ההרים הקדושים
 | |||
| מראה בהר גולגולתא | |||
 אתר מורשת עולמית | |||
|---|---|---|---|
| |||
| מידע כללי | |||
| סוג |
קבוצה  | ||
| מיקום |
פיימונטה | ||
| מדינה |
 איטליה | ||
| קואורדינטות | 45°58′28″N 9°10′10″E / 45.974555555556°N 9.1695555555556°E | ||
|
www | |||
  | |||
ההרים הקדושים של פיימונטה ושל לומברדיה (איטלקית: I Sacri Monti di Piemonte e Lombardia) הם קבוצה של תשעה מתחמים ובהם קפלות ומבנים נוספים, שהוקמו בלומברדיה ובפיימונטה שבצפון איטליה בשלהי המאה ה-16 ובתחילת המאה ה-17. המבנים מוקדשים להיבטים רבים של האמונה הנוצרית, והם מצטיינים בהשתלבותם בנוף הכללי של גבעות, יערות ואגמים.
רעיון ה"הר הקדוש" (Sacro Monte) הופיע באיטליה החל במאה ה-14, ושימש תחילה כתחליף לעלייה לרגל לירושלים. לאחר מכן העניקו ההרים הקדושים למאמינים מקום למדיטציה ולתפילה, ואלה הציגו סצינות מחיי ישו ומהפסיון, או שהוקדשו לבתולה, לשילוש הקדוש או לקדושים נוצרים אחרים. בשנת 2003 ההרים הוכרזו על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.
ההר הקדוש "ירושלים החדשה" בוואראלו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מתחם ההר הקדוש של ואראלו ( Il Sacro Monte o "Nuova Gerusalemme" di Varallo) הוא אחד מהעתיקים ביותר מסוגו. המתחם על ההר הוקם בשנת 1491 על ידי הנזיר ברנרדינו קיימי הפרנציסקני. המתחם נבנה על יסודות סלעיים הנמצאים במורד הר שלושת הצלבים הסמוך לנהר ססיה שבוואל מסטלון בפיימונטה. המתחם נמצא בגובה של 150 מטרים מעל לעיירה קטנה הנקראת ואראלו ססיה.
המתחם מורכב מבזיליקה ומ-45 קפלות, הבנויות במיקום מבודד או בקבוצות המכילות למעלה מ-800 פסלים צבועים בגודל מלא, העשויים מעץ ומטרקוטה, ומתארים את חייו, ייסוריו, מותו ותחייתו של ישו. פנים הקפלות והבזיליקה מקושט בפרסקאות רבים. המתחם מחולק לשני אזורים נפרדים. האזור הראשון מוקף על ידי צמחים, והוא דמוי גן נוי משופע. הקפלות באזור זה בנויות במספר נקודות אסטרטגיות לאורך שביל, ומתואר בהן סיפורו של ישו בין הבשורה למרים לבין הגעתו לבית לחם. האזור השני, שאליו נכנסים דרך הפורטה אוראה, שוכן בפסגת ההר, והוא בנוי על בניינים ומפורטיקואים גדולים, הניצבים מסביב לשתי כיכרות: פיאצה דיי טריבונאלי ופיאצה דל טמפיו. אזור זה מייצג את העיר ירושלים, ובו מתוארים חייו של ישו מחוץ לחומות העיר ובתוכן, וביניהם ניתן למנות את הסעודה האחרונה, הקבורה, התחייה ועליית מרים.
מראהו הנוכחי של המתחם נוצר כתוצאה מסדרת אירועים שהתרחשו בין שלהי המאה ה-15 לאמצע המאה ה-19.
ההר הקדוש של סנטה מריה אסונטה, סרלונגה די קראה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מתחם זה (Il Sacro Monte di Santa Maria Assunta, Serralunga di Crea) מתוארך לשנת 1589, כאשר החל פרויקט שמטרתו לבנות 25 קפלות במעברים הגבוהים של אזור מונפראטו, ולתאר בהן את מסתרי הרוסריום (Rosarium - מחזור תפילות קתולי). המתחם הוקם מסביב לבית תפילה המוקדש לבתולה, ואשר בנייתו מיוחסת לאוסביוס מוורצ'לי. כיום המתחם מורכב מ-23 קפלות ומחמישה מקומות פרישה. המתחם כולל קבוצת בניינים המוקדשים לעליית מרים, והם נבנו בסגנון רומנסקי ועברו מספר שינויים במאות השנים שלאחר מכן. הקפלות מכילות פסלים העשויים מטרקוטה צבעונית וציורים עתיקים. במהלך המאה ה-19 שופץ המקום והוספו לו פסלי טיח חדשים.
