דוד ביגמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב דוד ביגמן
הרב דוד ביגמן
הרב דוד ביגמן
הרב דוד ביגמן
לידה 13 באפריל 1954 (בן 69)
י בניסן תשי"ד
דטרויט
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה בית המדרש לתורה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ארצות הברית, ישראל
השתייכות אורתודוקסיה מודרנית ציונות דתית
תחומי עיסוק גמרא, הלכה, הגות, מחשבה יהודית, פילוסופיה של ההלכה, מקרא
רבותיו הרב אריה לייב בקשט, הרב ישראל זאב גוסטמן, הרב עקיבא הכרמי, הרב אהרן סולובייצ'יק
תלמידיו הרב אילעאי עופרן, הרב איתן טוקר, ד"ר מיכה גודמן ועוד
חיבוריו יודוך רעיוני, The Fire and The Cloud, עקרות הלכתית
ראש ישיבת מעלה גלבוע
1993–מכהן
(כ־31 שנים)
תפקידים בעבר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב דוד ביגמן (נולד בדטרויט, מישיגן, ארצות הברית, י בניסן תשי"ד, 13 באפריל 1954) הוא רב אורתודוקסי מודרני. עומד בראש ישיבת מעלה גלבוע יחד עם הרבנים יהודה גלעד ושמואל ריינר. ממייסדי מדרשת עין הנציב ומראשי ישיבת הקיבוץ הדתי עין צורים לשעבר. הרב ביגמן פיתח שיטה ייחודית ללימוד גמרא, ונמנה עם מייסדי גישת התמורות ללימוד תנ"ך, יחד עם הרב אביה הכהן. פוסק הלכה ומחבר תשובות הלכתיות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בדטרויט שבמישיגן. בשנות התיכון למד בישיבת "סקוקי", הסמוכה לשיקגו, אצל הרב אהרן סולוביצ'יק. אחרי התיכון למד שנה אחת בישיבת כרם ביבנה ולאחר מכן חזר לדטרויט, שם למד בישיבתו של הרב אריה לייב באקשט ובמקביל למד באוניברסיטת המדינה של ויין לתואר ראשון בכלכלה, אותו סיים בהצטיינות. סיפר שהיה קרוב מרחק של קורס אחד מלסיים את התואר הראשון במסלול דו־חוגי (כלכלה וספרות), אך מכיוון שקורס זה היה דוחה את עלייתו לארץ, ויתר על החוג הנוסף.

הרב דוד ביגמן, 2016

בשנת 1976 עלה לארץ, ושרת כתצפיתן בחיל מודיעין השדה. במסגרת גרעין הנח"ל הוא השתתף בחיזוק קיבוץ מעלה גלבוע שנקלע לקשיים. לאחר שנישא לאריאלה התגוררו בירושלים במשך כשנתיים, שם למד תקופה קצרה בישיבת מרכז הרב ולאחר מכן בישיבת נצח ישראל בראשות הרב ישראל זאב גוסטמן. לאחר מכן חזרו למעלה גלבוע, שם עבד בחקלאות, בעיקר במטעים. בראשית שנות השמונים נשלח על ידי הקיבוץ ללמוד לקראת סמיכה לרבנות במכון אריאל בחיפה, ומשנת 1982 עד שנת 1986 כיהן כרב הקיבוץ מעלה גלבוע.

עמד בראש ישיבת הקיבוץ הדתי עין צורים בשנים 1986-1993, ומשנת 1993 עומד בראש ישיבת מעלה גלבוע ביחד עם הרב שמואל ריינר ועם הרב יהודה גלעד. נמנה עם מייסדי המדרשה לבנות בעין הנצי"ב.

הרב ביגמן חבר בארגון הרבנים בית הלל החל מהקמתו בשנת 2012, ומשמש כדיין בבית הדין הבינלאומי מאז הקמתו בשנת 2013, וכאב בית הדיין משנת 2021.

הרב ביגמן נשוי לאריאלה ולהם שישה ילדים, ונכדים.

