הבריחה מסוביבור
 | |
| כרזה לסרט | |
| בימוי |
ג'ק גולד  |
|---|---|
| הופק בידי | אלן סטארסקי |
| תסריט |
ריצ'רד ראשקה תומאס בלאט רג'ינלד רוז |
| שחקנים ראשיים |
אלן ארקין רוטגר האוור ג'ק שפרד אמיל ווק ג'ואנה פקולה הארטמוט בקר |
| מוזיקה |
ז'ורז' דלרו |
| צילום |
Ernie Vincze |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת, יוגוסלביה |
| חברה מפיצה |
Zenith Productions, נטפליקס |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 12 באפריל 1987 |
| משך הקרנה | 143 דקות, גרסת DVD מקוצרת-מצונזרת 120 דקות |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
סרט דרמה |
| פרסים | פרס גלובוס הזהב |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
הבריחה מסוביבור (באנגלית: Escape from Sobibor) הוא סרט טלוויזיה בריטי על סיפור המרד במחנה ההשמדה סוביבור שבוים על ידי ג'ק גולד ויצא לאקרנים בשנת 1987. תסריט הסרט נכתב על ידי ניצול מחנה סוביבור, תומאס בלאט, והתבסס על ספרו של ריצ'רד ראשקה (Rashke) שהתפרסם תחת אותו השם כמה שנים קודם לכן. הסרט, שצולם בשטחה של יוגוסלביה, זכה בפרס גלובוס הזהב בקטגוריית סרט הטלוויזיה הטוב ביותר. הסרט הוצג בפסטיבל הקולנוע ירושלים, ביולי 1987, בנוכחות הבמאי ג'ק גולד והשחקן אלן ארקין[1].
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – המרד במחנה סוביבור
עלילת הסרט מתרחשת כולה בתקופת השואה בשטח מחנה ההשמדה סוביבור. עלילת הסרט מתרחשת בין החודשים מאי 1942 לאוקטובר 1943, שבהם פעלה מכונת ההשמדה במחנה, אם כי לא תמיד סדר האירועים בסרט תואם הסדר הכרונולוגי של אירועים כפי שאירעו במציאות.
העלילה מתמקדת בסיפורם של מספר עובדי כפייה יהודים במחנה, שהוצאו מן המשלוחים המיועדים להשמדה, על מנת לעבוד בעבודות כפייה עבור הנאצים. תוך זמן קצר הם מתוודעים למציאות הזוועתית של מחנה ההשמדה בו הם נמצאים, ולכך שחיי העבדות שלהם במחנה הם זמניים עד למוות הצפוי.
בקרב מאות היהודים הכלואים במחנה נעשים מדי פעם ניסיונות בריחה של בודדים וקבוצות קטנות, אולם מרבית ניסיונות אלו אינם מצליחים ומסתיימים בתפיסתם והריגתם של הבורחים וכן להוצאתם להורג של אסירים יהודים נוספים. אחד האסירים היהודים הבולטים במחנה, ליאון פלדהנדלר, (שדמותו מגולמת על ידי השחקן היהודי-אמריקאי אלן ארקין) מנסה לגבש תוכנית בריחה עם קבוצת אסירים קטנה, אולם עד מהרה חברי הקבוצה מגיעים למסקנה שגם אם יצליחו לברוח ולהינצל, יעלה הדבר בחייהם של האסירים האחרים הכלואים במחנה. הם משנים את תוכניתם ומנסים לחשוב על דרך לארגון בריחה כללית של כל האסירים במחנה, אולם הדבר לא עולה בידם.
העלילה מתפתחת בעקבות הגעתם של קבוצת שבויי מלחמה סובייטים ממוצא יהודי. ליאון פלדהנדלר, יהודי פולני חסר ניסיון צבאי, יוצר קשר עם סגן סאשה פצ'רסקי (שדמותו מגולמת על ידי רוטגר האוור ההולנדי) ומבקש את סיועו לטובת רעיון הבריחה לכלל האסירים. למרות החשדנות ההדדית והשוני העדתי והמנטלי ביניהם, הם מצליחים להתיידד, ובאמצעות חשיבה מקורית ועבודת צוות משותפת, הם מתכננים את הריגתם של כל 16 אנשי האס אס הגרמנים (שאר שומרי המחנה היו חיילים אוקראינים) ויציאה מאורגנת של כל האסירים משער המחנה הראשי. מועד הבריחה נקבע לחג סוכות, 14 באוקטובר 1943, לשעה 4 אחה"צ, סמוך לשקיעה. הקביעה של תאריך זה נעוצה בכך שבאותם ימים יצא וגנר, מפקד המחנה, לחופשה בת שלושה ימים, דבר שהקל על ההתקוממות.
