דבורה קידר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דבורה קידר
דבורה קידר בהצגה "המלך אובו" בתיאטרון הקאמרי, 1971
דבורה קידר בהצגה "המלך אובו" בתיאטרון הקאמרי, 1971
לידה 8 ביוני 1924
ו' בסיוון ה'תרפ"ד
פוליןפולין וילנה, הרפובליקה הפולנית השנייה
פטירה 17 במאי 2023 (בגיל 98)
כ"ו באייר ה'תשפ"ג
ישראלישראל תל אביב-יפו, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות 19422023 (כ־81 שנים)
עיסוק שחקנית
צאצאים טלי הלטר-שנקר
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דבורה קידר-הלטר (8 ביוני 1924[1]17 במאי 2023) הייתה שחקנית וקומיקאית ישראלית. זוכת שני פרסי אופיר ופרס התיאטרון הישראלי על מפעל חיים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קידר נולדה בוילנה ובשנת 1925 עלתה לארץ ישראל עם משפחתה. בתחילה השתכנו בירושלים ולאחר מכן בתל אביב. בוגרת בית הספר תל נורדאו ותיכון חדש בתל אביב. למדה משחק בסטודיו למשחק של תיאטרון הבימה ובהמשך החלה את דרכה בתיאטרון ושיחקה בהצגות רבות בתיאטרון המטאטא, הבימה, הקאמרי ובית לסין, וכן שיחקה בסרטי קולנוע ובטלוויזיה. ב-2009 זכתה באות יקיר העיר תל אביב-יפו. בשנת 2020 הפקידה את ארכיונה הפרטי הכולל מחזות, תמונות ומכתבים בידי הספרייה הלאומית.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקולנוע הישראלי שיחקה קידר בסרטים "אולי תרדו שם" (1964) לצד אריק איינשטיין ואורי זוהר, "הבן האובד" (1968) לצד מוסקו אלקלעי, "התמהוני" (1970), "פלוך" (1972), "מתנה משמיים" (1973) לצד עזרא דגן ו"מבצע יונתן" של מנחם גולן (1977) לצד יהורם גאון, גילה אלמגור ואסי דיין.

ב-1978 שיחקה בסרט הפולחן "אסקימו לימון" של בועז דוידזון לצד ענת עצמון, יפתח קצור ויהונתן סגל, בתפקיד אמו הפולנייה של בנצי, התפקיד שבו היא ידועה ביותר, ובסרטי ההמשך: "יוצאים קבוע" (1979), "שפשוף נעים" (1981), "ספיחס" (1982), "רומן זעיר" (1983), "הרימו עוגן" (1985) ו"בלוז לקיץ" (1988). גם סרטי ההמשך זכו להצלחה רבה, נחקקו בזיכרונם של רבים, ומרבים לצטט משפטים רבים מתוכם.

בשנת 1989 דיבבה את נני בדיבוב העברי של סרט הקולנוע "על כלבים וגנבים" של חברת וולט דיסני, כאשר זהו תפקיד הדיבוב היחידי בקריירה שלה. בשנת 1993 שיחקה קידר בסרטו של אנריקה רוטנברג "נקמתו של איציק פינקלשטיין" לצד משה איבגי ושמיל בן ארי. הסרט זכה בשישה פרסי אוסקר ישראלי, ביניהם לסרט ולבמאי, וכן לקידר בקטגוריית שחקנית המשנה הטובה ביותר.

ב-2015 קידר זכתה בפרס אופיר על משחקה בסרט "ציפורי חול", בקטגוריית שחקנית המשנה הטובה ביותר.

בתיאטרון ובטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1943 שיחקה קידר לראשונה בהצגה - "אנשי רוסיה" בבימויו של צבי פרידלנד. לאחר סיום לימודיה בסטודיו למשחק של תיאטרון הבימה ב-1945 הצטרפה לתיאטרון המטאטא.

בשנת 1949 הצטרפה לתיאטרון הקאמרי. בין עשרות התפקידים אותם שיחקה לאורך השנים בתיאטרון, גילמה את אמא אובו ב"המלך אובו" מאת אלפרד ז'ארי, האומנת ב"חתונת הדמים" מאת פרדריקו גרסיה לורקה והאם ב"לאחר הנפילה".

