גרשון בסקין

גרשון בסקין
	גרשון בסקין
לידה	2 במאי 1956 (בן 67); ניו יורק, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת גריניץ'

ערך זה עוסק בחוקר בתחום הפוליטיקה וההיסטוריה של המזרח התיכון. אם התכוונתם לסייף ישראלי, ראו גרגורי בסקין.

גרשון בסקין (נולד ב-2 במאי 1956 בניו יורק) הוא המנהל של מחלקת מזרח התיכון של ארגון הקהילות הבינלאומיות, ארגון לא ממשלתי בריטי אשר פועל באזורי סכסוך בעולם עם תהליכי שלום שנכשלו. באוגוסט 2021 ייסדו בסקין וג'יימס הולמס את קרן ההשקעות (The Holy Land Bond) הרשומה בלונדון. הקרן משקיעה בפרויקטים של דיור לפלסטינים במזרח ירושלים, דיור ליהודים ופלסטינים אזרחי ישראל בערים המעורבות, ואזורי תעסוקה ותעשייה חוצי גבולות בישראל או באזורים של שילוב בין יהודים לבין ערבים אזרחי ישראל.

בסקין הוא חוקר בתחום הפוליטיקה וההיסטוריה של המזרח התיכון. מייסד ומנכ"ל שותף של מכון איפקרי – מרכז ישראל-פלסטין למחקר ומידע (IPCRI – Israel Palestine Center for Research and Information) בשנים 1988–2011, וכיום מכהן כיו"ר המכון. יזם והפעיל ערוץ שיחות חשאי עם חמאס שהביא לשחרור גלעד שליט.

מ-2012 - 2020 היה מנהל תחום פלסטין בחברת גיגאוואט גלובל וקידם אנרגיה סולרית ברשות הפלסטינית.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרשון בסקין נולד בניו יורק ב-1956. בצעירותו היה פעיל שלום במאבקים למען זכויות אדם ונגד מלחמת וייטנאם. ב-1970 הצטרף לתנועת הנוער הציונית יהודה הצעיר (Young Judaea), וב-1974 היה מזכיר התנועה באזור לונג איילנד. עלה לישראל בשנת 1978 לאחר סיום לימודיו באוניברסיטת ניו יורק (NYU) לתואר ראשון בהיסטוריה ופוליטיקה של המזרח התיכון.

בעל תואר שני ושלישי ביחסים בינלאומיים מאוניברסיטת גריניץ'. כתב את התזה שלו על ריבונות וטריטוריה בעתיד ירושלים. ספר על אודות התזה פורסם על ידי מכון איפקרי בשנת 1994 (Jerusalem of Peace – Sovereignty and Territory in Jerusalem’s Future).

בין השנים 1978–1981 היה חבר בניצני שלום מיסודו של הרב הרפורמי ברוס כהן. במסגרת ניצני שלום חי בסקין שנתיים בכפר הערבי כפר קרע שבואדי עארה, שם עסק בהתנדבות בעבודה קהילתית, שכללה הקמת בית נוער, הוראת אנגלית בבית הספר התיכון, והנחיה של קורסים למדריכים צעירים יהודים וערבים. בתום פעילותו בניצני שלום הציע בסקין בסוף 1981 לממשלת ישראל (בראשות מנחם בגין) להעסיקו בתפקיד שיצר לעצמו כמתאם ומקדם חינוך לדמוקרטיה ולדו-קיום במשרד החינוך. ואכן שר החינוך מהמפד"ל, זבולון המר, קיבל אותו לעבודה. ב-1982 יחד עם אלוף הראבן ממכון ון ליר בירושלים הקים ועדה ממלכתית במשרד החינוך (והיה חבר בה) לבחינת החינוך לדו-קיום ולדמוקרטיה בישראל, וב-1983 ייסד את המכון לחינוך לדו-קיום יהודי-ערבי, שהיה מסונף למשרד ראש הממשלה ולמשרד החינוך ופעל במימון קרן האנס זיידל הגרמנית. בסקין ניהל את המכון שש שנים, עד מרץ 1988.

