הישרדות (תוכנית טלוויזיה אמריקאית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הישרדות
Survivor
סמליל עונתה הראשונה של התוכנית, "הישרדות: בורנאו"
סמליל עונתה הראשונה של התוכנית, "הישרדות: בורנאו"
מבוסס על "Expedition Robinson"(אנ') (שוודיה)
סוגה תוכנית מציאות
יוצרים צ'ארלי פרסונס, מרק בורנט
מנחים ג'ף פרובסט
פרסים מיליון דולר ומכונית
ארץ מקור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
שפות אנגלית
מספר עונות 46
מספר פרקים 634 (נכון ל־7 בדצמבר 2022) עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה
מפיקים בפועל מארק ברנט, צ'ארלי פרסונס, ג'ף פרובסט עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה CBS עריכת הנתון בוויקינתונים
הפצה CBS Television Distribution, הולו עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה Russ Landau עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך פרק 63 דקות
שידור
רשת שידור CBS
רשת שידור בישראל ערוץ 2 (עונות 1–2)
AXN (עונות 1–12)
ערוצי הסדרות של yes (עונות 5–19) / yes Real (עונות 34–40) / yes VOD (עונות 34–43) / yes TV ACTION (עונה 43)
תקופת שידור מקורית 31 במאי 2000 –  רץ
קישורים חיצוניים
האתר הרשמי
דף התוכנית ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הישרדותאנגלית: Survivor, תרגום מילולי: שורד/ת) היא תוכנית מציאות אמריקאית פופולרית, המופקת על ידי רשת הטלוויזיה CBS בארצות הברית ומשודרת מדי שנה בתבנית של שתי עונות קצרות (לרוב, 14 פרקים ופרק איחוד). התוכנית משודרת מאז מאי 2000, בהנחיית ג'ף פרובסט.[1] במרץ 2022, רשת CBS חידשה מראש את התוכנית לעונותיה ה-43 וה-44.

"הישרדות" מבוססת על התוכנית השוודית "Expedition Robinson"(אנ'), שנוצרה על ידי צ'ארלי פרסונס בשנת 1992, בהשראת הספר "רובינזון קרוזו". במסגרת התוכנית נשלחים כ-16–20 משתתפים להתמודד עם תנאי הטבע ולהתחרות ביניהם בתחרויות. אחת לשלושה ימים מדיחים אחד מהמתמודדים, כשהזוכה הוא המתמודד שנשאר אחרון. בעונותיה הראשונות עקבה התוכנית אחר מקור ההשראה השוודי, ודגש רב הושם בה על הישרדות בתנאים קשים. החל מהעונה החמישית ובייחוד מאז עונת ה"אול סטאר" הראשונה (העונה השמינית) הושם דגש הולך וגובר על הדינמיקה והמזימות בין המתמודדים בהשראת הספר "בעל זבוב".[2]

התוכנית המקורית משודרת ברחבי העולם וכן בגרסאות מקומיות במדינות שונות (כולל גרסה ישראלית), על ידי זיכיון לשימוש בפורמט.

בישראל, בעבר שודרה הגרסה האמריקאית בערוץ 2, ב-AXN, ובעיקר בערוצי הסדרות של yes. מקיץ 2018 עלתה התוכנית לשידור באפיק 16 בערוצי הסדרות של yes (שבמהלך הלילה הפך לרצועת yes Real). בשלהי ספטמבר 2021 החל שידור העונה ה-41 (אנ') של התוכנית ב-yes VOD בצמוד לשידורה בארצות הברית. העונה ה-42 (אנ') של התוכנית עלתה לשידור בארצות הברית ב-9 במרץ 2022, ושודרה גם בישראל, עד לפרק שנים-עשר (חמש-עשרה בישראל) ב-yes VOD ועד ה־25 במאי 2022 בארצות הברית.[3] בישראל, ב-22 בספטמבר 2022 עלה הפרק הראשון (מחולק לשני פרקים בישראל) של העונה ה-43 (אנ') לשידור בערוץ yes TV ACTION וב-yes VOD, בצמוד לשידור בארצות הברית.

אופן המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת המתמודדים מתמודדת לאורך 39 ימים בתנאי הישרדות קשים, כאשר מדי שלושה ימים אחד המתמודדים בקבוצה מודח. המנצח במשחק הוא זה ששרד אחרון.

החל מעונתה ה-41 (אנ') שונה הפורמט באופן דראסטי, עקב מגפת הקורונה בארצות הברית ובפיג'י, כשהשורדים נאלצים להתמודד לאורך 26 יום בלבד, אמנם בתנאים דומים, אך עם מספר מתמודדים מועט יותר, לצד חידושים ושדרוגים נוספים לתבנית המשחק.

שלב השבטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתמודדים במשחק מובאים למקום נידח כלשהו — פעמים רבות אי, חוף או גדת נהר מרוחקים ממקום יישוב — ומחולקים על ידי הפקת התוכנית לשניים עד ארבעה "שבטים", החיים במקומות שונים. השבטים מתחרים באתגרים התובעים סבלנות, כושר גופני, כוח פיזי, חשיבה, עבודה קבוצתית, מיומנות וכוח רצון על פרסים ויתרונות להמשך המשחק.

בשלב השבטים של המשחק נערכת, בדרך כלל, התמודדות בשני אתגרים:

  • אתגר פרס - אתגר בו השבט המנצח זוכה בפרס בעל ערך עבור הקבוצה בתנאי המחיה הקשים שלה, לדוגמה: אמצעי להדלקת אש כמו אבן צור, חכות, יריעות ברזנט להגנה מהגשם, או מזון. הפרסים הופכים בעלי ערך רב יותר עם התקדמות התוכנית.
  • אתגר חסינות - השבטים מתמודדים זה מול זה כדי להימנע מהאילוץ להדיח אחד מבני השבט. השבט המנצח זוכה בפסלון חסינות ופטור מהדחה. בעונותיה הראשונות של התוכנית דמו אתגרי החסינות לאתגרי הפרס, אך בעונות המתקדמות יותר נעשה מאמץ לסלק אלמנטים של מקרה או מזל מאתגרי החסינות, ולהעמידם על סיבולת, חסינות ושיתוף פעולה בין חברי הקבוצה.

השבט שנחל מפלה באתגר החסינות נדרש להשתתף ב"מועצת שבט": חברי השבט מתכנסים לשיחה קבוצתית עם פרובסט ועם סיומה מצביעים באופן חשאי ואנונימי מי מבני השבט יש להדיח. בעונות המתקדמות יותר של התוכנית הפכה השיחה שלפני ההצבעה למעין חקירה, בה מנסה פרובסט לעמוד על הלכי הרוח בשבט.

אחרי ההצבעה נאספים הפתקים ונקראים על ידי המנחה.[4] המתמודד שעבורו הוטל המספר הגדול ביותר של פתקי הצבעה מודח מן התוכנית ולפידו האישי מכובה באופן טקסי על ידי המנחה ("השבט אמר את דברו").

שלב התחרות האישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי הדחת מחצית המתמודדים בערך, מתמזגים השבטים לשבט אחד, החי במקום אחד (לרוב, באזור בו חי אחד השבטים), והתחרות הופכת מקבוצתית לאישית.

המתמודדים שבים ונאבקים זה בזה בשני אתגרים מדי פרק — פרס אישי וחסינות אישית. בתחרות הפרס האישי עשויים המתמודדים להיאבק, לעיתים, בתחרות קבוצתית מאולתרת, אך אתגר החסינות מעניק למנצח "שרשרת חסינות" אישית, המגנה עליו מפני הדחה בתום הפרק.

המודחים בשלב התחרות האישית אינם מסולקים מן המשחק לחלוטין והופכים חברים ב"חבר המושבעים".[5] למושבעים אין תפקיד כלשהו במשחק, ותפקידם הוא לצפות ולנסות לגבש דעה. בפרק האחרון של התוכנית נדרשים המושבעים להשתמש במידע שליקטו כדי להצביע מי ראוי להיות המנצח בתוכנית.

עם הדחתם של המתמודדים בזה אחר זה נותרים לבסוף ארבעה מתמודדים. אלו מתמודדים באתגר או אתגרי חסינות רצופים, שעיקרם יכולת ריכוז וסיבולת, כדי לקבוע מי יהיו שני או שלושת המתמודדים הסופיים. החל מעונה 35, המנצח באתגר החסינות האישית האחרון, ברביעייה האחרונה, בוחר מי מהנותרים יתמודדו באתגר האש ומי יעלה ביחד איתו לגמר, למועצת השבט מול חבר המושבעים.

המתמודדים הסופיים מתייצבים בפני חבר המושבעים ומתמודדים עם שאלותיהם או הצהרותיהם של אלו. בעונות המוקדמות, רוב המושבעים הסתפקו בהכרזות או בנאומי־זוטא. בעונות מתקדמות יותר נטו המושבעים לשאלות בירור לנקודות אישיות ונוספו דברים של המתמודדים הסופיים לפני ואחרי דברי המושבעים. כתום שלב זה, המושבעים מצביעים עבור מי שראוי לדעתם לקבל את הפרס. התוצאות נקראות בשידור חי בפרק "האיחוד".[6]

הפרס לזוכה הוא מיליון דולר ומכונית. המתמודד מולו באספת השבט האחרונה זוכה במאה אלף דולר. שאר המתמודדים נאלצים להסתפק בפרסים כספיים קטנים בהרבה על זכייה באתגרים.

שינויים בתבנית המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

שתי העונות הראשונות של הישרדות שמרו על הפורמט הכללי של התוכנית השוודית, אך בעונות מאוחרות יותר הוכנסו חידושים ושינויים רבים:

  • "פסלון חסינות נסתר", שמתמודד יכול להשתמש בו על מנת לבטל את הקולות שהוטלו נגדו (לראשונה, עונה 11). כללי השימוש בפסלון שונו מספר פעמים. תחילה ניתן היה להשתמש בו אחרי קריאת פתקי ההצבעה או לפני תחילתה. מאוחר יותר שונו הכללים כך שהשימוש הותר עם תום ההצבעה ולפני קריאת פתקי ההצבעה.
  • "הדחה כפולה": על־פי רוב, מספר המתמודדים במשחק בעונות הראשונות הוא 16, אך ברוב העונות המוקדמות המספר גדל עד כדי השתתפות 20 מתמודדים[7] וכדי לנפות את כולם הונהגה הדחה של שני מתמודדים באותו פרק, לעיתים מאותו שבט ולעיתים משני השבטים.
  • "ערבוב השבטים" - חלוקה חדשה ושונה של המתמודדים לשני שבטים. (לראשונה, בעונה 3) ומדי פעם לשלושה שבטים ואפילו ארבעה שבטים.
  • השבה למשחק של מתמודדים שהודחו (עונות 7,22,23,27,38,40 בלבד)
  • יותר משני שבטים (שלושה שבטים, לראשונה, עונה 8; ארבעה שבטים, לראשונה, עונה 12)
  • הגליה של בן שבט למקום אחר (לראשונה, עונה 10). לרוב, ההגליה היא למקום בו יש רמזים לפסלון חסינות נסתר.
  • העלאה של שלושה מתמודדים לתוכנית הגמר, במקום שניים (החל בעונה 13)
  • הנחיית ההתמודדות באתגרים: בעונות הראשונות התנהלו האתגרים ללא קריינות. החל בעונה השביעית הנחה פרובסט את ההתמודדות באתגר, לעיתים תוך דו־שיח עם המתמודדים.
  • התרת שוויון: כאשר נוצר מצב בו יש מספר פתקי הצבעה זהה עבור כל מתמודד הותר השוויון בשיטות שונות: הצבעה חוזרת בלי השתתפות המתמודדים עבורם הוטלו פתקי הצבעה; הצבעות קודמות: בעונה השנייה והשלישית מתמודד שהוטלו פתקים עם שמו קודם לכן הודח אם נוצר שוויון בקולות המצביעים בינו לבין מתמודד אחר, שעבורו הוטל מספר קטן יותר של פתקים. החל מהעונה הרביעית, על מנת להימנע ממקרי שוויון הולכים ורבים, ועל מנת להניע מתמודדים מכפיית שוויון, במידה וגם לאחר הצבעה חוזרת אין הסכמה בין המתמודדים על זהות המודח, תתקיים הגרלה בין כל המתמודדים, למעט אלו שעבורם הוטלו פתקי הצבעה וזה שזכה בחסינות ("האבן הסגולה" — יושם בפועל רק בעונות 4, 27 ו-33); במקרים מסוימים, התיקו נשבר בהתמודדות להתרת שוויון (בדרך כלל, בניסיון להדלקת אש).
  • הנחיית תוכנית "האיחוד": בעונותיה הראשונות של התוכנית הונחתה תוכנית "האיחוד" על ידי מנחים אורחים. החל בעונה החמישית מנחה תוכנית "האיחוד" הוא ג'ף פרובסט.
  • "אי הגאולה"- המודחים מן התוכנית לא נופו לחלוטין אלא עברו להתגורר ב"אי הגאולה". המודח התמודד בדו-קרב או בתלת-קרב עם אלו שהודחו אחריו, לעיני נציגים מהשבטים. מי ששרד סדרה ארוכה דיה של קרבות זכה באפשרות לשוב למשחק (עונות 22, 23, 27 בלבד)
  • יתרונות סודיים מוחבאים - החל מהעונות המתקדמות של הסדרה הוחבאו יתרונות סודיים באי, אשר מי שמוצא אותם יכול להשתמש בהם בהמשך המשחק (בין היתרונות: ביטול קול של שחקן אחר במועצת השבט, חסינות בנקודה מסוימת במשחק, קול כפול במועצת השבט).
  • "אי ההכחדה" - המודחים מן התוכנית לא נופו אלא עברו להתגורר ב"אי ההכחדה", אי נפרד שתנאי המחיה בו קשים יותר. מי שנשאר על האי עד שתי נקודות מסוימות במשחק (כשנותרו 12 וכשנותרו 5 מתמודדים) מקבל אפשרות לחזור למשחק (עונות 38 ו-40 בלבד).
  • פורמט מועצת השבט האחרונה - ברוב עונות הסדרה, במועצת השבט האחרונה כל אחד מחברי המושבעים נשא נאום/הצהרה/שאלה לאחד או כמה מהפיינליסטים לבחירתו, החל מהעונה ה-34 של התוכנית, שונה פורמט המועצה האחרונה והוא הפך לדיון פתוח בין כל המושבעים והפיינליסטים על המשחק שלהם.,
  • אתגר הדלקת אש ברביעייה האחרונה - נוסף כ"טוויסט" בעונה ה-35 של הסדרה ומשם הפך לשינוי קבוע בפורמט. בניגוד להדחה הרגילה שהתקיימה בשלב ארבעת האחרונים, הוחלט כי הזוכה במשימת החסינות האחרונה יבחר את המועמד אותו הוא ייקח לגמר - שני הנותרים יתחרו ביניהם באתגר הדלקת אש כדי להיאבק על המקום האחרון בגמר. שינוי זה נחשב לשנוי במחלוקת בקרב מעריצים רבים של התוכנית, הן מכיוון שהשינוי לא היה ידוע למתמודדים בעונה 35, והן מכיוון שהדבר מבטל למעשה את עיקרון ההצבעה על מנת להדיח מתמודד מהאי.

עונות התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכנית מופקת על ידי מרק ברנט. בהנחיית ג'ף פרובסט. התוכנית משודרת בימי חמישי ברשת CBS.[8] כל תחרות נקראת "עונה" והיא נמשכת 12–16 פרקים ועוד תוכנית "איחוד". העונה הראשונה של התוכנית שודרה בקיץ 2000 ולכן, כתוספת לעונת השידורים הרגילה, משודרות מדי שנה שתי עונות של התוכנית, כאשר רק פרק זמן קצר חוצץ ביניהן.

עונה ראשונה - בורנאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הישרדות: בורנאו

עונת הבכורה של התוכנית נערכה (בכורה: 31 במאי 2000) בבורנאו שבמאלזיה ומנצחה הוכרז במועצת השבט האחרונה, ולא בפרק האיחוד. הזוכה היה ריצ'ארד האטץ', שהתבלט בתוכנית בעורמתו, בנוהגו להסתובב ערום ובהיותו הומוסקסואל מוצהר. האטץ' זכה ברוב קולות של 3–4 מול קלי וויגלסוורת', למרות ההתנגדות שעורר בחבר המושבעים, על משחקו האסטרטגי והשנוי במחלוקת במשחק. האטץ' הפך למתמודד הראשון שהוגדר 'נבל' וזכה לתשומת לב רבה בזכות גישתו הצינית. עוד בלטו בתוכנית רודי בוש, חייל נחתים זקן, סוזן הוק, הידועה לשמצה בשל נאומה כחברת המושבעים - בו השוותה את ריצ'רד לנחש שטורף את העכברוש - קלי, וג'נה לואיס — כולם שבו והשתתפו בעונה השמינית של התוכנית. כמו כן בלטה קלי וויגלסוורת' אשר זכתה ב-4 אתגרי חסינות אישיים ונחשבת עד היום לאחת הנשים החזקות ביותר פיזית בתולדות התוכנית (חזרה להשתתף בעונה ה-31).כמו כן בלטה גם קולין האסקל שהייתה ל״גיבורה״ הראשונה בתולדות התוכנית ושהייתה האחרונה שנשארה משבטה שהוכחד במהירה והפכה אחר כך לאהודה עד מאוד על המעריצים כמו כן ניסו גם להחזיר אותה לעונה ה-8 של התוכנית אך האסקל לא הסכימה לשוב ותשובתה הייתה חד משמעית עד מאוד שלא ניסו להחזיר אותה לעונה 20 אף על פי שחסרונה היה מאוד מובהק שם. תוכנית הסיום של העונה זכתה למספר הצופים הרב ביותר בארצות־הברית, מבין כל תוכניות הסדרה. בנוסף בלטו סוניה כריסטופר המודחת הראשונה אי פעם בתוכנית, גרג ביויס זוכה שרשרת החסינות האישית הראשונה אי פעם ובמושבע הראשון אי פעם, רמונה גריי וג׳רווס פיטרסון האפרו-אמריקאים הראשונים אי פעם בתוכנית ושון קניף שהחליט להצביע משלב האיחוד לפי האלפבית. בנוסף קניף ולואיס עשו משהו חד פעמי בתוכנית שזה ללכת לאי בודד לבחור את שם השבט החדש של האיחוד - ״ראטאנה״ ועוד דברים הקשורים לאיחוד אבל זו לא נחשבת גלות כי קיבלו שם מותרות רבות והלכו מבחירה.

