האלה האם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: דרושות הבהרות רבות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: דרושות הבהרות רבות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: דרושות גם ויקיזציה והגהה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: דרושות גם ויקיזציה והגהה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
ונוס מווילנדורף.

האלה האם היא אלה המופיעה בשני ייצוגים עיקריים. האחד הוא 'הרחם הקדמונית', רחם של ים עמוק, תהום ואפלה – לפי הפסוק בספר בראשית "והארץ הייתה תוהו ובוהו". והיצוג השני הוא האם הראשונית, אמא אדמה, אם כל חי אלת האדמה, האם הגדולה. קיימת התייחסות אל רחם ה(אמא-)אדמה.[1] בתרבויות קדומות הוחזרו המתים אל רחם אמא-אדמה קבורים בתנוחה עוברית וצבועים באוכרה אדומה המדמה ככל הנראה את דם הלידה.[1]

האלה האם מייצגת אלוהות נשית שסמלה העיקרי הוא המיכל. האם האדירה היא אמא טבע ולכן יש להבין את תמונתה האמביוולנטית. אמא טבע היא עץ החיים והפירות המזינים כמו שהיא הנחש שמסתתר בין הענפים וטורף ילדים לכן התמונה של חצויה לאם חיובית ואם נוראית.[2] כמשתמע מכך, לא כל "אלה" במיתולוגיות קדומות, מיוצגת במושג "האלה האם". קיימת הבחנה נוספת בין הנשיות הארכיטיפית לאם האדירה.[3] ז"א שאלה כמו אתנה אשר נולדה מראשו של זאוס לא תיחשב אם אדירה ולמעשה טבעה מנוגד.[2] כאשר פסיכולוגית מעמקים מדברת על התמונה הבראשיתית או ארכיטיפ של האם האדירה, היא לא פונה לתמונה מוחשית הקיימת במרחב ובזמן אלא לתמונה פנימית הפועלת בנפש האנושית[3]. הביטוי הסמלי של התופעה הנפשית הזו נמצא בדמויות של האלילות האדירות המיוצגות במיתוסים והיצירות האומנותיות של האנושות. השפעות הארכיטיפ ניתנות למעקב בכל ההיסטוריה, בטקסים, במיתוסים ובסמלים של האדם המוקדם וגם בחלומות, פנטזיות ועבודות יצירתיות של האדם הבריא וחולה הנפש של ימנו.

על מנת להסביר את הכוונה בארכיטיפ יש עלינו להבחין בין המרכיבים האמוציונליים-דינמיים, הסמליות, המרכיב החומרי והמבנה.[3]

הסיבה הטבעית לארכיטיפ המים הקדמונים בנפש האדם הוא היות המים מקיפים את האדם מכל עבר, בים (אשר בימי קדם לא ניתן היה למדוד את עומקו ונחשב שהוא מגיע אל מתחת לאדמה), במי התהום, בתהום המים המתוקים שמתחת לאדמה אשר חשבו שהיא מקור המעיינות הגדולים, ובמים שמעל השמים אשר האמינו בהם עקב צבע השמים. נוסף על התחושה שהמים הם מקור החיים. הסיבה לארכיטיפ האדמה היא תפיסת האדם את השמים כיסוד אבהי ואת האדמה כיסוד אמהי, בשל היותם של השמים מורידים גשם ומעברים את האדמה, היולדת יבול וצמחים.

מיתוסים קדומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם Prunus amygdalus מקורו בצירוף השמי "אם גדולה" או השומרי ama.gal (באותה משמעות), ומתייחס ככל הנראה להיותו של השקד ייצוג לאלה האם; במובן זה, אשרה, הידועה בשירת אוגרית כ"אם האלים" או "קונת האלים", מתאימה לתיאור זה, וכך גם האלה תנת (המוכרת בפיניקית כ"אם").[4]

האלה נאמו – במיתולוגיה השומרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתב היתדות השומרי הוא מן הכתבים הקדומים ביותר באנושות, והמיתולוגיה השומרית היא מהמיתולוגיות הקדומות ביותר שתועדו. ראשיתה של תרבות זו בסביבות שנת 3500 לפנה"ס. בסיפור הבריאה השומרית מסופר על נאמו (Nammu)[5] אשר כונתה בפי השומרים "האם היולדת שמים וארץ", "היולדת את כל האלים". "היוצרת של כל הדברים", "האם הראשונית".[6][7] היא ילדה את אן (An) השמים- וגן-עדן ואת קי (Ki) ארץ.[8] המומחה העולמי הידוע לתרבות השומרית סמואל נוח קרמר מתייחס לאלה נאמו כאל "הים הבראשיתי".[9] נאמו היא אמו של אנכי, אל מי-התהום, החוכמה והמאגיה. אחד המיתוסים מייחס לאל זה את "יישובו של עולם" וקביעת סדרי התרבות והציוויליזאציה, ומספר כיצד יצר אנכי בימי בראשית את הנהרות והביצות ומילא אותם בדגים ובעופות; כיצד כיסה את פני האדמה בצמחייה, ברא את חיות-השדה וגרם את התרבותן. על פי המיתוס השומרי האלה הראשונית נאמו הדריכה את אנכי כיצד ליצור את האדם, ועזרה לו לגבש את האנשים מחימר.[10] האלה נאמו מכונה גם נאמה (Namma).[11]

