דרור אידר

דרור אֵידָר
	דרור אידר, ינואר 2019
לידה	19 ביולי 1967 (בן 56)
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת בר-אילן
מעסיק	בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ישראל היום
פרסים והוקרה	הפרס הישראלי לביקורת התקשורת ע"ש אברמוביץ' (2014)
קישורים חיצוניים
פייסבוק	dror.eydar
טוויטר	droreydar

דרור אֵידָר (לשעבר כהן; נולד ב-19 ביולי 1967) הוא פובליציסט, חוקר ספרות ותרבות, מבקר ועורך. שימש גם כשגריר ישראל באיטליה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אידר נולד למשפחה שעלתה לישראל מאיראן בשנת 1951.^[1] למד במדרשית נעם. לאחר תקופה של לימודים בישיבת שבי חברון, התגייס לצה"ל ואת שירותו עשה כחובש קרבי בחטיבת גולני.

בשנת 1999 סיים תואר שני בספרות מאוניברסיטת בר-אילן. כותרת עבודת התזה שלו הייתה "שארל בודלר ונתן אלתרמן: העיר כמרחב פיוטי: עיון משווה בין פרחי הרע לכוכבים בחוץ". בשנת 2003 קיבל תואר דוקטור בספרות מאוניברסיטת בר-אילן, על עבודה שכותרתה "ראשית השירה הדתית המודרנית בארץ ישראל: מיתוס, אתוס ומיסטיקה ביצירתו של יוסף צבי רימון" בהנחיית פרופ' הלל וייס ופרופ' אבידב ליפסקר.

דרור אידר לימד במחלקה לתאוריה והיסטוריה בבצלאל ובמכללה למדינאות. כמו כן, לימד גם בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת בר-אילן. הוא חבר מערכת כתבי-העת "דימוי" ו"נתיב". והחליף את משה שמיר כעורך המוסף הספרותי של כתב העת "נתיב". שימש גם פרשן ופובליציסט בעיתון "ישראל היום". פרסם מאמרים בתחומי הספרות, ביקורת תרבות, חברה ופוליטיקה, וכן שירים וסיפורים קצרים בכתבי עת ספרותיים ובעיתונות היומית.

שני ספריו של אידר עוסקים ביוצרים מן השירה הישראלית המוקדמת ומגלים ביצירתם פנים חדשות שיש להן השלכות רעיוניות. בספרו "אלתרמן - בודלר, פריס - תל אביב", הבליט אידר את היסוד הארצישראלי והציוני בספרו של נתן אלתרמן "כוכבים בחוץ". שירתו האורבנית של אלתרמן בספר זה, שנכתבה על רקע בניין תל אביב וההתיישבות הציונית בארץ, מבוארת תוך השוואה ניגודית לשירתו האורבנית הדקדנטית של המשורר הצרפתי שארל בודלר, "המשורר האורבני הראשון". בספר השני, "אחרון משוררי האלוהים", עיבד אידר את עבודת הדוקטורט שלו. בעבודה זו הוא עוסק במשורר הדתי יוסף צבי רימון שפעל במחצית הראשונה של המאה ה-20. במבוא לספר עומד אידר על המתח בין רימון, הדתי שהעמיד את אלוהים במרכז יצירתו, לבין החברה שסבבה אותו, אנשי העלייה השנייה. מוטיבים אלה – "רצח האלוהים" בתרבות ההגמונית של תנועת העבודה ושל הדרת המאמינים באלוהים מן הזרם המרכזי של היצירה העברית ויתר מוקדי ההשפעה בחברה הישראלית – רווחים בכתיבתו הפובליציסטית של אידר עצמו. גילוייו החדשים המרכזיים של הספר נוגעים לתפיסתו הסמויה של רימון את עצמו כגילום של משיח בן יוסף. אידר מצביע על רמזים לכך המצויים הן בשירים של רימון, מהם שירים גנוזים, הן במשמעות שיצק רימון לקורות חייו ולפציעתו בידי ערבים.

אידר הועסק על ידי השר לעניינים אסטרטגיים משה יעלון כפרילנסר המסייע בכתיבת נאומים והרצאות וכיועץ לענייני נוצרים אוונגליסטים.^[2]

כפובליציסט ב"ישראל היום" הוא נוהג להעביר ביקורת נוקבת על הטיות פוליטיות באמצעי תקשורת בישראל בכלל ובידיעות אחרונות בפרט^[3] בכנס אילת לעיתונות שנערך ב-2012, התבטא, כי עיתון הארץ הוא "עיתון בבעלות משפחה שתמכה במשטר הנאצי", כשהוא רומז לכך שקבוצת דומונט, המחזיקה ברבע מהבעלות על העיתון, שיתפה פעולה עם הנאצים. האמירה עוררה תגובות קשות ואידר התנצל.^[4]

החל מ-2014, כיהן כחבר המועצה הישראלית לתרבות ואמנות, ובאותה שנה זכה בפרס ביקורת התקשורת של האגודה לזכות הציבור לדעת.^[5]

בשנת 2017 מונה לעורך מדור הדעות של העיתון "ישראל היום".

^[6]בנובמבר 2022 חזר לכתוב טור פרשנות שבועי בעיתון "ישראל היום".^[7]

שגריר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2018 החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו, בפועלו כשר החוץ, למנות את אידר לשגריר ישראל באיטליה.^[8] אידר נכנס לתפקיד בספטמבר 2019,^[9] וסיים אותו בספטמבר 2022.^[10]

במהלך כהונתו פרסם בדף הפייסבוק שלו "גלויות מרומא".

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אידר אב לילדים. מתגורר ברחובות.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלתרמן - בודלר, פריס - תל אביב: אורבניות ומיתוס בשירי "פרחי הרע" ו"כוכבים בחוץ", הוצאת כרמל, 2003
אחרון משוררי האלוהים: מיתוס, אתוס ומיסטיקה ביצירתו של יוסף צבי רימון, הוצאת מאגנס, 2009