עונה שנייה - האאוטבק האוסטרלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הישרדות: האאוטבק האוסטרלי

עונה זו נערכה באאוטבק האוסטרלי, על גדות נהר הרברט בתחנת גושן, דרום-מערבית לקיירנס שבמדינת קווינסלנד (בכורה: 21 בינואר 2001). עונה זו בלטה בתנאי המחיה הקשים להם נחשפו המתמודדים ונמשכה 42 יום, בניגוד לשאר העונות, שנמשכו 39 יום. בעונה זו בלטו אירועים כמו פינויו של מתמודד (מייקל סקופין - שב להופיע בעונה ה-25 של התוכנית) שנפל לתוך מדורה ובזכייה ראשונה של אישה (טינה ווסון). עוד בלט בעונה זו קולבי דונלדסון, בן טקסס שהפך ל'גיבור' המובהק הראשון של הסדרה. דונלדסון התבלט בכישוריו הפיזיים, שאפשרו לו לזכות באתגרי חסינות ופרס רבים, ובבחירתו לקחת אליו למועצת השבט האחרונה את טינה ווסוֹן, בת בריתו הקרובה והאהודה יותר, אף כי יכול היה לבחור בשף קית' פיימי, שהיה אהוד פחות על המושבעים. ההחלטה, שנחשבת כאחת הטעויות האסטרטגיות הגדולות בסדרה, הובילה להפסדו של דונלדסון לווסון על חודו של קול (בהצבעת 3–4). דמויות נוספות שבלטו בעונה זו היו ג'רי מנת'י, שהוצגה כדמות הנבל הנשית הראשונה, ואליזבת׳ פילרסקי האהובה על המעריצים שהייתה לגיבורה הכי גדולה בתולדות התוכנית בעיני המעריצים, כמו כן הפכה גם אחר־כך מנחת טלוויזיה מוכרת (ניסו להחזירה לעונה 8 אך לא קיבלה את ההצעה וחיסרונה בעונה 20 גיבורים נגד נבלים היה בולט). כמו כן, המתמודדות אלישיה קאלוויי ואמבר ברקיץ' התמודדו מאוחר יותר גם בעונה השמינית, עונת ה"אול סטאר" של הסדרה (בה גם ברקיץ' זכתה)בנוסף ברקיץ׳ חזרה גם לעונה ה-40 של התוכנית לצד בעלה רוב מריאנו. ווסון, דונלדסון ומנת'י התמודדו פעמיים נוספות (דונלדסון ומנת'י - עונה שמינית ועונה 20, עונת "אול סטאר" נוספת, ווסון בעונה השמינית ובעונה ה-27 יחד עם ביתה קייטי). מתמודדים נוספים שהודחו בשלביה המוקדמים יחסית של העונה וחזרו בהמשך הסדרה היו קימי קפנברג, שבלטה בשל אופייה הקולני ואמונותיה הצמחוניות הבולטות, ושבה לעונתה ה-31 של התוכנית, והמתמודד ג'ף ורנר שהודח בפרק המיזוג ושב להתמודד פעמיים נוספות בעונות 31 ו-34. עונה זו של "הישרדות" הייתה הנצפית ביותר, בממוצע, מבין עונות התוכנית.

עונה שלישית - אפריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הישרדות: אפריקה

העונה השלישית של "הישרדות" נדדה לאפריקה, לשמורת שאבה שקניה (בכורה: 11 באוקטובר 2001). הייתה זו הפעם הראשונה בה התחרות לא נערכה על מקור מים. בעונה זו בלט מאוד הניגוד, בשלבים מסוימים, בין מתמודדים צעירים מאוד ומתמודדים מבוגרים יותר. המתמודדים הצעירים בשבט סאמבוּרוּ נידו את המבוגרים וגמרו אומר לנצל את עבודתם ולהדיחם בזה אחר זה. ערבוב השבטים, שהתרחש בפעם הראשונה בעונה זו, הוביל לסילוקם של הצעירים מעמדת כוח ולהדחתם. עוד בלטה בעונה זו הפעם האחרונה בה שיקולים הבוחנים מי ראוי לזכות בפרס תפסו מקום חשוב במערכת שיקוליהם של המתמודדים. בלטו בעונה זו זוכה העונה, היהודי אית'ן זוהן, אשר ניצח את קים ג'ונסון בהצבעת 2–5. עוד בלטו בעונה טום ביוקאנן (המכונה ״ביג טום״) בעל המבטא הדרומי העמוק ולקס ואן דן ברג עטור הקעקועים, המנהיג היהיר. ביוקאנן, ואן דן ברג וזוהן, כולם שבו והשתתפו בעונה השמינית של התוכנית. זוהן חזר גם לעונה ה-40 של הסדרה.

עונה רביעית - מרקיז[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הישרדות: מרקיז

עונתה הרביעית של התוכנית נערכה באיי מרקיז שבפולינזיה הצרפתית (בכורה: 28 בפברואר 2002). בעונה זו הותר לראשונה להעביר את שרשרת החסינות לאדם אחר, ובעונה זו נעשה שימוש במתיר שוויון בדמות "הגרלת האבנים" (הגרלה אקראית, בה מוציאים אבנים מתוך שקיק. השופט פסקל אינגליש שלף את האבן הסגולה והודח בהדחה הלפני אחרונה של העונה, על אף שלא הצביעו כלל נגדו). בעונה זו בלט עימות סמוי וגלוי בין מתמודדים שחורים (וספיה טאוורי, המנצחת ושון רקטור) ואחרים. עוד בלטו בתוכנית טמי לייטנר, שהפכה מאוחר יותר כתבת חוקרת שזכתה בפרס אמי וקאת'י ואווריק-אובריין, אשר הגיעה למקום השלישי והייתה למתמודדת האהובה ביותר בעונה, ולאחר מכן גם השתתפה בעונה השמינית. המתמודד הבולט ביותר בעונה, עם זאת, היה רוב מריאנו (המכונה "בוסטון רוב"), שאף שהודח בשלב מוקדם יחסית, התבלט בעורמתו הטקטית, בהערותיו הסרקסטיות ובנכונותו לבגוד בכל אדם ולשלוט ע״י פחד כדי לקדם את סיכויי זכייתו. גישתו והערותיו השנונות הובילו להופעתו של מריאנו גם בעוד 5 עונות של התוכנית, כולל השתתפות בעונה ה-39 של התוכנית יחד עם סנדרה דיאז-טיוון כמנטור ולא כמתמודד. בעונה זאת בלט ה"מהפך כוחות הראשון", שנעשה כשנותרו תשעה מתמודדים, והברית החזקה במשחק שכללה 4 מתמודדים, נחשפה וחמשת האאוטסיידרים האחרים התחברו ביחד, בהנהגתה של קאת׳י ואווריק-אובריין, והדיחו את חברי הברית השנייה זה אחר זה. אל מעמד הגמר הגיעו, במה שנחשב אחד מצמדי הגמר הפחות פופולריים, וספיה טאוורי ונליה דניס - בו טאוורי ניצחה בהצבעת 3–4 והפכה לזוכה האפרו-אמריקאית הראשונה של הסדרה.

עונה חמישית - תאילנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הישרדות: תאילנד

העונה החמישית של התוכנית נערכה בקו טרוטאו, במחוז סאטון שתאילנד (בכורה: 19 בספטמבר 2002). בעונה זו בוצעו מספר שינויים מהותיים, כדי לעורר עניין מחודש. בין השאר בוצעה החלוקה לשבטים על ידי המתמודדים המבוגרים ביותר, הוצעה אפשרות לעריקה משבט לשבט, בוצע מיזוג כוזב, בו השבטים חיו יחד בלי מיזוג, ושולב אתגר מכירה פומבית, שאומץ כנוהג גם בעונות הבאות של התוכנית. הזוכה בעונה זו היה בריאן היידיק שכינה עצמו ״איש הקרח״ (שחקן בסרטי פורנוגרפיה רכים בעברו ואיש מכירות מכוניות משומשות), שהראה שליטה אדירה בחברי השבט שלו, שהובילה אותו אל הגמר ואל הניצחון אל מול בן בריתו קליי ג'ורדן, בהצבעת 3–4. (היידיק ניסה לחזור גם לעונה ה־20 של התוכנית אבל ניסיונו לא צלח) עוד בלטו במידת מה הלן גלובר, שהפכה מגישת תוכנית רדיו מצליחה ושי-אן הואנג, אשר הודחה לאחר שהראתה נכונות לבגוד בחברי השבט שלה במהלך המיזוג הכוזב, ושבה והשתתפה ב"הישרדות" בעונתה השמינית הייתה גם הליהוקים לעונה ה-20 אך לא התקבלה לבסוף. העונה נחשבת, בעיני מעריצים רבים, אחת החלשות והפחות מעניינות מעונות התוכנית.[9] במהלך העונה טענה אחת המשתתפות, גנדיה ג'ונסון כי הוטרדה מינית על ידי משתתף אחר\ טד רוג'רס. מעשה ההטרדה, לכאורה, לא תועד, אך פרקי העונה עקבו אחר דעותיהם של בעלי העניין ומשתתפים אחרים בנושא. ג'ונסון לא הגישה תלונה.

עונה שישית - האמזונס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הישרדות: האמזונס

עונתה השישית של "הישרדות" נדדה לגדות נהר ריו נגרו, במדינת אמזונס שבברזיל (בכורה: 13 בפברואר 2003). בעונה זו של התוכנית בלטו תנאי המחיה הקשים, שהובילו כמה וכמה מתמודדים לבחון נטישת התוכנית. המתמודדים חולקו תחילה לפי מין, לנשים ולגברים, אף כי בהמשך בלטו במיוחד הפערים הרגשיים והמנטליים בין מתמודדים צעירים ומתמודדים מבוגרים — נושא חוזר בתוכנית — ונידויים של מתמודדים חריגים מבחינה פיזית (כריסטי סמית', חירשת) וחברתית (מת׳יו וון ארטפלדה). הזוכה הייתה ג'נה מורסקה, שניצחה בהפרש גדול את וון ארטפלדה (6-1). מורסקה שבה והשתתפה גם בעונת ה"אול סטאר". למרות מגוון הדמויות הבולטות בעונה, המשתתף הבולט ביותר היה רוב ססטרנינו, שהתבלט בשנינותו, בתבונתו ובמהלכים טקטיים. גישתו למשחק, שדגלה במניפולציה מקבילה של מתמודדים שונים, גיבוש קבוצות הצבעה ופירוקן, שימשה השראה לשחקנים בולטים רבים, וביניהם זוכים, בעונות הבאות של התוכנית. בתוכנית האיחוד אמר פרובסט כי ססטרנינו הוא המתמודד הכי חכם לשחק את המשחק, שלא ניצח. ססטרנינו הופיע קצרות גם בעונת ה"אול סטאר" של התוכנית. היידי סטרובל שבלטה בלשונה החדה וחשיבה אסטרטגית טובה בנוסף בתוכנית האיחוד אמר פרובסט שהיא מורה מה שהפתיעה הרבה מהמעריצים וסמית׳ החירשת שלא וויתרה למרות התנאים הקשים והגיעה רחוק מאוד. סצנה מפורסמת נוספת בעונה התרחשה כאשר מורסקה וסטרובל התפשטו במהלך אחד מאתגרי החסינות תמורת שוקולד וחמאת בוטנים.

עונה שביעית - איי הפנינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הישרדות: איי הפנינה (עונה אמריקאית)

עונתה השביעית של התוכנית שבה למחוזות מוכרים, כשהתארחה באיי הפנינה שבפנמה.[10] (הבכורה: 18 בספטמבר 2003). בעונה זו של התוכנית, שנושאה היה "שודדי ים", הופתעו המתמודדים ונאלצו להתחיל במשחק בלי צידה אישית (בעונות הראשונות הותר למתמודדים להביא עמם ציוד), ולרכוש את הציוד הנדרש בכפר מקומי. השינוי הוביל להתבלטות מיידית של מספר מתמודדים, ובמיוחד של רופרט בונהאם, שהפגין תושייה כשל שודד-ים אמיתי (בונהאם שב והופיע בעונה ה8, בעונה ה-20 ובעונה ה-27 של התוכנית) וסנדרה דיאז-טוויין, ששליטתה בספרדית ויכולת המיקוח שלה הקנו יתרון גדול לשבטה (דיאז-טוויין הופיעה שוב בעונה ה-20, בעונה ה-34 ובעונה ה-40 של התוכנית). במהלך התוכנית הונהגו מספר חידושים ובהם ביזת ציודו של שבט שנחל מפלה באתגר (רעיון ששב והופיע בעונות מאוחרות יותר) והשבתם של שני מתמודדים שהודחו למשחק - ליליאן מוריס |(״ליל״) וברטון רוברטס (רעיון שחזר במתכונת שונה בעונות מתקדמות יותר של התוכנית). לאורך העונה בלטו הניגודים בין רופרט בונהאם עטור הזקן, שהפגין גבורה ואומץ לצד פגיעות ובורות טקטית, ובין ג'ון דלטון, שכינה עצמו "ג'וני פיירפּליי". פיירפליי אימץ בעליצות את תפקיד הנבל, ושימש דגם מכונן לדמות הנבל המתהדר בבוגדנותו וברשעותו בתוכנית. רגע זכור מאוד בעונה היה ״שקר הסבתא המתה״, שבו פיירפליי ביחד עם חברו הטוב ״ת׳אנדר די״, הצליחו לשקר לשאר השחקנים שסבתא שלו מתה בזמן שהיה באי בשביל ליצור סימפתיה ודרמה ולתת לו לזכות במשימת ביקור המשפחות. פיירפליי הופיע, קצרות, גם בעונת ה"אול סטאר" השנייה (עונה 16). הזוכה בתוכנית הייתה סנדרה דיאז-טוויין, שהפליאה באבחון טיבם של הסובבים אותה. שיטתה להצליח הוגדרה על־ידה "לא אכפת לי מי יודח כל עוד זאת לא אני" — היא הביעה נכונות להצביע תמיד עם הרוב, כל עוד היא חלק ממנו. שיטת התמודדות מצליחה זו, היפה למתמודדים שאינם חזקים מבחינה פיזית, אומצה אחר־כך על ידי מתמודדים ומתמודדות רבים, מהם כמה שזכו בתוכנית. ניצחונה של דיאז-טוויין בהצבעת 1–6, נבע גם מהעוינות שרחשו המושבעים למוריס, אשר התמודדה מולה, ודפוס זה - הצבעה למתמודד השנוא פחות - הפך למאפיין קבוע בהצבעות המושבעים. כמו כן, עונה זו הייתה העונה הראשונה בה מתמודד פרש מרצונו - אוסטן טיילור, אשר לא הסתדר עם תנאי המחיה על האי, מתמודדים בולטים נוספים היו ניקול דלמה שהייתה למודחת הראשונה בתוכנית ולא זכתה לחזור למשחק אך זכתה להמון אהדה מהמעריצים, דארה ג׳ונסון שהייתה האחרונה משבטה ואף על פי שהייתה שקטה ולא קיבלה הרבה זמן מסך זכורה על ידי המעריצים עד היום בגלל מגיוון סיבות, כריסטה הייסטי שעמדה לצידה של דיאז-טוויין לאורך כל הדרך וטיוואנה בראדלי ששלטה באסטרטגיה בשבטה. אנדרו סבאג' חזר לעונה 31.

עונה שמינית - אולסטארס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הישרדות: אולסטארס

עונתה השמינית של "הישרדות" (בכורה: 1 בפברואר 2004) נערכה שוב באיי הפנינה וכללה הפעם 18 מתמודדים וותיקים, שהתמודדו כבר בעונות קודמות של התוכנית. כמו כן, לראשונה חולקו המתמודדים בתחילת העונה לשלושה שבטים ולא לשניים. שני מתמודדים פרשו בעונה זו מרצונם - ג'נה מורסקה בשל חששה למצב אימה חולת הסרטן, וסו הוק בשל מה שנטען כהטרדה מינית מצד ריצ'ארד האטץ' במהלך אחת המשימות, הוק לא הגישה כנגדו תלונה. בעונה זו בלט, בשלבה הראשון, רצונם של המתמודדים להדיח מתמודדים אחרים שזכו להצלחה גדולה בעונות קודמות: שלושה מנצחי עבר נופו בשלב מוקדם (הרביעית, מורסקה, פרשה) ובין ארבעת המתמודדים הסופיים לא היה אחד שהגיע למקום זה קודם לכן. המתמודד הבולט ביותר בעונה זו היה רוב מריאנו, שהפגין שוב את לשונו החדה, את אבחנותיו הקולעות ואת עורמתו הטקטית, מתמודדים נוספים היו ג׳נה לואיס שחזרה למשחק אחרת ושיחקה יותר אסטרטגית מהפעם הקודמת ושלטה בכל מה שקרה בשבטה שהתפרק מאוד מהר עקב ערבוב שבטים ובנוסף הגיעה לשלישייה האחרונה יחד עם מריאנו ואמבר ברקיץ׳ ,רופרט בונהאם שעמד לצד לואיס לאורך כל הדרך, שי-אן הואנג האנדרדוג שזכתה להרבה מעריצים והאטץ׳ ושאר המנצחים עקב היותם מנצחים והדחותיהם הטראגיות. מריאנו כרת ברית טקטית עם ברקיץ', שהפכה מאוחר יותר לקשר רומנטי (מריאנו אף הציע נישואין לברקיץ' בתוכנית האיחוד רגע לפני ההכרזה על הזוכה, השניים נישאו ולהם ארבעה ילדים; מאוחר יותר השתתפו השניים, בהצלחה מרובה, גם בתוכנית הריאליטי "המירוץ למיליון" בה הגיעו לגמר, ובעונת ה"אול-סטאר" שלה). הברית הובילה את השניים למעמד הגמר, בו התמודדו זה עם זה, כשברקיץ' קוטפת את פירות התנהגותה הנעימה יותר בדמות ניצחון במשחק בהצבעת 3–4. במועד תוכנית "האיחוד" הוכרז על פרס מיוחד של מיליון דולר לשורד האהוד ביותר. הזוכה, הצפוי מראש, היה בונהאם.