המתחם שוכן בקומונה סרלונגה די קראה שבפיימונטה, וההגעה אליו היא באמצעות שביל תלול העובר דרך פארק עצים, שהפלורה שלו קוטלגה על ידי הצלם פרנצ'סקו נגרי מקזאלה.
ההר הקדוש "סן פרנצ'יסקו" באורטה סן ג'וליו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הר סן פרנצ'סיקו הקדוש באורטה סן ג'וליו (Il Sacro Monte di San Francesco, Orta San Giulio) שוכן בקומונת אורטה סן ג'וליו שבפיימונטה. המבנים שוכנים על פסגת גבעת סן ניקולו, הניצבת מול החוף המערבי של אגם אורטה. מתחם זה נבנה בשלושה שלבים, והוא היחיד שמוקדש לפרנציסקוס מאסיזי. שלב הבנייה הראשון נמשך בין 1590 ל-1630 לבקשתה של הקהילה המקומית, והוא מאופיין באלמנטים מנייריסטיים. שלב הבנייה השני נמשך עד סוף המאה ה-17, והוא מאופיין בבנייה בסגנון הבארוק. השלב השלישי נמשך עד סוף המאה ה-18, והבנייה הייתה בסגנון המערב בין בארוק לסגנונות נוספים.
המתחם מורכב מ-21 קפלות, ההוספיס (סוג של בית מחסה) לשעבר של פרנציסקוס, שער מונומנטלי, גן נוי ומזרקה. מתחם זה שונה מהמתחמים האחרים כיוון שמראהו לא השתנה מאז המאה ה-16. עבודות האמנות במתחם הן מאיכות גבוהה. הצמחייה המקיפה את ההר מגיעה עד לחופי האגם, והיא תוכננה כך שתתאים לאדריכלות המקומית.
ההר הקדוש של רוסאריו בווארזה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מתחם הר רוסאריו שליד וארזה (Il Sacro Monte del Rosario, Varese), הוקם לאחר ועידת טרנטו, והוא משמש כאתר עלייה לרגל עבור מסדר הנזירים האמברוזיאנים (Romite Ambrosiane) מאז 1474. בניית המתחם החלה ב-1604 בסמוך לשביל באורך של שני קילומטרים, המייצג את מסתרי הרוסריום שהפכו לפופולרים מאז קרב לפנטו ב-1571. הבנייה נמשכה זמן קצר הודות לתרומות נדיבות, ו-13 מהקפלות הושלמו כבר ב-1623. בניית המתחם הסתיימה בשנת 1698 לאחר שנבנו שתי קפלות נוספות, וצורתו כמעט שלא השתנתה. אחת הקפלות נמצאת במבנה משנת 1474. הקפלות מחולקות לקבוצות של חמש, וסגנונן האדריכלי והאמנותי מגוון.
ההר הקדוש של הבתולה המבורכת באורופה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הר הבתולה המבורכת באורופה (Il Sacro Monte della Beata Vergine, Oropa) שוכן בפרובינציית ביאלה, פיימונטה. בניית המתחם החלה בשנת 1617, בסמוך לבית תפילה המוקדש לבתולה שהיה אחד העתיקים ביותר בפיימונטה, ומפורסם באזור האלפים. בניית המתחם הסתיימה רק במאה ה-17. התוכנית המקורית הייתה לבנות את המתחם כך שחייה של מרים יתוארו בעשרים קפלות, ובחמש קפלות נוספות יתוארו אירועים מהברית החדשה. דוכס סבויה פרש את חסותו על הפרויקט, שהתנהל בשטחו. המתחם שוכן בגובה 2,300 מטרים, והוא הגבוה ביותר מבין האתרים שהוכרזו על ידי אונסק"ו. המתחם הנוכחי כולל 27 קפלות, כאשר 12 מהן מוקדשות למרים והשאר לנושאים דתיים אחרים. המבנים השונים נבנו בסגנון הבארוק, בדומה לפסלים ולציורים הנמצאים בהם.
