דניס רודמן

דניס רודמן
Dennis Rodman
	רודמן בשנת 2017
	רודמן בשנת 2017
לידה	13 במאי 1961 (בן 62); טרנטון, ניו ג'רזי שבארצות הברית
עמדה	פאוור פורוורד
גובה	2.01 מטר
מספר	10, 70, 73, 91
מכללה	SOSU
דראפט	בחירה מספר 27, 1986; דטרויט פיסטונס
היכל התהילה	נבחר כשחקן בשנת 2011
קבוצות כשחקן
1986–1993 ; 1993–1995 ; 1995–1999 ; 1999 ; 2000	דטרויט פיסטונס ; סן אנטוניו ספרס ; שיקגו בולס ; לוס אנג'לס לייקרס ; דאלאס מאבריקס
הישגים כשחקן
	5 זכיות באליפות ה-NBA‏ (1989, 1990, 1996–1998); 2 בחירות למשחק האולסטאר (1990, 1992); 2 זכיות בפרס שחקן ההגנה של העונה‏ (1990, 1991); 2 בחירות לחמישיית העונה השלישית (1992, 1995); 7 בחירות לחמישיית ההגנה הראשונה (1989–1993, 1995, 1996); בחירה לחמישיית ההגנה השנייה (1994);

דניס קית' רודמן (באנגלית: Dennis Keith Rodman;‏ נולד ב-13 במאי 1961 בטרנטון) הוא כדורסלן עבר אמריקאי. רודמן, שהחל לשחק כדורסל בגיל מאוחר יחסית, הפך לאחד משחקני ה-NBA הבכירים בדורו. בשל סגנון המשחק הזריז והייחודי שלו, שכלל תנועות גוף ביזאריות ומתפתלות, כונה רודמן "The Worm" ("התולעת"). כינוי נוסף היה "Dennis the Menace" ("דני שובבני"), כינוי הומוריסטי שקיבל כתוצאה מהפרובוקציות שעורר במגרש ובחייו האישיים.

הוא זכה חמש פעמים באליפות ה-NBA, ובאפריל 2011 הוכרז כחבר בהיכל התהילה של הכדורסל.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רודמן נולד בטרנטון בניו ג'רזי שבארצות הברית למשפחה נוצרית אפרו-אמריקאית. הוא גדל בשכונת עוני בעיר אוק-קליף הסמוכה לדאלאס שבטקסס. כשהיה בן שלוש נטש אביו את משפחתו ועקר לפיליפינים.

במהלך לימודיו בתיכון, הצטרף רודמן לקבוצת הפוטבול של בית ספרו, אך הודח ממנה. למשך זמן קצר הצטרף לקבוצת הכדורסל, אך עזב אותה לאחר שלא מצא בה את מקומו. ב-1979 סיים את לימודיו, והחל לעבוד כשרת בנמל התעופה הבינלאומי דאלאס-פורט וורת'. רודמן, שגובהו בזמן לימודיו היה 1.68 מ' בלבד, התחיל לגבוה במהירות, והגיע ל-1.98 מ'. ידיד משפחה הסב את תשומת לבו של מאמן נבחרת הכדורסל של מכללת נורת' סנטרל שבטקסס לרודמן הצעיר, והמאמן זימן אותו לנבחרתו. לאחר עונה אחת לא מוצלחת במיוחד, עבר לשחק בשורות נבחרת הכדורסל של אוניברסיטת סאות'איסטרן אוקלהומה סטייט, ששיחקה בליגת המכללות NAIA. הוא הצטיין בשורותיה, קלע 25 נקודות בממוצע למשחק, והיה מלך הריבאונדים של הליגה כולה במשך שתי עונות. לקראת ה-NBA הגיע רודמן לגובה 2.03 מטר ולמשקל 110 ק"ג.

כדורסל מקצועני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1986 בחרה בו קבוצת דטרויט פיסטונס במקום ה-27 בדראפט ה-NBA. מאמן הקבוצה צ'אק דיילי הפך למעין אב חורג שלו בתקופה זו. באותן שנים נודעה דטרויט כקבוצה המציגה משחק הגנה קשוח, ורודמן התאים לסגנון זה. הפיסטונס העפילו לגמר המזרח בשנת 1987 מול בוסטון סלטיקס. במהלך המשחקים, עורר רודמן שערורייה-זוטא, כאשר טען כי כוכבהּ הגדול של הסלטיקס, לארי בירד, עליו הוצב לשמור, נהנה מהערכת-יתר משום שהוא לבן.