במרץ 1988 אחרי פרוץ האינתיפאדה הראשונה, הקים את איפקרי (IPCRI) – מרכז ישראל פלסטין למחקר ומידע. מכון ישראלי-פלסטיני משותף שייעודו קידום רעיון "שתי מדינות לשני עמים" כפתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני. מכון איפקרי מקיים מאות מפגשים בין ישראלים לפלסטינים, קבוצות עבודה ודיון ופרויקטים במגוון רחב של תחומים, ובהם חינוך, איכות הסביבה, ביטחון, כלכלה ואחרים.

בין השנים 1994–1997 שימש יועץ לצוות שלום חשאי שהקים ראש הממשלה יצחק רבין, והיו בו חמישה אנשים בכירים בקהיליית המודיעין הישראלית. ב-2000 (בימי אהוד ברק כראש ממשלה) הצטרף לצוות מומחים בנושא ירושלים לקראת המשא ומתן עם הפלסטינים בטאבה בתחילת 2001.

משנת 2005 כותב בעיתון "ג'רוזלם פוסט" טור שבועי שכותרתו "להתמודד עם השלום" (Encountering Peace). משנת 2010 עד 2013 הוא הנחה ברדיו "כל השלום" (107 FM) תוכנית הנושאת את השם "על פרשת דרכים". לקראת הבחירות לעיריית ירושלים ב-2018 הודיעו בסקין ועזיז אבו סרה על כוונתם לרוץ ברשימה יהודית-ערבית משותפת למועצה למרות החרמת הבחירות ארוכת השנים מצד ערביי מזרח ירושלים, הודעה שגררה התנגדות רבה.^[1]

הערוץ החשאי לשחרורו של גלעד שליט[עריכת קוד מקור | עריכה]

שורה ארוכה של דיפלומטים ואנשי מודיעין ממצרים, גרמניה, צרפת, טורקיה וממדינות אחרות, ניסו במשך יותר מחמש שנים להביא לעסקה בין ישראל לחמאס לשחרורו של החייל החטוף גלעד שליט. פריצת הדרך במגעים הגיעה רק בחודש יולי 2011 באמצעות גרשון בסקין, שהיה הגורם המקשר בין בכירי חמאס ובין דוד מידן,^[2] שליחו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. ב-14 ביולי 2011 העביר בסקין למידן מסמך שקיבל מסגן שר החוץ בממשלת חמאס, ד"ר ראזי חמד, שעמו היה בקשר הדוק מאז חטיפת שליט ביוני 2006. המסמך בן עמוד אחד, שכותרתו "הצעה לסגירה סופית של העסקה", היה מסר מראש הזרוע הצבאית של חמאס בפועל, אחמד ג'עברי, שאותת לישראל בפעם הראשונה כי חמאס מוכן להתגמשות של ממש בעמדותיו.^[3]

למעלה מחמש שנים היה בסקין מעורב בניסיונות להביא לשחרורו של גלעד שליט, אף שמעולם לא התבקש לעשות כן על ידי ממשלת ישראל. מעורבותו של בסקין בעניין החלה שלושה ימים לאחר חטיפתו של שליט, כאשר קיבל בסקין טלפון ממרצה באוניברסיטה האיסלאמית בעזה המקורב לחמאס, שפגש בכנס שנערך בקהיר כמה חודשים קודם. באותם ימים הגיבה ישראל על החטיפה במבצע רחב היקף בעזה. המרצה קישר בין בסקין לבין ד"ר ראזי חאמד, ששימש אז דובר ממשלת חמאס, כדי לנסות להעביר באמצעותו מסרים לממשלת ישראל. בשלושת החודשים הבאים העביר בסקין בזכות היכרותו עם בתו של ראש הממשלה, אהוד אולמרט, דנה אולמרט מסרים ישירים מחמאס לאביה. בשלב מסוים ניתנה הוראה להפסיק את הקשר הזה. שלושה חודשים אחרי חטיפתו של גלעד שליט ביקר בסקין בעזה ונפגש פנים אל פנים עם ד"ר ראזי חאמד ועם עוד בכירים בחמאס. בעקבות השיחות של בסקין בעזה ומסרים שהועברו לראש הלשכה המדינית של חמאס בדמשק, חאלד משעל, העביר חמאס ב-9 בספטמבר 2006 מכתב בכתב ידו של גלעד שליט לידי נציג המודיעין המצרי בעזה.

