הידרה
במיתולוגיה היוונית, ההידרה הלרניאנית הייתה יצור-מים דמוי-זוחל מרובה-ראשים דמויי נחשים (בדרך כלל; באגדות שונות מופיעה ההידרה עם מספר ראשים הנע בין שלושה או חמישה למאה) ונשימה רעילה. ההידרה היא בתם של טיפון ואכידנה והיא נהרגה על ידי הרקולס כאחת משתים עשרה המטלות שהוטלו עליו.
הרקולס וההידרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
כאשר הרקולס הגיע לביצה ליד אגם לרנה (Lerna), שבו ההידרה שכנה, הרקולס כיסה את פיו ואפו בבד כדי להגן על עצמו מהאדים הרעילים, וירה חצים בוערים לתוך קינה של ההידרה כדי למשוך אותה החוצה. אז הוא תקף אותה, אך לאחר שכרת אחד מראשיה, גילה כי צמח ראש חדש (או שניים), ואותו הדבר אירע לאחר שכרת ראש אחר. כאשר הבין כי לא יוכל להרוג כך את ההידרה, קרא לאחיינו איולאוס (אנ') לעזרה.
אחיינו (אולי בעזרת אתנה) הגה את הרעיון של שריפת מקום כריתת הראש, וכך למנוע את גדילתו חזרה. כך, כל פעם שהרקולס כרת את הראש של ההידרה, איולאוס שרף את מקום הכריתה. לאחר שההידרה מתה, הם לקחו את הראש האלמותי שלה וקברו אותו תחת סלע גדול. הרקולס טבל את חציו בדמה הרעיל של ההידרה, ובכך השלים את מטלתו השנייה.
בגרסה אחרת, הרה שלחה סרטן לנשוך את רגליו של הרקולס ולהפריע לו, וכך ניסתה לגרום למותו. כאשר אוריסתאוס גילה כי אחיינו של הרקולס הוא ששרף את הראשים, הוא הכריז כי המטלה לא בוצעה כיאות כיוון שלא ביצע אותה בעצמו, ולכן מטלה זו לא נחשבה כאחת מעשר המטלות שהוא ייעד לו, והוא נאלץ לבצע מטלה נוספת (דבר דומה קרה גם עם ניקוי רפתות אוגיאס, וכך ביצע הרקולס בסך הכול שתים עשרה מטלות).
הסיפור של ההידרה הלרניאנית קובע כי ההידרה והסרטן הוצבו בשמים לאחר שהרקולס הרגם.
לפי הסיפורים, אם כורתים ראש של הידרה, צומחים כמה ראשים אחרים במקומו, כמו שאם חותכים עשב שוטה, הוא יצמח גבוה יותר.
ניתן למצוא את ההידרה גם בסיפורים מודרניים, לעיתים בתור יצור (למשל בסדרת ספרי פרסי ג'קסון והאולימפיים), ולעיתים בתור סמל (כדוגמת ארגון הידרה ביקום מארוול).
מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיתולוגיה העוסקת בלחימה בנחשים עצומים או חיות דמויות נחש, היא כנראה הסמל הרגיל למאבק בגורם שקשה מאוד לנצחו (לדוגמה, התולעת הלמבטונית מייצגת את הפלישות של הצבא הסקוטי לאנגליה בימי הביניים). מאחר שלרנה נמצאת ליד ספרטה, העיר בעלת רוח הלחימה העזה ביותר, סיפורים על ספרטה היו עשויים להיווצר בצורת מיתוס נחש, וכך נבחר מקום התרחשותו של הסיפור.
לא ברור מה פירושו של שריפת ראשי הנחש, אך ייתכן כי פרט זה מגיע מסיפורים הנוגעים ללרנה, אולי של שריפת האויב (או גופותיו) כדי לפזר אותו.
לרנה נמצאת בעוד מיתוס כמעיין שפוסידון יצר לזיכרון בתו של דנאוס (המייצגת את הדניאה שמופיעים ביצירות קודמות כמו האליאדה כקבוצה יורדת ים שמגיעה ממקום אחר). ייתכן כי מדובר במיתוס על התקפה כושלת על האוכלוסייה המקומית על ידי הדניאה, שבהתקפה חוזרת הצליחו לכבוש את המקום. המילה היוונית לחץ, "טוקסון", דומה מאוד למילה היוונית לרעל, "טוקסיס", ומכאן חצי הרעל שהרקולס יצר מדמה של ההידרה. הקישורים לאריה הנימאי עשויים לנבוע מהתאמה של הסיפור לכך שהפרק על ההידרה מגיע לאחר זה על האריה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הידרה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