משחקו של רודמן הלך והשתפר, ובשנים 1989 ו-1990 נבחר לשחקן ההגנה הטוב ביותר ב-NBA; כמו כן, השתפרה יכולת קליטת הריבאונדים שלו שהייתה מצוינת מלכתחילה. באותן שנים זכתה דטרויט בשתי האליפויות הראשונות בתולדותיה. רודמן היה אף הריבאונדר המוביל של הליגה, ובמשחק אחד ב-1992 קבע שיא של 34 כדורים חוזרים. הוא השיג בשנתיים האחרונות שלו בפיסטונס ממוצעים של 18.7 ו-18.3 ריבאונדים למשחק. בשנתיים האלו, ובחמש שבאו לאחר מכן, הוביל רודמן את הליגה בריבאונדים.

ב-1993 עזב רודמן את הפיסטונס והצטרף לסן אנטוניו ספרס. גם בקבוצה זו התבלט ביכולתו לקלוט כדורים חוזרים, והוא סייע לה להגיע למאזן מצוין של 62 ניצחונות ו-20 הפסדים, בדרך לגמר המערב. על אף היכולת המקצועית שהציג במדי הקבוצה, שוחרר ממנה כעבור שנתיים, בשל ההתנהגות הפרובוקטיבית שהחל לסגל לעצמו. הוא ניהל מערכת יחסים מתוקשרת מאוד עם מדונה, נהג לצבוע את שערו בצבעים שונים לעיתים קרובות וגופו התכסה כתובות קעקע ופירסינג.

לאחר שחרורו מהספרס ב-1995 הצטרף לשיקגו בולס, בה שיחק לצידם של סקוטי פיפן ומייקל ג'ורדן, שחזר לקבוצה שנה וחצי לאחר שפרש. באותה עונה השיגה הקבוצה מאזן של 72 ניצחונות ו-10 הפסדים (המאזן השני הטוב ביותר בתולדות ליגת ה-NBA) וזכתה באליפות, כמו גם בשתי העונות הבאות. גם בעת ששיחק בבולס המשיך רודמן בהתנהגות פרובוקטיבית, ונהג לפשוט את חולצתו מול הקהל, אף שהדבר עלה לו לעיתים בעבירה טכנית. בנוסף, הסתבך בכמה אירועים אלימים: ב-16 במרץ 1996 נגח בשופט במהלך משחק בניו ג'רזי, וב-15 בינואר 1997 בעט במפשעתו של צלם עיתונות. בעקבות התקרית עם צלם העיתונות (לו שילם פיצויים בסך 200 אלף דולר) הושעה רודמן מ-11 משחקים. לצד הפרובוקציות, היה רודמן בשיאו כשחקן והפך לפאוור פורוורד הדומיננטי של בתי המזרח ב-NBA, על אף שגובהו היה נמוך לתפקיד (בקבוצות הקודמות שיחק בעיקר בעמדת הסמול פורוורד).

לאחר שלוש עונות בבולס, שבכולן זכתה הקבוצה באליפות, עזב רודמן את הקבוצה, יחד עם ג'ורדן, פיפן והמאמן פיל ג'קסון. ב-1999 חתם על חוזה עם הלוס אנג'לס לייקרס, אך עזב את הקבוצה תוך זמן קצר. בעונה הבאה שיחק בדאלאס מאבריקס, ופרש בשנת 2000 מה-NBA.

עיסוקים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת ששיחק בשיקגו בולס, החל רודמן להתאמן גם בהיאבקות מקצועית, יחד עם חברו האלק הוגאן. הקרב הראשון בו השתתף, לצד הוגאן, היה ביולי 1997. במקרה אחד ויתר על אימון של הבולס לטובת השתתפות בקרב, והנהלת ה-NBA קנסה אותו בשל כך. רודמן המשיך להשתתף בקרבות עד 1999. ב-30 ביולי היה אמור להשתתף בקרב בודד בסידני, אך נפסל לאחר שתקף את השופט.

קריירה נוספת שרודמן החל לפתח היא קריירת המשחק. ב-1997 השתתף בסרט הפעולה "דאבל טים" לצידו של ז'אן-קלוד ואן דאם, ובשנת 1999 בסרט הפעולה "סיימון". מאז השתתף רודמן בעוד סרטים וסדרות טלוויזיה, ובהן כוח מיוחד. בחלקן גילם את עצמו.

