דואתלון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דואתלון הוא תחרות ספורטיבית המשלבת ריצה ורכיבה על אופניים. התחרות מחולקת לשלושה שלבים – שלב ריצה ראשון, שלב רכיבה על אופניים ושלב הריצה השני, שמרחקה הוא מחצית מהריצה הראשונה. בישראל מתקיימים מספר דואתלונים, ובהם דואתלון אגם החולה, דואתלון פתח תקווה (חודש מרץ) ודואתלון ניצנה.

רכיבה על אופניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלא כמו במרוצי אופניים, בהרבה תחרויות דואתלון אסורה עדיין ההיצמדות לרוכב ("דראפטינג". איסור זה לא קיים במשחקים האולימפיים ובתחרויות המאורגנות על ידי ה־ITU). כתוצאה מכך רמת הקושי של הרכיבה בדואתלון גבוהה יותר – בדומה לתחרויות אופנים שהן מרוץ נגד השעון. בעת רכיבה בטריאתלון יעדיפו טריאתלטים רבים סיבוב מהיר יותר של הדוושות ושימוש בהילוכים נמוכים בהשוואה למקובל במרוצי אופנים, וזאת כדי להפחית את העומס על שרירי הרגלים הפעילים בריצה.

ריצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרירי הגוף עייפים מאוד עוד בטרם תחילת הריצה השנייה. ההשפעה של עייפות זו, יחד עם שינוי צורת התנועה של הגוף מהתנועה המונוטונית של רכיבה לריצה, חזקה מאוד ומתוארת לפעמים על ידי דואתלטים כיוצרת הרגשה של מעין "ריצת חלום" – תחושה שהרגלים נעות אך הגוף אינו מתקדם. תחושה זו עוברת לאחר כמה מאות מטרים של ריצה, כאשר הגוף מתרגל לתנועת הריצה. לשלב הראשון של הריצה מתווסף לפיכך גם קושי נפשי. כדי להתגבר עליו כוללים הדואתלטים באימוניהם תרגולים של מעבר זה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דואתלון בוויקישיתוף