האגודה למדעי התעופה והחלל בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האגודה למדעי התעופה והחלל בישראל
Israel Society of Aeronautics and Asronautics
יושב ראש ישראל זיירמן
תקופת הפעילות 1968–הווה (כ־56 שנים)
נוצר מתוך איחודן של:
"אגודה למדעי התעופה בישראל"
"האגודה האסטרונאוטית בישראל"
www.aerospace.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

האגודה למדעי התעופה והחלל בישראל היא איגוד מקצועי של מהנדסי אווירונאוטיקה, ובין מטרותיה - קידום תחומי התעופה והחלל בישראל, באמצעות עידוד מחקרים, ייזום פרויקטים ותוכניות חינוך שונות.

תולדות האגודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 בפברואר 1951 הוקמה בתל אביב "אגודה למדעי התעופה בישראל", ביוזמת מהנדסי אווירונאוטיקה ששירתו במחלקת ההנדסה של חיל האוויר, ובהם דוד אביר ויוסף זינגר. בתחילת 1958 נוסדה בירושלים "האגודה האסטרונאוטית בישראל". שתי האגודות האלה התאחדו בשנת 1968, ויצרו את "האגודה הישראלית למדעי התעופה והחלל", יו"ר העמותה הוא המהנדס הבכיר איש התעשייה האווירית עמנואל בלאס. ביובל השנים לקיומה פעלה האגודה כמיטב יכולתה להגשמת מטרותיה: קידום הפעילות המקצועית בישראל במדעים ובטכנולוגיה של האווירונאוטיקה והאסטרונאוטיקה, הפצת מידע בישראל בתחומים אלה, וקיום קשר ושיתוף פעולה עם גופים בינלאומיים. בנוסף מוציאה לאור האגודה את כתב העת ביעף.

הכינוס השנתי לתעופה וחלל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1959 הוחל במפעל, שהפך לאחד המרכזיים בפעילויות האגודה לאורך השנים - ארגון הכינוס הישראלי השנתי לתעופה וחלל. המטרה הייתה ליצור במה ישראלית להצגת פעילויות אווירונאוטיות, הישגים, מחקרים ובעיות, ולדיון פתוח בנושאים אלה. במה זו הייתה מיועדת לבטא את הרמה המדעית, הטכנולוגית והמבצעית של התעופה בישראל, ומאוחר יותר גם בעולם.

הכינוס הראשון, שהתקיים בתל אביב ובחיפה באפריל 1959, היה סימפוזיון על בעיות התעופה האזרחית. הוא אורגן ביוזמת האגף לתעופה אזרחית במשרד התחבורה, בשיתוף פעולה עם האגודה למדעי התעופה והמחלקה לאווירונאוטיקה בטכניון. הוגשו בו תשע הרצאות רבות-עניין על נושאים כגון: בעיות הטווח של ממטוסי סילון טרנס-אטלנטיים, תחזיות של מטוסי תובלה על-קוליים, בעיות תובלה אווירית באירופה, ותקנות בטיחות אווירית. כן הוגשה סקירה על תעשיית המטוסים בישראל, והרצאות על חקר ביצועים בעבודות חקלאיות של מטוסים, על בעיות פיתוח שדה התעופה בלוד, על המחקר האווירונאוטי בארץ ועל חינוך אווירונאוטי גבוה. במסגרת סימפוזיון זה נערך גם סיור במעבדות המחלקה לאווירונאוטיקה בטכניון בחיפה.

משנת 1960 ואילך הפך האירוע השנתי להיות הכינוס לתעופה ואסטרונאוטיקה, כאשר אל הגופים המארגנים הצטרפה האגודה האסטרונאוטית בישראל. היום הראשון של הכינוס בשנת 1960 הוקדש ברובו לבעיות של תעופה אזרחית, וביום השני הוצגו נושאי מחקר, כולל בתחומי אסטרונאוטיקה והנעה רקטית.

פעילויות בינלאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האגודה הישראלית למדעי התעופה והחלל מייצגת את ישראל וחברה בפדרציה הבינלאומית לאסטרונאוטיקה (IAF - International Astronautical Federation) ובמועצה הבינלאומית למדעי האווירונאוטיקה (International Council of the Aeronautical Sciences‏ -ICAF) החל מ-1958. בנוסף מקיימת האגודה קשרים עם ארגונים דומים ברחבי העולם.

סמל האגודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל האגודה מכיל בתוכו אלמנטים עיצוביים בהשראת סמל התעשייה האווירית, סמלי יחידות במערך ההגנה האווירית בחיל האוויר ודגל ישראל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]