החטיבה האסטרטגית
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 צה"ל |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות |
1994 (חטיבה לתכנון אסטרטגי) 2006 (החטיבה האסטרטגית) – הווה |
| פיקוד | |
| יחידת אם |
 אגף האסטרטגיה והמעגל השלישי (2020–הווה) |
| דרגת המפקד |
 תת-אלוף |
| מפקד נוכחי | בנימין גל |
  | |
החטיבה האסטרטגית היא יחידה בצה"ל העוסקת בתכנון אסטרטגי לטווח קצר וארוך וכפופה לאגף האסטרטגיה והמעגל השלישי החל משנת 2020 כחלק מהתוכנית הרב שנתית "תנופה". קודם לכן היא הייתה כפופה לאגף התכנון. ראש החטיבה האסטרטגית הנוכחי הוא תת-אלוף בנימין (בני) גל.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביוני 1992 הוספו למחלקת התכנון האסטרטגי באגף התכנון שישה תקנים, ובשנת 1994 הוקמה "חטיבה לתכנון אסטרטגי" שבראשה תת-אלוף, על בסיס המחלקה לתכנון אסטרטגי שפעלה עד אז. עם הקמת החטיבה נוספה לה עוד תקן אל"ם לעוזר ראש החטיבה לענייני משא ומתן[1].
בסוף שנות ה-90 צורף לחטיבת התכנון האסטרטגי ענף תשתית ופריסה, שהיה כפוף עד אז לסגן ראש אג"ת. כן הוקם בחטיבה ענף חדש לטיפול בגיבוש מדיניות קשרי החוץ עם ארצות הברית והטיפול ביישום קשרי החוץ הצבאיים עם ארצות הברית הועבר מהחטיבה לחטיבת קשרי החוץ של אגף המיבצעים[2]
במהלך שנות ה-90 התרכז עיקר המאמץ של החטיבה לתכנון אסטרטגי במשא ומתן עם הפלסטינים, הסורים והירדנים והטיפול בהכנת המסד התאורטי של האסטרטגיה הצבאית הוזנח[3].
החטיבה האסטרטגית הוקמה ביולי 2006 על פי החלטת הרמטכ"ל, דן חלוץ, מאיחודן של החטיבה לקשרי חוץ באמ"ץ והחטיבה לתכנון אסטרטגי (תא"ס) באג"ת[4][5].
במרץ 2015 פוצלה שוב החטיבה כך שנותרה אחראית על תחום התכנון האסטרטגי בלבד. האחריות על תחום קשרי החוץ בצה"ל הועבר לחטיבה לקשרי חוץ, שהוקמה למעשה מחדש.
מבנה בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]
באוקטובר 2000, החטיבה הייתה מאורגנת בשתי מחלקות: מחלקה א' לליווי הסדרים מדיניים ומחלקה ב' לתכנון אסטרטגי[6].
מחלקה א'[עריכת קוד מקור | עריכה]
תפקידיה של מחלקה א' היו, על פי המתואר בדו"ח מבקר המדינה:
- לרכז את עבודת התכנון האסטרטגי לגיבוש עמדות בנושאים ביטחוניים-מדיניים בהקשר האזורי
- לרכז את עבודת המטה לגיבוש התפיסה הביטחונית וההסדרים המדיניים, ולרכז הטיפול מול ראשי ערוצי המשא ומתן השונים, לרבות שירותי המטה הקשורים בעבודתם
- לרכז את עבודת התכנון בהיבט ביטחוני-מדיני בתחום היחסים עם מדינות שכנות ועם הפלסטינים, ולעקוב אחרי יישום ההסכמים
- לרכז את הערכת המצב האסטרטגית, לגבש את איום הייחוס[7] ואת ההיבטים האסטרטגיים של התוכניות האופרטיביות של צה"ל.
מחלקה א' כללה את:
- ענף מזרח תיכון
- ענף פלסטיני
- ענף אסטרטגי צבאי
מחלקה ב'[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחלקה ב' כללה:
- ענף "קשרי חוץ", האחראי לגבש את מדיניות קשרי החוץ של צה"ל
- ענף ארצות הברית – שנועד לגבש מדיניות כוללת של קשרי החוץ הצבאיים-ביטחוניים עם ארצות הברית, והיה אחראי גם על תחום בקרת הנשק.
- ענף תשתית ופריסה, האחראי על גיבוש צורכי התשתית הפיזית של צה"ל ועל תכנון פריסת הקבע של יחידות צה"ל.
עד שנת 2015 החטיבה הייתה מורכבת מארבע מחלקות, אשר בראש כל אחת מהן עומד קצין בדרגת אל"ם:
- מחלקת שצ"ב (שיתוף פעולה צבאי בינלאומי)
- מחלקת קישור (יחידת הקישור לכוחות זרים (יקל"ז))
- מחלקת אסטרטגיה אזורית
- מחלקת תא"ס (תכנון אסטרטגי)
בשנת 2014 פוצלה החטיבה, ומחלקות שצ"ב וקישור הועברו לחטיבה לקשרי חוץ שהוקמה מחדש[8].
קודם לכן הוצאה מחלקת תשתית פריסה מהחטיבה והועברה לחטיבת התכנון[9].
מבנה החטיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נכון ל-2019 מבנה החטיבה מבוסס על שתי מחלקות:
- מחלקת תכנון אסטרטגי
- מחלקת תודעה, לגיטימציה ומשפט
ראשי החטיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| צבי שטאובר | 1995 – 1997 | |
| שלמה ברום | 1997 – 1998 | |
| מיכאל הרצוג | 1998 – 2001 | |
| עיבל גלעדי | 2001 – 2004 | |
| אודי דקל | 2005 – 2006 | |
| יוסי היימן | 2007 – 2010 | |
| אסף אוריון | 2010 – 2015 | |
| רם יבנה[10] | 2015 – 2018 | |
| טל קלמן | 2018 – 2020 | |
| אורן סתר | 2020– 2023 | |
| בני גל | 1 במאי 2023 - |
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מבקר המדינה, אגף התכנון של האג"ם במטה הכללי, דוח שנתי 52א לשנת 2001, עמ' 85
- ^ מבקר המדינה, אגף התכנון של האג"ם במטה הכללי, דוח שנתי 52א לשנת 2001, עמ' 75
- ^ מבקר המדינה, אגף התכנון של האג"ם במטה הכללי, דוח שנתי 52א לשנת 2001, עמ' 92
- ^ יאוחדו קשרי החוץ והתכנון האסטרטגי במטכ"ל, באתר ערוץ 7, 6 בינואר 2006
- ^ שנות האלפיים, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 18 במאי 2011.
- ^ מבקר המדינה, אגף התכנון של האג"ם במטה הכללי, דוח שנתי 52א לשנת 2001, עמ' 84
- ^ "איום הייחוס" מגדיר את האיומים המרכזיים, הקונקרטיים, שאליהם יש להפנות את המאמץ המבצעי-המדיני האסטרטגי בתקופה אליה מתייחסים
- ^ צבא ההגנה לישראל - דו"ח מסכם שנה קלנדארית 2014, לפי חוק חופש המידע, אגף התכנון, עמוד 32
- ^ צבא ההגנה לישראל - דו"ח מסכם שנה קלנדארית 2013, לפי חוק חופש המידע, אגף התכנון, עמוד 25
- ^ אבי בניהו, מסר מהמעמקים: אח"י רהב מעניקה ממד נחוץ של הרתעה ועומק אסטרטגי, באתר מעריב אונליין, 15 בינואר 2016