דייוויד פקארד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: יש צורך לשפר את הניסוח משמעותית.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: יש צורך לשפר את הניסוח משמעותית.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
דייוויד פקארד
David Packard
לידה 7 בספטמבר 1912
פואבלו, קולורדו, ארצות הברית
פטירה 26 במרץ 1996 (בגיל 83)
סטנפורד, קליפורניה, ארצות הברית
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום קבורה פאלו אלטו, קליפורניה, ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת סטנפורד
אוניברסיטת קולורדו בולדר
עיסוק מהנדס חשמל
בת זוג לוסיל סאלטר
סגן מזכיר ההגנה של ארצות הברית ה־13
24 בינואר 196913 בדצמבר 1971
(שנתיים ו־46 שבועות)
תחת המזכיר מלווין ליירד
נשיא ממנה ריצ'רד ניקסון
קנת' ראש ←
פרסים והוקרה
  • פרס ליימלסון-MIT (1995)
  • מדליית רווחת הכלל (1989)
  • פרס פרנסיס בויאר (1986)
  • מדליית המייסדים של IEEE (1973)
  • פרס הינז (1997)
  • פרס באוור להישג במדע (1996)
  • מדליית הנרי לאורנס גאנט (1969)
  • היכל התהילה של קליפורניה (2006)
  • המדליה הלאומית לטכנולוגיה וחדשנות (1988)
  • מדליית הובר (1974)
  • פרס וושינגטון (1975)
  • מדליית ג'ון פריץ (1982)
  • מדליית החירות הנשיאותית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דייוויד פקארדאנגלית: David Packard‏; 7 בספטמבר 1912 - 26 במרץ 1996) היה סגן מזכיר ההגנה של ארצות הברית במהלך ממשלו של נשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון. לפני כן ייסד לצד ויליאם היולט את חברת היולט פקארד בשנת 1939, וכיהן כנשיאה (19471964) כמנכ"ל (1964 - 1968) וכיו"ר מועצת המנהלים (1964 - 1968, 19721993)

כמו כן, בשנים 19761981 שימש כנשיא the Uniformed Services University of the Health Sciences. בנוסף כיהן כיו"ר מועצת המנהלים של Regents בשנים 19731982.

ב-1988 עוטר במדליית החירות הנשיאותית והוא ידוע בשל חידושים טכנולוגיים רבים כמו גם בזכות עשייה פילנתרופית משמעותית ביותר.

פרטים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פקארד נולד בפואבלו, קולורדו ולמד בבית הספר התיכון Centennial High School שם הפגין התעניינות במדעים, הנדסה וספורט, כמו גם יכולות מנהיגות. אביו היה עורך דין. פקארד סיים את התואר הראשון באוניברסיטת סטנפורד ב-1934, וזכה שם ל"אותיות" (מנהג אמריקאי לפיו ספורטאים מחוננים בתחומים להם מעניק המוסד האקדמי חסות, יכולים להרוויח "אותיות" אותן ניתן לתפור על המעיל) בפוטבול ובכדורסל וזכה לחברות ב-Phi Beta Kappa Society והפך ל"אח" ב-Alpha Delta Phi (אחווה ספרותית). בסטנפורד פגש פקארד שני אנשים שהשפיעו רבות על חייו: לוסיל סולטר וויליאם היולט. באותה נקודת זמן פנה פקארד ללימודים קצרי טווח באוניברסיטת קולורדו, בטרם עזב לטובת משרה אותה קיבל בג'נרל אלקטריק ב-Schenectady שבניו יורק. ב-1938 חזר לסטנפורד מניו יורק, שם השלים באותה השנה תואר שני בהנדסת חשמל. עוד באותה שנה, נשא פקארד לאישה את לוסיל סולטר, איתה הביא במהלך השנים ארבעה ילדים לעולם: דייוויד, ננסי, סוזן וג'ולי. לוסיל פקארד הלכה לעולמה ב-1987.