משנתו ודרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרכו הלימודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב ביגמן סובר שיש לעודד לימוד תורה מתוך מחויבות הלכתית אדוקה, אך גם מתוך פתיחות והקשבה לקולות הסובבים מבחוץ. הוא נוהג לחזור בפני תלמידיו על המשפט לפיו "בלימוד אין אמונה", כלומר יש ללמוד את המקורות ללא משוא פנים, ואם מסקנות העיון אינן עולות בקנה אחד עם האמונה המקובלת, יש לבחון מחדש את ההנחות האמוניות.

תפיסה זו משתקפת בגישתו ללימוד הגמרא. גישה זו מכונה לעיתים 'שיטת הרבדים', אך אינה זהה לשיטת הרבדים של הרב היימן. התובנה המרכזית העומדת בבסיס שיטת הלימוד היא שיש ללמוד כל מקור בפני עצמו, ב"קריאה יחפה", מתוך הבנה שהפירוש של הרבדים המאוחרים יותר למקור קדום אינם בהכרח הפירוש הפשוט של המקור הקדום, ולא כתוצאה מטעות או מקריאה שגויה, אלא בכוונה תחילה. מדרש ההלכה עשוי לפרש את הפסוקים לא כפשוטם, אמורא יכול להוציא משנה או ברייתא מפשוטן באמצעות אוקימתא, ופעמים רבות משנה "סתם התלמוד", רובד העריכה של התלמוד, את משמעותן של המימרות של האמוראים. המטרה העיקרית של חשיפת הרבדים השונים היא עמידה על התהליכים ההלכתיים, המשפטיים והערכיים שעוברות הסוגיות השונות. לטענת הרב ביגמן, הוא גילה בעצמו את שיטת הלימוד ורק לימים הבין שבאקדמיה יש חוקרים שמשתמשים במתודיקה דומה.[1]

בדומה לכך משתקפת תפיסתו בגישת התמורות, גישה להתמודדות עם ביקורת המקרא שהרב ביגמן הוא מייסדה, יחד עם הרב אביה הכהן. לפי גישת התמורות, בדומה לשינויים בהלכה לאורך הדורות שלאחר המקרא (תורה שבעל פה), כך הפערים והסתירות לכאורה בחוקי המקרא נובעים משינויים שהתרחשו במהלך התהוות התורה עצמה.

הרב ביגמן מלמד גם מחשבת ישראל, בעיקר מכתבי הרב קוק והרב הוטנר, והוא גם הוגה דעות עצמאי. לאורך השנים פרסם מאמרים הגותיים רבים, רובם עוסקים בשאלת השפה הדתית מכיוונים שונים. גם הדרשות בספרו יודוך רעיוני מבקשות להציע "התבוננות הגותית בפרשת השבוע".

פסיקת הלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב ביגמן עוסק בפסיקת הלכה בתחומים שונים. רוב תשובותיו ניתנות בעל פה, אך בשנים האחרונות הוא פרסם גם כמה תשובות ומאמרים הלכתיים בכתב.

הרב ביגמן ידוע בגישת פסיקה קשובה ומקלה. את נטייתו להקל הסביר:

אני לא בטוח שיש לי מפתח שאיתו אני ניגש לשאלות, אבל במבט לאחור על פסיקות שנתתי, אני רואה שיש לי נטייה להקל. זה קשור כמובן לכך שלא מעט שאלות נובעות מתוך צרה אנושית מאוד גדולה שעומדת מולי, והמוטיבציה היא לפתור אותה.

הרב ביגמן התפרסם כפוסק בעיקר בעקבות פרסום תשובה המתירה האזנה לשירת נשים, כאשר מדובר בשירה "תמימה", לקראת סוף שנת 2008.

באותה שנה היה שותף לפולמוס גדול מול ד"ר דניאל רוזנק בנושא עקרות הלכתית. רוזנק טען שכדי להתמודד עם בעיית העקרות ההלכתית, יש לבטל כליל את דין שבעה נקיים. הרב ביגמן התנגד לכך, וטען כי כמעט אין מקרה של עקרות הלכתית שאינו ניתן לפתרון בכלים הלכתיים, מבלי לוותר על שבעה נקיים ומבלי להזדקק לפתרונות רפואיים. בשנת 2020 יצא לאור ספרו של הרב ביגמן, יחד עם הרב בנימין הולצמן, עקרות הלכתית: פתרונות למצבי אי־פריון על רקע הלכתי, המפרט פתרונות הלכתיים למקרים שונים של עקרות הלכתית[2].

