גרי מור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרי מור
Gary Moore
לידה 4 באפריל 1952
בלפסט, צפון אירלנד
פטירה 6 בפברואר 2011 (בגיל 58)
Estepona, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Robert William Gary Moore עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה St Margaret's Church עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19692011 (כ־42 שנים)
מקום לימודים בית הספר לבנים אשפילד עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה בלוז רוק
רוק
רוק כבד
בלוז
סוג קול בריטון עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה
חברת תקליטים וירג'ין רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רוברט ויליאם גרי מוראנגלית: Robert William Gary Moore; ‏4 באפריל 19526 בפברואר 2011) היה זמר וגיטריסט צפון-אירי. מור החל את הקריירה שלו בשנות ה-60, וניגן עם אמנים ולהקות שונים, בהם גרג לייק, Thin Lizzy, Colosseum II.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעוריו ותחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מור נולד בבלפסט שבצפון אירלנד. בגיל 8 קיבל גיטרה אקוסטית חבולה, ובגיל 14 קיבל גיטרה תקינה, שהייתה גיטרה ימנית, עליה הוא למד לנגן כרגיל על אף היותו שמאלי.

מור הושפע בראשית דרכו מאלביס פרסלי והביטלס. מאוחר יותר כשראה את ג'ימי הנדריקס ו-John Mayall & the Bluesbreakers מופיעים בבלפסט, עיר הולדתו, סגנונו התפתח לבלוז רוק, שהפך לסגנון המרכזי והדומננטי במוזיקה שיצר.

מור הושפע רבות מפיטר גרין (פליטווד מק), שהיה המנטור שלו כשהופיע בדבלין. ב-1995 הוציא מור את האלבום "Blues for Greeny" כמחווה לפיטר גרין, האלבום היה מורכב כולו מיצירות של פיטר גרין. באלבום זה ניגן מור על גיטרתו של גרין, 1959 Les Paul standard, אותה השאיל למור אחרי שפרש מפליטווד מק. בסופו של דבר מור רכש את הגיטרה לבקשתו של גרין.[1]

Skid Row[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1969 הצטרף מור ללהקת Skid Row, להקת בלוז רוק אירית, בתקופה זו רכש את המוניטין שלו בתעשיית המוזיקה, ויצר את קשריו עם פיל לינוט.

קריירת סולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרי מור בהופעה במנצ'סטר, 1985

בשנת 1973 פתח את קריירת הסולו שלו עם האלבום "Grinding Stone", עם להקתו, Gary Moore Band. ב-1978 יצר עם פיל לינוט את "Parisienne Walkways" שנכנס לרשימת ה-Top 10 של ה-‏[2]UK Singles Chart באפריל 1979, ואת האלבום Black Rose: A Rock Legend (אנ') של Thin Lizzy.

ב-1987 השתתף בהקלטות לתקליט הצדקה "Let It Be", גרסת כיסוי לשירם של הביטלס. כל ההכנסות מהתקליט נתרמו לצדקה בעקבות אסון MS Herald of Free Enterprise.[3]

ב-1993 נכללו שיריו של מור "Run To Your Mama" ו-"Dark Side of the Moog" באלבום Rock Classics Vol. 1.

ב-1994 שיתף פעולה עם ג'ק ברוס וג'ינג'ר בייקר במיזם BBM (Bruce-Baker-Moore).

אחרי סדרה של הקלטות רוק, הוציא את האלבום "Still Got the Blues", בו הוא חזר לסגנון הבלוז. האלבום נחל הצלחה רבה. מור המשיך עם הבלוז עד 1997, בשנה זו הוציא את "Dark Days in Paradise" שהתאפיין במקצבי דאנס.

ב-2001 מור הוציא את "Back to the Blues", בו הוא חוזר לסגנון הבלוז. לאחר מכן הוציא את "Power of the Blues"‏ (2004), "Old New Ballads Blues"‏ (2006), "Close As You Get"‏ (2007) ו-"Bad For You Baby"‏ (2008).

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2011, מור נפטר בשנתו מדום לב, במהלך חופשה בספרד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גרי מור בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Maverick-music.com‏, The Peter Green Les Paul
  2. ^ The Official Charts
  3. ^ Let It Be (Ferry Aid song)‎, ויקיפדיה האנגלית