דיבוק
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
במיתולוגיה היהודית, דיבוק הוא סוג של איחוז, תופעה של חדירת רוחו של נפטר אל גופו של אדם חי והשתלטות עליו. על-פי חלק מאותן סיפורים, לרוח המת ניתנה רשות לכך בעקבות חטא של האדם החי. רוחו של הנפטר מבקשת כביכול מקלט בגופו של החי מפני המזיקין שפוגעים בו או על מנת להשלים משימה כלשהי.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המונח מופיע לראשונה במספר כתבים מהמאה ה-16[1], אולם זכה להתעלמות מצד האקדמיה עד שהמחזה של ש. אנ-סקי הפך אותו פופולרי בחוגים ספרותיים. דיווחים קודמים על איחוז (כמו זו שנמסרה על ידי יוספוס) היו בעלי איחוז דמוניים ולא של רוחות רפאים של בני אדם.
בקהילות מסורתיות מושג הדיבוק שימש כאופן התייחסות מקובל מבחינה חברתית לדחפים לא מקובלים, מיניים ואחרים. גירוש הדיבוק איפשר תיקון של החריגה, והפרשה בכללותה איפשרה הפקת לקחים מוסריים ובכך חיזוק הלכידות החברתית[2]. לדוגמה, הוצע כי מזוזה שנתלתה באופן מרושל או העלת ספק לגבי חציית ים סוף, פתחה את הדלת לאיחוז בידי דיבוק.[דרוש מקור] במהלך השנים, פרטים מדויקים של שמות ומיקומים נכללו בדיווחים על מקרי דיבוק. על פי הדיווחים, הרב יואל טייטלבוים, אדמו"ר מסאטמר (1887–1979), יעץ לאדם שנאמר כי הוא אחוז בידי דיבוק להתייעץ עם פסיכיאטר[3].
בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]
המחזה של אנ-סקי היא יצירה משמעותית של תיאטרון יידיש, ועובד מספר פעמים על ידי סופרים, מלחינים ויוצרים אחרים כולל ג'רום רובינס / לאונרד ברנשטיין וטוני קושנר. בהצגה, כלה צעירה נאחזת בידי רוחו של הגבר שאליו נועדה להינשא, אלמלא אביה לא הפר את הסכם הנישואין עמו.
צורות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]
במיתולוגיה היהודית ישנן צורות אחרות של העברת הנפש. בניגוד לדיבוק, העיבור הוא איחוז חיובי, שמתרחש כאשר נשמה צדיקה אוחזת גוף באופן זמני. הדבר נעשה תמיד בהסכמה, כך שהנפש יכולה לקיים מצווה. גלגול נשמות מעלה את הרעיון שעל נפש לחיות חיים רבים לפני שהיא תזכה לחוכמה להצטרף שוב עם אלוהים.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תססמונת זאר – הפרעת איחוז הנפוצה בעיקר באוכלוסיות בצפון אתיופיה, סודאן ומצרים, ואמונה טפלה מייחסת אותה לרוח רעה בשם "זאר".
- "הדיבוק" – מחזה מאת ש. אנ-סקי.
- "הדיבוק" – סרט קולנוע משנת 1937, המבוסס על מחזהו של אנ-סקי.
- "השטן בגוריי" – רומן מאת יצחק בשביס-זינגר.
- "מגרש השדים" – סרט קולנוע המבוסס על ספר באותו השם מאת ויליאם פיטר בלאטי.
- "אהבה אסורה" – סרט קולנוע ישראלי משנת 1997 בהשראת המחזה של אנ-סקי, ועוסק בכיבוש היצר בחברה החרדית.
- קופסת הדיבוק – אגדת אינטרנט על ארונית יין מפורטלנד, אורגון, שמסופר עליה ששוכנת בה רוח רעה הפוגעת במחזיקים ברהיט.
- "הדיבוק" (אנ')" – סרט אימה משנת 2012 שביים אולה בורנדאל, ומבוסס על סיפור קופסת הדיבוק.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גדליה נגאל, סיפורי "דיבוק" בספרות-ישראל, הוצאת ראובן מס, 1994
- רחל אליאור (עורכת) כחלום יעוף וכדיבוק יאחז: חלומות ודיבוקים בישראל ובעמים, הוצאת מאגנס, תשע"ג
- שרה צפתמן, צא טמא: גירוש רוחות ביהדות אשכנז בראשית העת החדשה, הוצאת מאגנס, 2015[4]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יורם בילו, אסלאי, דיבוק, זאר: נבדלות תרבותית והמשכיות היסטורית במחלות איחוז בקהילות ישראל, פעמים 85, סתיו תשס"א, עמ' 148-131
- תמר רותם, כיצד חזרו טקסי הוצאת דיבוק לחיינו?, באתר הארץ, 29 במרץ 2010
- רחל אליאור, הדיבוק: בין העולם הנגלה לעולם הנסתר: קולות מדברים, עולמות שותקים וקולות מושתקים, דרך הרוח : ספר היובל לאליעזר שביד, ירושלים תשס"ה
- רחל אליאור, יורם בילו, "בין עולמות: רוחות ושדים, בנות־קול ודיבוקים" בפרויקט בן-יהודה
- בוריס קוטלרמן, ייצוג תופעת הדיבוק ביידיש ובעברית: גרסת המעשה-בוך מול גרסאות נשמת חיים ודברי יוסף, באתר של אוניברסיטת חיפה, מתוך חוליות 11, עמ' 237-249, 2008
(דף הקטלוג של המאמר) - מאיר בר-אילן, גירוש שדים על ידי רבנים: משהו על עיסוקם של חכמי התלמוד בכשפים, דעת, לד (תשנ"ה) עמ' 17-31
- דיבוק, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
יובל מלחי, פרק 127: ההיסטוריה של "הדיבוק", באתר "קטעים בהיסטוריה", 15 בפברואר 2015- דיבוק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- חן מלול, הקמע האשכנזי שנכתב לגירוש הדיבוק, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, אפריל 2022
דבוק, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Matt Goldish, Spirit Possession in Judaism: Cases and Contexts from the Middle Ages to the Present, Wayne State University Press, 2003, עמ' 41
- ^ Avner Falk, A Psychoanalytic History of the Jews, Fairleigh Dickinson Univ Press, 1996, עמ' 538
- ^ Howard Schwartz, Tree of Souls:The Mythology of Judaism, Oxford University Press, 2004, עמ' 229-230
- ^
עלי יסיף, מדריך להוצאת דיבוקים, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2015