בהתחלה מצליחים קבוצת האסירים המעורבים בתכנון המרד לבודד ולהרוג את מרבית אנשי הפיקוד הנאצי הנמצאים במחנה, לנתק את המחנה מקווי חשמל וטלפון וכן לגנוב נשק מחדרי השומרים האוקראינים, אולם בהמשך חלים שיבושים וכמה מן המפקדים הנאצים ניצלים מההרג ומנסים להשתלט על הנעשה במחנה. תוכנית היציאה המאורגנת של האסירים דרך השער הראשי לא יוצאת לפועל, ומן המחנה מתפתחת בריחה מבוהלת של מרבית האסירים היהודים. במהלך הבריחה נהרגים עשרות רבות של אסירים מירי באש חיה עליהם, ומעלייה על המוקשים שהוטמנו סביב המחנה, אך גם חלק מהזקיפים האוקראינים נהרגים. לבסוף יותר מ-300 אסירים מצליחים להגיע ליער ומיעוטם זוכים אף להינצל ולשרוד את השואה.
סיפור מרד האסירים ובריחת מסוביבור מביא לסגירתו ופירוקו של מחנה ההשמדה בסוביבור וזוכה להיות מרד האסירים המוצלח והגדול ביותר בהיקפו בתקופת מלחמת העולם השנייה.
הסרט הוקרן לראשונה בישראל בערוץ הראשון, במוצאי יום הזיכרון לשואה ולגבורה 1989[2].
ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוקרי פעילותו של מחנה סוביבור בתקופת השואה יכולים לשים לב, לאי דיוקים היסטוריים העולים בפני הצופים בסרט. הדוגמה הבולטת ביותר היא הסצנה בה משה שמייזנר מגיע למחנה 3 ועד להרג ההמונים בתאי הגז, אירוע שכפי הנראה לא יכול היה להתרחש במציאות, שכן הנאצים דאגו להפרדה מוחלטת בין אסירי מחנה 3 לשאר האסירים והידיעות על המתרחש במחנה 3 הגיעו אליהם בדרכים אחרות. בנוסף, צריף ההתפשטות ממנו הגיעו הקורבנות לעבר תאי הגז, היה במחנה 2 ולא במחנה 3 כפי שנראה בסצנה, גם וגנר לא היה מפקד המחנה כפי שמוצג, מפקד המחנה היה ריכלייטנר ווגנר היה סגנו
גם אירועים בעלי משמעות רבה חסרו מן הסרט, דוגמת משלוח אסירי מחנה ההשמדה בלז'ץ שהגיע לסוביבור ביוני 1943, שאנשיו התקוממו כנגד הנאצים ונורו למוות על הרציף. אירוע שזירז את אסירי סוביבור לחשוב על התקוממות.
ניצול סוביבור דב פרייברג שהרצה מאות פעמים על סיפור הישרדותו במחנה ובשואה בפני תלמידי תיכון וחיילי צה"ל, העביר בתחילה ביקורת בפני קהל שומעיו על הסרט, בשמם של עוד כמה מחבריו ניצולי המחנה, שהסרט אינו מקובל עליהם שכן השחקנים בו נראים הרבה יותר טוב ממה שהאסירים במחנה נראו, ושתנאי החיים היו גרועים פי כמה ממה שעולה מן הסרט. לאחר זמן מה שינה את דעתו וטען, שלמרות שהסרט משקף בצורה חלקית את המציאות הזוועתית עימה התמודדו אסירי סוביבור, הוא מכיר בהשפעתו החיובית של הסרט בסיועו להבנת גודל מצוקת היהודים בתקופת השואה[דרוש מקור].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"הבריחה מסוביבור", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"הבריחה מסוביבור", באתר נטפליקס
"הבריחה מסוביבור", באתר AllMovie (באנגלית)
"הבריחה מסוביבור", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"הבריחה מסוביבור", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הבריחה מסוביבור – Escape from Sobibor 1987, סרט באתר יוטיוב (אורך: 2:28:37) (כתוביות בעברית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יעל אדמוני, "זה לא סרט לסדיסטים ומווכיסטים” - ראיון, חדשות, 2 ביולי 1987
מאיר שניצר, פסטיבל הסרטים - יום גדוש יהודים, חדשות, 29 ביוני 1987 - ^ רון מיברג, סנדול מוח, חדשות, 5 במאי 1989