בשנת 1987 השתתפה לצד יוסי בנאי, מוסקו אלקלעי ויונה אליאן בהצגה "מעגל הגיר הקווקזי" מאת ברטולט ברכט, שתרגם נתן זך וביים עמרי ניצן בתיאטרון הבימה. ב-1992 השתתפה בהצגה "חגיגת חורף" מאת יוסף בר יוסף בתיאטרון הבימה בבימויו של מיקי גורביץ'.

בשנת 1997 השתתפה בהצגה "היורשת" מאת גורן אגמון ובבימויו של עידו ריקלין בתיאטרון בית ליסין. ההצגה זכתה להצלחה רבה והוצגה למשך כשלוש שנים ב-700 הרצות. בהמשך השתתפה בין היתר בהצגות נוספות בתיאטרון בית ליסין: "נומה עמק", "פילומנה" מאת אדוארדו דה פיליפו לצד ששון גבאי ויונה אליאן ו"חמץ" מאת שמואל הספרי ובבימויו, על תפקיד זה זכתה בפרס התיאטרון הישראלי בקטגוריית שחקנית המשנה הטובה ביותר, בשנה הראשונה בה חולק פרס זה.

היא גילמה את ציפורה, סבתה של מיכל (מיכל ינאי) בסדרה קצפת ששודרה בערוץ הילדים.

בשנת 2000 שיחקה בתפקיד האם בהצגה "קרום" מאת חנוך לוין ובבימויו של מיכאל גורביץ בתיאטרון הקאמרי.

קידר (מימין) בהצגה "מועדון האלמנות העליזות" לצד ליא קניג ורבקה גור

לקראת שנות האלפיים חזרה לתיאטרון הבימה, והשתתפה בין היתר בהצגותיו: "לב טוב" מאת גלעד עברון ובבימויו של חנן שניר, "תמרה" מאת לאורה ריבלין, "משפחה" מאת רביד דברה ובבימויה, "מועדון האלמנות העליזות" מאת איוון מנצ'ל, "רעל ותחרה" לצד ליא קניג בבימויו של משה קפטן, "לילה במאי" מאת הסופר א.ב. יהושע ו"החותנת" מאת רשף לוי (על פי אנדרו ברגמן) ובבימויו של אלון אופיר.

ב-2010 השתתפה במחזה "מוריס שימל" מאת חנוך לוין ובבימוי יעל רונן בתפקיד טלגרפציה, בהפקתו הראשונה בתיאטרון הרפרטוארי בישראל.

ב-2013 השתתפה קידר בסדרת הטלוויזיה "זגורי אימפריה" ב-HOT3 בתפקיד הדודה מסעודה פינטו מעכו.

ב-2014 שיחקה בהצגה "המאהב" על פי א.ב. יהושע ובבימויה של שיר גולדברג בתיאטרון הבימה בתפקיד ודוצ'ה והשתתפה בהצגה "מלכת היופי של ליניאן" מאת מרטין מקדונה לצד ליליאן ברטו.

בהמשך השתתפה במחזה "כולם רוצים לחיות" מאת חנוך לוין ובבימויו של אודי בן-משה בתיאטרון הקאמרי בתפקיד אמו של פוזנא וב"אדיפוס: תיאור מקרה" בבימויו של חנן שניר, בתפקיד הנביא טירסיאס.

ב-2015 שיחקה קידר בהצגה "מה עושים עם ג'ני?" בתפקיד דודה אודורה.

ב-2017 שיחקה בהצגה "שלוש אחיות" מאת אנטון צ'כוב, הפקה משותפת של התיאטראות הבימה והקאמרי בבימויו של חנן שניר, בתפקיד המשרתת אנפיסה.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קידר הייתה נשואה ליצחק ממנו התאלמנה, אם לדן ולעורכת הקולנוע טלי הלטר-שנקר, סבתא לארבעה נכדים וסבתא רבתא לחמישה נינים, התגוררה בתל אביב.

קידר נפטרה ב-17 במאי 2023, בגיל 98, ולמחרת נערך לה טקס פרידה בתיאטרון "הבימה". נקברה בבית העלמין האזרחי מנוחה נכונה כפר סבא.[2]

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
2011 - יוסי גרבר
פרס התיאטרון הישראלי - פרס מפעל חיים
2012 - דבורה קידר
הבא:
2013 - דובי זלצר