הומוסקסואליות בהלכה
ההלכה היהודית אוסרת על יחסי מין בין שני גברים, אינה מכירה בנישואים חד מיניים, וכן אוסרת על יחסי מין בין שתי נשים, אם כי ברמה פחותה. ההלכה אינה עוסקת בנטייה המינית עצמה או בזהות ההומוסקסואלית.
יחסי מין[עריכת קוד מקור | עריכה]
יחסי מין בין שני גברים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – איסור משכב זכר
התורה אוסרת באיסור חמור על שני גברים לקיים יחסי מין אנאליים. מקור האיסור בפסוק מספר ויקרא: ”וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִוא” (ויקרא י"ח, כב), והעונש עליו נלמד מפסוק המופיע שני פרקים לאחר מכן באותו הספר: ”וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם” (כ', יג). העונש בידי אדם לעוברים על איסור זה במזיד, בפני שני עדים ולאחר שהתרו בהם, הוא מיתת בית דין בסקילה, עונש אשר אינו מתבצע בפועל כבר מאות שנים, עקב ביטול ביצוע עונש מוות ביהדות. העונש בידי שמיים הוא כרת[1]. העונשים חלים באופן שווה הן על מבצע המעשה המיני, והן על הגבר אשר המעשה מבוצע בו בהסכמה. האיסור המפורש בתורה הוא על יחסי מין אנאליים בלבד, כפי שמפרש רש"י: "מכניס כמכחול בשפופרת".
חז"ל הוסיפו סייגים לאיסור זה, ואסרו על גבר להעמיד עצמו במצב שעלול להביאו לעבור עבירה.
יחסי מין ללא חדירה בין שני גברים בהם הגיע אחד הגברים לשפיכת זרע, הם בגדר הוצאת זרע לבטלה, ולפיכך אסורים אף הם.
בפניני הלכה פוסק הרב אליעזר מלמד כי איסור משכב זכור בהלכה היהודית אינו נחשב חמור יותר מחילול שבת בפרהסיה. על כן לדעתו, בדורנו אין להרחיק את החוטאים בזה, אלא לקרבם ליהדות, כפי שעושים עם מחללי שבת.
יחסי מין בין שתי נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יחסי מין בין שתי נשים אינם מוזכרים כלל בתורה, וייתכן שזה נובע מהעובדה שיחסי מין לסביים אינם נחשבים על פי ההלכה כביאה.[2] בתלמוד הבבלי[3] יחסי מין אלו מכונים "נשים המסוללות זו בזו",[4] והם מוגדרים על ידי רב הונא כ"זנות",[5] ועל ידי רבא כ"פריצותא בעלמא" (סתם פריצות), אך למרות זאת גם שם הם לא נאסרים במפורש. בעקבות הספרא פסקו הרמב"ם[6] והשולחן ערוך[7] שמעשה "נשים המסוללות זו בזו" הוא איסור שנכלל בפסוק "כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו",[8] דהיינו שהמצרים היו עושים שאיש נושא איש ואישה נושאת אישה ואישה נישאת לשני אנשים,[9] ונחלקו הפוסקים ביחס לתוקפו של האיסור: יש הסבורים שהאיסור הוא מהתורה והוא לאו שבכללות,[10] יש הסבורים שהאיסור הוא מדרבנן ודרשת הספרא לפסוק היא רק אסמכתא,[11] ויש הסבורים שאם המעשה נעשה בדרך נישואים ובקביעות האיסור מהתורה, אך אם המעשה נעשה בדרך זנות ובאקראי האיסור מדרבנן.[12]
נישואים חד-מיניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההלכה לא מכירה במונח נישואים כאשר מדובר בבני זוג מאותו המין. במדרש ההלכה ספרא (תורת כוהנים לויקרא יח ג) נקבע כי זה כלול באיסור "מעשה מצריים":
"כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו, מה היו עושים איש נושא איש ואשה נושאה אשה…"
במסכת חולין (צב ב) מובא שאף בני נח נצטוו על כך, והם מצוינים לשבח על כך "שאין כותבין כתובה לזכרים". יחס שלילי נוסף לנישואים חד-מיניים מובא בויקרא רבה (כג ט): "רב הונא בשם רבי יוסי אמר: דור המבול לא נמחו מן העולם אלא על ידי שכתבו גומסיות (שטרות נישואין) לזכר ולנקבה", דהיינו שדור המבול נענש משום שסידרו נישואין בין שני זכרים ובין שתי נקבות.
טרנסג'נדריות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – שינוי מין בהלכה
על פי החוק המקראי, קיים איסור לפיו ”לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה, כִּי תוֹעֲבַת ה' אֱלֹהֶיךָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה” (ספר דברים, פרק כ"ב, פסוק ה'). כתוצאה מפסוק זה נקבע בהלכה איסור על קרוס-דרסר - לבישת בגדי המין השני - במסגרת איסור זה אסור לאישה ללבוש מכנסיים[13].
