דורותיאה ליביו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דורותיאה ליביו
Dorothea Livio
צילום מ-2005
צילום מ-2005
לידה 21 בפברואר 1926
רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 בדצמבר 2023 (בגיל 97)
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אופרטה, מיוזיק הול עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת עברית, יידיש, רומנית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג פאול קוסלה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דורותיאה ליביו (Dorothea (Dorothy) Livio; ברומנית - Doroteea Liviu;‏ 21 בפברואר 1926 – 20 בדצמבר 2023) הייתה זמרת אופרטה, מוזיקה קלה ומיוזיק הול שהייתה פופולרית בישראל בשנות ה-50. היא הקליטה, בין השאר, שירי זמר עבריים שהולחנו על ידי בעלה, פאול קוסלה ומלחינים אחרים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דורותיאה ליביו נולדה לליאון ומינדרה (לבית סלטר) כהן משפחה יהודית בבוקרשט שבממלכת רומניה. נקראה על שם סבתה מצד אביה. אמה באה ממשפחה בת שבעה ילדים והייתה פסנתרנית בצעירותה. היו אלה נישואיו השניים של אביה. מנישואיו הראשונים היה לו בן אחד. בגיל 9 חלתה במחלת ריאות חמורה. בזכות הקפדה על דיאטה מיוחדת, היא עלתה במשקלה והחלימה לאחר כחצי שנה. למדה בגימנסיה צרפתית משנת 1936. בשנת 1937 החלה לימודי זמרה, משחק וריקוד בקונסרבטוריון על שם אלברטו דלה-פרגולה בעיר.

בשנת 1939, בעקבות פרוץ מלחמת העולם השנייה הקימו אמנים יהודים את התיאטרון היהודי באראשאום וליביו הצטרפה לתיאטרון. בשנת 1941 (בגיל 15) קיבלה תפקיד ראשי באופרטה של אופנבאך (Monsieur Choufleuri) וזכתה להצלחה גדולה בתפקידה. בהמשך השתתפה באופרטות נוספות ובמופעי רוויו.

את בעלה, רוביו ליביו (Rubio Liviu), במאי ושחקן, הכירה בתיאטרון בגיל 15. הוא היה נשוי ומבוגר ממנה בעשר שנים. לאחר שליביו התגרש מאשתו נישאו השניים וב-1945 נולד הבן מריו. אביה נפטר בגיל 60 כשמריו היה בן שלושה חודשים. רוביו ליביו נאלץ בשנת 1945 לברוח מבוקרשט לפריז מחשש שייעצר בשל פעילותו האנטי-קומוניסטית.

שנה לאחר מכן, דורותיאה השאירה את בנה התינוק בידי סבתו, ברחה גם היא לפריז והצטרפה לבעלה. הבן, מריו ליביו לימים אסטרופיזיקאי נודע. בשנת 1950 התגרשו בני הזוג וליביו עלתה לישראל בגפה. בישראל נישאה למוזיקאי פאול קוֹסלָה, שעלה גם הוא מרומניה באותה תקופה, ונולד לה בן נוסף, אילון.

בעלייה הגדולה מרומניה בראשית שנות ה-50 הגיעו לארץ אמנים רבים מתחום המוזיקה הקלה. רבים מהם הופיעו בפני הקהל בבתי הקפה של תל אביב והשמיעו לקהל מוזיקה פופולרית לועזית, רומנית, איטלקית וספרדית במקצבי הרומבה והסמבה, שנקראו בפי אנשי התקופה "מוזיקה סלונית", להבדילה משירי מולדת ישראליים. ביניהם היו דוצ'י קרלו ותזמורתו, פאול קוסלה והרמן קוסלה ותזמורתם והבולטת שבהם דורותיאה ליביו. בספרם "איפה היינו ומה עשינו" מכנים אמנון דנקנר ודוד טרטקובר את מגזר תרבות ישראלי זה בשם "החגורה הרומנית" שבמסגרתה הופיעה "פצצת הזמר הנפלאה דורותיאה ליביו".

במדורו הסאטירי "מה נשמע" ב"דבר השבוע" תיאר דן בן אמוץ את הופעתה של דורותיאה ליביו בנשף בחירת מלכת היופי תשי"ג-1953 שנערך בקפה "ריביארה" בבת ים: ”דורותי ליביו עולה לשיר. כמה מספרים. התזמורת מסתירה לי אותה. אני רואה רק את הרגלים והשיניים שלה. לובשת שמלת טפטה לבנה עם פסים שנגמרים באמצע הגב. על החזה יש לה פרפר שחור מבד. היא שרה בעברית בשקט ובצרפתית בקול רם. גמרה לשיר – מחיאות כפיים. התחילה שיר הונגרי ושכנה שלי מזמזמת אותו בקול רם.”

דורותיאה ליביו הופיעה במסגרת תיאטרון הרֶביוּ והמוזיקה "דו רה מי", בניהולו של ג'ורג' ואל והפכה לכוכבת שלו. התיאטרון הופיע בתל אביב ונהג לערוך סבבים של הופעות בערי השדה, אשר משכו אליהם קהל רב של עולים מרומניה וממרכז אירופה והציג אופרטות כדוגמת "הרוזנת מאריצה" ו"סילבה נסיכת הצ'רדש" של אמריך קלמן. במסגרת התיאטרון שחקו ושרו גם אלכסנדר יהלומי וג'טה לוקה.

תרבות זו הלכה ונמוגה במשך שנות ה-60. לאחר סגירת "דו-רה-מי" ערכו בני הזוג סיורי הופעות ברחבי העולם מטעם המגבית היהודית. הם הוזמנו להופיע באוסטרליה. תחילה בהופעה במלבורן מול קהל יהודי גדול, שם הופיעו יחד עם פרנק סינטרה, ולאחר מכן הופיעו בסידני. הם המשיכו להופיע באוסטרליה במשך שנה.

ליביו נפטרה ב-20 בדצמבר 2023, בגיל 97. היא הובאה לקבורה בבית העלמין ירקון על יד פתח תקוה.

ספרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דורותיאה ליביו בוויקישיתוף
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=דורותיאה_ליביו&oldid=37804075"