דרך חברון
 | |
| דרך חברון לכיוון העיר העתיקה, צילום מגשר דרך חברון | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | העיר חברון, אליה מובילה הדרך |
| מיקום | |
| מדינה | ישראל |
| עיר | ירושלים |
| שכונה | משכנות שאננים, אבו תור, בקעה, תלפיות, ארנונה, גבעת המטוס |
| קואורדינטות | 31°45′32″N 35°13′24″E / 31.75878056°N 35.22337778°E |
  | |
דרך חברון הוא ציר תנועה ראשי בירושלים ומהארוכים ברחובות העיר, המקשר בין מרכז העיר לבין שכונותיה הדרומיות. ראשיתו של הרחוב בגיא בן הינום למרגלות הר ציון, והוא יוצא משם דרומה עד ליציאה הדרומית מן העיר בקצה שכונת גילה, בואכה בית לחם, בה יוצא הרחוב משטח העיר ירושלים וממשיך, באותו שם, לכיוון חברון. הרחוב סלול על תוואי הדרך העתיקה מירושלים לבית לחם והלאה לחברון, דרך אשר יצאה משער יפו (בערבית "באב אל-ח'ליל" - שער חברון) דרומה לאורך המורדות המערביים של הר ציון, חצתה את גיא בן הינום לגדתו המערבית, ומשם המשיכה דרומה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דרך חברון היא אחת מכמה דרכים עתיקות אשר נסללו בסוף המאה ה-19 מירושלים לערים אחרות. השם "דרך חברון" ניתן לה בדומה לדרכים אחרות שיצאו מירושלים ונקראו על שם היעד אליהן הובילו, וכיום מהווים חלק ממארג רחובות ירושלים החדשה: דרך שכם, רחוב יפו, דרך עזה, דרך בית לחם ודרך יריחו.
דרך חברון היא היום חלק מכביש 60 שהוא כביש אורך ארצי המתחיל בבאר שבע ומסתיים בנצרת. תוואי הכביש עובר לאורך דרך ההר הקדומה, שחצתה את ארץ ישראל לאורכה בעיקר על בסיס תוואי קו פרשת המים הארצי. לכביש חשיבות אסטרסטגית רבה והוא משמש כעורק תחבורה ראשי הן ביהודה ובנימין והן בשומרון.
הכביש אשר פותח בזמן המנדט הבריטי בארץ, הוביל את התחבורה לאזור קבר רחל, בית לחם, גוש עציון וחברון. לצידו של הכביש נבנו בתקופת המנדט שכונות יהודיות וערביות כגון בקעה, תלפיות ומקור חיים, וכן תחנת הרכבת בעמק רפאים.
ממלחמת העצמאות (1948) ועד למלחמת ששת הימים (1967) נחצה הכביש על ידי הקו העירוני בין ישראל לירדן, וחלקו הצפון-מזרחי (הסמוך לשער יפו, בריכת הסולטאן ומשכנות שאננים) עבר בשטח ההפקר והיה סגור לתנועה. עם איחודה של ירושלים, חזר הכביש להוות עורק תנועה ראשי דרומה ממרכז העיר לכיוון השכונות אבו תור, בקעה, תלפיות, גילה, חומת שמואל ויישובי גוש עציון. לקטע הצפון-מזרחי של הדרך, בין בריכת הסולטאן לשער יפו, ניתן השם "רחוב חטיבת ירושלים", בעוד יתר אורכו של הרחוב ממשיך להיקרא "דרך חברון".
כיום, בדומה לשדרות בר-לב ורחובות נוספים, היא מהווה חלק מכביש 60 - עורק תנועה ראשי החוצה את ירושלים. בתחילת העשור השני של המאה ה-21 הורחב הכביש ונוסף לו נתיב תחבורה ציבורית כשבעתיד אמור לעבור במרכזו הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים.
אתרים לאורך הרחוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בריכת הסולטאן
- גיא בן הינום
- סינמטק ירושלים
- אנדרטת השלום
- שכונות ימין משה ומשכנות שאננים
- מרכז מורשת מנחם בגין
- כנסיית אנדרו הקדוש
- בית אות המוצר הירושלמי
- מלון הר ציון
- בית המדפיס הממשלתי
- תחנת הרכבת ירושלים
- גבעת התנ"ך
- שכונות אבו תור, בקעה ותלפיות
- פסיפס הקשת בענן
- מנזר מר אליאס
- הקתיסמה
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניר חסון, במקום שדרוג הדרך הקטלנית, התושבים מציעים לעירייה דיאטת כביש, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2021- יובל שדה, מאבק חברתי לשינוי דרך חברון המסוכנת בירושלים: "שתהיה שדרה ירוקה להולכי רגל ואופניים", באתר כלכליסט, 11 בינואר 2022
- בארי דייוויס, Jerusalem residents want bicycle lanes on Hebron Road, will they get it?, באתר jerusalem post, ה-20 בינואר 2022
- קותי פונדמינסקי, לקראת מהפך בדרך חברון: התושבים דורשים להפוך את התוואי לשדרה תוססת, באתר ידיעות ירושלים, 23 בפברואר 2022
- דוד טברסקי ואור גואטה, ממפגע לתקווה: קבוצת התושבים שפועלת לשנות את דרך חברון, באתר דבר, 15 בספטמבר 2022