עונה תשיעית - ונואטו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הישרדות: ונואטו

עונה זו (בכורה: 16 בספטמבר 2004) נערכה באפטה שבוונואטו. בעונה זו היו מספר חידושים, שהבולט ביניהם הייתה הצבעת הדחה כפולה (השבט המנצח באתגר החסינות זוכה בקדימות בהצבעה ובארוחה), אך בלט בו במיוחד "קרב המינים": המתמודדים חולקו לשבטים של גברים ונשים, כאשר בקבוצת הנשים בולטות שתי מתמודדות לסביות, שאחת מהן (איימי קיוזק, לשעבר דוגמנית בפלייבוי; הופיעה גם בעונה ה-16) הנהיגה את הברית והטעימה במיוחד את הניגוד בין נשים לגברים. בעונה זו בלטו במיוחד גם אלייזה אורלינס הנסערת והנרגנת שהצליחה לשרוד עד לרביעייה אף על פי שקיבלה שנאה עקב הרבה מהמתמודדים האחרים והייתה מיועדת להדחה כמעט כל מועצת שבט, (השתתפה גם בעונה ה-16), וסקאוט קלאוד לי המבוגרת והנכה שעל אף חולשתה הפיזית הגיע לשלישייה המאחרונה של המשחק. במהלך המשחק זכתה ברית הנשים ליתרון מכריע, כאשר שש מתוכן הרכיבו את שבעת האחרונים, אך המנצח היה דווקא הגבר האחרון להישאר במשחק - כריס דוטרי, שידע לשקר בחוכמה וניצל את הסכסוכים בין ברית הנשים ואת העוינות הרבה כלפי המתחרה שלו, טווילה טאנר, אשר בגדה במתמודדים רבים וסירבה להתנצל על כך - במה שהוביל את דוטרי לניצחון 2–5.

עונה עשירית - פלאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הישרדות: פלאו

העונה העשירית של "הישרדות" (בכורה: 17 בפברואר 2005) נערכה במדינת קורור שבאיי פלאו. עונה זו כללה הפתעה מיד בפתיחתה, כאשר המתמודדים התחלקו לפי בחירתם ושניים מהמתמודדים, וונדה שירק וג'ונתן ליבי, הודחו מיד בפתיחת המשחק. חידוש אחר במשחק היה הגלייתו של אחד המפסידים באתגר ל"אי הגלות", המוגלה הייתה ג'אנוּ טורנל אשר פרשה בהמשך העונה מהמשחק על מנת שמתמודדת אחרת תישאר עד במשחק. בעונה זו בלטה במיוחד שליטתו של שבט אחד, קוֹרוֹר, שלא הפסיד באף אתגר חסינות והצליח להדיח את כל חברי שבט אוּלוֹנג שמולו למעט אחת. בסופו של דבר סופחה השורדת הבודדת משבט אולונג, סטפני לה-גרוסה (התמודדה גם בעונה ה-11 ובעונה ה-20) אל השבט המנצח. בסדרה בלטו, בנוסף ללה-גרוסה הנחושה שהייתה למתמודדת הכי אהובה על ידי המעריצים והכי בולטת בעונה, גם בובי-ג'ון דרינקרד רב-האון, שהיה האחרון שנשאר איתה בשבט אולונג, וגם חזר להשתתף לצידה בעונה העוקבת, ג׳ניפר ״ג׳ן״ ליון שהתבלטה ברומן עם אחד המתמודדים (גרג קארי) וזכתה להמון תשומת לב מהמעריצים בשנת 2010 כאשר התמודדה עם מחלת הסרטן ונהייתה למתמודדת הראשונה בתולדות התכנית שמתה לאחר השתתפותה, ואיאן רוזנברגר, שוויתר על אפשרות להתמודד בגמר לטובת ידידתו, קייטי גלגר. הדמות המרכזית בשבט קורור היה טום ווסטמן (הופיע גם בעונה ה-20). אף שמטרתו הראשונית של ווסטמן הייתה לא להתבלט ("לטוס מתחת לראדאר") אילצה אותו נחיתותו הפיזית של שבט קורור לאמץ עמדת הנהגה. ווסטמן הפגין נחישות רבה וזכה בסדרה של אתגרי חסינות אישיים ובשילוב עם תבונה טקטית וברית מוצלחת עם רוזנברגר הצליח להעפיל לגמר מול גלגר ולזכות בו בקלות (6-1).

עונה אחת עשרה - גואטמלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הישרדות: גואטמלה

עונתה האחת עשרה של התוכנית נדדה ללגונה יאשה, פארק לאומי יאשה-נאקום-נרנחו שבגואטמלה (בכורה: 15 בספטמבר 2005). בעונה זו הוצג חידוש חשוב, בדמות הוספת פסלון חסינות נסתר, שמוצאו יכול להשתמש בו במועצת השבט, כדי להימנע מהדחה. לעונה זו צורפו שניים ממתמודדי העונה הקודמת, סטפני לה-גרוסה ובובי-ג'ון דרינקרד, שזכו לפופולריות רבה למרות חוסר ההצלחה של שבטם. שניהם בלטו בתוכנית, ולה-גרוסה אף העפילה לגמר, אך בשל בגידותיה הרבות בחבריה לשבט, הפסידה לדני בואוטרייט השקטה (חזרה לעונה 40) אשר לא הייתה שייכת לברית הרוב, אך הצליחה להגיע להשתחל אליה ולהגיע לגמר, וגם לנצח בו בהצבעת 1–6. עוד בלט בסדרה, שעמדה בסימן צניחה חדה במספר הצופים הממוצע, שחקן פוטבול מפורסם בעבר, גארי הוגבום, שהסתיר את זהותו כשחקן פוטבול משאר המתמודדים, ג׳אד סרג׳נט שהיה מהראשונים בתולדות התוכנית שבגד בשבטו המקורי לאחר ערבוב השבטים, רייף ג׳אדקינס שלכל אורך המשחק היה לצד לה-גרוסה (וסביר להניח שהיה מגיע לגמר אם בואטרייט לא הייתה מנצחת במשימת החסינות האחרונה) וסינדי האל שעשתה את אחת הטעיות הגדולות במשחק כאשר ניצחה במשימת הפרס במכונית ועקב כך קיבלה אפשרות לוותר על המכונית ולתת לכל שאר המתמודדים שנשארו במשחק מכוניות אך החליטה לא לוותר על המכונית שלה, דבר שהוביל להדחתה עקב כעס המתמודדים.

עונה שתים עשרה - פנמה: אי הגלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הישרדות: פנמה

עונה זו שבה בפעם השלישית לאיי הפנינה (אף כי שמה הרשמי היה "פנמה - אי הגלות". בכורה: 31 באוקטובר 2005). בפתיחת המשחק חולקו המתמודדים, בפעם הראשונה והאחרונה, לארבעה שבטים של גברים ונשים מבוגרים וצעירים. החלוקה בוטלה אחרי מועצת שבט אחת. חידוש אחר בסדרה היה "אי הגלות": הגליה של אחד המתמודדים למקום מבודד, בו טמון רמז לפסלון חסינות נסתר. מנצח התוכנית היה אראס באסקאוסקס אשר הנהיג את שבטו (לאחר החילוף) "קאסאיה" לשלטון מוחלט בעונה (שב להתמודד בעונה ה-27 של התוכנית יחד עם אחיו ויטאס) וניצח בהצבעת 2–5. עוד בלטו במיוחד דניאל דילורנזו, שהעפילה מולו לגמר (ושבה והתחרתה בעונה ה-20), שיין פאוורס בעל התקפי הזעם היחיד בתולדות התוכנית שכאשר באו בני משפחה לבקר את המתמודדים, בנו הקטן בא לבקרו מה שלא קרה כלל בתוכנית עד כה (התמודד בהצבעה למתמודדים שיחזרו לעונה 31 אך לא קיבל מספיק קולות כדי לחזור), מיסטי גיילס שהודחה בשלב מאוד מוקדם של המשחק ולא קיבלה הרבה זמן מסך זכורה איך שהוא על ידי המעריצים של התוכנית, ברוס קאנגאיי עם הרוח הטובה והיפנית שהציג והשליטה באומניות לחימה, דן בארי שהודח לפני האיחוד אך קיבל המון זמן מסך עקב היותו אסטרונאוט, קורטני מרית הקולנית והמוזרה וטרי דיטץ. דיטץ הוצב בעמדת נחיתות כבר בשלבים הראשונים של הסדרה, כאשר בוצעה החלפת חברים בין השבטים שבודדה אותו מבני בריתו, אך הצליח למצוא את פסלון החסינות החבוי וזכה בסדרה ארוכה של אתגרי חסינות שהביאו אותו עד שלב ההתמודדות הסופית לפני הגמר (דיטץ חזר לעונה ה-31). המתמודדת הבולטת ביותר בעונה זו, עם זאת, הייתה סירי פילדס, אחות במקצועה, שסומנה כאחת המודחות המוקדמות עקב חולשתה הפיזית וחוסר הניסיון שלה בתנאי שטח. סירי הפגינה יכולת מרשימה בטוויית קשרים אנושיים ושלטה במשחק בערמה באמצעות מניפולציות מתוחכמות, עד שהודחה במקום הרביעי כתוצאה מהפסד באתגר אש שובר-שוויון. פילדס, שהשתתפה גם בעונות 16, 20, ו-34 זכתה בסוף העונה בתואר חביבת הקהל, ונחשבת לאחת המתחרות הטובות ביותר בתולדות התוכנית, מכונה ע״י רבים ״השחקנים הטובה ביותר שלא זכתה״.

עונה שלוש עשרה - איי קוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הישרדות: איי קוק
העונה צולמה באיי קוק שתחת ריבונות ניו זילנד (בכורה: 14 בספטמבר 2006) והביאה עמה מספר חידושים כמו עליית שלושה מועמדים לגמר. בדומה לעונה הקודמת, גם כאן חולקו המשתתפים לארבעה שבטים, הפעם לפי קרבה אתנית: לבנים, היספנים, אסיאתים ושחורים. גם כאן, השבטים שבו וחולקו לשניים במהרה. האירוע הדרמטי ביותר בעונה זו התרחש בפרק השמיני, כאשר הוצעה למשתתפים אפשרות לערוק לשבט אחר. שניים מהם, ג'ונתן פנר וקנדיס ווּדקוֹק בחרו לערוק והציבו את שבט אייטוטאקי בנחיתות מספרית, ארבעה מול שמונה, ערב האיחוד המתקרב. העריקה החדירה מוטיבציה בארבעת חברי השבט הנותרים - סאנדרה אוקלי, בקי לי, אוזי לוּסת' ויוּל קוון - ואלו זכו בארבעת האתגרים הבאים. עם המיזוג הצליח קוון, בחסות אליל החסינות שברשותו, לגייס על צידו את פנר וארבעת חברי אייטוטאקי הצליחו להדיח בשלבים את כל חברי השבט היריב. בעונה זו בלטו מספר מתמודדים. ראשון בהם היה אוזי לוסת', שהפגין דומיננטיות פיזית רבה וזכה בחמישה משישה אתגרי החסינות האישית. לוסת' השתתף גם בעונות 16, 23 ו-34, וזכה בתואר חביב הקהל לעונה. לצדו בלט גם יול קוון, שעשה שימוש נבון באליל החסינות, בברית האיתנה שלו עם בקי לי, ובדימוי "הסנדק" שנוצר לו אצל שאר המתחרים. קוון ניצח את לוסת' ובקי בפרק הגמר בהצבעת 5-4-0, והיה לאסייתי הראשון שזכה בסדרה, קוון חזר להשתתף בעונתה ה-40 של הסדרה. בעונה בלטה עוד פרוואטי שאלו הפלרטטנית, ששבה לככב בעונה ה-16, בעונה ה-20 ובעונה ה-40 של התוכנית, ונחשבת לאחת המתמודדות הטובות, החזקות, החכמות, האסטרטגיות והאהובות בתולדות התוכנית בעיני רבים מהמעריצים ואף זכתה לכינוי ״המלכה״. על אף שבעונה זו, נתפשה כמי שמשתמשת בעיקר ביכולות הפלרטוט שלה, בעונות הבאות בהן השתתפה, הפגינה שאלו יכולות אסטרטגיות מרשימות. פנר היהודי שהיה שנוא על רוב המתמודדים וכונה "עכברוש" (שב להתמודד בעונה ה-16 ובעונה ה-25), אדם ג׳נטרי שהיה האחרון מבני בריתו ואף ניהל רומן עם וודקוק (ששבה להשתתף בעונה ה-20 של התוכנית וכן בעונה ה-27 יחד עם בעלה ג'ון). סצנה מפורסמת בעונה זו היא כאשר במועצת השבט השנייה בעונה, המתמודד וירג׳יליו ״בילי״ גארסיה הצהיר ״אני עשיתי את שלי בתוכנית, מצאתי אהבה״ ואז הרחיב והסביר, כי הוא והמתמודדת וודקוק התאהבו "אהבה ממבט ראשון" כפי שהגדיר אותה. הצהרה זו הותירה את חברי השבט שלו ואת פרובסט המומים, כמו גם את וודקוק ששמעה על כך לאחר מכן. בעונה זו הייתה הפעם הראשונה שמתמודדים ויתרו על משימה והפסידו בכוונה תחילה. היו אילו שבט הלטינים שעשו כך מכיוון שרצו להדיח את גארסיה שבעינם היה ל״משקל עודף״ מבחינה חברתית ופיזית.

עונה ארבע עשרה - פיג'י[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הישרדות: פיג'י

העונה הארבע עשר של "הישרדות" צולמה במקואטה, ולואה לבו שבפיג'י (בכורה: 8 בפברואר 2007) וכללה שינוי בכללי השימוש בפסלון החסינות - אשר ניתן היה להשתמש בו רק לפני מועצת השבט. השבטים חולקו לשניים: האחד חי בתנאים של רווחה רבה, ואילו השני נאלץ לחיות בתנאים ירודים. הפער הוביל לכך ששבט מוטו, שחי ברווחה, זכה ב-12 מתוך 13 האתגרים עד למיזוג בין השבטים, וניסוי דומה לא חזר על עצמו בתוכנית. בעונה זו בלט מאמץ מודע של מפיקי התוכנית, שגייסו את כל המתמודדים לבד מאחד (במקום לשבץ מתמודדים שפנו אל התוכנית), להדגיש את הגיוון האתני והגילאי. מתמודדים בולטים בתוכנית היו יאו-מן צ׳אן ששיחק בצורה מאוד חכמה אך מסוכנת שלא השתלמה לו אף על פי שהגיע רחוק במשחק, מישל יי שהודחה בהדחה יוצאת דופן מיד בשלב האיחוד אף על פי שהייתה בברית השולטת זכתה לכינוי ״החמודה״ על ידי המעריצים, סילביה קוואן שהודחה שלישית אך הייתה הבולטת ביותר בהתחלה, ובשל כך הודחה. קוואן הייתה מאוד שתלטנית והשתלטה על בניית המחסה שהיו כל המתמודדים יחד, קוואן הייתה זו שגם חילקה את השבטים מפני שכל המתמודדים בחרו בה כ״מנהיגה״ שלהם, ליסט ״ליסי״ ליאנרס החוצפנית שהודחה הדחה לפני האיחוד, אלכס אנדרטה עורך הדין אשר היה האחרון מבירתו ונתן את אחד הנאומים הטובים במועצת הגמר, מוקי לי האסייתי והמנצח ארל קוֹל (שניסה מאז להיכנס לכל עונות האולסטארס שהיו אך לא הצליח כל פעם בגלל בעיות לו״ז שונות) שקשר כבר בשלב מוקדם ברית עם צ'אן בן ה-54, חביב הקהל (הופיע גם בעונה ה-16). נאמנותם של השניים זה לזה, תבונתו הטקטית של קול ועורמתו של צ'אן, (שהפך למתחרה הראשון שמשתמש בפסלון החסינות, ואף יצר פסלון חסינות מזויף) הובילה את שניהם לשלב הסופי של המשחק. כאשר נותרו במשחק רק שישה זכה צ'אן באתגר הפרס במכונית והעביר אותה לידי מתחרה אחר, אנדריה הרד (המכונה ״דרימז״) בתמורה להבטחה כי זה יעביר לו את שרשרת החסינות אם יזכה בה באתגר החסינות הסופי. דרימז הבטיח לעשות כן, אך לא עשה זאת במועצת השבט. הצעד שגרם להדחתו של צ'אן, הרד שיחק לאורך כל המשחק ב״בשני הצדדים״ כלומר עם שתי הבריתות הרד הגיע לגמר עקב אי נתינת השרשרת לצ׳אן כנגד קול והמתמודדת קסנדרה פרנקלין, וקול, שזכה בגמר בכל 9 קולות המושבעים, בעקבות שנאת המושבעים כלפי הרד ופרנקלין. הייתה זו הפעם הראשונה והיחידה בה כל שלישיית הגמר הורכבה מאפרו אמריקאים, וזו הפעם השנייה בה אדם שחור מנצח את התוכנית. זו גם הייתה הפעם הראשונה מתוך 5 פעמים שבה מתמודד ניצח עם כל קולות המושבעים. העונה הנ"ל היא העונה היחידה בה השתתפו מספר אי זוגי של אנשים (19), משום שאחת המתמודדות (מליסה מקנולטי) פרשה יום לפני תחילת הצילומים עקב בעיות נפשיות.