תחום הלכתי נוסף שהרב ביגמן עוסק בו באופן אינטנסיבי הוא התרת עגונות ושחרור מסורבות גט. בין השאר הוא מקדם שימוש באמצעים הלכתיים מסוימים של ביטול קידושין או הפקעת קידושין. בשנת 2013 יזם את הקמתו של בית דין בינלאומי שיעסוק בהתרת עגונות. לאחר הקמת בית הדין, בראשות הרב שמחה קראוס ובניהולה של בלו גרינברג, שימש הרב ביגמן כדיין בבית הדין,[3] ובשנת 2021, עם פרישתו של הרב קראוס, מונה הרב ביגמן להיות אב בית הדין.

בזמן מלחמת חרבות ברזל, הרב ביגמן והרבנית מיכל טיקוצ'ינסקי פרסמו מסמך הדרכה בדיני טהרת המשפחה עבור זוגות שאחד מבני הזוג מגויס למילואים.

הרב ביגמן עוסק גם בשאלות של מטא הלכה, ומלמד בישיבה שיעור קבוע לתלמידי שנה א, הנקרא "תושב"ע על תושב"ע" ועוסק בהתפתחות ההלכה.

פעילות חברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב ביגמן ידוע בפעילותו בנושאים חברתיים. בין היתר הוא מעורב בתנועת מעגלי צדק ובזמן מחאת האוהלים הוא ניהל שיחות על צדק חברתי בשיח היהודי. הוא מעודד לימוד תורה לנשים, היה ממייסדי מדרשת עין הנצי"ב ומלמד בה עד היום. שותף במפגשי לימוד של דתיים וחילונים, וחבר בחבר הנאמנים של תנועת נאמני תורה ועבודה. כמו כן תומך הרב ביגמן בדיאלוג בין-דתי, והוא אחד מחברי ה-Board of World Religious Leaders של ארגון Elijah Interfaith Institute (אנ') העולמי [4].

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יודוך רעיוני: התבוננות הגותית בפרשת השבוע, הוצאת ישיבת מעלה גלבוע, תשס"ט 2009.[5]
  • The Fire and the Cloud, Gefen publishing house, 2011 (תרגום לאנגלית של יודוך רעיוני).
  • עקרות הלכתית: פתרונות למצבי אי־פריון על רקע הלכתי, עם הרב בנימין הולצמן, הוצאת ישיבת מעלה גלבוע, תש"ף 2019.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ראיון ביוגרפי על דרך לימוד הגמרא, מבוע – כתב עת ליצירה יהודית, גיליון מט.
  • להביע דרך עצמאית בלימוד, ארץ אחרת, גיליון 44.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראיונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממאמריו בהלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממאמריו בגמרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו לדוגמה בריאיון עם אריאל פיקאר, התורה והחיים – שיחה עם הרב דוד ביגמן, דעות 8, תמוז תש"ס; ובמאמרו של הרב ביגמן, להתרשם מהארמון – תחנות בלימוד גמרא, דעות 74, אדר ב - ניסן תשע"ו.
  2. ^ אריאל הורוביץ, "אין משמעות להלכה שמתירה הכל, ואין משמעות להלכה שלא מחייבת", באתר מקור ראשון
  3. ^ אין מדובר בבית הדין הפרטי של הרב דניאל שפרבר, שפועל לפתרון מקרי עגינות בישראל. בית הדין הבינלאומי עוסק בתיקים מחוץ לארץ בלבד.
  4. ^ http://elijah-interfaith.org/world-religious-leaders-activity/the-elijah-board-of-world-religious-leaders/jewish-leaders
  5. ^ ביקורת: עמית קולא, ‏תורה, יצירה וישראל עכשיו - דברים על ספרו של הרב ביגמן 'יודוך רעיוני', דעות 45, טבת תש"ע, באתר נאמני תורה ועבודה