דוד איזמוז'יק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוד ולאה איזמוז'יק
דוד איזמוז'יק (ראשון מימין) בוועד המפקח של גמנסיה הרצליה, 1911

דוד איזמוז'יק (1873 - 10 במרץ 1952) היה סוחר, ממייסדי תל אביב, חבר מועצת העיר וסגן ראש העירייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איזמוז'יק נולד בכ"ט בכסלו תרל"ד בשטעטל בבינוביצ'י שברוסיה (היום בבלארוס) בקרבת סמולנסק ב-1873. הוא עסק בסחר בעצים וניהל בית חרושת לזכוכית. במקביל, היה חבר בוועד הציוני בסמולנסק.

ב-1905 עלה עם רעייתו לאה וארבעת ילדיהם לארץ ישראל. המשפחה התיישבה ביפו, בה פתח איזמוז'יק עסק למסחר בעצים וחומרי בניין. הוא הצטרף ל"אחוזת בית", ובהגרלת המגרשים שנערכה ב-1909, זכה במגרש שלימים יהיה ברחוב ליליינבלום 22.

בתל אביב עסק איזמוז'יק בפעילות ציבורית ענפה. הוא היה חבר בוועד המקומי, ומונה על הכנת קבלת הפנים לברון רוטשילד שהגיע לביקור בעיר ב-1914. כן היה חבר בוועד המפקח של גימנסיה הרצליה ובוועד ההגירה שסייע למגורשי תל אביב ויפו ב-1917. משפחת איזמוז'יק עצמה הייתה בין המגורשים, ועד סיום מלחמת העולם הראשונה התגוררה בבית אחותו בפתח תקווה.

לאחר כינונה של עיריית תל אביב ב-1922 היה איזמוז'יק לחבר מועצת העיר, ובמשך זמן מה שימש כסגנו של ראש העיר מאיר דיזנגוף. במסגרת פעילותו בעירייה היה חבר בוועדת הכספים, ובוועדות לשכר דירה ולסיפוח השכונות לתל אביב. כן היה בין מקימי תחנת מכבי האש הראשונה בעיר ובית הספר למסחר "גאולה". כן כיהן כנשיא הסניף המקומי של בני ברית וכחבר בהנהלת לשכת המסחר היהודית בתל אביב.

איזמוז'יק ראה חשיבות גדולה בפיתוחה של תל אביב כעיר מודרנית ושוקקת חיים, וכך כתב ב-1926:

הדבר היחיד שמשך את העולים לתל אביב היה זה שמצאו בה את כל הנוחיות שהיו רגילים בה באירופה: מאור אלקטרי, מים, קצת ניקיון, סינמה, אופרה ותיאטרון, וגם בתי ספר פחות או יותר משוכללים... נתרבו הרסטורנים, בתי הקפה ונשפי חשק וריקודים על הגגות... הרחובות הומים, הרסטורנים מלאים, בבתי הקפה עד שתיים בלילה שירה, נגינה וריקודים... ה"עדן" מושך באורותיו המרובים, האופרה - בקולותיה הבוקעים, והגזוז בכל מקום רותח ומעלה אד בכל פינה שאתה פונה. ומעניין שעל העסקנים שלנו ונטורי קרתא ראו את כל זה ושמחו: "זוהי קפיצה אמריקנית, ככה צריכה ארץ ישראל להתפתח... עוד שנה ועוד שנתיים ותל אביב תהיה לודז' שנייה".

"היישוב", 6 באוגוסט 1926, עמ' 4–5

מבחינה פוליטית נמנה איזמוז'יק עם אנשי "המחנה האזרחי", וטען כי על התנועה הציונית לתמוך גם ביוזמה פרטית ולא רק במעמד הפועלים. לשניים נולדו ארבע בנות ובן.

על שמם של דוד ולאה איזמוז'יק נקרא רחוב בשכונת גני צהלה.

בתו סימה נישאה ליצחק ציזלינג, שהיה מפקד "ההגנה" בתל אביב ואחיו של אהרן ציזלינג, שר החקלאות הראשון ומחותמי מגילת העצמאות. בתם היא רות איזקסון.

איזמוז'יק מת ב-10 במרץ 1952. הוא קבור בבית הקברות טרומפלדור.[1]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]