עונה חמש עשרה - סין[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסדרה נדדה הפעם לשמורת ז'לין, צזוצזאן, מחוז צזאנסי שבסין (בכורה: 20 בספטמבר 2007) וכללה שינויים קלים בתבנית המשחק, ובמיוחד הוספת מספר פסלוני חסינות והמרת אי הגלות ב'חטיפה' של בן השבט המפסיד אל המנצחים. בעונה זו בלטו במיוחד המנצח טוד הרצוג, דייל אוויר מורמון הומוסקסואל שהשתמש בטקטיקה מחוכמת ובבריתות נבונות כדי להגיע לגמר ולנצח בהצבעת 4-2-1 ובת בריתו לאורך המשחק, אמנדה קימל, שכשלה מולו בגמר. קימל שבה והשתתפה גם בעונה ה-16, שאף בה הגיעה לגמר, ובעונה ה-20. עוד בלטו בעונה זו פי-ג'י לאו אשר הייתה בעמדת המיעוט רוב העונה ונלחמה פעם אחר פעם להינצל ממנה (שבה בעונה ה-31), ג'יימס קלמנט (חביב הקהל, הודח כשברשותו שני פסלוני חסינות; השתתף גם הוא בעונה ה-16 ובעונה ה-20) וקורטני ייטס הרזה וחדת הלשון, אשר הפתיעה את חבריה למשחק והגיעה למקום השני, עם שני קולות מהמושבעים (השתתפה גם בעונה ה-20). עונה זו נחשבת מהאהובות ביותר בסדרה.

עונה שש עשרה - מיקרונזיה: מעריצים נגד פייבוריטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה זו שבה למדינת פלאו שבמיקרונזיה (בכורה: 7 בפברואר 2008) והתנהלה במתכונת של עימות בין שבט "פייבוריטים" (מתחרים מעונות קודמות) ו"מעריצים" (מתחרים חדשים). בעונה זו בלט פער היכולות בין המתמודדים המנוסים לחדשים, כאשר המתמודדים החדשים הדיחו בזה אחר זה, בגלל עימותים פנימיים, את החברים החזקים ביותר. עוד בלט הפער בין כשרונן הטקטי והמניפולטיבי של הנשים ותמימותם של הגברים. פארווטי שאלו, סירי פילדס ואמנדה קימל היו הנבונות שבנשים, והצליחו להטעות את הגברים, בזה אחר זה, להימנע משימוש בפסלון החסינות או, במקרה אחד, למסור את שרשרת החסינות לאחת הנשים. בשלב הסופי של המשחק כשלה סירי פילדס באתגר המכריע ובגמר גברה שאלו על אמנדה קימל, שהעפילה בפעם השנייה ברציפות לגמר אך כשלה שוב בשלב הדיבור מול המושבעים והפסידה בהצבעת 3–5. עונה זו נחשבת בעיני רבים ממעריצי התוכנית לעונה הטובה ביותר של התוכנית, בשל המספר הרב של הדחות הפתע והרגעים האייקוניים שבה. עוד בלטו בעונה ג'יימס קלמנט אשר זכה בחביב הקהל בפעם השנייה ברציפות, אוזי לוסת' שחזר מעונה ה-13 אשר מצא פסלון חסינות (ויצר במקומו אחד מזויף) אך הודח כשהוא לא השתמש בו, נטלי בולטון משבט המעריצים אשר התאחדה עם נשות ה"פייבוריטים", ואריק רייקנבאק התמים אשר שוכנע על ידי ברית הנשים לוותר על שרשרת החסינות והודח (שב להתחרות בעונה ה-26). עוד ידועה העונה כעונה עם מספר הפרישות הגבוה ביותר. שני מתמודדים (ג'ונתן פנר וג'יימס קלמנט) נאלצו לפרוש בשל פציעות, ומתמודדת נוספת (קת׳י סלקמן) פרשה בשל בעיות נפשיות. שני מתמודדים נוספים (ג'וני פיירפליי וצ'אט וולץ') ביקשו מחברי שבטם להדיח אותם.

עונה שבע עשרה - גבון[עריכת קוד מקור | עריכה]

העונה השבע עשרה של "הישרדות" שבה לאפריקה (השמורה הנשיאותית וונגה-וונגה, אסטואר שבגבון, בכורה: 25 בספטמבר 2008). השבטים נבחרו בעונה זו, כמו בעונה החמישית, על ידי המתמודדים המבוגרים ביותר. בעונה זו בלטה החולשה הטקטית של רוב המתחרים, ועיקר תשומת הלב התמקדה במספר דמויות ססגוניות כמו רנדי ביילי (השתתף גם בעונה ה-20) וקורין קפלן (השתתפה גם בעונה ה-26) המיזנתרופיים, ג'סיקה ״שוגר״ קייפר הקוקטית (שבה והשתתפה בעונה ה-20), קני הואנג הגיימר הערמומי ובת בריתו קריסטל קוקס, אצנית אולימפית קולנית אשר באופן מפתיע כשלה במרבית האתגרים. מנצח העונה, שהיה גם חביב הקהל, היה בוב קראולי, אשר ניצח את סוזי סמית' ואת שוגר קייפר בהצבעת 0–4-3, היה למנצח המבוגר ביותר בתולדות התוכנית, והפגין את כישרונו ביצירת פסלון חסינות מזויף מאוד משכנע. ביקורת מסוימת הופנתה, במהלך הצילומים וגם בתוכנית ה"איחוד" בשיקול הדעת שבהכללתה של קייפר, שפעמים רבות לא היה ברור אם עיקר עניינה בהתמודדות או בקידום מרכולתה כשחקנית.

עונה שמונה עשרה - טוקנטינס[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה זו של "הישרדות" נדדה ליבשת אחרת, ונערכה בז'לפאו, במדינת טוקנטינס שבברזיל (בכורה: 12 בפברואר 2009). כמו בעונה האחת עשרה, גם כאן נפתחה ההתמודדות במסע אל אתר המחנה. עוד לפני המסע נדרשו שני השבטים לבחור, לפי התרשמות ראשונית, מי החבר החלש שבשבט (הנבחרות לא הודחו, אך הוצבו בעמדת נחיתות). בשלבים שלפני מיזוג השבטים נשלחו שני מתמודדים משני השבטים לאי הגלות, וכתוצאה מכך נוצרה ברית דו-שבטית סודית בין מתחרים משני השבטים, אך הברית לא עמדה לבסוף במבחן בשלב המיזוג. התחרות התנהלה בשלביה הראשונים בשליטה של שבט אחד, טימבירה, שהגיע למיזוג בעמדת יתרון בולטת. בנקודה זו ניצלו ג'יימס תומאס הבן (״ג'יי-טי״), סטיבן פישבאך וטאג' ג'ונסון-ג׳ורג׳, שלושתם משבט ז'לפאו שבמיעוט, את העימותים הפנימיים בין חברי טימבירה, והביאו להדחתם בזה אחר זה. הברית הטקטית והאישית בין תואמס ופישבאך העלתה את שניהם לגמר, בו זכה תומאס בכל קולות חבר המושבעים, בחביב הקהל, ונהיה למנצח הראשון בתולדות התכנית אשר שיחק את ״המשחק המושלם״ - משחק שבו אתה לא מקבל אף קול נגדך לאורך כל העונה ובגמר כל חבר המושבעים מצביע בעדך לזכייה. ג'יי-טי, המנצח, שב לאחר מכן לעונות ה-20 וה-34 של התוכנית, בעוד פישבאך שב לעונה ה-31. כמו כן בלטו בעונה סיירה ריד, שהצליחה להתגבר על נסיבות ראשוניות קשות; וטייסון אפוסטול חד הלשון ששב להתחרות גם בעונות ה-20, ה-27 וה-40. מעל לכולם, עם זאת, בלטה דמותו הססגונית של בנג'מין ווייד (המכונה ״קואוץ'״), מאמן כדורגל לבנות, שהתהדר בפילוסופיה מזרחית ובגישה ראוותנית ורברבנית, אשר חזר להופיע בתוכנית בעונות ה-20 וה-23.

עונה תשע עשרה - סמואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה זו שבה לאוקיינוס השקט ונערכה באי אופולו שבסמואה (בכורה: 17 בספטמבר 2009). עונה זו ניצבה כולה בצילו של מתמודד בודד, ראסל האנץ (שב גם לעונות ה-20 וה-22) שהפגין יכולת טקטית מרשימה, הבנה אינטואיטיבית של חולשות אנוש, כישרון בלתי-מצוי למצוא את פסלון החסינות כמו שלא נמצא בעבר (הוא מצא שני פסלונים בלי רמז כלשהו, ומצא פסלון שלישי אף ששאר המתחרים דלקו אחריו). האנץ, שהכריז מראש על כוונתו לפלס דרכו אל הזכייה באמצעים זדוניים, כשל עם שבטו, פוֹאה-פוֹאה, בדרך למיזוג וכשזה הגיע נותרו בשבט רק ארבעה, מול שמונה של השבט המתחרה, גאלוּ. בנקודה זו הצליחו בני פואה-פואה בהנהגתו של האנץ לתקוע טריז במחנה היריב ובסיוע עורקים, פסלוני חסינות והטעיה הדיחו בזה אחר זה את כל בני גאלו. בגמר התייצבו שלושה בני פואה-פואה, כשהפרס נופל בחיקה של נטלי ווייט, שחסתה בצילו של האנץ, אך הייתה הרבה יותר חברתית ואהובה בקרב המושבעים. נטלי ניצחה את האנץ, ואת המתחרה השלישי בגמר, מיק טרימינג, בפער גדול של 7-2-0. בתוכנית "האיחוד" הביע האנץ (אשר נבחר עם תום העונה לחביב הקהל) את הסתייגותו מזכייתה של ווייט, בה ראה זוכה שאינה ראויה. תחושות דומות של הסתייגות ביטאו גם המנחה, ג'ף פרובסט, וסטיבן פישבאך (שאחרי התמודדותו הפך בעל בלוג לנושאי טקטיקה ב"הישרדות"). מתחרות נוספות אשר שבו להשתתף בעונות מאוחרות יותר היו בנות שבט "גאלו" - לורה מורט (ששבה להתחרות עם בתה סיירה בעונה ה-27) ומוניקה פאדייה (ששבה להתחרות בעונה ה-31).

עונה עשרים - גיבורים נגד נבלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העונה העשרים של "הישרדות" נערכה שוב באופולו שבסמואה (בכורה: 11 בפברואר 2010) וכללה התמודדות בין מתמודדי עבר שזכו לאהדה ("גיבורים") וכאלו שהקהל נהנה לשנוא ("נבלים"), עונה זו נחשבת בעיני מעריצים רבים כאחת העונות הטובות ביותר של התוכנית. בעונה זו נמחו כמעט לחלוטין אזכורים לקשיי ההישרדות ומוקדה היה, כמעט בלעדית, במאבקים הטקטיים והאישיים המורכבים בין המתמודדים המנוסים, שחלקם שבו להתמודד כאן בפעם השלישית. בשלבה הראשון של העונה בלט שלטונם של ה"נבלים", שנהנו מהצטיינותו האישית ומתבונתו של רוב מריאנו: ארבעה מחמשת המודחים הראשונים נמנו עם ה"גיבורים", שבמחנם פשטו המריבות הפנימיות. שלטונו של מריאנו נתקל בהתנגדות עיקשת מצד ראסל האנץ ובנות בריתו, דניאל דילורנזו ופארווטי שאלו. האנץ ניצל בתבונה את חששו של טייסון אפוסטול מפארווטי שאלו, שכנע אותו להצביע עבורה (במקום להצביע כפי שהורה לו מריאנו, בפיצול קולות) ובכך הביא להדחתו של אפוסטול עצמו. מכאן, בסדרה של הדחות, סולקו בזה אחר זה מריאנו ובני בריתו. בפרק הקודם לפרק המיזוג, החליט המתמודד ג'יי טי תומאס, מתוך אמונה מוטעה כי ראסל נמצא במיעוט בשבט הנבלים, להעביר את פסלון החסינות שלו לראסל, במה שנחשב לאחד המהלכים המטופשים בתולדות התוכנית. כתוצאה מכך, בפרק המיזוג, השתמשה שאלו בשני פסלוני חסינות באותה מועצה (לראשונה בתולדות התוכנית) על חברותיה לשבט. המהלך הוביל את "הנבלים" לשליטה מוחלטת על "הגיבורים", שחולשתם הטקטית הייתה בעוכריהם, והם הודחו כמעט לגמרי בזה אחר זה, כשכל ארבעת המתמודדים הסופיים הם ממחנה ה"נבלים". בעונה זו בלט שוב האנץ הדומיננטי. על אף הברית החזקה בין האנץ ושאלו, אשר הביאה אותם לגמר, הזוכה הייתה המתמודדת השלישית בגמר, סנדרה דיאז-טוויין, שנהייתה לראשונה שזכתה פעמיים בפרס הגדול. דיאז-טוויין הפגינה פעם נוספת חושים חדים, הצליחה לעמוד על טיבם של יריבים ואף שהייתה בת בריתו של מריאנו וזוכה בעבר, הצליחה לשכנע את כל המועמדים לסבור כי ינצחו אותה על נקלה, ולבסוף ניצחה את העונה בהצבעת 6-3-0, כאשר האנץ נותר ללא שום קול מהמושבעים. עם זאת העונה כולה ואף פרק הגמר עמד בסימן ראסל שאף על פי שמעולם לא זכה בתוכנית, במקום הראשון, נצרב בתודעה כאחד המתמודדים הצבעוניים והשנויים במחלוקת ביותר בתולדות המשחק. ניצחונה של סנדרה בגמר החל ויכוח רב בין מעריצי הסדרה, שמתמקד בשאלה - מה סגנון המשחק הטוב ביותר?

עונה עשרים ואחת - ניקרגואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העונה העשרים ואחת של "הישרדות" נערכה בניקרגואה (בכורה: 15 בספטמבר 2010). בפעם השנייה בתולדות התוכנית (הפעם הראשונה הייתה בעונה ה-12) חולקו המשתתפים לשבטים על־פי גילם, ונוסף אלמנט חדש, "מדליון הכוח", המקנה לשבט המחזיק בו יתרון במשימות החסינות השבטיות. השימוש ב"מדליון הכוח" היה דל, והגימיק נזנח אחרי כמה תוכניות, כמוהו כחלוקה לשבטים לפי גיל, שהובילה לניצחונות רצופים של שבט הצעירים. גימיק נוסף, שילובו של משתתף מפורסם, מאמן הפוטבול לשעבר ג'ימי ג'ונסון, כשל אף הוא כאשר הפך מוקד לעוינותם של גברי השבט הבוגר ״אספדה״ (ובפרט ג׳ימי טרנטינו המכונה ״ג׳ימי טי״ שמשום מה חשב שהוא מנהיג יותר טוב מהמאמן שהוביל לזכייה בסופרבול פעמיים,) והיה למשתתף השני המודח משבטו. בעונה זו, שצוות משתתפיה הוגדר על ידי אחד מאוהדיה הבולטים והנאמנים "יותר עלוב ומעלוב",[11] נקבעו כמה שיאים של התנהגות משונה, במונחים אסטרטגיים: שני משתתפים גילו פסלוני חסינות, אך מסרו על מיקומם לאחרים, שני משתתפים מסרו את פסלון החסינות שלהם לאחרים, מרצונם או תמורת הבטחות (בסופו של דבר אף אחד מהפסלונים לא שימש ככלי אסטרטגי ושניהם הוגשו במועצת השבט האחרונה בה ניתן היה להשתמש בהם), ושתי משתתפות, נאונקה מיקסון וקלי שין (המכונה ״פרפל קלי״), פרשו באותה מועצת שבט מהתוכנית, 11 ימים לפני הסיום. הזוכה המפתיע בעונה זו היה ג'אד בירזה המכונה ״פאבּיוֹ״ המעופף אך החביב, שזכה בארבע התמודדויות על חסינות בדרך לניצחון בהצבעת 5-4-0 כנגד צ'ייס רייס ומת׳יו ״סאש״ לנהאן. בירזה היה למתמודד הצעיר ביותר שזכה בתוכנית (בן 21). בעונה זו, שהוגדרה בזמנו על ידי כמה מהמעריצים "הגרועה ביותר אי־פעם"[12] בלטו ג'יין רייט, חביבת הקהל, שלמרות גילה המבוגר זכתה בכמה משימות, ברנדה לאו החיננית (שבה להופיע בעונה ה-26 של התוכנית) ונאונקה מיקסון, שהתנהגותה השנויה במחלוקת, ופרישתה מהמשחק, עוררו את טינת הקהל. הסערה שנוצרה מהשתתפותן של מיקסון ושין בחבר המושבעים הובילה לשינוי הכללים, ומעתה פורשים מרצונם ישתתפו בחבר המושבעים רק על־פי הכרעה של מפיקי התוכנית.

