו לאולטימטום זה, ובעקבות לוחמי האצ"ל נתלו גם שני החיילים הבריטיים החטופים. המקום בו בוצע גזר הדין נקרא "חורשת הסרגנ'טים", חורשה באזור נתניה הממוקמת על יד בית העלמין.
גרדום במדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
במדינת ישראל הוקם גרדום לשם הוצאתו להורג של אדולף אייכמן.