חלק מהטרנסג'נדרים עוברים הליכים שונים על מנת להתאים את גופם לזהותם המגדרית. ניתוחים לשינוי מין המשנים את איברי ההולדה אסורים בהלכה משום איסור סירוס. איסור סירוס זכרים הוא איסור דאורייתא, הנלמד מהכתוב ”"וּמָעוּךְ וְכָתוּת וְנָתוּק וְכָרוּת לא תַקְרִיבוּ לַה´ וּבְאַרְצְכֶם לא תַעֲשׂוּ” (ספר ויקרא, פרק כ"ב, פסוק כ"ד). איסור סירוס נקבות הוא מדרבנן.
היחס למינו ההלכתי של טרנסג'נדר מורכב, רוב הפוסקים לא מחשיבים את שינוי המין, ובשל כך, הם מתייחסים לאדם שעבר ניתוח שכזה, על פי מינו לפני הניתוח. אולם ביחס לדיני צניעות, יש פוסקים שהחמירו בגבר שעבר ניתוח לשינוי מין, להחשיבו גם כאישה (בנוסף למעמדו העקרוני כגבר): אסרו לגברים לשמוע קול זמר שלו, מכיוון שקולו נשי,[14] אסרו עליו להתייחד גם עם גברים "משום שהוא קרוב לאיסור",[15] או שחיוו דעתם שאף שאין לגברים איסור נגיעה בהם, הדבר דומה לאיסור ויש להתרחק מכך.[16]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל להט"ב | ||
|
פורטל יהדות | ||
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סטיבן גרינברג, הומוסקסואליות ואלהים - לבטים של רב אורתודוקסי, בספר: אסא קידר (עורך), שיחות עם יצר הרע, הוצאת ידיעות אחרונות, 2007.
- בליי, י. (2008). א-אינטגרציה כמנגנון התמודדות בקונפליקט בין דת והומוסקסואליות. עבודת גמר לשם קבלת תואר מוסמך. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רונן לוביץ, עמדת היהדות בשאלת היחסים בין בני מין אחד, וקווים מנחים ליישומה בחינוך, שנתון המכללה הדתית למורים על שם ליפשיץ, 233-251, 1996
- רונן לוביץ, סלידה, סובלנות או מתירנות: יחס היהדות להומוסקסואליות, דעות, 11, עמ' 9–15, 2002
- עדן ארזי, טרנסג'נדרימות וההלכה היהודית, אתר בת-קול, נובמבר 2007
- הרב אליעזר מלמד, משכב זכור, באתר פניני הלכה
- הרב אליעזר מלמד, יחס התורה לחוטאים במשכב זכר, באתר פניני הלכה
- רוחמה וייס, הפוליטיקה של הדת: ההלכה הייתה יכולה לאפשר הומוסקסואליות, באתר ynet, 1 במאי 2020
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ משנה כריתות א א – ויקיטקסט, באתר he.wikisource.org
- ^ כמו שכותב הרמב"ם במשנה תורה, הלכות איסורי ביאה, פרק כ"א, הלכה ח': שבמעשה "נשים המסוללות זו בזו" אין ביאה כלל.
- ^ מסכת יבמות, דף ע"ו, עמוד א' ומסכת שבת, דף ס"ה, עמוד א'.
- ^ ובתלמוד ירושלמי, מסכת גיטין, פרק ח', הלכה ח', הכינוי הוא "נשים המסלדות זו את זו".
- ^ ובשל כך לדעת רב הונא אישה הנוהגת כך פסולה לכהונה.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר קדושה, הלכות איסורי ביאה, פרק כ"א, הלכה ח'.
- ^ שולחן ערוך, אבן העזר, סימן כ', סעיף ב'.
- ^ ספר ויקרא, פרק י"ח, פסוק ג'.
- ^ ספרא על ספר ויקרא, פרק י"ח, פסוק ג'.
- ^ הרמב"ם וספר הלבוש, אבן העזר, סימן כ', סעיף ב'.
- ^ הבנת הפרישה בדעת הטור, אבן העזר, סימן כ', סעיף ב'.
- ^ קריית מלך רב, חלק ב', סימן כ"ו.
- ^ הרב עובדיה יוסף, שו"ת יביע אומר, חלק ו', יורה דעה, סימן י"ד.
- ^ הרב יעקב אריאל, קול אשה בניתוח לשינוי מין, תשובה באתר ישיבה;
- ^ הרב ברוך אפרתי, היחס לשינוי מין, תשובה באתר כיפה;
- ^ הרב איתן זן בר, שינוי מין, תשובה באתר כיפה;