עונה עשרים ושתיים - אי הגאולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העונה העשרים ושתיים צולמה אף היא בניקרגואה (בכורה: 16 בפברואר 2011). בעונה זו שולב אלמנט חדש, "אי הגאולה", בו המתמודדים המודחים מוגלים לאי נפרד[13] ונדרשים להתמודד עם המודחים הבאים על הזכות להשתלב בחזרה, בסופו של דבר, במשחק. בעונה זו שבו להשתתף שני מתמודדי עבר מוכרים - ראסל האנץ (סמואה, גיבורים נגד נבלים) ורוב מריאנו (איי מרקיז, אולסטארס, גיבורים נגד נבלים) שהועמדו בראש שני השבטים. אף שהציפייה הייתה כי במוקד העונה תעמוד התמודדות חוזרת בין האנץ למריאנו, כפי שאירע בעונה העשרים, הפגינו בני שבטו של האנץ חשש רב ממנו, והדיחו אותו עד מהרה. בני שבטו כה חששו מפניו, עד שהם הפסידו במכוון את משימת החסינות לשבט השני, בהדחה הסופית שלו, מול מאט אלרוד, באי הגאולה, עזב ראסל את המשחק בדמעות והצהיר שהוא לא יחזור להתמודד בתוכנית. ההדחה בלמה את תנופת השבט והעבירה את השליטה לשבטו של מריאנו, והעונה התנהלה בשליטה מוחלטת של מריאנו. זה דאג להדחת-פתע של המתמודד מאט אלרוד ומשזה שב מאי הגאולה, ארגן הדחת-פתע נוספת. מריאנו הקפיד לבודד את בני שבטו מבני השבט היריב, הציב לבני שבטו דמות שנואה (פיליפ שפרד) להסיח את דעתם, וכרת בריתות נאמנות עם כל אחד מחברי השבט בנפרד. המיומנות אותה הפגין במשחק בעונה מבחינה חברתית, תחרותית, אסטרטגית וטקטית - הביאה את מריאנו אל הגמר, שם הפציר אחד המושבעים בעמיתיו שיתגמלו את מריאנו בזכייה על הופעתו המרשימה. מריאנו זכה לבסוף בגמר, כשהוא מביס, עם שמונה קולות, את שפרד (קול אחד) ואת נטלי טנרלי בת ה-19, (הפיינליסטית הצעירה אי-פעם בתוכנית, ללא קולות), זאת לאחר שלמרות שמריאנו היה שנוא ע״י חבר המושבעים, שני הפיינליסטים האחרים היו שחקנים מאוד חלשים ובאופן אירוני רק חיזקו למה לרוב הגיע לזכות. בתוכנית "האיחוד" גרס מנחה התוכנית, פרובסט, כי מריאנו הפגין את "המשחק המושלם ביותר אי-פעם ב'הישרדות'". מריאנו זכה גם בתואר חביב הקהל. שפרד שב לעונה ה-26 של התוכנית, ויחד איתו חזרו גם המתמודדת פרנצ'סקה הוגי - אשר הייתה המודחת הראשונה לעונה זו - והפכה מוכרת כאשר הייתה למודחת הראשונה גם בעונה ההיא, והמתמודדת החיננית אנדראה בלקי, אשר שבה להופיע בהמשך גם בעונה ה-34. עונה זו נחשבת בעיני מעריצים רבים כאחת החלשות ביותר בתולדות הסדרה.

עונה עשרים ושלוש - האוקיינוס השקט הדרומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונה העשרים ושלוש של התוכנית (בכורה: 14 בספטמבר 2011) שבו צילומי התוכנית לאי אופולו שבסמואה בפעם השלישית. בדומה לעונה הקודמת, שולב אלמנט "אי הגאולה", והשתתפו בתחרות שני מתמודדי עבר - אוסקר "אוזי" לוסת' (עונה 13, מקום שני ועונה 16, מקום תשיעי) ובנג'מין "קואוץ׳" ווייד (עונה 18, מקום חמישי ועונה 20, מקום שנים עשר). בעונה זו זכתה סופי קלארק, לאחר שגברה בגמר של התוכנית על קואוץ׳ וויד ואלברט דסטרייד בהצבעת 6-3-0. בעונה זו בלט אוסקר "אוזי" לוסת' אשר הודח פעמיים ושלח עצמו במכוון לאי הגלות, ובשתי הפעמים הצליח לשוב ממנו למשחק. בסופושל דבר, סיים לוסת' במקום הרביעי ובכך הפך למתמודד היחיד שהודח מן המשחק 3 פעמים בעונה אחת. לוסת' נבחר בתואר "חביב הקהל" בסוף העונה. כמו כן, בעונה זו בלטו המתמודדים, קואוץ׳ ווייד אשר שיפר, על אף הפסדו, את המוניטין השלילי שצבר בעונותיו הקודמות, ובמהלך העונה היה נראה ששליטתו בשבטו ובמשחק אבסולוטית ע״י הקמת ברית מאוד דתית על גבול הכת, ברנדון האנץ אחיינו של ראסל האנץ (עונה 19, 20, 22), אשר ניסה להסתיר את קשרו המשפחתי (שב בהמשך לעונה ה-26) והמתמודד ג'ון קוקרן (שב להופיע בעונה ה-26) שהעדיף להצביע בהצבעה הראשונה לאחר האיחוד עם שבט אופולו על פני שבטו שלו, ובכך הכריע את הכף, ושאר חברי שבטו, שבט סוואי הודחו בזה אחר זה. תעוזתו לא עמדה לו, וגם הוא הודח בתורו. אחרון שבט סוואי, והותיר את שישיית אופולו לבדם. המתמודדת דון מיהן, אשר הגיעה למקום העשירי בעונה, שבה גם היא להשתתף בעונה ה-26.

עונה עשרים וארבע - עולם אחד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונה זו (בכורה: 15 בפברואר 2012) שצולמה אף היא בסמואה, שולבו במשחק שני אלמנטים אשר נוסו בעבר. הראשון, חלוקת השבטים על פי מין (עונה 6, עונה 9, עונה 12). האלמנט השני היה השכנת שני השבטים על אותו חוף ולא בחופים נפרדים. (עונה 5, עונה 10, עונה 14). בעונה זו גברה המתמודדת קים ספראדלין בגמר על המתמודדות סברינה ת׳ומפסון וצ׳לסי מייזנר (7-2-0 בהתאמה). ספראדלין, שזכתה גם בתואר חביבת הקהל, הייתה המתמודדת הבולטת ביותר בעונה זו והפגינה עליונות מרשימה בפן האסטרטגי והחברתי, ובפן הפיזי, ונחשבת לאחת השחקניות הטובות ביותר בתולדות המשחק. בעונה זו בלטו המריבות הפנימיות שבין הגברים, שבין היתר ויתרו על חסינות שבטית אף על פי שניצחו במשימה, בצעד ראשון מסוגו בתוכנית. המריבות הפנימיות הובילו לעליונות הנשים במשחק, ולאחר האיחוד הודחו הגברים בזה אחר זה עד שלבסוף, בפעם הראשונה (והיחידה עד כה) בתולדות התוכנית, כל חמשת השורדים האחרונים היו מאותו מין (במקרה זה, נשים). בעונה זו בלט גם המתמודד קולטון קאמבּי, הומוסקסואל מוצהר, שהפגין שליטה אסטרטגית, נבלית וקאוטית בבני שבטו. למרות הצלחתו נאלץ קולטון לפרוש מסיבות בריאותיות הדחה אחת לפני המיזוג.[14] קולטון שב להתמודד בעונה ה-27 של התוכנית יחד עם ארוסו קיילב.

עונה עשרים וחמש - הפיליפינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה זו (בכורה: 13 בספטמבר 2012) צולמה בפיליפינים, מקום ששימש מספר פעמים בעבר ב"הישרדות". המתמודדים חולקו לשלושה שבטים. כשלכל שבט צורף מתמודד עבר, אשר נאלץ לפרוש מהמשחק בגלל סיבות רפואיות - מייקל סקופין (עונה 2, נכווה לאחר שנפל לתוך מדורה), ג'ונתן פנר (עונה 13 הודח; עונה 16, זיהום בברך) וראסל סוואן (עונה 19, איבד את הכרתו כתוצאה מהתייבשות). בעונה זו ניצחה דניס סטייפלי את מייקל סקופין ואת ליסה וולצ'ל (6-1-1). סטייפלי החלה דרכה בשבט מאטסינג (הראשון להפסיד בכל משימה בה השתתף) והייתה המתמודדת והזוכה הראשונה בתולדות התוכנית שהשתתפה בכל מועצת שבט. סטייפלי שבה והופיעה בעונה ה-40 של התוכנית. בעונה זו בלטו בן בריתה של סטייפלי, מלקולם פרברג הפופולרי שסיים במקום הרביעי, ושב והופיע גם בעונה העוקבת, ובעונה ה-34 של התוכנית, וכמו כן המתמודדת אבּי-מריה גומז (שבה גם בעונה ה-31), שהתנהגותה ויחסה אל שאר המשתתפים עוררו ביקורת רבה; וליסה וולצ'ל, שכיכבה כנערה, בשנות השמונים של המאה הקודמת, בסדרה "עובדות החיים". וולצ'ל זכתה בתואר "חביבת הקהל" כאשר היא גוברת על פרברג בהפרש של 0.7% בלבד.

עונה עשרים ושש - קראמואן: מעריצים נגד פייבוריטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה זו (בכורה: 13 בפברואר 2013) שצולמה בפיליפינים, התנהלה במתכונת זהה לזו שבעונה 16 (מיקרונזיה) - התמודדות של שבט של 10 פייבוריטים מעונות קודמות מול שבט של 10 מעריצים של התוכנית. בעונה זכה המתמודד ג'ון קוקרן, שהגיע למקום השמיני בעונה ה-23 של התוכנית. קוקרן ניצח בהצבעת פה אחד את דון מיהן - שהשתתפה איתו גם בעונתם הקודמת, ובלטה בשל רגישותה הרבה והבגידות הרבות שלה בחבריה למשחק, ואת שרי ביטמן - אשת עסקים שהנהיגה את הברית החזקה בשבט המעריצים אך הצטרפה במהלך העונה לברית הנערצים. קוקרן היה המנצח השלישי שניצח בהצבעת פה-אחד והמנצח השני שניצח בהצבעת פה-אחד בלי שקיבל אף הצבעה כנגדו לאורך כל העונה - ״המשחק המושלם״. עוד בלטו בעונה חביב הקהל מלקולם פרברג, שחזר להשתתף בעונה שנייה ברציפות, ומצא שני פסלונים ללא רמזים - עד שהודח בשל האיום שהיה במקום התשיעי, פיליפ שפרד (עונה 22), שהודח במקום העשירי לאחר חשיפת שני פסלונים והנהיג במשך רוב העונה את ברית הפייבוריטים, ברנדון האנץ שחזר מעונה 23 וגם בעונה זו שידר חוסר יציבות נפשי, עד שהוצא מהמשחק לאחר התקף זעם, אנדריאה בלקי (עונה 22) שהודחה כאשר בכיסה נמצא פסלון חסינות - וכן גם פרנצ'סקה הוגי - המודחת הראשונה בהישרדות "אי הגאולה" - שהייתה המודחת הראשונה הראשונה לחזור לשחק פעם שנייה - והודחה ראשונה גם בפעם הזאת. עונה זו התאפייה בנתוני רייטינג נמוכים, וזו הייתה הפעם הראשונה שבה גמר התוכנית השיג פחות מ-10 מיליון צופים.

עונה עשרים ושבע - דם נגד מים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה זו (בכורה: 18 בספטמבר 2013) צולמה אף היא בפיליפינים (באזור קאגאיאן). העונה ניצבה בסימן "דם נגד מים" (כלשון המימרה: דם סמיך ממים) ובמהלכה התמודדו עשרה מתמודדי עבר לצד וכנגד עשרה מבני משפחותיהם וקרוביהם. כמו כן, לאחר שלוש עונות בהן לא נעשה בו שימוש, "אי הגאולה" חזר פעם נוספת כאשר הפעם התאפשר לכל מתמודד להחליף מקומות עם בן הזוג שלו באי הגאולה.[15] בעונה זו ניצח טייסון אפוסטול (עונות 40,20,18) את המתמודדים מוניקה קולפפר (עונה 24) וג'רבס פיטרסון (עונה 1) בהצבעה של 7-1-0 בהתאמה. אפוסטול עמד בראש הברית השולטת במשחק, מצא שני פסלוני חסינות ושלט בחלק האסטרטגי של המשחק, בעוד קולפפר התבלטה ביכולותיה הפיזיות. מתמודדת בולטת בעונה זו הייתה סיירה איסטין, בתה של המתמודדת לורה מורט (עונה 19). איסטין ביצעה מהלכים רבים כאשר בלטה ביניהם הדחתה של אמה - והיא היחידה שהצביעה כנגד קרוב משפחתה בעונה זו. בנוסף, כפתה איסטיין תיקו כאשר נשארו שישה מתמודדים בלבד ובכך, בפעם השנייה בלבד בתולדות התוכנית, היה שימוש בבחירת אבנים בתור שובר שוויון. אמה של איסטין, לורה מורט שלטה בקרבות ב"אי הגאולה" וזכתה ברובם, אך כשלה בקרב הסופי מול טינה ווסון (מנצחת עונה 2). בחלק הראשון של העונה התבלט במיוחד המתמודד ושחקן ליגת הפוטבול האמריקאית לשעבר בראד קולפפר. קולפפר היה המנהיג של שבט המתמודדים החדשים אך ספג גינויים רבים מהמתמודדים שהודחו ומקרוביהם, עד שהודח לבסוף בשלב מוקדם יחסית (חזר להשתתף בעונה ה-34). עוד בלטו בעונה זו היידן מוס - זוכה העונה ה-12 של "האח הגדול" בארצות הברית וויטאס בסקאוסקס, אחיו של מנצח העונה ה-12 אראס בסקאוסקס, אשר שב להתחרות בעונה ה־31 של התוכנית. ויטאס עורבב כנגד מזלו לתוך שבט עם ארבע נשים נוספות, מה שהניח אותו תחילה בתחתית, אך באמצעות אופיו הוא צלח את האיחוד והגיע לחבר המושבעים.

עונה עשרים ושמונה - קאגיאן: כוח נגד מוח נגד יופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה זו (בכורה: 26 בפברואר 2014) צולמה בפיליפינים, ומשתתפים בה 18 מתמודדים חדשים שחולקו לשלושה שבטים: שבט של חכמים, שבט של חזקים ושבט של אנשים יפים. בפעם הראשונה מאז עונה 18- הישרדות טוקנטינס שבגמר התחרו שני מתחרים בלבד ולא שלושה, כאשר בגמר גובר המתמודד טוני ולאצ׳וס על בן בריתו יאנג "וו" הואנג בתוצאה 1–8. בעונה זו בלטו טוני ולאצ׳וס משבט הכוח, אשר מצא פסלוני חסינות בקלות ונהג לבצע הדחות מפתיעות כנגד מתמודדים מהברית שלו. דמות בולטת נוספת בעונה הייתה קסנדרה "קאס" מקווילן משבט החכמים אשר בגדה בתחילת שלב המיזוג בחבריה לברית ויצרה אנטגוניזם רב סביבה מצד מתמודדים רבים, וכונתה עקב זה ״כאוס קאס״. מקווילן נחשבה כמתמודדת שתפסיד בוודאות בגמר, ולכן ההחלטה של הואנג לקחת איתו לשלב הגמר את טוני ולא אותה, נחשבת כאחת הטעויות הבולטות בסדרה. מתמודד נוסף, ספנסר בלדסו משבט החכמים, תמיד היה בעמדה נחותה אך בזכות יכלתו ליצור קשרים עם מתמודדים אחרים ובזכות כך שזכה בחסינויות אישיות בשלבים מכריעים הגיע למקום רביעי והודח ברגע שהפסיד את החסינות לקאס, וגם בת בריתו של בלדסו, טאשה פוקס, שזכתה ב-3 אתגרי חסינויות שונים, עד אשר הפסידה והודחה במקום השישי. מתמודדת בולטת נוספת הייתה שרה לסינה, בת בריתו של טוני בתחילת העונה, אשר נבגדה על ידו ועל ידי קאס בהדחה מפתיעה בתחילת שלב המיזוג. עונה זו נחשבת לאחת העונות הטובות בסדרה, ומתמודדים רבים ממנה חזרו לעונות מאוחרות יותר: בלדסו, הואנג, פוקס ומקווילן חזרו כולם לעונתה ה-31 של התוכנית. לסינה וולאצ׳וס חזרו להשתתף שניהם בעונות ה-34 וה-40 של התוכנית.

עונה עשרים ותשע - סאן חואן דל סור: דם נגד מים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה זו (בכורה: 17 בספטמבר 2014) צולמה בניקרגואה, ובעקבות ההצלחה של עונה עשרים ושבע, הוחלט שגם העונה הזו תשוחק בסימן "דם נגד מים" אך בשונה לעונה עשרים ושבע, כל המתמודדים חדשים וללא מתמודדי עבר. כמו כן, "אי הגאולה" לא חזר להופיע בעונה זו ובמקומו הוחזר "אי הגלות". בחלקה הראשון של העונה, התחרו ביניהם בני זוג במשימת פרס, כאשר המנצח זוכה בפרס לשבטו ושולח את המפסיד לאי הגלות. בעונה זו היו אמורים להתחרות עשרה זוגות אך בעיה רפואית של אחד הזוגות אילצה אותם לפרוש וכך נותרו להתחרות 18 משתתפים, כאשר, לראשונה מאז עונה 14, ישנם יותר גברים מנשים. אף על פי כן, אל הגמר הגיעו 3 נשים, מיסי פּיין, אשר התחרתה יחד עם בתה ביילור ווילסון, והיו לצמד האחרון שנשאר בתחרות, ג'קלין שולץ, אשר יחד עם בן זוגה, ג'ון מיץ', היו לזוג הדומיננטי במשחק עד להדחתו המפתיעה של מיץ' על ידי נטלי אנדרסון אשר זכתה בגמר בהצבעה של 5-2-1 (בהתאמה). אנדרסון התחרתה יחד עם אחותה התאומה, נאדיה אנדרסון, אשר הייתה למודחת הראשונה. השתיים התחרו יחדיו בעונה ה-21 ובעונה ה-24 של "המירוץ למיליון". אנדרסון הייתה חלק מהברית השולטת במשחק, וביצעה מהלכים רבים. עוד בלטו בעונה זו ג'רמי קולינס וג'וש קיינפילד אשר עמדו בראש הבריתות המנוגדות בשלב האיחוד, אך הודחו אחד לאחר השני, והמתמודד החביב קית' נייל. נייל וקולינס שבו להופיע בעונה ה-31 של הסדרה, לצדה של המתחרה קלי וונטוורת' אשר הודחה בשלב מוקדם יחסית של התוכנית.