בסקין נדחה באמצעות לשכתו של ראש הממשלה אולמרט, בטענה כי ישראל פועלת רק מול המתווכים המצרים הרשמיים. בסקין יצר קשר עם עופר דקל, הממונה על תיק שליט. דקל היה פתוח, אולם אנשי שירות הביטחון הכללי זלזלו באיש הקשר, ד"ר ראזי חאמד, וטענו כי "הוא היוסי ביילין של חמאס ואין לו כל השפעה בנוגע לגלעד שליט".

גם אחרי כניסתו של בנימין נתניהו ללשכת ראש הממשלה ומינויו של חגי הדס לשליחו המיוחד בעניין שליט, המשיך בסקין לנסות ולסייע. הוא ביקש להיפגש עם הדס, אך הדס סירב וטען שהוא פועל רק דרך הערוץ הרשמי של המתווך הגרמני, גרהרד קונרד. לעומתו, דווקא קונראד דיבר עם בסקין כמה פעמים, אך לאחר זמן-מה ניתק מגע ללא הסברים, כנראה בהוראת הדס.

באפריל 2011, כאשר מינה נתניהו את דוד מידן לשליחו בתיק שליט, הצליח בסקין ליצור איתו קשר, ובתוך שבועות ספורים הם נפגשו. מידן היה זהיר בהתחלה, אבל אחרי שבסקין העביר לו מסרים מראזי חאמד, והמידע נבדק על ידי השב"כ והתברר כמהימן, הבין מידן שהערוץ של בסקין-חאמד אמיתי ויעיל. בסקין עדכן את ד"ר ראזי חאמד ברגע שנוצר הקשר בינו לבין מידן. אחרי כמה ימים חזר אליו חאמד ואמר שיש ברשותו מסר מאחמד ג'עברי, ראש הזרוע הצבאית של חמאס, זה שהחזיק את שליט. בהמשך, לפי בסקין: "נוצר מצב שבו ניתן היה להעביר מסרים לג'עברי ולקבל ממנו תשובות בתוך שעות ספורות ולא בתוך שבועות כפי שהיה בעבר. התחלתי לשוחח עם חאמד כמה פעמים ביום ובכל פעם עדכנתי את דוד מידן וצוותו".^[4]

ב-20 ביוני 2011 העביר ג'עברי באמצעות ד"ר ראזי חאמד מסמך ראשון לבסקין של הצעת חמאס. המסמך היה קיצוני והציג עמדה מקסימליסטית, בייחוד בדבר האסירים "הכבדים". בסקין התקשר למידן והקריא לו את תוכן המסמך בטלפון. "מידן אמר לי למסור לחאמד ולג'עברי שאמנם נתניהו מוכן להגיע להסכם, אבל יש גבול ושלא ימתחו את החבל יותר מדי. ניהלתי שיחה קשה עם חאמד ואמרתי לו שעד שלא יורידו את השמות האלה מהרשימה אין על מה לדבר. הסברתי לו שהם מפספסים הזדמנות שלא תחזור" סיפר בסקין.^[4]

