דם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דם
שיוך מחזור הדם עריכת הנתון בוויקינתונים
היווצרות מח עצם עריכת הנתון בוויקינתונים
תיאור ב המילון האנציקלופדי הקטן ברוקהאוס ואפרון עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
לטינית (TA98) sanguis עריכת הנתון בוויקינתונים
טרמינולוגיה אנטומיקה A12.0.00.009 עריכת הנתון בוויקינתונים
TA2 (2019) 3892 עריכת הנתון בוויקינתונים
FMA 9670 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה MeSH D001769 עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת השפה הרפואית המאוחדת C0005767 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דם הוא נוזל המכיל פלזמה (55%) (החלק הנוזלי השקוף) ותאים (45%) גופיפים שונים, תאי דם, הורמונים ועוד. במקומות רבים יש התייחסות לדם כאל רקמה, כגון: "רקמת הדם" היות שהדם, כמו כל רקמה, בנוי מתאים בעלי תפקוד זהה. ההבדל העיקרי בין רקמת הדם לרקמות אחרות היא העובדה שתאים אלו אינם מחוברים זה לזה אלא רק סמוכים לתאים אחרים מאותו סוג במהלך שיוטם בכלי הדם. הדם הוא אחד החומרים החשובים ביותר בגוף.

התחום ברפואה העוסק במערכת תאי הדם, באיברים ורקמות המייצרים אותם וכן במנגנון קרישת הדם נקרא המטולוגיה.

תפקידי הדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדם הוא אמצעי הולכה. הוא מעביר חמצן מהריאות או הזימים ואת תוצרי מערכת העיכול אל התאים ומסלק מהתאים עודפי הפחמן הדו-חמצני וכל סוג פסולת אחרת. כמו כן הדם מוביל חומרי מזון לכל תאי הגוף. חמצן אינו מסיס היטב במים ולכן דרושים תאי הדם האדומים שמכילים המוגלובין הנקשרים למולקולות החמצן, ומעבירים אותן לתאי הגוף. הפחמן הדו-חמצני מועבר מהתאים (בהם ריכוז הפחמן הדו-חמצני גבוה) אל הדם (בו ריכוז הפחמן הדו-חמצני נמוך) באמצעות דיפוזיה. כאשר הדם המועשר בפחמן דו-חמצני מגיע לריאות, ריכוז הפחמן הדו-חמצני בו גבוה משל ריכוז הפחמן הדו-חמצני בנדיות האוויר שבריאות ולכן הוא עובר בדיפוזיה אל הריאות. חומרי הפסולת התאית מועברים גם הם באמצעות דיפוזיה אל הדם. הדם מוביל חומרים נוספים כגון הורמונים ותאי דם לבנים.

דם האדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

נטילת דם ורידי בעזרת פרפרית

דם הוא נוזל הזורם בכלי דם (כגון עורקים, ורידים ונימים). זרימתו, המכונה "מחזור הדם", מווסתת על ידי הלב. חלק ניכר מצרכי הגוף מתקבל באמצעות הדם אשר מספק לתאי הגוף חמצן וחומרי מזון ומסלק מהם פחמן דו-חמצני וחומרי פסולת נוספים לכיוון הריאות, הכליות ועוד, אשר מפרישים אותם אל מחוץ לגוף.

צבע דם האדם הוא אדום, והגוון משתנה מעט בין העורקים לוורידים, בשל הריכוז המשתנה של החמצן. בעורקים המובילים דם מהלב אל הגוף במחזור הדם הגדול, ובוורידים המובילים דם מהריאות אל הלב במחזור הדם הקטן, הדם עשיר יותר בחמצן ולכן צבעו יהיה אדום בהיר. בוורידים המובילים דם מהגוף אל הלב במחזור הדם הגדול, ובעורקים המובילים דם מהלב אל הריאות במחזור הדם הקטן, הדם דל יותר בחמצן ולכן צבעו יהיה אדום כהה . משתמשים בהבדלי צבע אלו כדי לגלות את כמות החמצן בדם באמצעות אוקסימטר: מתקן אופטי אשר מאיר דרך האצבע, ובודק את מידת הבליעה של האור.

הרכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרכב הדם (לחצו על התמונה להגדלה). בצד ימין למעלה: שיטה לשינון שכיחותם היחסית של סוגי תאי הדם הלבנים
מימין לשמאל:
תא דם לבן, טסית דם, תא דם אדום.
צולם באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני סורק (SEM).
תמונת מיקרוסקופ אלקטרוני סורק של הרכב דם נורמלי של אדם. בצילום נראים תאי דם אדומים, הרבה טסיות דם וכמה תאי דם לבנים, ביניהם לימפוציטים, מונוציט ונויטרופיל

הדם מורכב מ-55% פלזמה (החלק הנוזלי) ו-45% החלק התאי. בבדיקת הדם ניתן לעמוד על ריכוזו של כל אחד מן המרכיבים. חומציותו נעה בין 7.34 ל-7.45 pH ומוּוסתת על ידי בופרים. צפיפות מסה: 1.050 Kg/m³.

בכל יום מיוצרים בגוף האדם מיליארדים של תאי דם אדומים, לבנים וטסיות, והם מחליפים תאים שהזדקנו ונהרסו. תהליך זה נקרא המטופויזיס והוא מתרחש בעיקר במח העצם. בתחילה נוצרים תאי גזע פשוטים רב-תכליתיים; מהם מתפתחים בהמשך תאי אם חד-תכליתיים שמבשילים ומייצרים את תאי הדם השונים. לאדם מבוגר יש כ-25,000 מיליארד תאי דם אדומים שמתוכם 1.1% מוחלפים בכל יום. חישוב פשוט מראה שאוכלוסיית תאי הדם האדומים כולה מתחדשת כל 90 ימים.

החלק התאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלק התאי - ההמטוקריט - ריכוז תאי הדם 40%–45%.

תאי דם אדומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – תא דם אדום
  • תאי דם אדומים צעירים (רטיקולוציט) נמצאים בדם בכמות של 25–75 אלף בממ"ק. עליה בכמותם מרמזת על תהליך הרס של תאי דם אדומים.
  • תאי דם אדומים - 6–8 מיליון בממ"ק. נוצרים במח העצם. מכילים המוגלובין, חלבון המכיל ברזל וקושר חמצן, רמתו התקינה היא כ-15%. הקשרים בין החמצן להמוגלובין הם רופפים במטרה לאפשר ניתוק מהיר ויעיל של החמצן מתאי הדם ומעברו לתאים. הקשר הנ"ל מעניק לדם את צבעו האדום. לתאי הדם האדומים קרום גמיש מאוד כדי לאפשר מעבר בנימים שהם כלי דם קטנים אף מתאי הדם עצמם. כל מולקולת המוגלובין קושרת ארבע מולקולות חמצן. ניתן למדוד את רווית החמצן באמצעות מכשיר הקרוי אוקסימטר (Pulse Oximeter, מד דופק וריווי חמצן משולב).

תאים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טסיות דם - 130–450 אלף לממ"ק. אחראיות על מסלולי קרישת הדם בשיתוף עם פקטורי קרישה - 15 הטסיות מסייעות במקרה של חתך או פציעה לקרישת הדם. במקרה של פציעה, טסיות הדם מתפרקות ומפרישות חומר שמתחיל תגובת שרשרת למען קרישת הדם. מגה-קריוציטים הם המקור לטסיות הדם: בהתחלה מתמיינים תאי גזע למגה-קריובלאסטים, לאחר מכן נוצרים מהם פרו-מגה-קריוציטים, ולאחר מכן הופך כל תא למגה-קריוציט. מגה-קריוציט אינו יכול לנדוד לדם בשום פנים ואופן (נדידה שלו מהווה מצב פתולוגי), ולכן לאחר מכן נחתך המגה-קריוציט לפי קוי התיחום שנקבעו מראש, ורק אז נוצרות ממנו טסיות דם הנודדות ממח העצם למערכת הדם ההיקפית.

מחלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מחלות של מערכת הדם

המופיליה היא מחלה בה יש חוסר בפקטורי קרישה מסוימים דבר אשר מונע היווצרות של קרישי דם וכך אדם חולה המופיליה יכול למות אפילו מהשריטה הקטנה ביותר שכן אין גורם פנימי שיעצור את הדימום. משפחה מפורסמת אשר סבלה מהמחלה היא משפחה של ניקולאי השני (צאר הרוסי האחרון), שבה יורש העצר, אלכסיי, היה חולה במחלה הזאת.

תרופות מטיפוס אספירין מקטינות את מידת הקרישה של הדם. תרופה זו משמשת כאמצעי מנע, נגד יצירת קרישי דם, אצל אנשים החולים בטרשת עורקים - אנשים אלה בעלי כלי דם צרים, וקריש דם קטן יחסית עלול להרוג אותם. קרישי דם עלולים להיווצר במהלך טיסה, להיסחף למוח או ללב ולגרום למוות. כדי למנוע אירועים כאלה מומלץ להפעיל את הרגליים במהלך טיסה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]