ההר הקדוש של הבתולה המבורכת של סוקורסו באוסוצ'יו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מתחם זה (Il Sacro Monte della Beata Vergine del Soccorso, Ossuccio) שוכן בצד המערבי של אגם קומו בלומברדיה, במרחק 25 קילומטרים מהעיר קומו. המתחם נבנה על מדרון בגובה 400 מטרים מעל גובה פני הים, והוא ניצב מול האי קומאקינה. המתחם מבודד לחלוטין ומוקף על ידי שדות, מטעי זיתים, ויערות. המתחם כולל 14 קפלות, שנבנו בסגנון הבארוק בין 1635 ל-1710, בנוסף לצמחייה המהווה חלק חשוב בנוף המתחם. הקפלות נבנו לאורך שביל המגיע עד לפסגת ההר, שם שוכן בית תפילה שנבנה ב-1537 ומסמל את סוף שרשרת הרוסריום.
הר הקודש של השילוש הקדוש בגיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הר השילוש הקדוש שוכן בקומונת גיפה (Il Sacro Monte della Santa Trinità, Ghiffa), וניתן להשקיף ממנו על אגם מאג'ורה. בין שלהי המאה ה-16 לאמצע המאה ה-17 הוכנה תוכנית להקמתו של מתחם מסביב לבית תפילה עתיק המוקדש לשילוש הקדוש הנמצא על מורדות גבעה מיוערת, ובשלב הראשון הוקמו שלוש קפלות. קפלת הבתולה המבורכת מרים הייתה הראשונה שהוקמה ב-1647. הפורטיקו של ויה קרוקיס נבנה במאה ה-17, והוא מסמל את המעבר מתיאורים בסגנון הקונטרה רפורמציה לתיאורים של הפסיון של ישו. לא ברור מי היו האנשים שהקימו את הקפלות. מספר עולי הרגל שהגיעו לאזור היה גדול באופן יחסי, וכתוצאה מכך הוחלט להרחיב את המתחם. ההרחבה התרחשה בין 1646 ל-1649. המתחם הנוכחי כולל שש קפלות שבהן מתוארים נושאים תנכיים שונים, ובנוסף להן שלוש קפלות קטנות יותר.
ההר הקדוש "גולגולתא" בדומודוסולה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מתחם זה (Il Sacro Monte Calvario, Domodossola) נבנה על גבעת מטרלה, וניתן להשקיף ממנו על העיר דומודוסולה. ב-1656 החליטו שני נזירים קפוצ'יניים המשתייכים למסדר הפרנציסקני על הקמת האתר. המתחם שנבנה כלל 12 קפלות המקושטות בפסלים ובפרסקאות, המייצגות תחנות שונות בוויה דולורוזה, ושלוש קפלות המייצגות את ההורדה מהצלב, את כנסיית הקבר ואת תחיית ישו. בסוף השביל שמסביבו נבנו הקפלות ניצב בית תפילה המוקדש לצלב הקדוש, שבנייתו החלה ב-1657. ההכרזה כאתר מורשת עולמית היא חלקית, ובגבולותיה נכללים חמש קפלות, שרידים של טירה מימי הביניים ומוסד צדקה. לאורך השנים נערכו במתחם מספר שינויים, בנייה מחדש ושיקום, כולל פסלי העץ בארבע מהקפלות.
ההר הקדוש בלמונטה, ולפרגה קנבזה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מתחם זה (Il Sacro Monte di Belmonte, Valperga Canavese) שוכן בקומונת ואלפרגה הסמוכה לטורינו, על גבעת גרניט אדומה. הוגה הרעיון להקמת המתחם היה נזיר מהמאה ה-18 בשם מיכאלאנג'לו דה מונטיליו. דה מונטיליו התגורר במשך מספר שנים בארץ הקודש, וכשחזר לצפון איטליה הוא החליט לשחזר בה אתרים מקראיים, וכתוצאה מכך החליט לבנות מעגל קפלות המסמל את האירועים המרכזיים בפסיון של ישו. המעגל נבנה בסמוך לבית תפילה ששימש כאתר עלייה לרגל במשך שנים רבות. עיצובן של 13 הקפלות דומה, ובנייתן בוצעה ומומנה על ידי הקהילה המקומית. בתקופה שלאחר בנייתן הן היו מקושטות בציורי קודש שהוכנו על ידי אמנים מקומיים, ומאה שנים לאחר בנייתן נוספו לקישוטים פסלי קרמיקה שניתנו על ידי תושבי קסטלמונטה. בשלהי המאה ה-19 הוחלט להגדיל את הכניסה למתחם על מנת להתמודד עם מספר עולי הרגל הגדול.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ההרים הקדושים- הרים קדושים באירופה