האלה תיאמת – במיתולוגיה הבבלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפוס אנומה אליש בכתב יתדות אכדית מתחילת האלף השני לפנה"ס מתוארת תיאמת כאם כל האלים. כתוצאה ממיזוג מימיה עם מימיו של אַפְּסוּ, אל המים המתוקים, נולדו האלים לַחְ'מוּ ולַ'חַמוּ, ומהם נולדו האלים האחרים. האלים החדשים וצאצאיהם מילאו את העולם והפרו את ההרמוניה הסטטית ששררה בו לפני הולדתם. כתוצאה מכך מחליט אפסו להשמיד את צאצאיו, אך האל אאה, שמזהה נכונה את כוונותיו של אפסו, מקדים ורוצח אותו ומכונן על גופתו את מקדשו. מרדוך, בנו של אאה, מסכים להתייצב נגד תיאמת האם הגדולה, ובתנאי שהאלים ימליכו אותו למלכם. מרדוך מצליח לכתר את תיאמת בעזרת ארבע רוחות ולשלח בה חץ שמפלח את גופה. לאחר שהרגה, מבתר מרדוך את גופתה של תיאמת ויוצר ממנה את השמים והארץ. מעיניה הדומעות של תיאמת נוצרו המעיינות של נהרות הפרת והחידקל וזנבה היה לשביל החלב. מרדוך לוקח מקינגו את לוחות הגורל ומוכתר לראש הפנתאון הבבלי.[12]

האלה בוהו במיתולוגיה הפיניקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלה מופיעה בסיפורי הבריאה של המיתולוגיה הפיניקית ומזוהה במחקר בתיעתוק לאנגלית כ-Bahu, Bohû, או Baau. על פי הערכות של מספר חוקרים, שמה נהגה במקור בפיניקית כמו בעברית בשם "בוהו", המתועתק באנגלית ל-Bohû, ובהמשך תורגם ליוונית והופיע כ-Baau.[13]

האלה מופיע בתחילתו של סיפור הבריאה הפיניקי. באאו (Baau) מתוארת על ידי סנכוניאתון,[14][15] אשר חי במאה ה-12 לפנה"ס בתור "הלילה הראשוני הקדום"[16][17] האלה מוגדרת גם: האם של בני התמותה הראשונים.[18][19] האם הבוראת, האם הראשונית[20] כמו כן, בוהו מקושרת אל מושג הכאוס.[21][22][23]

חוקרים מוצאים קשר בין המיתולוגיה הפיניקית לבין הביטוי תֹהוּ וָבֹהוּ המופיע בבראשית א 2 . ומקשרים את תהו אל האלה תיאמת המופיעה באפוס אנומה אליש הבבלי ואת בהו אל האלה הפיניקית באאו.[24][25][26] על פי אדמיאל קוסמן המנתח את פסוק א2 בבראשית ואת הפסוק המקביל במיתולוגיה הפיניקית בקטע המובא שם,[27] מוצגת "סצנת־בראשית" ובה שני האלמנטים הקדומים, הרוח והכאוס, כשהרוח נושבת על פני הכאוס האפֵל. לאחר מכן בא תיאור של רוח זו כאחוזת תאווה־מינית.[28]

האלה אררו, האלה ארורו – במיתולוגיה של אכד ושומר[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלה אררו (Araru). החוקר סמואל נוח קרמר מתייחס אל האלה השומרית אררו כאל "האלה האם"[29] אלה אררו מופיעה בעלילות גילגמש.