שלושה שבועות לאחר מכן, ב-14 ביולי 2011, התקבל המסמך שכלל ויתור של חמאס על שחרור חלק גדול מרבי המרצחים. בסקין העביר את המסמך למידן, וזה הבין מיד כי מדובר בפריצת דרך. מידן פנה לנאדר אל-עאסר, מבכירי המודיעין הכללי של מצרים, וביקש ממנו שהמצרים יתחילו לתווך בין הצדדים על בסיס המסמך, תיווך שנמשך שלושה חודשים מאומצים. ב-18 באוקטובר 2011, לאחר 1941 ימים בשבי חמאס שוחרר גלעד שליט תמורת שחרור של 1,027 אסירים פלסטיניים ביטחוניים. "מי שחולל את השינוי הגדול היה ראש הממשלה נתניהו שהחליט לקדם עסקה ולהביא את שליט הביתה. דוד מידן גילה נחישות ומחשבה מקוריות יוצאות דופן ונכונות לצאת מהקופסה. ראזי חאמד גילה אומץ ומחויבות, גם מתוך אמפתיה לסבלה של משפחת שליט ולסבלו של גלעד, והמתווך המצרי ניהל בכישרון רב את השלבים האחרונים והקריטיים של המשא ומתן", דברי בסקין.^[4]

תיווך בין ישראל לחמאס לקראת הפסקת אש[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2012 ניהל מגעים עם אחמד ג'עברי באמצעות ראזי חמד, סגן שר החוץ של ממשלת חמאס להפסקת אש, הכוללת מנגנון שימנע מישראל ביצוע פעולות סיכול ויאפשר לחמאס להוכיח את נכונותו לפעול למניעת התקפות טרור.^[5] המשא ומתן שקיבל את אישורו של שר הביטחון ברק, הוביל באמצע נובמבר לטיוטת הסכם הפסקת אש, שלא הפכה להסכם עקב חיסולו של ג'עברי ב-14 בנובמבר. גרשון בסקין העריך כי "חיסולו של ג'עברי היה סיכול האפשרות להפסקת אש ארוכת טווח. נתניהו נהג בחוסר אחריות משווע, תוך שהוא מסכן את אזרחי ישראל ופוגע פגיעה משמעותית בגורמים החשובים המעטים היותר פרגמטיים בחמאס. הוא העניק ניצחון נוסף לאלו שמעוניינים להשמיד את ישראל, במקום לחזק את אלו שמבקשים למצוא אפשרות לחיות אלו לצד אלו. לא בשלום, אבל בשקט."^[5]

המשך הקשר בין בסקין לחמאס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסקין וחמד נשארו בקשר לאורך שנים והמשיכו לנהל משא ומתן, בעיקר לשחרור גופותיהם של שני החיילים הישראלים שנהרגו בעזה ב-2014, אורון שאול והדר גולדין, וכן שני האזרחים הישראלים שהם בחיים, אברה מנגיסטו והישאם א-סייד. בסקין המשיך לנהל משא ומתן בתיאום עם הגורמים הישראליים הרשמיים המתאמים את מאמצי ישראל, ליאור לוטן ודורון בלום.

לאחר מתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023, בסקין המשיך במאמציו להביא לשחרור בני הערובה שנחטפו לעזה על ידי חמאס, הג'יהאד האיסלאמי, החזית העממית ויחידים. בסקין עמד בקשר עם הרשויות בקטאר, המודיעין המצרי וכמובן עם הגורמים הרשמיים בישראל, כולל קהילת המודיעין הישראלית.

בן שיחו הראשי של בסקין בחמאס, ד"ר ע'אזי חמד, עזב את עזה לביירות מספר חודשים לפני המלחמה והפך לדובר הראשי של חמאס במלחמה. המשא ומתן הלא רשמי נמשך בין בסקין לחמד במשך שלושת השבועות הראשונים של המלחמה. בעקבות הצדקתו של חמד את מעשי הטרור האכזריים שנעשו בקהילות אזרחיות בישראל וההבטחה של חמד שיהיו עוד ועוד מעשה טרור עד שישראל תושמד, ניתק בסקין מגע עם חמד ואף פרסם בהרחבה מכתב פרטי ששלח אליו, ובו הביע את סלידתו מחמד, שמצדיק את מעשי הפשע וההרג האכזרים של חמאס. בסקין אף ציין כי חמאס איבד את זכותו להתקיים.