עונה שלושים - עולמות נפרדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה זו (בכורה: 29 בפברואר 2015) צולמה בניקרגואה, ומעמידה במבחן 18 מתמודדים אשר יחולקו לשלושה שבטים על פי מצבם החברתי-כלכלי: המעמד הביניים- צווארון לבן, מעמד הפועלים- צווארון כחול ו"ללא צווארון"-אנשים אשר חיים לפי תכתיבים שהציבו לעצמם. לגמר העונה הגיעו וויל סימס מהשבט של ללא צווארון, קרולין ריביירה משבט הצווארון הלבן ומייק הולוואי משבט הצווארון הכחול אשר זכה בגמר בתוצאה של 6-1-1. בעונה זו בלט מייק באופן ניכר משאר המתמודדים, בתחילה כאשר היה בברית השולטת של המשחק ובהמשך כאשר נודה על ידי קבוצתו עקב טעות שעשה במכירה הפומבית וסומן כמטרה ברורה, עם הגב לקיר זכה כמעט בכל החסינות והפרסים ומצא פסלוני חסינות שהובילו אותו למעשה לגמר. בלטו בעונה זו בנוסף שירין אוסקוי, אשר זכתה ליחס מזלזל מחלק מהגברים בתוכנית ולמרות זאת לא נשברה, ג'ו אנגלים הפיזי שאף על פי שהודח בשלב מוקדם לאחר איחוד השבטים זכה לאהבת הקהל (זכה כמתמודד האהוב של העונה), שניהם שבו לעונתה ה-31 של התוכנית. בנוסף, שתי מתחרות נוספות מהעונה. סיירה דון-תומאס והיילי פורד, חזרו להשתתף בעונה ה-34 של התוכנית.

עונה שלושים ואחת - קמבודיה: הזדמנות שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה זה (בכורה: 23 בספטמבר 2015) צולמה בקאו-רונג בקמבודיה, זו עונת האולסטארס המלאה והשלישית בתולדות התוכנית ולראשונה קהל הצופים הוא זה שבחר את משתתפי העונה החדשה מרשימה שפורסמה באתר התוכנית, הרשימה כללה 16 נשים ו-16 גברים שהפסידו בעונות קודמות ומכל קבוצה נבחרו עשרת האנשים עם כמות ההצבעות הגבוה ביותר, 20 המשתתפים האחרונים זוכים בעצם בהזדמנות שנייה לזכות במשחק. משתתפי העונה נחשפו בסיום הגמר של העונה השלושים ויצאו הישר מן השידור החי לטיסה לקמבודיה להתחיל את צילומי העונה החדשה. העונה בלטה במיוחד בהדחות המפתיעות שביצעו המתמודדים ככל שהתקדמו השלבים, וכן בהיווצרותם של "גושי הצבעה" בשלב האיחוד, קבוצת שורדים אשר הרכבה משתנה ממועצה למועצה שמצביעה ביחד ללא מחויבות לברית מסוימת. המנצח היה ג'רמי קולינס (עונה 29) אשר השתמש באסטרטגיית ״מגן הבשר״, שבה הוא שמר סביבו שחקנים מאיימים יותר ממנו במטרה לא להיות האיום החזק ביותר. קולינס ניצח בתוצאה 10-0-0 את ספנסר בלדסו וטאשה פוקס (שניהם מעונה 28). בנוסף אליהם בלטו ג'ו אנגלים (עונה 30) ששוב הוכיח עליונות פיזית, קלי וונטוורת' (עונה 29) שהייתה בתחתית והצליחה להתקדם בזכות שימוש נכון בפסלוני חסינות ואבי-מריה גומז (עונה 25) ששוב התבררה כשחקנית לא יציבה שתעשה הכל על מנת להתקדם.

עונה שלושים ושתיים - קאו רונג: כוח נגד מוח נגד יופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה זו (בכורה: 17 בפברואר 2016) צולמה בקו רונג שבקמבודיה, וכמו בעונה 28 - שמונה-עשר מתמודדים חולקו לשלושה שבטים: חכמים, חזקים, ואנשים יפים. בעונה זו הופיע לראשונה שינוי במשחק ביום ה-38, שבו המנצח במשימה קיבל את הזכות להדיח מושבע אחד, ולשלול ממנו את ההשתתפות וההצבעה במועצת הגמר. המתמודדת מישל פיצג'רלד (שבט היופי) זכתה במשימה זו, ובחרה להדיח את המושבע ניל גוטליב. פיצג'רלד גברה בגמר על המתמודדים אוברי בראקו משבט המוח אשר שלטה בעונה מבחינה אסטרטגית (שבה גם בעונות ה-34 וה-38), וטאי טראנג משבט היופי (שב בעונה ה-34) אשר מצא פסלון חסינות ובגד בכמה מהבריתות שלו (5-2-0 בהתאמה). בתוכנית האיחוד הזמרת סיה הכריזה במפתיע שהיא תורמת חמישים אלף דולר לטראנג, וחמישים אלף דולר נוספים לארגון זכויות בעלי-חיים, לאחר שהתרשמה מהחיבה שהפגין טראנג כלפי בעלי-חיים במהלך העונה. טוויסט נוסף מעונה זו הוא האפשרות לשלב שני פסלוני חסינות ליצירת פסלון חסינות אחד שניתן להשתמש אחרי הקראת הקולות. בעונה זו בלטו גם המתמודדת דבי וונר הצבעונית משבט המוח (שבה להשתתף בעונה ה-34) והמתמודדים סקוט פולרד וקייל ג'ייסון משבט החזקים אשר התנהגו בבריונות כלפי חברת שבטם אלישיה הולדן. עונה זו זכורה גם בקשה מבחינה פיזית ופונו בה מספר שיא של שלושה מתמודדים בשל סיבות רפואיות. אחד המתמודדים שפונו מהמשחק, קיילב ריינולדס, הוחזר לאחר מכן גם לעונה ה-34 של התוכנית.

עונה שלושים ושלוש - מילניאלים נגד דור X[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה זו (בכורה: 21 בספטמבר 2016) צולמה בפיג'י, ובה חולקו 20 מתמודדים לשני שבטים: דור המילניום (ילידי שנות ה-80 וה-90), נגד דור X (ילידי שנות ה-60 וה-70). בעונה זו הופיע לראשונה השימוש ביתרון המורשת ובו המוצא אם שורד עד היום ה-36 מקבל יתרון במשחק. במקרה זה, המתמודד חסין במועצת השבט של השישייה האחרונה. המוצאת הייתה ג'סיקה לואיס, שנאלצה להעבירו למתמודד אחר ביום ה-30, לאחר שהודחה (על ידי הגרלת אבנים, בפעם השלישית בלבד בתולדות התוכנית). טוויסט חדש נוסף היה באפשרות לגנוב פרס של מתמודד אחר. המוצא היה אדם קליין, שוויתר עליו לטובת המתמודד ג'יי סטארט, אשר השתמש בו ביום ה-36 במשחק. העונה התאפיינה במתמודדים אשר היו בעמדות מפתח נמוכות ובכל זאת התקדמו באמצעות הדחות מפתיעות, וכן באמצעות שימוש נבון בפסלוני חסינות. המנצח של העונה היה אדם קליין היהודי משבט דור המילניום, אשר ניחן ביכולת תמרון ויצירת קשרים עם מתמודדי התוכנית האחרים, מציאת פסלוני חסינות ובנוסף סיפור החיים של אמו אשר אובחנה כחולה בסרטן הריאות (ונרשמה יחד איתו לעונה ה-29 אך נאלצו לפרוש עקב מחלתה) ופטירתה זמן קצר לאחר חזרתו מן המשחק. קליין ניצח בתוצאה 10-0-0 את קן מקניקל משבט דור ה-X, שהיה בעמדת נחיתות בשבטו המקורי, אך בעזרת יכולתו הפיזית ונאמנותו הגיע לגמר, והאנה שפירו משבט דור המילניום שנתפסה כחלשה ופרנואידית בתחילת המשחק וזגזגה בין בעלי בריתה הרבים בניסיון לשכנע אותם לתת לה חסינויות. הבולט ביותר בעונה זו היה דייויד רייט, שכמו האנה, נתפס כחלש אך בעזרת יצירת ברית חזקה עם קן ובעזרת שימוש נבון בפסלי חסינות ואף יצירת פסלון חסינות מזויף הגיע למקום הרביעי והודח, מאחר ששלושת המתמודדים האחרים הבינו כי יפסידו לו בקולות המושבעים, רייט שב להופיע בעונה ה-38 של התוכנית. מתמודדים בולטים נוספים היו זיק סמית' (שב להופיע בעונה 34) שהיה לאיום בחלקו הראשון של האיחוד עד להדחתו, ג'יי סטארט שהיה לנבל העיקרי בעונה כאשר הדיח בני ברית חזקים במטרה להתקדם במשחק ושמר על יחסי אהבה-שנאה עם אדם לאורך כל העונה, וויל וואהל, המתמודד הצעיר ביותר בתולדות התכנית (18) אשר יצא לצילומי העונה בעודו עדיין תלמיד תיכון, ומיקיילה בראדשאו אשר התבלטה במיוחד כאיום כבר מתחילת העונה עד שהודחה במפתיע הדחה אחת בלבד לפני האיחוד (ושבה להופיע בעונה ה-34 של התוכנית).

עונה שלושים וארבע - הישרדות משני משחק - איי ממנוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה זו (בכורה: 8 במרץ 2017) צולמה באיי ממנוקה בפיג'י גם כן והיא עונת האולסטארס המלאה והרביעית במספר בתולדות התוכנית. בעונה זו 20 מתמודדים חוזרים אשר סגנון משחקם התאפיין ביכולתם לקחת סיכונים לצורך ביצוע מהלכים שהיוו נקודות מפתח בעונות הקודמות בהן שיחקו. בעונה זו ניצחה שרה לסינה (עונה 28) את בראד קולפפר (עונה 27) ואת טרויזן רוברטסון (עונה 24), בהצבעה של 7-3-0 בהתאמה. לסינה פעלה בתחכום, נקטה בגישה של זגזוג בין הבריתות ומצאה את עצמה בעמדת המפתח בכל הדחה. היא החזיקה שני יתרונות סודיים כאשר אחד מהם הוענק לה על ידי המתמודדת סיירה דון-תומאס (עונה 30) שהעניקה לה אותו אף על פי שלסינה עצמה הדיחה אותה. בנוסף בלטו בעונה זו טאי טראנג (עונה 32) אשר מצא שלושה פסלוני חסינות, אנדריאה בלקי (עונות 22, 26) אשר הייתה איום פיזי ואסטרטגי לאחר האיחוד ומיקיילה בראדשאו הצבעונית (עונה 33). בעונה זו, ובפעם הראשונה בתולדות התוכנית, הודחה המתמודדת סירי פילדס, אחת המתמודדות האהובות בתולדות התוכנית (עונות 12, 16, 20) אף על פי שאף אחד לא הצביע נגדה כלל במהלך כל העונה, במהלך מועצת השבט 5 מתוך 6 המתמודדים האחרונים היו חסינים מהדחה עקב יתרונות חסינות ושרשרת החסינות, לאחר ההצבעה במועצה שרה שיחקה ביתרון שקיבלה, ושני מתמודדים נוספים השתמשו בשלושה פסלוני חסינות על עצמם ועל מתמודדת נוספת, בנוסף בראד קולפפר היה חסין מראש עקב ניצחונו במשימת החסינות שנערכה לפני המועצה עצמה, מנחה התוכנית ג'ף פרובסט הסביר שעקב המצב שנוצר סירי היא היחידה שניתן לבחור בה וכי אין טעם לחשוף את הקולות ואף אמר כי אין שום קול שבחר בה, ולכן היא המודחת הבאה. בחלק הראשון של העונה בלטה סנדרה דיאז-טווין (מנצחת עונות 7, 20) אשר למרות היותה המתמודדת היחידה שניצחה פעמיים, הייתה לאחרונה שהודחה מבין המנצחים שחזרו לשחק. החלק הבולט ביותר בכל העונה, ועליו דובר רבות גם ברחבי העולם, הייתה מועצת השבט שבה המתמודד ג'ף ורנר (עונות 2, 31) הוציא מהארון את המתמודד זיק סמית' (עונה 33) וחשף אותו כטרנסג'נדר לעיני שאר המתמודדים במשחק במטרה להציל את עצמו במשחק ולהפיל את המטרה על סמית׳, דבר שזכה לשנאה רבה מהמתמודדים והקהל.

עונה שלושים וחמש - גיבורים נגד מרפאים נגד פעלתנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה זו (בכורה: 14 באוקטובר 2017) צולמה בפיג'י ומציגה 18 מתמודדים חדשים אשר יחולקו ל-3 שבטים לפי סוג תעסוקתם וכיצד הם נתפסים על ידי אנשים אחרים. בעונה זו ניצח המתמודד בן דריברגן יוצא המארינס משבט הגיבורים את המתמודדים כריסי הופבק משבט הגיבורים וראיין אולריץ׳ משבט הפעלתנים בהצבעה של 5-2-1 בהתאמה. דריברגן נתפס כמנהיג הברית השולטת בתחילת האיחוד אך התדרדר לתחתית ונאלץ להשתמש בשלושה פסלוני חסינות למען עצמו ברצף ובכך הפך למתמודד הראשון שעושה זו. הופבק בת ה-46 שהגיעה למקום השני נתפסה כמתמודדת חכמה ואסטרטגית והשוותה את שיא הזכיות לאישה בחסינות אישית (4 זכיות, מוחזק על ידי קלי ווגלסוורת' מעונה 1, ג'נה מורסקה מנצחת עונה 6 וקים ספרדלין מנצחת עונה 24, כאשר ספרדלין, המבוגרת ביותר מביניהן בזמן ההשתתפות, צעירה מהופבק ב-17 שנה). עונה זו התאפיינה במספר רב של פסלוני חסינות (9 פסלונים בסה"כ בכל העונה) וכן בכמות טוויסטים ויתרונות סודיים רבים. עם זאת, הטוויסט הבולט ביותר, ושזכה לקיטונות של ביקורת על ידי מעריצים ומבקרים כאחד, הוא שיטת ההדחה האחרונה לפני הגמר כאשר נותרו 4 מתמודדים. בניגוד לכל העונות האחרונות בהן כל המתמודדים מצביעים, בעונה זו הוחלט כי המנצח בחסינות יחליט את מי הוא לוקח לגמר ואילו השניים הנותרים יתחרו במבחן אש על המקום השלישי בגמר. הופבק שזכתה בחסינות וקיבלה את הטוויסט בהפתעה מוחלטת בחרה לקחת את אולריץ׳ אל הגמר ולהשאיר את דריברגן להתחרות מול המתמודד דבון פינטו, אותו הוא ניצח. הטוויסט ספג ביקורת כיוון שבין היתר הוא הוצג כיתרון למנצח במשימת חסינות, לא הוצג למתמודדים אלא רק ביום ההדחה אחרונה וכן הוא מבטל את החלק החברתי-אסטרטגי של המשחק. כמו כן, מעריצים רבים ראו את הטוויסט כהתערבות של ההפקה לטובת דריברגן שכן לולא הטוויסט, נראה כי דריברגן היה מודח על ידי שלושת המתמודדים האחרים, כמו כן כי דבון נתפס כמתמודד בעל הסיכויים הרבים יותר לנצח.

עונה שלושים ושש - אי הרוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה זו (בכורה: 23 בפברואר 2018) צולמה בפיג'י ומציגה 20 מתמודדים חדשים המוצגים בפניהם טעויות של שחקני עבר בצורה של הפריטים הקשורים לטעויות אלו ומוצגים באי הרוח כדוגמת יתרון המורשת של סיירה דון-תומאס מעונה 34 או פסלוני חסינות של מתמודדי עבר כמו זה של אנדריאה בלקי מעונה 26 אשר היה בכיסה בזמן הדחתה. מטרת המתמודדים היא ללמוד מטעויות העבר ולהימנע מהם אך בסופו של דבר רוב היתרונות (7 מתוך 11) לא היו בשימוש מוצלח פעם נוספת. בעונה זו ניצח המתמודד וונדל הולנד את המתמודד דומניק אבאטה בהצבעה של 5–6 כאשר בפעם הראשונה בתולדות התוכנית הצבעת חבר המושבעים למנצח הסתיימה בתיקו (5 קולות לכל אחד) והמתמודדת השלישית בגמר, לורל ג'ונסון - אשר לא קיבלה שום קול מהמושבעים, שברה את התיקו וקבעה את הקול המכריע. עונה זו זכתה לביקורות מעורבות, ובעיקר הפרקים שלאחר איחוד השבטים, כאשר רוב הטענות מסתכמות בהתמקדות התוכנית בטוויסטים, יתרונות העבר אשר מוצגים באי הרוח ומתמודדי העבר שהחזיקו בהם ופחות במתמודדים. ביקורת נוספת היא על עריכת העונה הצפויה מידי אשר התמקדה בעיקר בהולנד ואבאטה והתעלמה כמעט לחלוטין ממשתתפים רבים אשר הגיעו לשלבים מאוחרים בתוכנית. עונה זו נחשבת על ידי מעריצים כאחת הגרועות והמשעממות בתולדות התכנית.

