היפוך רחם
| תחום |
מיילדות  |
|---|---|
| קישורים ומאגרי מידע | |
| MeSH | D019687 |
| סיווגים | |
| ICD-11 |
JB0A.2 |
  | |
היפוך רחם הוא מצב מיילדותי נדיר שבו הפונדוס חודר אל תוך חלל הרחם[1]. היפוך רחם מופיע לרוב בשלב השלישי של הלידה לאחר יציאת השיליה אך קיים גם היפוך רחמי מאוחר יותר[2]. השכיחות המדווחת היא 1/2000 לידות בארצות הברית ו-1/20,000 לידות באירופה. ב-15% מהמקרים עלול להתרחש מוות אימהי[1]. הסימפטום העיקרי להיפוך רחם הוא דימום מופרז אך קיימים סימפטומים נוספים שיכולים להתרחש כגון כאבים ברחם ובאגן, סימני הלם מוקדם, והתמוטטות הלב וכלי הדם[3].
היפוך רחם מסווג לפי דרגות חומרה ולפי זמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיווג לפי דרגות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בדרגה ראשונה של היפוך רחם ישנה יציאה חלקית של הפונדוס אל חלל הרחם.
- בדרגה השנייה החלק הפנימי של הפונדוס עובר דרך צוואר הרחם לנרתיק.
- בשלב השלישי ישנה צניחה מלאה של הרחם לצוואר הרחם.
- בשלב הרביעי ישנה יציאה של הרחם והנרתיק יחד החוצה.
בסיווג לפי זמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חריפה - תוך 24 שעות מהלידה.
- תת-חריפה - בין 24 שעות לאחר הלידה ועד ל-4 שבועות
- כרונית - חודש לאחר הלידה[4].
סיבות להיפוך רחם[עריכת קוד מקור | עריכה]
שתי הסיבות השכיחות להיפוך רחם הן:
טרם הוכח קשר ישיר בין היפוך הרחם לניהול האקטיבי של השלב השלישי בלידה[4].
גורמי סיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]
גורמי סיכון הקשורים לסיבוך זה הם: רחם גדול, לידה חטופה (מהירה), מומים מולדים של הרחם, שאריות שליה, חבל טבור קצר, שימוש בתרופות מרפות רחם והוצאה ידנית של השליה[2].
אבחון[עריכת קוד מקור | עריכה]
האבחון הקליני של היפוך הרחם משתנה בהתאם לזמן ולדרגת החומרה. היפוך רחם חלקי יכול להתבטא בתסמינים קלים והיפוך רחם מלא יתבטא בדימום חד, בחוסר יכולת לחוש את הפונדוס דרך הבטן, בכאבים באגן וחוסר יציבות המודינמית. היפוך הרחם יכול להתרחש לפני היפרדות השליה או אחריה. האבחנה נעשית על ידי בדיקה ידנית של היולדת בה ניתן לחוש את הפונדוס בחלקו התחתון של הרחם או לראותו מחוץ לנרתיק. בדיקת אולטרסאונד נעשית במטרה לאשר את האבחנה במידה והבדיקה הקלינית אינה ברורה[4].
דרכי טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר האבחנה, הטיפול בהיפוך רחם צריך להיעשות במהירות במטרה לשלוט בדימום, ולייצב את זרימת הדם בגוף. מתן תרופות מרפות שריר במטרה להרפות את הרחם וצוואר הרחם בעת הפעולה, החזרה מהירה של הרחם למקומו, וידוא הפעולה באולטרסאונד שהרחם הוחזר למקומו ובסיומה של הפעולה מתן תרופות מכווצות שריר[4].הטיפול המסורתי בהיפוך רחם נעשה בצורה ידנית. השיטה מכונה שיטת ג'ונסון או תמרון ג'ונסון, בה מחזירים חזרה את הרחם למקומו על ידי דחיפתו דרך הנרתיק וצוואר הרחם באמצעות הפעלת לחץ מכוון כלפי מעלה לכיוון הטבור[3]. שיטה זו נחשבת יעילה בהחזרת הרחם ב-22%-43% מהמקרים[2]. ככל שעובר הזמן בין היפוך הרחם לבין החזרתו כך יורדים הסיכויים להצלחה אשר מוסבר על ידי פיתול צוואר הרחם שגורם להיווצרות טבעת נוקשה אשר מקשה את החזרת הרחם למקומו[6].
עד לתחילת פעולה זו הרחם ואזור הנרתיק נעטפים בגזות עם מים סטריליים מחוממים. במידה והחזרה הידנית אינה מצליחה מתבצעת התערבות כירורגית. הגישה הכירורגית יכולה להיות על ידי פתיחה של הבטן או על ידי לפרסקופיה[4].
קיימות שתי טכניקות כירורגיות עיקריות. הראשונה היא טכניקת הנינגטון, שבה ממקמים מלחציים על הרצועה בכניסה לרחם ומושכים, ובו בזמן מפעילים משיכה בכיוון הנגדי דרך הנרתיק. זוהי טכניקה פשוטה ויש לה סיכוי נמוך לסיבוכים. במקרה שטכניקה זו נכשלת קיימת טכניקה נוספת על שם הולטיים. בטכניקה זו מתבצע חתך בחלק האחורי של הטבעת במטרה להגדיל את גודלה של הטבעת ולמקם מחדש את הרחם. בהתחשב בשכיחות הנמוכה של היפוך רחם, לא קיימים מספיק מחקרים או ניסויים כדי לבסס את שיעור ההצלחה של כל אחת מהטכניקות הנ"ל או להשוות ביניהן[6].
טכניקה נוספת משתמשת בלחץ הידרוסטטי כאשר השיטה הידנית לא עובדת וכאשר התנאים להתערבות כירורגים לא מתאימים. בשיטה זו ממקמים בלונים בנרתיק על מנת להגדיל את הלחץ הפונדוס כדי להחזיר את הרחם למצבו הראשוני[6].
קיימות טכניקות נוספות אך עדיין נדרשים מחקרים כדי לבדוק את יעילותם ובטיחותם ביניהן שימוש בוואקום כדי להפוך את הפונדוס או בלפרסקופיה[6].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Thaiam M, Mansour Niang M, Gueye L, Rachel Sarr F, Edouard Faye Dieme M, Lamine Clisse M. Puerperal uterine inversion managed by uterine balloon tamponade. Pan African Medical Lournal. 2015: 27: 22.
- ^ 1 2 3 קובו מ, גולן א. טיפול לפרוסקופי בעת היפוך של רחם. Israeli journal of ob/Gyne 2011: 73: 8.
- ^ 1 2 3. SoleymaniMajd H, Pilsniak A, Reginald P. Recurrent uterine inversion: a novel treatment approach using SOS Bakri balloon. BJOG An International Journal of Obstetrics and Gynaecology 2009;116:999–1001.
- ^ 1 2 3 4 5 Gabbe SG, Niebyl JR, Simpson JL, Landon MB, Galan HL, Jauniaux ERM, Driscoll DA, Berghella V, Grobman WA. OBSTETRICS: normal and problem pregnancies. Philadelphia: Elsevier: 2017.
- ^ 1 2 Baskett TF, ACUTE UTERINE INVERSION: A REVIEW OF 40 CASES, JOGC: 2002: 24: 953-956.
- ^ 1 2 3 4 Monteiro Leal RF, Mano Luz R, de Almeida JP, Duarte V, Matos L. Total and acute uterine inversion after delivery: a case report. JOURNAL OF MEDICAL CASE REPORTS.2014: 8: 347.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.