ב-1996 הנחה רודמן תוכנית אירוח ב-MTV בשם "The Rodman World Tour".

רודמן היה הגבר הראשון והספורטאי הראשון שהצטלם בעירום לקמפיין של ארגון זכויות בעלי החיים PETA תחת הסיסמה "Rather Go Naked Than Wear Fur" ("עדיף ללכת עירום מללבוש פרווה").

בעונת 2003/2004, הצטרף לקבוצת לונג ביץ' ג'אם מליגת ה-ABA, ובעונות שלאחר מכן שיחק באורנג' קאונטי קראש ובטיחואנה דראגונס מאותה הליגה. כמו כן, שיחק שלושה משחקים במדי ברייטון ברס מהליגה האנגלית ומשחק אחד במדי טורפאן פויאט הפינית.

מאז 2011 הוא מופיע לסירוגין כפרשן כדורסל ברשת CBS האמריקנית.

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רודמן התחתן עם מישל מויר בשנת 2003, ולשניים שני ילדים. הם התגרשו רשמית ב-2012. הוא היה נשוי בעבר לדוגמניות אנני בייקס (בין 1992 ל-1993) וכרמן אלקטרה (בין נובמבר 1998 ל-1999), והיה בעבר בן זוגה של מדונה.

הוא פרסם שתי אוטוביוגרפיות: "Bad as I Wanna Be" ("רע כמו שאני רוצה להיות", 1997) ו-"I Should Be Dead By Now" ("הייתי צריך כבר להיות מת", 2005). באותה שנה בה יצאה לאור האוטוביוגרפיה הראשונה, יצאה לאור ביוגרפיה נוספת, שכתב ביחד עם עיתונאי הספורטס אילוסטרייטד, מייקל סילבר.

ביקוריו בקוריאה הצפונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2013 ביקר רודמן לראשונה בקוריאה הצפונית. במהלך ביקור זה נפגש עם מנהיג צפון קוריאה קים ג'ונג און אשר הזמין את רודמן לשוב ולחזור לבקר במדינה^[1]. לאחר כחצי שנה חזר רודמן לביקור ובמסגרתו נפגש עם קים ג'ונג און בשנית, הם דיברו על חיבתו של המנהיג לכדורסל והוצע כי רודמן יארגן משחק ראווה של כוכבי ליגת ה-NBA כנגד קבוצה מקומית במהלך חודש ינואר 2014. מתרגמו של קים ג'ונג און רמז לרודמן כי יום הולדתו של קים חל ב-8 בינואר ועל כן אם יקבע המשחק בתאריך זה הוא יוכל להוות מתנת יום הולדת למנהיג, רודמן הסכים ונקבע כי המשחק יתקיים בתאריך זה. רודמן הצליח לארגן קבוצה של שחקני עבר, ביניהם וין בייקר, קליף רובינסון וקני אנדרסון. רודמן הגיע בפעם השלישית לביקור במדינה המבודדת ובמסגרת ביקורו בחר קבוצה של 12 שחקנים מהנבחרת הלאומית של צפון קוריאה אשר ישחקו מול הקבוצה האמריקאית שירכיב^[2]. בנוסף, העביר להם אימון בסיסי. ב-8 בינואר נערך המשחק, על אף ביקורת נרחבת מארצות הברית אשר הופנתה כלפי רודמן, שאר חברי הקבוצה והספונסרים של השחקנים.

ביוני 2017 שוב נסע לקוריאה הצפונית, הוא נפגש שם עם שר הספורט, ומסר לו עותק מספרו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ "The Art of the Deal".

הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישגים אישיים:

תואר	שנים
שחקן ההגנה של העונה ב-NBA	1990–1991
חמישיית ההגנה של העונה ב-NBA	1989–1993, 1995–1996
ממוצע הכדורים החוזרים הגבוה ביותר ב-NBA	1992–1998
מספר הכדורים החוזרים הגבוה ביותר ב-NBA	1992–1994, 1998
מספר הכדורים החוזרים בהתקפה הגבוה ביותר ב-NBA	1991–1994, 1996–1997
מספר הכדורים החוזרים בהגנה הגבוה ביותר ב-NBA	1992, 1994, 1998
אחוז הקליעה מהשדה הגבוה ביותר ב-NBA	1989

הישגים קבוצתיים:

תואר	שנים
אליפות ה-NBA	1989, 1990, 1996, 1997, 1998

סטטיסטיקות הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

**מקרא**
	= הוביל את ה-NBA בעונה זו
	= זכה באליפות ה-NBA בעונה זו
מודגש	= שיא קריירה

בעונה הסדירה של ה-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה	קבוצה	משחקים	חמישייה	דקות	% מהשדה	% לשלוש	% מהעונשין	ריבאונדים	אסיסטים	חטיפות	חסימות	נקודות
1986/1987	דטרויט	77	1	15.0	0.545	0.000	0.587	4.3	0.7	0.5	0.6	6.5
1987/1988	דטרויט	82	32	26.2	0.561	0.294	0.535	8.7	1.3	0.9	0.5	11.6
1988/1989	דטרויט	82	8	26.9	0.595	0.231	0.626	9.4	1.2	0.7	0.9	9.0
1989/1990	דטרויט	82	43	29.0	0.581	0.111	0.654	9.7	0.9	0.6	0.7	8.8
1990/1991	דטרויט	82	77	33.5	0.493	0.200	0.631	12.5	1.0	0.8	0.7	8.2
1991/1992	דטרויט	82	80	40.3	0.539	0.317	0.600	18.7	2.3	0.8	0.9	9.8
1992/1993	דטרויט	62	55	38.9	0.427	0.205	0.534	18.3	1.6	0.8	0.7	7.5
1993/1994	סן אנטוניו	79	51	37.8	0.534	0.208	0.520	17.3	2.3	0.7	0.4	4.7
1994/1995	סן אנטוניו	49	26	32.0	0.571	0.000	0.676	16.8	2.0	0.6	0.5	7.1
1995/1996	שיקגו	64	57	32.6	0.480	0.111	0.528	14.9	2.5	0.6	0.4	5.5
1996/1997	שיקגו	55	54	35.4	0.448	0.263	0.568	16.1	3.1	0.6	0.3	5.7
1997/1998	שיקגו	80	66	35.7	0.431	0.174	0.550	15.0	2.9	0.6	0.2	4.7
1998/1999	ל.א. לייקרס	23	11	28.6	0.348	0.000	0.436	11.2	1.3	0.4	0.5	2.1
1999/2000	דאלאס	12	12	32.4	0.387	0.000	0.714	14.3	1.2	0.2	0.1	2.8
קריירה		911	573	31.7	0.521	0.231	0.584	13.1	1.8	0.7	0.6	7.3

בפלייאוף ה-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה	קבוצה	משחקים	חמישייה	דקות	% מהשדה	% לשלוש	% מהעונשין	ריבאונדים	אסיסטים	חטיפות	חסימות	נקודות
1986/1987	דטרויט	15	0	16.3	0.541	0.000	0.563	4.7	0.2	0.4	1.1	6.5
1987/1988	דטרויט	23	0	20.6	0.522	0.000	0.407	5.9	0.9	0.6	0.6	7.1
1988/1989	דטרויט	17	0	24.1	0.529	0.000	0.686	10.0	0.9	0.4	0.7	5.8
1989/1990	דטרויט	19	17	29.5	0.568	0.000	0.514	8.5	0.9	0.5	0.7	6.6
1990/1991	דטרויט	15	14	33.0	0.451	0.222	0.417	11.8	0.9	0.7	0.7	6.3
1991/1992	דטרויט	5	5	31.2	0.593	0.000	0.500	10.2	1.8	0.8	0.4	7.2
1993/1994	סן אנטוניו	3	3	38.0	0.500	0.000	0.167	16.0	0.7	2.0	1.3	8.3
1994/1995	סן אנטוניו	14	12	32.8	0.542	0.000	0.571	14.8	1.3	0.9	0.0	8.9
1995/1996	שיקגו	18	15	34.4	0.485	0.000	0.593	13.7	2.1	0.8	0.4	7.5
1996/1997	שיקגו	19	14	28.2	0.370	0.250	0.577	8.4	1.4	0.5	0.2	4.2
1997/1998	שיקגו	21	9	34.4	0.371	0.250	0.650	11.8	2.0	0.7	0.6	4.9
קריירה		169	89	28.3	0.490	0.149	0.540	9.9	1.2	0.6	0.6	6.4