דפנה שחורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דפנה שחורי
דפנה שחורי
דפנה שחורי
לידה 30 ביוני 1968 (בת 55)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דפנה שחורי (נולדה ב-30 ביוני 1968) היא משוררת, עורכת ומבקרת ספרות ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחורי נולדה בתל אביב וגדלה במושב אמירים, בת להורים ניצולי שואה. אביה היה חקלאי ואמה משוררת וציירת, שבעברה שיחקה גם בתיאטרון 'זירה' וב'תיאטרון הקאמרי'.

את שיריה הראשונים פרסמה דפנה שחורי בכתב העת "עכשיו" (גיליון 51–54) בעריכת גבריאל מוקד. ספרה הראשון יצא אף הוא בהוצאת 'עכשיו' בשנת 1988. היא משתייכת לקבוצת "עכשיו 55" על שם מספר גיליון כתב העת "עכשיו" שבו הופיעו כל חברי הקבוצה.

במהלך השנים פרסמה שירים בכתבי עת כמו "עכשיו", "הליקון", "שבו", "מאזנים", "עיתון 77", "ביטאון שירה", ובעיתונות היומית. כתבה ביקורות וראיונות ב"מעריב" וב"Time Out תל אביב"; בעבר היה לה טור קבוע ב-"nrg", כתבה בעבר ב"הארץ" וב"מקור ראשון" והייתה בעלת טור שירה בישראל היום.

שחורי עורכת ספרי פרוזה בידיעות ספרים, בהוצאת הקיבוץ המאוחד ובהוצאת מטר. היא זכתה פעמיים בפרס קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב. שחורי היא אם לשתי בנות. אחותה, שבי שחורי, היא משוררת וציירת.

ספרי שירה שכתבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים שערכה (רשימה חלקית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קובי נסים, "שתי אחיות בוורוד", עתון 77, גיליון 118, 11/1989, על: דפנה שחורי, שבי שחורי, "סאם ישכיב אותי לישון", עכשיו, 1989.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דפנה שחורי בוויקישיתוף