הונר
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
הונר (בשמה המקורי והמלא: Hohner Musikinstrumente GmbH & Co. KG) היא חברה המייצרת כלי נגינה.
החברה הוקמה בשנת 1857 על ידי מתיאס הונר (1833-1902) בעיר טרוסינגן שבדרום גרמניה. בעבר הייתה החברה לחלוצה בייצור המפוחיות התעשייתי וכיום היא ידועה בעיקר כיצרנית מפוחיות ואקורדיונים. הונר (גם מתיאס הונר בעצמו) המציאה וייצרה לאורך השנים דגמים וסיגנונות שונים של מפוחיות.
החברה מייצרת בנוסף גם חליליות, קאזו, מלודיקות, גיטרות, גיטרות באס ויוקללה (תחת שם חברת הבת Lanikai). בשנות ה-60 וה-70 ייצרה החברה גם אורגנים חשמליים, ואף עשו בהם שימוש מוזיקאים מפורסמים, כמו למשל ג'ון פול ג'ונס (שניגן כבסיסט בלהקת לד זפלין).
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ציוני דרך[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1857: מתיאס הונר מתחיל בייצור מפוחיות-פה בטרוסינגן, גרמניה.
- 1862: מפוחיות הונר ראשונות מיוצאות לארצות הברית.
- 1880: נרכשות מכונות חדשות שמגבירות את יעילות הייצור.
- 1887: התוצרת השנתית מגיעה למיליון מפוחיות.
- 1900: מתיאס הונר מעביר את השליטה על החברה לבניו. בנוסף נפתח המשרד הראשון בארצות הברית.
- 1907: החברה רוכשת את מתחריה הוץ ופוהל.
- 1920: ארנסט הונר מאייש את עמדת המנכ"ל. ייצור המפוחיות מגיע ל-20 מיליון.
- שנות ה-30: ייצור האקורדיונים מתגבר, בעיקר לשוק הגרמני.
- שנות ה-40: הונר מייצרת נפצים לצבא הגרמני במהלך מלחמת העולם השנייה.
- שנות החמישים: לאחר ההתאוששות ממלחמת העולם השנייה, שוק המפוחיות החל בירידה מתמשכת.
- 1965: ארנסט הונר מפנה את תפקידו כמנכ"ל.
- שנות השמונים: החברה מתחילה להתמקד מייצור כלי נגינה חשמליים.
- 1986: חברות הבת של הונר בארצות הברית מתאחדות עם סונור וסביאן ומקימות את HSS Inc.
- 1987: מספר העובדים בחברה מצומצם ל-1,000.
- 1989: קונץ-הולדינג בע"מ (במקור Kunz-Holding GmbH) רוכשת שני שלישים ממניות החברה.
- 1997: K.H.S Musical Instruments רוכשת את שליטתה בחברה, ומתחילה בארגונה מחדש.
- 2001: הונר מדווחת על שנה רווחית לראשונה מזה שני עשורים.
המאה ה-19 - הקמת החברה והתבססותה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מייסד החברה, שעל-שמו גם נקראה, מתיאס הונר, נולד בשנת 1833 בטרוסינגן, אשר בקצה היער השחור שבגרמניה. הונר, שהיה בעל הכשרה של שען, התעניין בכלי נגינה, שנקרא אז בשם "אורגן פה", שפותח בגרמניה בתחילת שנות העשרים של אותה מאה, והחל ליצור גרסאות ניסיוניות משלו לכלי. אותו אורגן פה, שכמובן התפתח עם השנים, מוכר כיום כמפוחית פה.
לאחר חודשים של ניסיונות, הונר החל ב-1857 לייצר מפוחיות למכירה. בעזרתו של עובד אחד, הוא הצליח לבנות 650 מפוחיות באותה השנה. שיווק המוצר התבצע בצורה טובה, ובמהרה הביקוש עלה על ההיצע, מה שהוביל להעסקת עובדים נוספים. ב-1862 החברה, שצמחה באופן מהיר ביותר, החלה לייצא לארצות הברית, שהיא אחת מרשימה הולכת וגדלה של מדינות בהן ניתן היה להשיג את כלי הנגינה של החברה.
ניתן לזקוף רבות מהצלחתו של הונר למאפייניו של כלי הנגינה. המפוחית הציעה צליל מיוחד, הייתה ניידת וזולה מאוד, מה שהפך אותה למאוד אטרקטיבית. כמו כן, חנויות מוזיקה היו יכולות להציב את המפוחיות לתצוגה בדלפק הקדמי, כך שהיו תופסות את העין, תוך שהן לוקחות מקום מועט על המדף. כלי הנגינה של הונר עוטרו בסמל חרוט בולט שהבדיל אותן מיד מהמתחרים. הונר הבין שהלקוחות דורשים גיוון, והמפוחיות נבנו במגוון של סגנונות וסולמות מוזיקליים. איכות מוצרי החברה החלה לצבור מוניטין, וב-1873, בתערוכה העולמית בווינה המפוחיות של החברה צוינו לטובה בפעם הראשונה מני רבות.
ב-1877 היו במפעל הונר בטרוסיגן היו 86 עובדים שייצרו מעל 85,000 כלים בשנה, כולם בעבודת יד. ב-1880 מכונות ראשונות נרכשו כדי להפוך שלבים מסוימים בייצור לאוטומטיים, מה שהוביל לעלייה משמעותית בתוצרת. החברה המשיכה לצמוח, בחלקו בזכות הגירה של גרמנים לארצות הברית, שלקחו איתם גם את המפוחית. ב-1887 הקימה הונר מספר מפעלים נוספים בכפרים שבסביבת טרוסיגן כדי להיענות לביקוש העולה.
ב-1896 יצר הונר את מפוחית המרין בנד הדיאטונית הראשונה. דגם שעתיד היה להפוך לקלאסיקה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הונר (בשפות מרובות)