היולט פקארד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1939 ייסד עם עמיתו היולט את היולט פקארד (HP) במוסך של משפחת פקארד, שלימים הפך למוזיאון ונחשב לערש הולדתו של עמק הסיליקון. השקעת ההון הראשונית של היולט ופקארד עמדה על כ-538 דולר אמריקאי (כ-9,000 דולר אמריקאי בערכים של 2012). בספר The HP Way ציין פקארד שהשם היולט פקארד נקבע בהטלת מטבע - HP ולא PH. המוצר הראשון שלהם היה מתנד צליל שנמכר לחברת וולט דיסני לצורך שימוש בפסקול סרט ההנפשה פנטסיה. הספר The HP Way מתאר את פילוסופיית הניהול של היולט פקארד אשר עודדה יצירתיות והתרחקה מפורמליות ומהיררכיה עסקית מסורתית.

במהלך מלחמת העולם השנייה ייצרה היולט פקארד מכשירים, התקנים ואמצעים בתחומים האוויריים והימיים, בתחום הרדיו ואף ראדארים וסונארים.

החברה, שנהנתה מיכולות הניהול המצוינות של פקארד ומהחידושים הטכנולוגיים הרבים שסיפק היולט, צמחה והפכה להיות היצרנית הגדולה בעולם של מכשירי מדידה חשמליים. בנוסף הפכה היולט פקארד ליצרנית גדולה של מחשבונים, מחשבים ומדפסות דיו ולייזר.

ב-1947 הפכה החברה לתאגיד, כשפקארד מתמנה לנשיא הראשון שלה ומשמש בתפקידו זה עד 1964. באותה שנה נבחר לכהן כמנכ"ל וכיו"ר מועצת המנהלים והחזיק בתפקידיו אלו עד שנת 1968. פקארד עזב את HP ב-1969, על מנת לשרת בממשל ניקסון. שירת תחת ממשל ניקסון עד 1971, אז חזר ל-HP ונבחר שוב לתפקיד יו"ר מועצת המנהלים ושירת בתפקידו זה מ-1972 ועד 1993. ב-1991 פיקח על תהליך מקיף של ארגון מחדש בחברה. פקארד פרש מ-HP ב-1993. בעת מותו ב-1996, שווי החזקותיו ב-HP הוערך בלמעלה ממיליארד דולר אמריקני.

מחלקת ההגנה של ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם כניסתו לתפקיד נשיא ארצות הברית ב-1969, מינה ריצ'רד ניקסון את פקארד למשרת סגן של מזכיר ההגנה של ארצות הברית, מלווין ליירד. בעת כהונתו זו הביא פקארד לצבא ארצות הברית תפיסות הנוגעות לניהול משאבים הנהוגות במגזר העסקי ואשר יושמו לראשונה בצבא. בנוסף, ייסד פקארד את ה-Defense Systems Management College.

בסמוך לסיום כהונתו כסגן מזכיר ההגנה של ארצות הברית, כתב פקארד את "תזכיר פקארד" ("the "Packard Memo) או "תעסוקת משאבים צבאיים בהתרחשות התפרעויות אזרחיות" ("Employment of Military Resources in the Event of Civil Disturbances"). חוק זה, שנכנס לתוקפו בפברואר 1972, מתאר יוצאים מן הכלל לחוק Posse Comitatus Act שנחקק ב-1878, ואשר מגביל את יכולת הממשל הפדרלי של ארצות הברית לעשות שימוש בצבא ארצות הברית לצורך אכיפת חוק, להוציא מקרים בהם ניתן אישור מפורש של חוקת ארצות הברית או של חוק שחוקק הקונגרס של ארצות הברית - תוך ציון העובדה שחוקת ארצות הברית מספקת יוצא מן הכלל, כשיש צורך "למנוע אובדן חיים או הרס מופקר של רכוש וכדי להשיב על כנו את התפקוד הממשלתי ואת הסדר הציבורי, כאשר אירועים חמורים, אסונות או הפרעות אזרחיות פתאומיות ובלתי צפויות, מסכנים בצורה רצינית חיים ורכוש ומשבשים תפקידים ממשלתיים רגילים, עד כדי כך שהרשויות המקומיות המוסמכות כדין אינן מסוגלות לשלוט בסיטואציות" ו"להגן על רכוש פדרלי ועל פונקציות ממשלתיות פדרליות כאשר קיים הצורך בהגנה והרשויות המקומיות המוסמכות כדין אינן יכולות או מסרבות לספק הגנה נאותה". סעיף 214.5 מצהיר כי "העסקת משאבים צבאיים של משרד ההגנה בסיוע לרשויות האזרחיות לשליטה במהומות אזרחיות, יהיה בדרך כלל מושתת על הוצאת Presidential Executive order (צו מינהלי נשיאותי) או על Presidential directive authorizing עם יוצאים מהכלל "המוגבלים ל":