עונה שלושים ושבע - דוד נגד גוליית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה זו (בכורה: 26 בספטמבר 2018) צולמה בפיג'י ומציגה 20 מתמודדים חדשים המחולקים לשני שבטים: דוד, האנדרדוגים אשר נאלצים להתמודד עם אתגרים ולעבור מכשולים בחייהם וגוליית, מתמודדים אשר משתמשים ביכולותיהם ויתרונותיהם על מנת להגיע גבוה. באיחוד של העונה מתמודדי שבט גוליית היו ברוב על מתמודדי שבט דוד שהצליחו להפוך את מאזן הכוחות כאשר איחדו את היתרונות שהם השיגו בנפרד ביניהם: כוח הצבעה כפול, פסלוני חסינות ולראשונה במשחק פסלון חסינות מסוג "נולפייר" אשר יכול לבטל כוחו של פסלון חסינות ולהחשיב מחדש את הקולות שבוטלו אם המתמודד שהשיג אותו מפנה את הנוליפר לאדם הנכון, המתמודד קארל בוּדרוֹ משבט דוד אשר מצא את הנוליפר הצליח להשתמש בו נכון וביטל את הפסלון החסינות שהשתמש המתמודד דן רנגרינג משבט גוליית וכך הוביל להדחתו. בסופו של דבר לגמר הגיעו מייק ווייט ואנג'לינה קילי משבט גוליית אשר ניהלו אסטרטגית את המשחק לאחר שהרוב של שבט דוד נפל כאשר הם התחילו להדיח אחד את השני, וניק ווילסון שהיה היחידי משבט דוד שהגיע לגמר אשר זכה בשלושה אתגרי החסינות האחרונים וניצח את ווייט וקילי בהצבעה של 7-3-0(בהתאמה). עוד בלטו בעונה הזאת דייבי ריקנברגר שמצא 2 פסלוני חסינות, ג'ון הניגן המתאבק החברותי והרגיש באופן מפתיע משבט גוליית, וכריסטיאן הוּביקי אשר בלט בחוכמתו וחביבותו והוגדר על ידי הקהל בחוץ כמתמודד הכי אהוב העונה.

עונה שלושים ושמונה - קצה ההכחדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה זו (בכורה:20 בפברואר 2019) צולמה בפיג'י ומציגה 14 מתמודדים חדשים שמתמודדים לצד 4 מתמודדים חוזרים ובולטים מעונות קודמות: ג'ו אנגלים (עונות 30,31) שהוכיח שוב יכולות פיזיות, דייויד רייט (עונה 33) שהוכיח שוב יכולות אסטרטגיות, קלי וונטוורת' (עונות 29,31) שהוכיחה שוב את יכולתה לשרוד הדחות למרות מיקומה בתחתית וכמטרה ברורה מתחילת העונה אצל שאר המתמודדים אך לבסוף הודחה עם פסלון חסינות בכיסה ואוברי בארקו (עונות 32,34) שהודחה גם עם פסלון חסינות וגם עם כוח הצבעה כפול בכיסה והיא למתמודדת הראשונה שהודחה כך בתוכנית. האלמנט המרכזי בעונה היה אי "קצה ההכחדה" אשר שימש כאי של הזדמנות שנייה עבור המתמודדים שמודחים מהתוכנית כאשר רגע אחרי שמודחים במועצת שבט עליהם להחליט אם לוותר או להמשיך את המשחק באי ההכחדה בשביל סיכוי לחזור למשחק. באי ההכחדה התנאים יותר קשים למחיה והקושי הנפשי גם גדול יותר כאשר המתמודדים מנותקים ומבודדים מהמשחק. השוהים באי היו צריכים לחכות עד לאיחוד שם הייתה משימה שבה חזר המתמודד ריק דבנס למשחק ולמפסידים הייתה אפשרות להמשיך לחכות להזדמנות הבאה לחזור למשחק ולהפוך לחבר המושבעים, דבר זה גרם לכך שפעם ראשונה במשחק המושבעים הם מתמודדים שעדיין במשחק ואחד מהם חוזר למשחק ולכך שהחבר המושבעים העונה הפך לגדול ביותר אי פעם עד כה עם 13 מתמודדים. אף אחד מהמודחים לא סירב להזדמנות של אי ההכחדה כאשר רק 2 מתמודדים פרשו אחרי שהפסידו במשימת האיחוד והם היו היחידים בעונה שלא היו כמושבעים. זוכה העונה היה המתמודד השני שחזר מאי הכחדה ביום ה־35 והוא כריס אנדרווד שניצח את גאווין וויטסון וג'ולי רוזנברג בהצבעה של 9-4-0(בהתאמה). אנדרווד הזוכה המפתיע למרבה הפלא שיחק במשחק עצמו רק 13 ימים כאשר היה המודח השלישי ושהה 26 ימים באי ההכחדה והצליח לזכות ברוב קולות המושבעים בכך שיכל להתחבר אישית לשאר המושבעים שבאי ההכחדה ושכנע שהוא הצליח ב-3 הימים האחרונים למשחק להספיק מה ש-2 המתמודדים האחרים לא הספיקו ב-39 ימים של המשחק וביניהם: לשכנע את המתמודדת לורן אוקונל להשתמש עבורו בפסלון החסינות שלה, להשתמש בעצמו בפסלון חסינות עבורו, להכין פסלון חסינות מזויף, לזכות באתגר החסינות אישית האחרון ולוותר על השרשרת כדי להוכיח את עצמו מול המושבעים בכך שלקח עימו לאתגר הדלקת האש את המתמודד האהוד ביותר על המושבעים ריק דבנס שהיה נחשב כאיום הגדול ביותר במשחק וניצח אותו. דבנס היה המתמודד הבולט ביותר בעונה, אחרי שהודח וחזר באיחוד מאי ההכחדה הפגין דומיננטיות רבה במשחק, זכה ב-4 אתגרי חסינות אישית והיה כמתמודד הראשון בתוכנית אשר השתמש ב-4 פסלוני חסינות, כמו כן זכה דבונס לפרס מיוחד של 100,000 דולר מהזמרת סיה כמתמודד האהוב ביותר עליה העונה. ניצחון זה של אנדרווד, שהודח ביום השלישי במשחק, והיה למתמודד היחיד שמודח מהתוכנית, חוזר ומנצח בתוכנית - זכה לביקורות רבות מצד מעריצים רבים.

עונה שלושים ותשע - אי האלילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה זו (בכורה:25 בספטמבר 2019) צולמה בפיג'י והשתתפו בה 20 מתמודדים חדשים לצד 2 מתמודדי עבר: רוב מריאנו (עונות 4,8,20,22) וסנדרה דיאז-טווין (עונות 7,20,34) ששימשו כמנטורים בעונה זו ולא כמתמודדים בתחרות ושולבו עם האלמנט המרכזי של העונה-אי האלילים. אי שנשלחים אליו המתמודדים ופוגשים שם את מריאנו ודיאז-טווין שבכל פעם מעבירים להם שיעור בנושאים שונים שקשורים למשחק (כגון; הדלקת אש, לקיחת סיכונים, הכרת השבט ועוד) ואחרי השיעור הם בוחנים אותם באותו נושא ואם המתמודדים עוברים את המבחן בהצלחה הם זוכים לרמז לפסלון חסינות או ליתרון כלשהו במשחק. למרבה האירוניה זוכה העונה טומי שיהן שניצח את דין קובלסקי ונורה סאלמאן בהצבעה של 8-2-0 (בהתאמה) הוא היחיד משלישיית הגמר שלא עבר שיעור באי הפסלונים ובסופו של דבר שיהן למשך כל העונה לא מצא אף פסלון חסינות (שעונה זו התאפיינה בפסלוני חסינות רבים) או יתרון במשחק או שרשרת חסינות ואף היה הזוכה היחידי שבשיטת הרביעייה האחרונה החדשה עד כה אשר לא ניצח את מבחן האש או את משימת החסינות האחרונה וקיבל את רוב קולות המושבעים בזכות המשחק החברתי המשובח שלו והפגנתו בשליטת מידע ממתמודדים במשך כל העונה. בעונה זו נשבר השיא של המתמודדים שהודחו עם פסלון חסינות בידם (3 מתמודדים ביניהם המתמודדת קלי קים שהייתה לאישה הראשונה שהודחה עם 2 פסלוני חסינות בידה והמתמודדת השנייה במשחק סה"כ) וגם הזמרת סיה לראשונה הביאה פרס של 100 אלף דולר ל-2 מתמודדות: ג'נט קרבין ואיילין סקוט. אך מעל הכל המקרה הבולט והמדובר ביותר בעונה זו, היה תלונתה של המתמודדת קלי קים על התנהגות ונגיעות בלתי הולמות שהיו מצד המתמודד דן ספילו כלפיה וכלפי מתמודדות נוספות. אחרי ההתלוננות ספילו קיבל שיחת אזהרה. אף שהיה ניסיון של המתמודדים עצמם להדיח את דן פה אחד במועצת השבט הסמוכה, הייתה זו קים שהודחה במועצה זו. לבסוף, סולק ספילו ביום ה-36 על ידי ההפקה, לאחר שהיה מעורב בתקרית נוספת שבה לטענת ההפקה הייתה מעורבת מישהי מטעם ההפקה. עם הדחתו מהתכנית, נמנעה ממנו גם הזכות להפוך למושבע, ובכך הפך ספילו למתמודד הראשון בתוכנית שסולק על ידי ההפקה. בעקבות המקרה עלו ביקורות שליליות רבות על כך שההפקה נתנה לדבר זה להתקיים במשך זמן ממושך ולא הדיחה את ספילו באופן מיידי. פרובסט ראיין את קים בפרק האיחוד על המקרה והתנצל בפניה בשמו ובשם ההפקה על אי לקיחת האחריות במקרה זה ובהבטחה של שינוי כללי המשחק כדי למנוע מקרים כאלה בעתיד. התקרית הטילה צל רב על העונה שנחשבת עקב כך, לאחת החלשות והשנואות ביותר בתולדות התכנית.

עונה ארבעים - מנצחים במלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה זו עלתה לשידור בפברואר 2020 כעונת האולסטאר המלאה החמישית בתוכנית. המתחרים בעונה הם 20 מתמודדי עבר, כולם מתמודדים שניצחו בעונות שונות של התוכנית. העונה כוללת אלמנט "קצה ההכחדה" (Edge of Extinction) ומשלבת אלמנט חדש של "מטבעות אש" במסגרתו המתמודדים יכולים לקנות אוכל ויתרונות במשחק. בשונה מיתר העונות בהן הפרס למקום הראשון היה מיליון דולר, בעונה זו הפרס למקום הראשון הוכפל ל-2 מיליון דולר - הפרס הגדול ביותר לתוכנית ריאליטי אי פעם. בדומה לעונה ה-38 של התוכנית, השחקנים שהודחו עברו לאי נפרד, "קצה ההכחדה", ושהו בו יחד עם כל המודחים שהודחו לפניהם (ללא דו-קרב והדחה סופית, כפי שהיה נפוץ בעונות אחרות). ב"קצה ההכחדה" קיבלו המודחים משימות שונות באמצעותן יכלו להשיג מטבעות משחק. בחלק מהמשימות קיבלו המודחים יתרון שיכלו למכור לשחקנים במשחק תמורת מטבעות, או להפעיל סנקציות כנגדם אם לא יקבלו מטבעות (כגון יתרון הסחיטה). המודחת הראשונה נטלי אנדרסון (זוכת עונה 29) הפגינה דומיננטיות רבה במשימות באי ההכחדה והשיגה מספר רב של מטבעות משחק ולבסוף חזרה למשחק בשישיה הסופית ואף הגיעה לשלישיית הגמר.

בשלביה הראשונים של העונה הודחו בעקביות השחקנים הוותיקים יותר, אשר שיחקו בעונות המוקדמות של הישרדות, ביניהם בוסטון רוב, פארווטי שאלו, אית'ן זון, וטייסון אפוסטול. טייסון חזר למשחק מ"קצה ההכחדה" לאחר שניצח באתגר, רק כדי להיות מודח בשנית מספר פרקים לאחר מכן. מתמודדת ותיקה נוספת שהודחה בשלב השבטים הייתה סנדרה דיאז-טוויין, המנצחת הכפולה הראשונה ואז היחידה בתולדות הישרדות. בניגוד לרוב המתמודדים מעונות התוכנית המוקדמות, דיאז-טוויין השתלבה בשבט והתחברה לברית הרוב, בפרק ההדחה הכפולה, שבטה של סנדרה הפסיד במשימה וניגש להדחה, התכנון היה להדיח פה אחד את המתמודדת דניס סטייפלי (זוכת עונה 25), דיאז-טוויין החליטה להעניק לדניס את פסלון החסינות שבו היא החזיקה על מנת שתשתמש בו ותדיח מתמודד אחר, אך סטייפלי החליטה להדיח בהפתעה את סנדרה בעצמה, עם קול אחד בלבד. דיאז-טוויין הייתה המתמודדת היחידה שהחליטה שלא להישאר ב"קצה ההכחדה" ועזבה אותו עם הגעתה לשם, תוך שהיא מכריזה על "סיום הקריירה שלה בהישרדות".

בנוסף פארווטי שאלו ורוב מריאנו שברו את השיא של סירי פילדס ואוסקר "אוזי" לוסת' פרווטי עם 130 ימים במשחק ו״בוסטון רוב״ שבר את השיא של אוזי לוסת' (128) ופרווטי שאלו עם 131 ימים במשחק.

בלטו בעונה זו המתמודדים טוני ולאצ'וס (זוכה עונה 28, עונה 34), אשר זכה מספר פעמים בחסינות אישית וכן הצליח ליצור תנאים להדחה בהפתעה של מתמודדת (סופי קלארק, זוכה עונת 23) אשר החזיקה ברשותה פסלון חסינות וכן בת בריתו שרה לסינה (עונה 28, זוכת עונה 34). ולאצ׳וס ולסינה, שהשתתפו זה לצד זה גם בשתי השתתפויותיהם הקודמות, שלטו ביחד ברוב שלבי המשחק עד שהתחרו זו בזה באתגר האש האחרון, בו ניצח טוני.

בגמר, אשר לראשונה בתולדות התוכנית התקיים בשל מגפת הקורונה ללא קהל כאשר המנחה ג'ף פרובסט משדר מאולפן ביתי בחנייה שלו והמתמודדים מתקשרים איתו דרך תוכנת זום, ניצח טוני ולאצ'וס את נטלי אנדרסון ואת מישל פיצג'רלד (זוכת עונה 32) בהצבעה 12-4-0 בהתאמה. כמו כן, בשל הקורונה, לראשונה בתולדות התוכנית לא התקיימה תוכנית איחוד.

עונה ארבעים ואחת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הישרדות 41

בישראל, בשלהי ספטמבר 2021 החל שידור עונתה ה-41 (אנ') והחדשה של התוכנית ב-yes (VOD), בצמוד לשידורה בארצות הברית.

צילומי התוכנית התעכבו עקב מגפת הקורונה העולמית, ובתחילה רצו לקרוא לעונה "Survivor: Dawn of a New Era".

גם עונה זו, כמו תשעת קודמותיה, צולמה באיי פיג'י.

בסופו של דבר עם תחילת העונה החליטו לקצר אותה ל-26 יום (במקום כ-39 יום כבשאר העונות, עקב מגפת הקורונה בארצות הברית ובפיג'י) ול-18 מתמודדים בלבד, שחולקו בין 3 שבטים: יאסה (צהוב), אוּאה (ירוק), לוּבוּ (כחול).

מעבר לכך, היו עוד שינויים דראסטיים נוספים לפורמט התוכנית גם במשחק עצמו.

ביום ה-12, 3 השבטים התפרקו והגיעו לאיחוד, אך בשל טוויסט חדש, לא כולם מבטיחים את מקומם בשבט המאוחד "ויאקאנה". המתמודדים חולקו ל-2 קבוצות (צהוב וכחול) בעזרת הגרלת אבנים, הקבוצה הכחולה ניצחה וזכתה בחסינות במועצה הבאה ובסעודת האיחוד. אחת המתמודדות, אריקה קיבלה אבן אפורה ולא השתתפה במשימה, בנוסף, היא נשלחה לאי נפרד לגלות של יומיים שם קיבלה הזדמנות לנפץ שעון חול כדי לשנות את העבר, כלומר השבט הצהוב יקבל חסינות והכחול ידיח את אחד מחבריו, אריקה בחרה לשנות את העבר.

בלטה בעונה ברית חזקה אך עם סדקים של כל השחקנים האפרו אמריקאיים של העונה אך בשל חוסר אימון בין המתמודדים שהיו בברית היא התפרקה והודחו זה באחר זה בכך שהיחיד שהעפיל לגמר מהברית היה דשון. בעונה זו ניצחה אריקה קסופאנן, הקנדית הראשונה במשחק (ולימים יצאה מהארון ונהייתה למנצחת הלסבית הראשונה במשחק) את דשון ראדן ואת זאנדר הייסטינגס. עוד התבלטה בעונה זו, שאנטל "שאן" סמית' ששלטה במשחק עד להדחתה למרות שנכנסה למריבות עם בן בריתה וחבר ברית האפרו אמריקאים דשון ראדן.

עונה ארבעים ושתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונתה ה-42 (אנ') של התוכנית עלתה לשידור בארצות הברית ב-9 במרץ 2022, ששודרה עד לפרקה השנים-עשר (חמש-עשרה פרקים בישראל) שישודר ב-25 במאי 2022 בארצות הברית.[3]

גם לעונה זו לא-ניתן שם, והיא צולמה ברצף לאחר צילומי העונה ה-41, כך שהמתמודדים לא היו מודעים לשינויים הדראסטיים בפורמט שהחלו כבר בעונה הקודמת.

גם עונה זו, כמו עשרת קודמותיה, צולמה באיי פיג'י.

