דריו קסטלו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דריו קסטלו
Dario Castello
לידה 1602
ונציה, הרפובליקה של ונציה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 ביולי 1631 (בגיל 29 בערך)
ונציה, הרפובליקה של ונציה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות הרפובליקה של ונציה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1621–1644 (כ־23 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם המוזיקה הקלאסית בתקופת הבארוק עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת איטלקית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה כינור עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דריו קסטלו (תאריך לידה לא ידוע, תאריך הטבלה 19 באוקטובר 16022 ביולי 1631) היה מלחין ונגן איטלקי מתקופת הברוק המוקדם. קסטלו עבד ופרסם את כתביו בוונציה. לא ברור אם ניגן בקורנט או בבסון. כמלחין, הוא היה חבר מאוחר של האסכולה הוונציאנית (אדריאן וילארט, אנדראה גבריאלי, ג'ובאני גבריאלי ועוד).

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקסטלו היה תפקיד חשוב בטרנספורמציה של הקנצונה הכלית אל עבר הסונטה.

אין מידע ביוגרפי רב אודות קסטלו. אפילו תאריכי לידתו ומותו אינם ידועים. נראה שמת במגפה גדולה שפרצה ב-1630. לאחר תאריך זה, לא פרסם כתבים נוספים.

בדף השער של מהדורת 1629 של הכרך הראשון של "סונטות קונצרטיות בסגנון מודרני" קסטלו מכונה "ראש חבר המוזיקאים המנגנים בכלי נשיפה בוונציה", דבר המציין כי הוביל קבוצת נשפנים, שכללה חצוצרות, טרומבונים, קורנטים, שאום, חמת חלילים, תופים, חליליות וויולים.

בדף השער של הכרך השני (מהדורת 1644) של "סונטות קונצרטיות בסגנון מודרני" הוא נמנה כ"מוזיקאי של הסיניורייה הנעלה של ונציה בסנט מרקו וראש חבר הנגנים",דבר המציין כי עבד בבזיליקה הגדולה של סנט מרקו, שם היה קלאודיו מונטוורדי ה"מאסטרו של הקאפלה". השימוש של קסטלו ב"סטילה קונצ'יטטו" (סגנון נזעם), הכולל פיגורות צלילים חוזרות ומהירות, עקבי ומוכיח את קשריו עם מונטוורדי (כמו למשל בספר המדריגלים של אהבה ומלחמה שלו).

בשני ספרי הסונטות יש 29 יצירות מאת קסטלו: 12 סונטות בספר הראשון, 17 בספר השני. הסונטות הן לכלי עם קונטינואו (מנוגנות כיום בקורנט, חלילית כנור וכו'), או טריו סונטות (שני כלים גבוהים וקונטינואו), או כלי גבוה וכלי בס, רביעיות וחמישיות. המוזיקה עשירה בכושר המצאה ומאתגרת טכנית. מופיעים קטעים המולחנים במרקם פוליפוני חמור המתחלפים ברצ'יטטבים דרמטיים מעל בסו. קונטינואו.

למרות שבכותר של שני ספרי הסונטות מצוין כי הם בסגנון מודרני, יש עדיין שימוש בטכניקת הקנצונה הישנה. אף על פי כן, יש שימוש בחטיבות קצרות עם ניגודי מרקם חדים ביניהן וקווים אקטיביים יותר מאשר מלודיים. בניגוד למקובל בתקופה, קסטלו מציין לעיתים קרובות את הכלים בהם יש לנגן, כולל קורנטים, כנורות, טרומבונים ודולציאנים.

שני ספרי הסונטות נדפסו מחדש בשנות ה-50 של המאה ה-17, עובדה המצביעה על השפעתו של קסטלו.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "סונטות קונצרטיות בסגנון מודרני, ספר ראשון", וונציה 1621
  • "סונטות קונצרטיות בסגנון מודרני, ספר שני", וונציה, 1629
  • "אקסולטטה דאו", מוטט, (1625 ו-1636)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אילאיל דנין, שני ספרי "סונאטות קונצ’רטנטיות בסגנון מודרני לנגינה באורגן - עם כלים שונים" (1621,1629) מאת דריו קסטלו, עבודת גמר, תל אביב, 2005, אוניברסיטת תל אביב, 2005. - העבודה נמצאת בספריית בית הספר למוזיקה, אוניברסיטת תל אביב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דריו קסטלו בוויקישיתוף