הפרופסורית פטרישיה מונאהאן מתייחסת לאלה אררו ומביאה תיעוד לסיפור המקביל לנרטיב הבריאה העברי שנמצא בלוחות עם טקסט אכדי, המתורגם לתרגום שמי. האלה אררו מופיעה כאלה הבוראת, בזמן המתואר כתקופה לפני שהשמים והארץ היו קיימים.[30]

האשורולוג א. אי ספייזר טוען שהגדרתה של חוה "אם כל חי" הוא האופן בו מוגדרת האלה אררו. באפוס של גילגמש מסופר שכוהנותיה של אררו בעזרת טקס מיני הפכו את הפרא אנקידו לאדם מתורבת ועשו אותו "חכם ... כמו אל"[31]

הסופרת וחוקרת האבולוציה אליס בודינגטון, מצטטת את עבודת הפיענוח של ג 'ורג' סמית "גרסה חדשה של סיפור הבריאה" עבודת המחקר שלו הוקראה על ידי מר ט. ג. פינצ'ס מהמוזיאון הבריטי בקונגרס המזרחי הבינלאומי. ועל פי דבריו האלה אררו (Araru) היא המקבילה לבוהו (Bohu) המופיעה בבראשית 1.2 ועל אררו נאמר שהיא בוראת זרע האנושות.[32]

האלה אררט, האלה אררטו – במיתוסים של אסיה הקטנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלה אררט היא אלת הבריאה של אזור אסיה הקטנה, טורקיה וארמניה. לפי המיתוס אלת הבריאה אררט מגולמת בהר אררט, ארץ ההרים שם חיים האלים. היא אלת אדמה, יוצרת חיים מעצמותיה והיא מקיימת את החיים לאורך כל הזמנים.[33] במיתוסים הארמנים היא מופיעה גם בשם האלה אררטו (Urartu )[34]

האלה האם – במיתוסים הודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוקר נורמן בראון מציע שכל אחת ואחת מהאלות של הודו היא וריאציה של "האם הגדולה" הברשיתית האחת.[35]

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לאל-הגבר שמפגין את כוחו לעיתים קרובות, ונדרש "לנצח", האלה האם אינה זקוקה לכך (אף אם לעיתים היא מכניעה את יריביה), ושליטתה היא באמצעות סמכותה, יופייה וכוחה הפנימי. בחלק מהמיתולוגיות, כגון המסופוטמיות, משמשת האלה-האם כאמם הקדמונית והבכירה של אלים אחרים בעלי משמעות קונקרטית ומוחשית יותר, כגון נינחורסג/נינמח.

בגישות הנאו פגניות המודרניות, מייצגת דמות "האלה האם" קריאה לשוויון פמיניסטי, ולא ל"ניצחון" או השגת עליונות על פני הגברים.

הציוויליזציה של האלה האם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הציוויליזציה של האלה שנוסחה על ידי מריה גימבוטאס, דוקטור ופרופסור, פמיניסטית, חוקרת פולקלור וארכאולוגית, מגדירה הבדלים בין המערכת החברתית האירופית הישנה שאותה היא מגדיה כתרבות האלה שבה הנשים הן במרכז (gynocentric, woman-centered) ומתקופת הברונזה ההודו-האירופי הפטריארכלית ("androcratic") התרבות אשר החליפה אותה.

על פי הפרשנות שלה, תרבויות שהיו gynocentric או מטריארכליות התאפיינו בשלווה ושלום, כבוד לנשים ודגלו בשוויון כלכלי. במחקריה היא מצאה כפרים שהגיעו עד לגודל של 17,000 איש שבהם נמצאו בבתים צלמיות נשיות, וגודל כל הבתים היה שווה. לדבריה מי שהמציא את חוסר השוויון – זאת התרבות הגברית.[36] בכל הכפרים שנחפרו לא נמצאו חומות ולא כלי נשק, ומכאן המסקנה שהתרבות הנשית הקדומה הייתה תרבות של שלום.

ממצאים דומים לכך התגלו גם בכפר הירמוכי[37] שנחפר על ידי הארכאולוג יוסף גרפינקל. זהו כפר מלפני כ־8000 שנה, על גדות הירמוך בסמוך ליישוב שער הגולן שהיווה מרכז פולחן ואמנות מן החשובים במזרח הקדום. פה החלה ראשית החקלאות והקדרות. מהתקופה הנאוליתית. זהו כפר של 20,000 איש, בבתים נמצאו צלמיות נשיות. לא נמצאו כלי נשק ולא חומות – דבר המעיד על תרבות של שלום. זהו היישוב הגדול ביותר בעולם שנחשף מתקופה זאת.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בהו – אנציקלופדיה מקראית כרך ח עמ' 436–437
  • בהו – לקסיקון מקראי כרך ל-ת עמ' 884