גם עונה זו הייתה קצרה מהרגיל עם 26 יום בלבד (במקום כ-39 יום כבשאר העונות, עקב מגפת הקורונה בארצות הברית ובפיג'י) כמו בעונה הקודמת, וגם בה חולקו 18 שורדים בלבד בתחילה העונה ל-3 שבטים: שבט איקה (כחול), שבט טאקוּ (כתום) ושבט ואטי (ירוק). עונה זו הייתה מאוד דומה לקודמתה (41), עקב היותה עונה חלוצה בעידן החדש של התכנית. טוויסטים ויתרונות שהיו בעונה הקודמת כגון ״יתרון הזהירות״, ״שעון החול״, ״לעשות או למות״, ״הירייה באפלה״ ועוד שלל יתרונות חזרו לעונה. מנצחת העונה היא מריאן אוקץ׳ הקנדית בת ה־24, אשר השתמשה באישיותה העליזה אך רגישה בכדי להתקדם במשחק ולשמור על פרופיל נמוך, עד לשישייה האחרונה בה הצליחה לעשות מהלך להדחת האיום האסטרטגי של העונה, עומאר. מריאן ניצחה את מייק טרנר ואת רומיאו אסקובר ברוב קולות של 7-1-0 לאחר הופעה מוצלחת במיוחד במועצת השבט האחרונה בגמר. בישראל, ב-15 באפריל 2022 עלתה המחצית הראשונה (שישה פרקים מתוך שנים-עשר) של העונה ה-42 לשידור ב-yes VOD. שאר פרקי העונה עד אחרונה עלו לאחר מכן מדי שבוע (חמש-עשרה פרקים בישראל).

עונה ארבעים ושלוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונתה ה-43 (אנ') של התוכנית עלתה לשידור בארצות הברית ב-21 בספטמבר 2022.[3]

גם לעונה זו לא-ניתן שם כמו שתי קודומותיה, אך יחד עם זאת היא צולמה כשנה לאחר צילומי העונה ה-42, ולא-ברצף כמו שתי קודמותיה, כך שהפעם המתמודדים היו מודעים לשינויים הדראסטיים בפורמט שהחלו כבר עם עונתה ה-41.

כבר בחודש מרץ 2022, רשת CBS האמריקאית חידשה מראש את התוכנית לעונותיה ה-43 וה-44.

גם עונה זו, כמו אחת-עשרה קודמותיה, צולמה באיי פיג'י.

גם עונה זו הייתה קצרה מהרגיל עם 26 יום בלבד (במקום כ-39 יום כבשאר העונות, עקב מגפת הקורונה בפיג'י) כמו בשתי עונותיה הקודמות, וגם בה חולקו 18 שורדים בלבד בתחילה העונה ל-3 שבטים: וסי (אדום), באקה (צהוב), קוקו (כחול).

בעונה זו השתתפה אצנית פראלימפית, נואל למברט, שהשתתפה בריצת 100 מטר בהמשחקים הפאראלימפיים בטוקיו בשנת 2020 וסיימה 6 לאחר שקבעה שיא אמריקאי חדש. מתמודדים בולטים נוספים בעונה היו ג׳סי לופז וקודי אסנמאקר משבט וסי, שנהיו לצמד מוקדם מאוד ששלט אסטרטגית במשחק ובהרבה הדחות, עד לשישייה האחרונה בה ג׳סי החליט לבגוד בקודי, עקב היותו איום. הבגידה נחשבת אחד הרגעים החזקים בעידן החדש של התכנית. קרלה קרוּז גוֹדוֹי משבט קוקו הייתה מאוד מעורבת חברתית בתחילת המשחק עם שאר השבט שלה, אך עם הזמן איבדה מהמומנטום. למרות זאת, עדיין הייתה מועמדת חזקה לזכייה. בשבט באקה חלה יריבות בן אליזבת׳ ״אלי״ סקוט ומייק גייבלר, עקב חילוקי דעות וחשד הדדי. בפרק האיחוד, גייבלר החליט להפתעת כולם לזרוק את שמה בפומבי לאחר שחיטטה לו בתיק, מה שהוביל להדחתה בסופו של דבר. בעונה זו נקבע תקדים בו הוחלט להפסיק משימת חסינות אישית ולהעניק 2 שרשראות חסינות למתמודדים הנותרים. ברביעייה האחרונה, ניצחה קאסידי והחליטה לקחת איתה את אוון ולשלוח את ג'סי וגייבלר למשימת האש, פורמט שהתחיל מעונה ה-35. מנצח העונה היה גייבלר, מומחה שסתום הלב בן ה־51, שנהיה למנצח השני המבוגר ביותר בסדרה רק אחרי בוב קראולי (17) . הניצחון של גייבלר הפתיע הרבה אנשים, עקב הצגתו בעריכה באופן ליצני בתור בחור לא הכי מודע. למרות זאת, גייבלר השתמש בקשריו החברתיים הרבים בכדי לוודא שתמיד יש לו לאן ואיך להתקדם בזמן שהאיומים הגדולים יותר מדיחים אחד את השני. גייבלר הביס ברוב קולות של 7-1-0 את קאסידי קלארק ואת אוון נייט בגמר. גייבלר התחייב כי יתרום את כל הפרס לארגוני סיוע ליוצאי צבא הנזקקים לסיוע ותמיכה נפשית ופסיכולוגית, דבר אשר אף זוכה לא עשה עם הפרס הכספי בעבר.

בישראל, ב-22 בספטמבר 2022 עלה הפרק הראשון (מחולק לשני פרקים בישראל) של העונה ה-43 לשידור בערוץ yes TV ACTION וב-yes VOD, בצמוד לשידורה בארצות הברית.

עונה ארבעים וארבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונתה ה-44 (אנ') של התוכנית עלתה לשידור בארצות הברית ב-1 במרץ 2023. כיאה לעידן החדש של התכנית, עונה זו נמשכה כ־26 ימים וצולמה בפיג׳י. הקאסט, כמו קודמו, שצפה בעונות 41 ו־42, היה יותר מודע ומוכן לשינויים הדראסטיים של התכנית. טוויסט ייחודי לעונה זו שנוסף היה ״אליל בכלוב״ - כלוב נעול שהופיע למראה כל עם יתרון בפנים, שבשביל לפתוח אותו היה צריך לחפש את המפתח. היתרון בתוך הכלוב היה אליל חסינות סודי ואליל מזויף ללא כוח, לשימושם החופשי של פותח הכלוב. לכל שבט הצורה של האליל האמיתי והמזויף הייתה שונה, אשר התחלפה בין שלוש צורות שונות (שרשרת חרוזים, שרשרת מדליה ושרשרת מטבע), דבר אשר נועד ליצור בלבול בקרב השחקנים.

הקאסט חולק לשלושה שבטים: שבט ראטוּ (כתום), שבט סוֹקה (ירוק) ושבט טיקה (סגול). שבט האיחוד נקבע וה-וה וצבעו שחור עם סממנים אדומים.

בחלק הראשון של העונה, נשלח מתמודד מכל שבט לאי נפרד ובו הגריל שבט אחר אליו הוא חוזר עם פסלון חסינות. כמו כן, לפני האיחוד, הוערבבו השבטים מחדש לשתי קבוצות והתחרו לפני כן במשימת חסינות קבוצתית, כאשר הקבוצה שניצחה הבטיחה את מקומה באיחוד והקבוצה השנייה נשלחה למועצת שבט והדיחה את אחד מחבריה.

מתמודדים בולטים בעונה היו מת'יו גרינסטד-מיילי משבט ראטו, אשר היה חברתי מאוד ואסטרטג מבטיח, אך לאחר שטיפס על סלע במטרה לצוד סרטנים, נפל ופרק את הכתף. הוא הצליח להישאר במשחק עד יום 11, שבו פרש עקב כאבים חזקים בכתף בעקבות הנפילה. בשבט סוקה היה את דאני מאסה השובב, אשר היה חברותי אך יהיר ואהב לעשות סלטות. מאותו השבט, פראני מרין ומאט בלאנקנשיפ, פיתחו קשר חברותי שהתפתח למתח רומנטי שאותו היה קשר להסתיר. פראני בפרט הייתה מתמודדת חזקה במשימות חסינות אישית. משבט טיקה היה את ברוס פרולט בן ה־46 אשר נחבט בראשו במשימה הראשונה ונאלץ להתפנות מהאי כבר בלילה הראשון. זאת ועוד הפכו את שבט טיקה לשבט חלש ביחס לשאר, שלאחר האיחוד נשארו ממנו רק שלושה חברים מקוריים: קרולין וויגר, קרסון גארט וג׳אמיל ״ג׳אם ג׳אם״ ארוֹצ׳וֹ. שלושת המתמודדים האלו הצליחו כנגד כל הסיכויים, להתקדם במשחק עקב כישרונם החברתי-אסטרטגי והיתרונות של כל אחד מהמתמודדים, מה שהוביל לכך שכל השלושה היו ברביעייה האחרונה ושניים מהם בשלישיית הגמר. קרולין בפרט הייתה מתמודדת מאוד פופולרית, עקב היותה בעל אופי אקצנטרי וייחודי מאוד, שהחליטה לבוא הכי אותנטית שאפשר. היידי משבט סוקה היא הפיינליסטית השלישית, שזכתה במשימת החסינות האחרונה אך החליטה לעשות את משימת האש בעצמה נגד קרסון, פייבוריט המושבעים לזכייה, כדי להשתמש בכך מול חבר המושבעים. היא שברה את שיא המהירות במשימת האש ועלתה לגמר.

מנצח העונה הוא ג׳אם ג׳אם ארוצ׳ו הפוארטו-ריקני בן ה־36, שכישוריו החברתיים החזקים ביותר ביחד עם שלישיית טיקה החזקה, הצליח להעפיל עד לגמר ולהקסים את המושבעים להעניק לו את הניצחון. הוא הביס את היידי לאגארס-גרינבלט ואת קרולין וויגר ברוב קולות של 7-1-0 בגמר.

עונה ארבעים וחמש[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונתה ה-45 (אנ') של התוכנית שצולמה באפריל 2023 ועלתה לשידור בארצות הברית ב-27 בספטמבר 2023. עונה זו המשיכה במסורת החדשה בעקבות הקורונה ונמשכה 26 ימים, צולמה בפיג'י ובה 18 שחקנים. בעונה 13 פרקים כרגיל, אך בעקבות שביתת התסטריטאים, הוחלט להאריך את הפרקים לאורך של 90 דקות, במקום 60 דקות, על מנת למלא משבצות שידור שהתפנו עקב ביטול תוכניות אחרות בערוץ.

השבטים הראשוניים והצבעים שלהם בעונה זו: שבט לוּלוּ (צהוב), שבט ריבה (אדום), ושבט בלוֹ (כחול). בכל שבט 6 שחקנים. שם שבט האיחוד הוא דקוואקה וצבעו כתום.

בעונה זו הוחלט להחזיר למשחק את ברוס פרולט, שחקן מעונה ה-44 שנפצע במשימה הראשונה של העונה בראשו ופונה בהמשך היום, בהמשך התברר כשחקן צבעוני אך גם חזק ומאיים, שהוביל את השבט שלו לניצחונות קבוצתיים וניצחונות אישיים, ועם זאת נחשב כמטרד להרבה מחברי הקאסט, בפרט לבת שבטו קאטורה, שפיתחה איתו יריבות מתחילת המשחק. לכן השבט המאוחד ניצל הזדמנות שהפסיד במשימות חסינות אישית כדי להדיח אותו. במועצת השבט הראשונה, האנה, אחת המתמודדות ביקשה לפרוש ולוותר על הצבעה. כבר בתחילת העונה, שבט לולו התגלה כחלש פיזית, הפסיד בכל המשימות החסינות הראשונות ולכן מחצית מחבריו הודחו ברצף עד כדי שנוצר פער בכמות השחקנים בכל שבט, 3 מול 6 בשאר השבטים. לכן לאחר 8 ימי משחק, בוצעה חלוקה מחדש לשבטים. גם בעונה זו, שוחקה "יריה באפלה", שבה שחקן מוותר על ההצבעה שלו באפשרות להגריל חסינות מהדחה. בהדחה הראשונה של כל השחקנים במשחק, בחר המתמודד הקנדי קיילב לוותר על קולו והצליח להגריל חסינות אשר מנעה הדחה בה היה יכול להיות מודח פה אחד עם 11 קולות נגדו. בעונה זו, לאחר 15 עונות של היעדרות מאז עונה 30 ("עולמות נפרדים"), חזרה לראשונה "מכירה פומבית", שבה המתמודדים יכלו לקנות מצרכים ויתרונות לפי שיטת "המרבה במחיר". הסכום ההתחלתי של כל מועמד נקבע במשימת חיפוש שנערכה לפני המכירה, כמו כן המועמד שנותר בסוף המכירה עם הכי הרבה כסף בבעלותו, הפסיד את קולו במועצת השבט הקרובה.

המנצחת בעונה זו, די ויידארס בת ה־26, מתמודדת לטינית ממיאמי, הייתה מועמדת אסטרגית וחזקה מתחילת העונה, היא יצרה ברית מרובעת בשבט ריבה. ברית ששלטה לכל אורך העונה, התאחדה אחרי המיזוג והובילה את בני הברית לשישה הסופית, מתוכם שניים בגמר, במקביל ויידארס זכתה ב-3 משימות חסינות אישית, בפרט האחרונה, מה שהבטיח לה, לפי הפורמט החדש, מקום בגמר ובחירה מי יתמודדו במשימת הדלקת האש. ויידארס ניצחה בהצבעה חבר המושבעים 5-3-0, כאשר לצידה בן בריתה והרומן הפוטנציאלי אוסטין לי קון, והאנדרדוג ג'ייק אוקיין.

עונה ארבעים ושש[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטע זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך. הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

עונתה ה-46 (אנ') של התוכנית שצולמה ביוני 2023 ועלתה לשידור בארצות הברית ב-28 בפברואר 2024. עונה זו המשיכה במסורת החדשה, שנוצרה בעקבות הקורונה ונמשכה 26 ימים, צולמה בפיג'י ובה 18 שחקנים. בעונה 13 פרקים כרגיל, באורך של 90 דקות שידור עם שני פרקים ראשונים באורך של שעתיים, בדומה לעונה הקודמת, שבה בעקבות שביתת התסטריטאים, הוחלט להאריך את הפרקים לאורך של 90 דקות, במקום 60 דקות.

השבטים הראשוניים והצבעים שלהם בעונה זו: שבט יאנוּ (סגול), שבט סיגה (ירוק), ושבט נאמי (כתום). בכל שבט התחילו 6 שחקנים.

בעונה זו שבט יאנו מתגלה כשבט חלש שמפסיד באופן רציף במשימות החסינות, עד שבפרק השלישי של העונה, רנדן מונטלבו, מדען חלל, משבט נאמי, מוצא מהמשחק ע"י רופא התוכנית עקב נמק עצבי בידו ושבט יאנו ניצל מהדחה שלישית ברציפות.

בין השחקנים הבולטים העונה הם בהאנו גופל משבט יאנו, מבקר איכות טכנולוגית הודי שלמד ריקוד הודי מסורתי, שקיבל אזרחות אמריקאית ומייד הגיש מועמדות לתוכנית. גופל מתגלה כמתמודד פתוח יתר על המידה, רגיש מדי ופטפטן שלא מצליח לשמור בסוד את כל השיחות שמנהלים איתו והוא חושף אותם בפומבי במהלך מועצות שבט ובמשימות משותפות עם יריבים מהשבטים האחרים והוא הודח על ידי שבטו בהדחה גלויה. ונוס ואפה משבט נאמי, אנליסטית קנדית ממוצא אירני, שמנסה להוכיח שאינה רק יפה אך מוצאת עצמה בתחתית ההיררכיה בשבט בהתחלה, בן קצמן משבט סיגה, מוזיקאי מטאליסט חביב מפלורידה אשר משתמש בפועל "שרד" ("to shred") כחלק מצורת הדיבור שלו, וצ'ארלי דייויס, גם משבט סיגה, סטודנט למשפטים ומעריץ אדוק של טיילור סוויפט אשר מוצא עצמו בברית עם כל חברי השבט שלו וצריך להחליט איזה צד לבחור - הבנים או הבנות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרובסט לא הנחה את פרקי האיחוד בעונותיה הראשונות של התוכנית.
  2. ^ המנחה, ג'ף פרובסט, העיר בפרק ה-14 של העונה השמינית, עונת ה"אול סטאר", לפני הקרנת הסרט "בעל זבוב" בפני רוב מריאנו ואמבר ברקיץ', כי הספר "היה סוג של השראה" לתוכנית.
  3. ^ 1 2 3 Survivor (TV Series 2000– ) - Episode list - IMDb (באנגלית אמריקאית), נבדק ב-2024-02-09
  4. ^ הפתקים מסודרים, מטעמים של מתח טלוויזיוני, כך שההכרעה בהצבעה תתברר מאוחר ככל האפשר.
  5. ^ בעונה החמישית ובעונה ה-20 של התוכנית, הפכו מודחים חברים בחבר המושבעים עוד לפני איחוד השבטים.
  6. ^ לבד מתוצאות בעונה הראשונה, שהוקראו למתמודדים במועצת השבט עצמה.
  7. ^ בין השאר משיקולים של פציעה או מצב בריאותי לקוי של מתמודדים, המאלץ ניפויים בלי הצבעה.
  8. ^ החל בעונה ה-21, יום השידור של התוכנית הוא יום רביעי.
  9. ^ ראו למשל כאן(הקישור אינו פעיל, 26.5.2019), כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, וכאן(הקישור אינו פעיל, 26.5.2019).
  10. ^ רבות מהסדרות התארחו באיים קטנים באוקיינוס האטלנטי או באוקיינוס השקט.
  11. ^ טורו של דלטון רוס
  12. ^ טורו של דלטון רוס, דירוג העונות(הקישור אינו פעיל, 20 בדצמבר 2016)
  13. ^ בפועל, "אי הגאולה" לא שכן על אי נפרד אלא על חוף שונה.
  14. ^ בעונה ה-27 חשף המנחה ג'ף פרובסט כי קאמבי לא סבל מדלקת התוספתן כפי שנטען, וטען כי קאמבי זייף את כאביו על מנת לפרוש.
  15. ^ בפועל, המתמודד היחידי שניצל אפשרות זו היה רופרט בונהאם (עונות 7, 8, 20).