דניאל ברנולי

דניאל גלנטז ברנולי
Daniel glantz Bernoulli
לידה	29 בינואר 1700 (יוליאני); חרונינגן, הרפובליקה ההולנדית
פטירה	17 במרץ 1782 (בגיל 82); בזל, הקונפדרציה השווייצרית הישנה
ענף מדעי	מתמטיקה, פיזיקה, רפואה
מקום מגורים	שווייץ, גרמניה, רוסיה, הולנד, איטליה
מקום קבורה	Peterskirche
מקום לימודים	אוניברסיטת בזל; אוניברסיטת היידלברג ;
מנחה לדוקטורט	יוהאן ברנולי
מוסדות	אוניברסיטת בזל
תלמידי דוקטורט	Johann III Bernoulli
פרסים והוקרה	עמית החברה המלכותית
הערות	אביו היה יוהאן ברנולי ודודו היה יאקוב ברנולי.
תרומות עיקריות
	הנחת אוילר-ברנולי, משוואת ברנולי הקרויה על שמו היא כלל חשוב ביותר באווירודינמיקה.
חתימה

דֲנִיאֵל בֶּרְנוּלִי (בגרמנית: Daniel Bernoulli ;‏ 8 בפברואר 1700^[1] – 17 במרץ 1782) היה מתמטיקאי ופיזיקאי שווייצרי, בן למשפחת ברנולי. חי רוב ימיו בבזל שבשווייץ, שם עבד עם המתמטיקאי לאונרד אוילר. עבודתו של ברנולי הייתה ענפה מאוד, וכללה מחקרים חשובים ביותר בפיזיולוגיה, מתמטיקה ופיזיקה. עקרון ברנולי הקרוי על שמו הוא כלל חשוב ביותר באווירודינמיקה. הוא זכה בפרסי האקדמיה הצרפתית 10 פעמים במהלך חייו; רובם ניתנו לו על עבודות חשובות בתחומי הטכנולוגיה הימית, ניווט ואוקיינוגרפיה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דניאל ברנולי הוא בנו של יוהאן ברנולי ודודו הוא יאקוב ברנולי. דניאל ברנולי נולד בחרונינגן שבהולנד, שם נמנה אביו עם סגל אוניברסיטת חרונינגן. היו לו שני אחים יוהאן ברנולי ה-2 וניקולאוס ברנולי ה-2 בהיותו בן חמש חזרה המשפחה לבזל, ושם קיבל אביו משרה של פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת בזל.

דניאל למד רפואה בבזל, באוניברסיטת היידלברג בשנת 1718, ובשטרסבורג בשנת 1719, ואת הדוקטורט באנטומיה ובוטניקה קיבל בשנת 1721. בעבודת התזה שלו עסק במכניקה של הנשימה.

בשנת 1725 התקבל דניאל ברנולי יחד עם אחיו, ניקולאס ברנולי ה-2, כפרופסור למתמטיקה באוניברסיטת סנקט פטרבורג אך שמונה חודשים לאחר מכן, בשנת 1726, אחיו חלה ונפטר. הוא לא אהב את המקום בשל פטירת אחיו, מזג האוויר ותחושת בידוד חברתית ובשנת 1727 כתב על כך לאביו. יוהאן ברנולי הצליח לסדר שתלמידו הטוב ביותר, לאונרד אוילר, יסע לסנקט פטרבורג ויעבוד עם דניאל. אכן, תקופה זו הייתה הפורה ביותר שלו בסנקט פטרבורג. לבסוף, מחלה קלה בשנת 1733 נתנה לו את התירוץ הסופי לעזוב. הוא חזר לאוניברסיטת בזל שם היה פרופסור לרפואה, מטאפיזיקה ומדעי הטבע עד למותו. ב-1728 פרסם מאמר מכני באופיו על התכווצות שרירים. באותה שנה הוא איתר את מיקום כניסתו של העצב האופטי לכתם העיוור. הוא גם כתב עבודה חשובה ביותר, ראשונה מסוגה, על חישוב העבודה הנעשית על ידי הלב כשהוא שואב את הדם.

עבודתו המתמטית הראשונה התפרסמה בשנת 1724 בסיועו של כריסטיאן גולדבך בעת ששהה בוונציה בשם Exercitationes (תרגילים מתמטיים) ובה, בין היתר, פתר את משוואת ריקאטי. שנתיים לאחר מכן הוא הדגיש לראשונה את הרעיון שלעיתים קרובות יש ערך רב בביטוי של תנועה של גוף בשני חלקים: תנועה מקבילה ותנועה סיבובית (סביב עצמו). בהמשך הוא חקר תופעה הידוע כיום כבעיית השרשרת התלויה של ברנולי. עבודתו המפורסמת ביותר פורסמה בשנת 1739 תחת השם Hydrodynamica ("הידרודינמיקה") העוסקת בחקר המכניקה של הנוזלים. עבודה זו דמתה ל Méchanique Analytique (מכניקה אנליטית) של ז'וזף לואי לגראנז' בכך שסודרה כך שכל התוצאות נובעות מעקרון יחיד, במקרה זה חוק שימור האנרגיה. לאחר מכן פרסם עבודה על התאוריה של הגאות שעליה זכה, ביחד עם אוילר וקולין מקלורין, בפרס מטעם האקדמיה הצרפתית. עבודה זו סיכמה את כל מה שנעשה בתחום מהפרסום של הפרינקיפיה של אייזק ניוטון ועד למחקריו של פייר-סימון לפלס.

כתב מאמרים רבים על בעיות מכניקה ובעיקר על תנודות של מיתר והפתרונות שנתנו על ידי ברוק טיילור וז'אן לה רון ד'אלמבר. ברנולי הוא הראשון שניסה לפתח תאוריה קינטית של גזים ויישם זאת כדי להסביר את החוק השני של רוברט בויל ואדם מריוט. תגלית יוצאת דופן אחת אליה הגיע בהקשר זה הייתה מתן הכללה למשוואת הגז האידיאלי ברוח דומה למשוואת ואן דר ואלס^[^{דרוש מקור]}, כמאה שנה לפני שנוסחה על ידי יוהנס דידריק ואן דר ואלס.

בשנת 1738 פרסם את " Specimen theoriae novae de mensura sortis" ("תורה חדשה על מדידת סיכון,) שמהווה בסיס לנושאים כלכליים רבים.

אחד הניסיונות המוקדמים ביותר לניתוח של בעיה סטטיסטית הכוללת נתונים מצונזרים (אנ') היה הניתוח של ברנולי ב-1766 לתחלואת אבעבועות שחורות ונתוני תמותה כדי להדגים את היעילות של חיסון. לאור זאת, נחשב ברנולי לאבי תורת האפידמיולוגיה.

בשנת 1750 נבחר לחבר בחברה המלכותית.

לדניאל הייתה מערכת יחסים עכורה עם אביו יוהאן. כאשר שניהם נרשמו לתחרות מדעית באוניברסיטת פריז בשנת 1734 ואף זכו בפרס במשותף, יוהאן לא יכול היה לסבול את "הבושה" של להיות מושווה לבנו, יחסיהם עלו סופית על שרטון והוא סילק אותו מהבית. כמו כן הוא ניסה לגנוב את הספר Hydrodynamica שכתב דניאל ולשנות את שמו ל-Hydraulica. למרות ניסיונותיו של דניאל להתפייס, שמר לו אביו טינה עד יום מותו.