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא האלה האם בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 ס Myth, Religion, and Mother Right: Selected Writings of J.J. Bachofen. By Johann Jakob Bachofen, "The earth womb"
  2. ^ 1 2 Erich Neumann, The origins and history of consciousness, First Princeton Classics edition, 2014, ISBN 978-1-315-00912-4
  3. ^ 1 2 3 Erich Neumann, The Great Mother : an analysis of the archetype, First Princeton classics edition, 2015, ISBN 978-1-4008-6610-6
  4. ^ Joan E. Taylor, The Asherah, the Menorah and the Sacred Tree, Journal for the Study of the Old Testament 20, 1995-06, עמ' 47 doi: 10.1177/030908929502006602
  5. ^ Gwendolyn Leick, A dictionary of ancient Near Eastern mythology, Routledge, 1991, ISBN 978-0-415-00762-7, p. 124.
  6. ^ מבוא לפרשת הבריאה: סיפורי בריאה קדומים., מחברים: פרופ' יעקב קליין; פרופ' יצחק אבישור; פרופ' משה ויינפלד" האלה נמו (Nammu), אמו של אנכי, כונתה בפי השומרים "האם היולדת שמים וארץ", "היולדת את כל האלים
  7. ^ Nammu, Mami, Eve and Pandora: 'What's in a Name?' Joan O'Brien. The Classical Journal. Vol. 79, No. 1 (Oct. - Nov., 1983), pp. 35-45, "Nammu has her epithet from eternity"
  8. ^ theology/article/genesis-2-4b3-a-mythological-paradigm-of-sexual-equality-or-of-the-religious-history-of-pre-exilic-israel/E09B39CDC49F7AC3B5677FD2D0628A74 Genesis 2: 4b–3: A Mythological Paradigm of Sexual Equality or of the Religious History of Pre-Exilic Israel. Scottish Journal of Theology , " Nammu, the goddess who had brought heaven and earth into existence"
  9. ^ סSumerian Mythology By Samuel Noah Kramer pg 75, …the goddess Nammu, the primeval sea
  10. ^ Nammu and Enki H Sauren – The Tablet and the Scroll: Near Eastern Studies 1993
  11. ^ On Some Texts Mentioning Ur-Namma Miguel Civil Orientalia NOVA SERIES, Vol. 54, No. 1/2
  12. ^ 'אנומה אליש' : סיפור הבריאה הבבלי מחברים: אבי ורשבסקי; אביבה לוטן; ד"ר רוני מגידוב; אילה פז
  13. ^ Creation and Destruction: A Reappraisal of the Chaoskampf Theory https://books.google.ca/books?isbn=1575061066 Phoenician It has been suggested that the term bohû is associated with the Phoeniciandivine name Baau, the goddess of “night,”29 which is mentioned by Philo of Byblos. According to Albright, the divine name Baau “shows that the original form of the noun was bahu.
  14. ^ שלמה ראבין (רובין), מעשה בראשית של הכנעני סנחוניתון עם מבוא גדול המבאר באספקלריא מאירה חותם תוכנית מסתרי מעשה בראשית וסודות ספרי היצירה אצל היהודים הקדמונים (שם בספר בגרמנית: (Kosmologie und Theoginie der Phonizier. הכוונה סנכוניאתון, הסופר הפיניקי שפילון מגבל (שדבריו נשתמרו בחיבורו של אוזוויוס (Preaparation evangelica, שטען שסמך על חיבור שנכתב לפני מלחמת טרויה. ראו: השחר, חוברת שלישית, עמ' 43–68.
  15. ^ O. Eissfeldt, Taautos und Sanchuniathon, Berlin, 1952
  16. ^ “Nothingsomething” on My Mind: Creatio ex Nihilo or ex Profundis" C Keller - Theologies of Creation, 2014 - taylorfrancis.com … Bohu does not otherwise occur in Scripture; it seems to be related to the Canaanite Baau,“goddess of the primal night, the mother of the first mortals
  17. ^ Greek Religion and Culture, the Bible and the Ancient Near East, Jan Bremmer, BRILL, 448 pages, page 6 Philo's primeval mother interpreted by him as Night
  18. ^ “Nothingsomething” on My Mind: Creatio ex Nihilo or ex Profundis" C Keller - Theologies of Creation, 2014 - taylorfrancis.com … Bohu does not otherwise occur in Scripture; it seems to be related to the Canaanite Baau,“goddess of the primal night, the mother of the first mortals
  19. ^ Greek Religion and Culture, the Bible and the Ancient Near East, Jan Bremmer, BRILL, 448 pages, page 6 Philo's primeval mother interpreted by him as Night
  20. ^ Greek Religion and Culture, the Bible and the Ancient Near East, 2008 Jan Bremmer, BRILL, 448 pages, page 6 Philo's primeval mother
