הדרך לעין חרוד

הדרך לעין חרוד
מידע כללי
מאת	עמוס קינן
שפת המקור	עברית
תורגם לשפות	אנגלית, צרפתית, ספרדית, גרמנית, דנית, צ’כית, הונגרית וערבית
סוגה	רומן, דיסטופיה, מדע בדיוני
הוצאה
הוצאה	עם עובד
תאריך הוצאה	1984
מספר עמודים	120
עורך	חיים פסח
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית	004074609, 000995893, 002482559, 002819536, 003893818

הדרך לעין חרוד הוא רומן דיסטופי שכתב עמוס קינן, בין הראשונים בעברית בסוגה זו^[1]. הספר יצא לאור בשנת 1984 בהוצאת עם עובד ובשנת 2016 יצא במהדורה מחודשת, בעריכתו של חיים פסח. הספר תורגם לשמונה שפות: אנגלית, צרפתית, ספרדית, גרמנית, דנית, צ’כית, הונגרית וערבית^[2]. עלילת הספר מספרת אודות ישראל שלאחר הפיכה צבאית, ומתמקדת בניסיונו של נרדף פוליטי להגיע למורדים בעין חרוד, וקורות מסעו של הגיבור בדרך לשם.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך חג החנוכה, מתחוללת בישראל הפיכה שקטה במהלכה כת צבאית תופסת את השלטון. הכת גירשה את כל הערבים והשליטה שלטון צבאי, בעוד שבעין חרוד התכנסו המורדים המשדרים מתחנת רדיו מחתרתית. במסגרת עולם זה, יוצא אדם הנרדף בידי המשטר מביתו בתל אביב – הנתונה במצור מוחלט – ומנסה להגיע לצפון הארץ, שם עדיין מתקיים שלטון חופשי בהנהגת המורדים נגד השלטון הצבאי.

במהלך מסעו צפונה, נתקל הגיבור בערבי ישראלי שמנסה לחצות את הגבול למדינת ערב. בהמשך, הם נתקלים בכוחות צבא ולוקחים בשבי תת-אלוף, עליו הם נושאים ונותנים עם אלוף פיקוד צפון. לקראת סוף הספר, הסיפור מקבל תפנית מדע בדיונית כאשר הגיבור מגיע יחד עם האלוף אל בונקר בעמק יזרעאל ובו מכונת זמן שהחונטה הצבאית פיתחה על מנת להרוג את הקיסר הרומי טיטוס, מחריב בית שני. הגיבור מסכל את התוכנית, ובדרכו אל עין חרוד מגלה כי חזר בזמן לימים פרהיסטוריים, ולבסוף מת.

עיבוד קולנועי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1990, יצא סרט דובר אנגלית בבימויו של דורון ערן, בכיכובם של אלסנדרה מוסוליני, ארנון צדוק וטוני פק^[3].

בסרט נערך שינוי בעלילה, והגיבור מצליח להגיע אל הקיבוץ, אולם מגלה שאין מחתרת ושהרדיו משודר בידי אדם בודד.

עיבודים לתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

2004: הצגה בבימויה של מור פרנק במסגרת פסטיבל עכו^[4]. ההצגה זכתה בציון לשבח על עבודת משחק האנסמבל^[5].
2014: הצגת תיאטרון בובות בבימויו של צבי סהר^[6].