דודס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
העמדות במשחק הדודס

דודס הוא משחק המבוסס על משחק כדור הבסיס האמריקאי, ולפיכך מצריך שתי קבוצות. כלי המשחק הם כפיס עץ קצר, המחודד משני קצותיו, וקרש ארוך יותר ושטוח. אחד מחברי הקבוצה שב"בית" מניח את הכפיס הקצר על הקרקע, וחובט בו באמצעות המקל הארוך כדי שיתרומם. משהתרומם הכפיס באוויר, מנסה החובט לחבוט בו שנית, הפעם למרחק. בגרסה אחרת של המשחק, מגיש החובט את הכפיס כפי שמגישים באמצעות מטקה. מטרת החובט להספיק לעבור ארבע תחנות מסומנות מראש הנמצאות במרחק של כ-20 מטר זו מזו ולחזור חזרה הביתה, לפני שחברי הקבוצה השנייה, קבוצה ה"שדה", יספיקו להביא את הכפיס חזרה לבסיס.

שחקן שלא יצא מבסיס הבית לאחר שלושה ניסיונות חבטה, מכיוון שניסיונות החבטה שלו היו חלשים, והכפיס הוחזר מהר מדי לבית, או שחשש שכך יקרה, נקרא "שרוף". אם הוחזר הכפיס לבית בעת ששחקן היה בדרכו בין שתי תחנות, השחקן שהיה בדרך נשרף. אם נתפס הכפיס באוויר, החובט שרוף. שחקן שחבט ולא הספיק לרוץ את כל התחנות נשאר "תקוע" בתחנה האחרונה אליה הגיע. שחקן כזה רשאי להמשיך לרוץ בפעם הבאה שיוצא לדרך שחקן מקבוצתו. השחקן שחבט מספיק חזק כדי לאפשר לשחקנים תקועים להגיע חזרה הביתה נקרא "מציל".

הקבוצות מתחלפות בתפקידיהן לאחר שכל חברי הקבוצה שבבית סיימו את תורם. קבוצה מפסידה אם כל שחקניה תקועים או שרופים.

מחנכים התנגדו למשחק בכפיס העץ בגלל הסכנות הפיזיות הטמונות בו, שעיקרן פגיעה בעיניים.

הקפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחק בכדור טניס במקום במקל קצר. המחבט עשוי להיות מקל של מטאטא. במסגרת פעילויות שיעורי אימון גופני בבית הספר המשחק מכונה בית-שדה או (ארבע) תחנות. הכינוי הקפות רווח באמצע המאה העשרים. בחיפה של שנות השלושים עד שנות השישים של המאה העשרים המשחק כונה כדור הקפה, וקבוצת השדה הייתה צריכה להביא את הכדור לתחנה הבאה (או לאחת התחנות הבאות) של השחקן הרץ, ולא לבסיס.

כדור חלופי לכדור טניס היה כדור פינג פונג מגומי מלא שנטבל בנפט או בטרפנטין כדי שיתנפח[1].

מוכנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרסה מפתח תקווה. כהכנה למשחק מציירים בגיר קו ולידו מעגל. החובט עומד על הקו, קורא "מוכנים?" וחובט בכפיס באמצעות המקל הארוך. יתר המשתתפים מנסים לתפוס את הכפיס, המכונה בולבול.

תפס שחקן את הכפיס בעודו באוויר - החובט נפסל, והתופס הופך לחובט במקומו. נחת הכפיס על הקרקע - הראשון שהצליח להגיע אל הכפיס ולזרוק אותו חזרה לתוך המעגל המצויר, פוסל את החובט ותופס מקומו. נחת הכפיס מחוץ למעגל, מותר לחובט להרחיק את הכפיס מן המעגל באמצעות המקל הארוך.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יעקב וייס בספרו "ילדות נשכחת, הווי ונוסטלגיה בסמטאות חיפה"