  1. מקרי חירום פתאומיים ובלתי צפויים כפי שתואר ב-§215.4(c)(1)(i) אשר דורש שפעולה צבאית מיידית תתבצע.
  2. אספקת משאבים צבאיים לרשויות אזרחיות כפי שתואר ב-§215.9 בחלק זה.

על פי לינדורף, יוצאים מן הכלל אלו מחזירים למעשה את האפשרות לכינונו של ממשל צבאי בארצות הברית, דבר שנאסר מאז 1878.

פקארד התפטר בדצמבר 1971 וחזר ל-HP ב-1972, לתפקיד יו"ר מועצת המנהלים.

בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20 היה פקארד יועץ בכיר של הבית הלבן לענייני ניהול ורכש ביטחוני. הוא שימש כיו"ר The Business Council ב-1973 וב-1974.

ב-19851986 שימש כיו"ר Packard Commission.

אינטרנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הוראתו של פקארד, נרשם הדומיין "HP.com" ב-3 במרץ 1986 והיה לאחד משמות התחום הראשונים שנרשמו אי פעם.

פילנתרופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מראשית שנות ה-80 של המאה ה-20 ועד למותו בשנת 1996, הקדיש פקארד חלק ניכר מזמנו ומהונו, לפרויקטים פילנתרופיים. על פי בקשת בנותיו, ננסי פקארד ברנט וג'ולי פקארד, הקימו ב-1978 דייוויד ולוסיל פקארד את קרן ה-Monterey Bay Aquarium. בסופו של דבר תרם הזוג 55 מיליון דולר אמריקאי, על מנת לבנות את האקווריום החדש, אשר נפתח ב-1984, כשג'ולי פקארד משמשת כמנכ"לית. ב-1987 העניק פקארד 13 מיליון דולר אמריקאי ליצירת Monterey Bay Aquarium Research Institute, ו-David and Lucile Packard Foundation סיפקה מאז כ-90% מתקציב התפעול של המכון.

ב-1964 ייסד הזוג את David and Lucile Packard Foundation. ב-1986 תרם הזוג 40 מיליון דולר אמריקאי לבניית מה שהפך ל-Lucile Packard Children's Hospital באוניברסיטת סטנפורד; בית החולים החדש נפתח ביוני 1991. ב-1994 תרמו פקארד והיולט, במשותף, 77 מיליון דולר אמריקאי לאוניברסיטת סטנפורד, תרומה שבעבורה הוסב שמו של בניין בית הספר להנדסת חשמל על שמו של דייוויד פקארד. הבניין ממוקם בסמוך למרכז ההוראה ויליאם היולט.

פקארד היה חבר בחבר הנאמנים של AEI (מכון מחקר פוליטי אמריקאי בעל השפעה, שלמרבית החוקרים בו דעות שמרניות ונאו-קונסרבטיביות). הוא נפטר ב-26 במרץ 1996, בגיל 83, בסטנפורד שבקליפורניה, כשהוא משאיר את רוב רכושו לקרן דייוויד ולוסיל פקארד.

במותו, קרוב לארבעה מיליארד דולר אמריקאי ניתנו לקרן פקארד, בכלל זה כמויות גדולות של מקרקעין יקרי ערך בלוס אלטוס הילס, קליפורניה. כל שלוש בנותיו של פקארד יושבות בחבר הנאמנים של הקרן.

לפקארד הוענקו מספר רב של פרסים, מדליות ואותות כבוד שונים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דייוויד פקארד בוויקישיתוף