החלום האמריקאי

ערך זה עוסק בחיים של הצלחה וסיפוק הנמצאים כביכול בהישג ידם של תושבי ארצות הברית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו חלום אמריקאי.

למהגרים שהגיעו מאירופה לארצות הברית דרך הים, היווה המפגש עם פסל החירות את ראשית הדרך להגשמת החלום האמריקאי

החלום האמריקאי (באנגלית: The American Dream) הוא מושג המתאר חיים של הצלחה וסיפוק הנמצאים כביכול בהישג ידם של תושבי ארצות הברית. בדרך כלל מתייחס המושג לביטחון כלכלי ונוחיות חומרית, אך יכול לתאר גם חלום של התפרסמות, שבירת מגבלות חברתיות, אתניות, או מעמדיות. החלום האמריקאי מתקשר לתדמית של ארצות הברית כ"ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות", ארץ שבה כל אדם יכול להגשים את החלום האמריקאי. היחס לחלום האמריקאי כרוך ביחס לקפיטליזם האמריקאי, למריטוקרטיה המתקיימת כביכול בארצות הברית, ולחירויות המעוגנות בחוקת ארצות הברית.

הביטוי הופיע לראשונה בספרו של ג'יימס טראסלו אדמס, "האפוס של אמריקה", והוגדר כחזון של חיי עושר ושגשוג והזדמנויות לכל, בהתאם ליכולתו של הפרט להשיגם.

המונח אינו קל להגדרה, ומשמעותו סובייקטיבית מאוד. הוא נקשר לעיתים קרובות להגירה, כיוון שחלום החופש הדתי, השגשוג הכלכלי והמריטוקרטיה הם שהביאו לעיתים קרובות מהגרים לחופי ארצות הברית. אמריקאים רבים משתמשים במושג במשמעות של הצלחה בחיים שהיא תוצאה של עבודה קשה (בביטויים כמו "לחיות את החלום האמריקאי"). במשמעותו הפופולרית, הביטוי מתייחס לרוב להגשמת החלום האמריקאי באופן חומרי הקשור לפרוורים. בית צמוד קרקע, מכונית גדולה, שני ילדים, חיית מחמד, משרה נוחה, פנאי וספורט.

מקורות המונח[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלום האמריקאי ניזון מאחד המיתוסים המכוננים של התרבות האמריקאית, המיתוס של הורשיו אלג'ר. אלג'ר, סופר בן המאה ה-19 שהיה פופולרי בזמנו, כתב ספרים על צעירים אמריקאים בני המעמד הנמוך המצליחים לשפר את מעמדם החברתי והכלכלי, בעזרת כוח הרצון בלבד. בעולמו של אלג'ר אין משמעות רבה למעמד, לגזע או למין, וגם לא למכשולים שהם יכולים להציב בדרכו של אמריקאי שרוצה לקדם את עצמו. כדי להצליח, לפי אלג'ר, אדם צריך רק להציב לעצמו מטרה ולהתמיד בה. סיפוריו של אלג'ר השפיעו רבות על הלך המחשבה האמריקאי של מהגרים צעירים, ונטען כי תרמו רבות לחוסר הסולידריות של האמריקאים עם עובדים, עמיתים לעבודה, חברים וכו'. "מודל ההזדהות למעלה", עם המיעוט (הזעום) העשיר והמצליח, בשילוב עם האמונה כי כל אחד יכול להצליח באמריקה, תרמו רבות לביקורת על החלום האמריקאי כמודל מדומיין אשר משרת את בעלי האינטרס ומותיר את יתרת העם בתאוות צריכה ואינדיבידואליות מבודדת. את "הקפיצה" משיג הגיבור של אלג'ר בזכות אופיו הטוב וחינוכו הכפרי-אמריקאי. זהו ניסיון לקשר בין אתוס מסורתי לבין מציאות אורבנית, אחרת, שלפי המסר בסיפור עדיין משמרת את העיקרון של "מי שנמצא למעלה גם ראוי להיות למעלה".

סימני השבר הראשונים של החלום האמריקאי צצו לאחר אירועי השפל הגדול. מיליוני אמריקאים נותרו ללא עבודה ונאלצו לצאת ולנדוד בדרכים. ייתכן שהאינדיבידואליזם האמריקאי ששירת את השיטה, הפך את "החלום האמריקאי" ל"סיוט האמריקאי". האדם הממוצע האשים את עצמו בפורענות שקמה עליו, ולא את המערכת השלטונית. התארגנויות של לבנים, שחורים, היספנים ואיטלקים לא נחשבה לאלטרנטיבה. המנטליות האינדיבידואליסטית חתרה כנגד הסולידריות שעומדת בבסיס התארגנות אפשרית כזו. לכן, במקום להתארגן או להפגין כנגד הממשל, האמריקאים התכנסו פנימה.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורת רבה הוטחה בחלום האמריקאי על כך שהוא משמש כמיתוס שימושי לשליטה חברתית, כיוון שהוא מעודד בני אדם להשקיע את זמנם ומרצם בעבודה קשה למען הישגים חומריים, במקום השתתפות במאבקים על עוצמה חברתית ועל מבנה החברה, או חתירה להתעלות רוחנית על סוגיה השונים. עוד נטען כי החלום האמריקאי מייצר עבור היחיד תודעה כוזבת של ניידות חברתית, וכי הוא מעודד אי שוויון חברתי. בנוסף, נטען כי היחיד מאבד את עצמיותו ועובר תירבות המייצר ערכים שטחיים וחסרי חשיבות המעודדים צריכה ראוותנית כמנוף להשגת אושר.

ביטויים בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

"החלום האמריקאי" הוא מונח נוכח מאוד בשיח החברתי המודרני. בשנים האחרונות ^{[דרושה הבהרה]} נלווה ניחוח של ציניות למונח.

בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה "מותו של סוכן" מאת המחזאי ארתור מילר נחשב כסאטירה חריפה ועצובה על החלום האמריקאי.

בקולנוע ובטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטי קולנוע וסדרות טלוויזיה אמריקאיים רבים מתכתבים עם פרשנויות שונות של המונח "החלום האמריקאי". בחלקם, הייצוג של החלום האמריקאי הוא חיובי, באחרים הוא שלילי.

למשל, הסרט "אמריקן ביוטי" של הבמאי סם מנדס, "בדרך למטה" של ג'ואל שומאכר ואף סרטי פשע מאורגן כגון "הסנדק", "החבר'ה הטובים" ו"רוקי" – כולם נדרשים באופן זה או אחר לאופן שבו החלום האמריקאי והבטחותיו מתנפצים אל מול המציאות הקשה.

דוגמאות נוספות לסרטי קולנוע ולסדרות טלוויזיה המתייחסים לחלום האמריקאי

אלו חיים נפלאים (1946) – הסרט ממחיש את מידת ההשפעה שיש לדמות הראשית בסרט, ג'ורג' ביילי, על חלק ניכר מתושבי העיירה שבה הוא גר. הסרט מדגיש את הרעיון שהעושר האמיתי נובע ממערכות היחסים בין חברי הקהילה ומחוסר אנוכיות ולא מהצלחה חומרית, ומאתגר את התפיסה המקובלת בחברה האמריקנית לפיה החלום האמריקאי נובע משגשוג כלכלי.
חנות קטנה ומטריפה (1986) – הסרט ממחיש כיצד למרדף אחר ההצלחה והתהילה של הגיבור הראשי, סימור, אשר חותר לשגשוג כלכלי, עלולות להיות השלכות חמורות.
המספריים של אדוארד (1990) – הדמות הראשית בסרט, אדוארד, הוא אאוטסיידר שמנסה להיטמע בפרבר אמריקני אשר משקף את החלום האמריקני לאורח חיים אידיאלי בפרברים.
פלזנטוויל (1996) – הסרט מתמקד בשני בני נוער אמריקנים שמועברים מתוך הסלון המשפחתי שלהם -אל תוך הטלוויזיה לסיטקום בשחור לבן משנת 1958 בשם "פלזנטוויל" המתמקד בחיי משפחה אמריקנית אידיאלית. הגיבורים גורמים לשינויים בעולם של פלזנטוויל אשר מאתגרים את החזון האידיאלי של החלום האמריקאי המזוהה לעיתים קרובות עם מעמד הביניים האמריקני בשנות החמישים.
פחד ותיעוב בלאס וגאס (1998) – הסרט עוסק בהתפכחות מהחלום האמריקאי המסורתי, ומשקף את המהפך התרבותי של תרבות הנגד האמריקאית בשנות ה-60.
מגנוליה (1999) – הסרט בוחן את חייהם של דמויות שונות בלוס אנג'לס. ועוסק בין היתר בתמה של רדיפה אחר האושר וכיצד החלום האמריקאי עלול להיות חמקמק עבור אמריקנים רבים.
העשב של השכן (2005–2012) – עלילת הסדרה מתמקדת בעקרת בית אלמנה שגרה בפרברים אשר הופכת לסוחרת סמים על מנת לפרנס את משפחתה לאחר מות בעלה. הסדרה מביעה ביקורת על אורח החיים הפרברי המסורתי ומכילה דמויות החותרות למצוא דרכים חלופיות להשגת יציבות פיננסית אשר מאתגרות את הנורמות המקובלות הקשורות להשגת החלום האמריקאי בחברה האמריקנית.

במוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במוזיקה הפופולרית ניתן למנות את האלבום "The American dream" משנת 2008 של להקת הפאנק/מטאל "Walls of Jericho" ושירים של להקת בד רליג'ן אשר מתכתבים תדיר עם מיתוס החלום האמריקאי ("The American Dream" מתוך אלבומם שיצא ב-2004 "How Could Hell Be Any Worse"). כמונח אשר בשנים האחרונות מתלווה למשמעותו ניחוח ציני, מפוכח ואף מאוכזב, אמנים רבים המזוהים עם זרמי הפאנק-רוק והמטאל מתייחסים למונח ולרעיונות אותם הוא מלווה באופן תדיר בשיריהם. ביניהם ניתן למנות את מרילין מנסון ("Portrait of an American Family"), ואת להקת הדד קנדיז (בכל אלבומיהם ובמיוחד באלבום הנושא את השם "Plastic Surgery Disasters"). אמנים נוספים אשר נדרשו לעניין ההתפכחות מן החלום האמריקאי הם בריטני ספירס, בעיקר בשירה "Piece Of Me", בו היא משתמשת במונח "I'm Miss American Dream", ואת השיר "American Oxygen" של הזמרת ריהאנה, המדבר על אמריקה חדשה ועל רדיפה אחר החלום האמריקאי ומציג אירועים חשובים בתולדות ארצות הברית. להקה נוספת אשר מזכירה באופן ברור את החלום ושברו היא להקת המטאל האלטרנטיבי "סיסטם אוף אה דאון" בשיר הנקרא "ADD", ראשי תיבות של ״כישלון החלום האמריקאי (באנגלית: American Dream Denied).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Robert N Bellah, Richard Madsen, William M. Sullivan, Ann Swidler, Steven M. Tipton. 1985. Habits of the heart: Individualism and Commitment in American Life. University of California Press.
Ben Agger. 1992. The Discourse of Domination. Northwestern University Press Evanston. Illinois.
Herbert, Bob (2005). Promises Betrayed: Waking Up from the American Dream. New York, NY: Times Books