דפנה רכטר
 | |
| דפנה רכטר | |
| לידה |
15 ביולי 1965 (בת 58) תל אביב-יפו, ישראל   |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| תקופת הפעילות | מ-1984 |
| מקום לימודים |
בית צבי |
| פרסים והוקרה |
פרס אופיר לשחקנית הראשית הטובה ביותר |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
דפנה רכטר (נולדה ב-15 ביולי 1965) היא זמרת-יוצרת ושחקנית קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון ישראלית, זוכת שני פרסי אופיר לשחקנית הראשית הטובה ביותר (1991 ו-1998) ופרס התיאטרון הישראלי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דפנה רכטר נולדה למשפחת אמנים: היא בתם של האדריכל יעקב רכטר והשחקנית חנה מרון, אחותם של האדריכל אמנון רכטר, חוקרת המתמטיקה של קאנט ד"ר עפרה רכטר וכן אחותם למחצה של המוזיקאי יוני רכטר והמאיירת מיכל לויט מנישואיו הראשונים של אביה.
ב-1984 השתתפה בתפקיד אורח בסדרה הקומית "קרובים קרובים". לאחר שסיימה את לימודיה בבית הספר למשחק בית צבי ובמהלך לימודיה עבדה כמוכרת תכשיטים בפסאז' של תיאטרון הקאמרי,
ב-1991 השתתפה בסרט "מעבר לים" לצד אריה מוסקונה וזכתה עליו בפרס אופיר. לאחר מכן שיחקה בשורה של סרטים ישראליים: "מקס ומוריס" לצד משה איבגי ואורנה בנאי (1994), "קשר עיר" לצד יונתן סגל ב-1998 (עליו זכתה בפרס אופיר), "צור הדסים" (1999) ו"פיתוי" (2002) המבוסס על הרומן "פיתוי" מאת רם אורן,
ב-1992 לקחה פסק זמן מעולם המשחק ועברה להתגורר בניו יורק שם עבדה בבית חרושת ליצור כובעים, וכעורכת בתחנת הטלוויזיה של הישראלים בעיר.
בטלוויזיה השתתפה במיני-סדרה "אנס הבושם" (לצד נתי רביץ), בסדרת הדרמה "מיי פירסט סוני" לצד יורם חטב (2002), ובשנת 2003 החלה לשחק בטלנובלה "אהבה מעבר לפינה" (לצד אגם רודברג) במשך שלוש עונות. בנוסף השתתפה בדרמות הטלוויזיה "אהבה ממדרגה ראשונה", "משחקי ראש" ו"המכון".
שיחקה בהצגות רבות בתיאטרון הישראלי: בתיאטרון באר שבע שיחקה ב"ברור כשמש", "קומדיה של טעויות" (לצד גיל פרנק), "טובת המולדת", "הביצה", "שם המשחק", "דון ז'ואן", "מפיסטו", "רוחות", "מפגש משולש", "שלוש אחיות", "מעקב באפילה" וב"כטוב בעיניכם". בהבימה שיחקה ב"אותלו" ובבית ליסין ב"גג שקוף", "גן עדן דרום", "הקונצרט", "קיסריה סופ"ש", "המים זוכרים", "ריגוש", "יומנים" ו"חיים פרטיים".
בשנת 2008 פרשה רכטר ממשחק והתמקדה בשירה.
ב-2012 היא הגיחה לתיאטרון בהצגה "סוסים על כביש גהה" שעלתה בתיאטרון בית ליסין[1].
בשנת 2013 רכטר החלה לשדר בתחנת הרדיו האינטרנטית 109FM תוכנית בשם "סולם רכטר".
בשנת 2023 שבה רכטר אל בימת התיאטרון כשגילמה את מיקה במחזה "טריאז'" בתיאטרון בית ליסין.
חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
רכטר היא טבעונית[2] הידועה גם בזכות תרומתה למאבק למען זכויות בעלי חיים. היא גרושה ולה בת אחת שנולדה ב-1996.
רכטר נודעה בזמנו גם ביחסים המורכבים שהיו בינה לבין אמה, עליהם דיברה בתקשורת בגלוי.
בראיון בינואר 2022[3] סיפרה רכטר כי היא השתמשה בסמים קשים מסוגים שונים, החל בגיל 14 ובמשך כ-40 שנים.
פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | סרט/סדרה | תפקיד |
|---|---|---|
| 1984 | קרובים קרובים | ענת |
| 1991 | מעבר לים | רוזה גרינברג |
| 1993 | עניין של זמן | עופרה אריאל |
| 1994 | מקס ומוריס | בלה הלינשטיין |
| 1997 | האישה באפור | גליה |
| 1997 | אהבה מדרגה ראשונה | מאירה |
| 1997 | ביפ | אירנה |
| 1998 | אנס הבושם | ריטה |
| 1998 | קשר עיר | אווה |
| 1999 | משחקי ראש | מיכל |
| 1999 | צור הדסים | אילנה |
| 2001 | המכון | |
| 2002 | פיתוי | דפנה עילם |
| 2002–2003 | מיי פירסט סוני | אלמה לזר |
| 2003–2005 | אהבה מעבר לפינה | דניאלה ברזילאי |
| 2008 | אולי הפעם | יעל |
| 2012 | יומני החופש הגדול | טליה |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דפנה רכטר, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
דפנה רכטר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- דפנה רכטר, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- דפנה רכטר, באתר ספר הקולנוע הישראלי
דפנה רכטר, באתר ספוטיפיי
דפנה רכטר, באתר MusicBrainz (באנגלית)- דפנה רכטר, דף שער בספרייה הלאומית
- דפנה רכטר באתר הבמה
- דפנה רכטר מדברת על המשבר שלה עם גיל ריבה(הקישור אינו פעיל, 14 בספטמבר 2021)
- נעם עמית, קרובות קרובות: רכטר מעלה מופע בו היא שרה גם על היחסים הטעונים עם אמה, השחקנית חנה מרון, אולפן שישי, חדשות ערוץ 2
- יונתן אסתרקין, יוצאת לאוויר: למה פנתה דפנה רכטר למוזיקה?, באתר nrg, 14 במאי 2012
- ציפי שוחט, אחרי 4 שנות היעדרות, דפנה רכטר חוזרת לשחק בתיאטרון, נקייה מאלכוהול וסמים, באתר הארץ, 30 במאי 2012
- ציפי שוחט, הרעש שמאחורי הקלעים, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2012
- ענת מוניץ, ריאיון: בין בית ליסין ללבונטין 7, באתר הבמה, 5 בנובמבר 2012
- סמדר שילוני, דפנה רכטר: "בתיאטרון הרגשתי כמו קוף בכלוב", באתר ynet, 22 במרץ 2013
- ערן סויסה, סלחתי לה, באתר ישראל היום, 13 ביוני 2014
- יעקב בר-און, דפנה רכטר משיקה אלבום חדש, ומוכנה להופיע איתו בעזה, אבל לא ביהודה ושומרון, באתר מעריב אונליין, 2 באפריל 2016
- מאיה כהן, מחוברת לחיים: דפנה רכטר נגמלה מסמים - וחזרה למוזיקה, באתר ישראל היום, 6 בינואר 2022
.svg){kind=logo}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ציפי שוחט, אחרי 4 שנות היעדרות, דפנה רכטר חוזרת לשחק בתיאטרון, נקייה מאלכוהול וסמים, באתר הארץ
- ^ ציפי שוחט, הרעש מאחורי הקלעים, באתר הארץ
- ^ מאיה כהן, מחוברת לחיים: דפנה רכטר נגמלה מסמים - וחזרה למוזיקה, באתר ישראל היום
| פרס אופיר לשחקנית הראשית הטובה ביותר | ||
|---|---|---|
| 1990–2010 | ריטה זוהר (1990) • דפנה רכטר (1991) • ענת וקסמן (1992) • חגית דסברג (1993) • רונית אלקבץ (1994) • חנה אזולאי-הספרי (1995) • לוסי דובינצ'יק (1996) • אסתי זקהיים (1997) • דפנה רכטר (1998) • אוולין קפלון (1999) • טינקרבל (2000) • רונית אלקבץ (2001) • אורלי זילברשץ (2002) • איילת זורר (2003) • דאנה איבגי (2004) • סיגלית פוקס (2005) • אסי לוי (2006) • רונית אלקבץ (2007) • היאם עבאס (2008) • עירית קפלן (2009) • מיה דגן (2010) | |
| 2011 ואילך | אוולין הגואל (2011) • הדס ירון (2012) • סיון לוי (2013) • דאנה איבגי (2014) • מורן רוזנבלט (2015) • נועה קולר (2016) • שאדן קנבורה (2017) • שרה אדלר (2018) • לירון בן-שלוש (2019) • אלונה איב (2020) • ג'ונא סולימאן (2021) • ריטה שוקרון (2022) • ריימונד אמסלם (2023) | |