  21. ^ And the Spirit of God Hovered”: A Dialogic Reading of the Opening Lines of Genesis" A Kosman - A Journal of Jewish Women's Studies 2018 "…the Phoenician story of the creation of the universe begins with the goddess Baau, whose name seems to be reminiscent of the bohu in tohu vabohu. One passage cited by Philo presents a “Primal Scene” featuring the two ancient elements, wind and Chaos"
  22. ^ The Encyclopaedia Britannica: A Dictionary of Arts, Sciences, Literature and General Information 1860 – "The Phoenicians believed that the breath of the supreme god Colpiah united with that of Baau (chaos) and produced the primitive matter, Moth." https://books.google.ca/books?id=_8mlVeH2GAYC
  23. ^ The New Schaff-Herzog Encyclopedia of Religious Knowledge 1977 "The first principle was 'an air dark with cloud and wind,' and a 'chaos dark as erebus,' both boundless. The wind fell in love with its parents, and ... From the wind Colpias and his wife Baau ('Night,' cf. Hebr. bohu, 'chaos') were born the men ..." https://books.google.ca/books?isbn=0801079470
  24. ^ The Phenomenology of Symbol: Genesis I and II. FK Flinn - Phenomenology in Practice and Theory, 1985 - Springer, "tohu-wa-bohu… these verses mythologically by relating tehom to Ti-amatu, the Mesopotamian dragonness of the deep, and bohu to Baau, the Phoencian goddess of darkness"
  25. ^ Watson, Wilfred GE. "Philo of Byblos, the Phoenician History: Introduction, Critical Text, Translation, Notes (CBQMS 9)." (1983): 652-654.," equation of "Baau" with Hebrew bôhû "
  26. ^ Cosmogonic Affinities in Genesis 1:2 . Journal of Near Eastern Studies. Volume 43, Number 3 Apr., 1927
  27. ^ במהדורת אטרידג' ואודן, עמ' 35.
  28. ^ אתר למנויים בלבד אדמיאל קוסמן, לעשות אהבה כדי לברוא את העולם, באתר הארץ, 13 בספטמבר 2015.
  29. ^ Goddesses Who Rule. edited by Elisabeth Benard, Beverly Moon, In another of his works (Kramer 196ib, 121) we find him referring to the Sumerian goddess Aruru as the mother goddess Aruru
  30. ^ Encyclopedia of Goddesses and Heroines. By Patricia Monaghan, PhD, A story parallel to the Hebrew creation narrative was found on an Akkadian cuneiform table a Semitic translation. But the goddess Araru appears as creator. It describes a time before the sky and earth existed…
  31. ^ gC&pg=PA59&lpg=PA59&dq=goddess+Araru&source=bl&ots=7rdrxa9h34&sig=XuSMZ3pnx1gi68nQYixxNcP9jUM&hl=en&sa=X&ved=0ahUKEwiF1O31pIvVAhVJrxoKHbk0CJ0Q6AEIKjAC#v=onepage&q=goddess%20Araru&f=false Taboo Or Not Taboo: Sexuality and Family in the Hebrew Bible By Ilona Nemesnyik Rashkow, E. A. Speiser claims that Eve's title "Mother of all living" was the title of the goddess Araru whose whose priestess initiates the savage Enkidu sexually in the Epic of Gilgamesh and makes him "wise… like a god"
  32. ^ Legends of the Sumiro-Accadians of Chaldea (Continued). Alice Bodington, the goddess Araru, (the Bohu of Chaldean legend the Bohu of Genesis 1/2) "made the seed of mankind ...That deciphered by George Smith. New Version of Creation story. Paper read by Mr. T.G. Pinches, of the British Museum, at the International Oriental Congress.
  33. ^ The Goddess Guide: Exploring the Attributes and Correspondences By Brandi Auset, Ararat: Creation goddess of Turkey. Known throughout Turkey and Armenia, Ararat is embodied as the famous Mount Ararat, the land of mountains where the gods live. She is an earth goddess, creating life from her bones and sustaining it throughout all time.
  34. ^ Armenian Folklore Bibliography By Anne M. Avakian, USome scholars consider Ararat (Urartu) the precursor of Armenia.
  35. ^ Goddesses Who Rule. edited by Elisabeth Benard, Beverly Moon, W Norman Brown suggests that each of the many goddesses of India is a variation of a single primordial Great Mother…
  36. ^ Goddesses, Gimbutas and New Age archaeology. Lynn Meskell ,
  37. ^ אתר החפירות, באתר מוזיאון התרבות הירמוכּית