הורודץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הורודץ
Гарадзе́ц
סמל הורודץ
סמל הורודץ
דגל הורודץ
דגל הורודץ
דגל הורודץ
מדינה בלארוסבלארוס בלארוס
וובלסט ברסט (מחוז)ברסט (מחוז) ברסט
ראיון קוברין
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 1,272 (2009)
קואורדינטות 52°12′N 24°40′E / 52.200°N 24.667°E / 52.200; 24.667

הורודץבלארוסית: Гарадзе́ц, האראדזייץ; בפולנית: Horodec; ביידיש: האראדעץ) היא עיירה במחוז ברסט שבמערב בלארוס, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.

הורודץ נזכרת לראשונה בשנת 1287 ככפר בבעלות נסיכים. בשנת 1589 הוענקו ליישוב זכויות עיר. בשנת 1784 נחפרה ליד העיירה תעלה המחברת בין הנהרות בוג ודנייפר.

מימי שלטון האימפריה הרוסית השתייכה העיירה לנפת קוברין. בשנות השמונים של המאה ה-19 חוברה העיר לקו מסילת הברזל בריסק-פינסק.

יהודי הורודץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

התיעוד הראשון לישיבת יהודים בהורודץ הוא מאמצע המאה ה-16, ובשנת 1623 נזכרה הקהילה בעיירה ככפופה לקהילת בריסק.

בתחילת המאה ה-20 פעלו בהורודץ ארבעה בתי כנסת, בית מדרש ושני שטיבלים, האחד של חסידות סטולין והשני של חסידות קוברין.

במהלך מלחמת העולם הראשונה נהרסו רוב בתי העיירה, ורוב יהודיה נמלטו ממנה. היהודים שנותרו בעיירה גויסו לעבודות כפייה על ידי הגרמנים, ומעת לעת ביצעו בהם כנופיות איכרים ("בלחובצים") מעשי התעללות.

בין מלחמות העולם היגרו רבים מיהודי העיירה לצפון אמריקה ולדרום אמריקה, וחלקם עלו לארץ ישראל, עד שבעיירה נותרו כ-50 משפחות יהודיות, פחות ממחצית מתושביה. בתקופה זו התגברה בהורודץ הפעילות הציונית.

בשואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שליטה סובייטית מספטמבר 1939, נכנסו הגרמנים לעיירה ב-24 ביוני 1941, וכעבור זמן קצר הוציאו בה להורג ארבעה יהודים באשמת קומוניזם. על יהודי העיירה הוטלו גזירות שונות, ובהן חובת ענידת סרט זרוע וחיוב בעבודות כפייה.

במאי 1942 רוכזו יהודי העיירה בגטו סגור, אליו הובאו גם יהודים מכפרי הסביבה. ב-26 ביולי 1942 נלקחו יהודי הגטו לתחנת הרכבת המקומית, והוסעו ממנה לאתר ההרג ברונה גורה, שם נרצחו כולם. 15 בעלי מקצוע יהודים שהושארו בחיים הועברו לגטו אנטופול, ושולחו להשמדה עם חיסול המקום.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הורודץ בוויקישיתוף