הכבשה דולי

הכבשה דולי (5 ביולי 1996 – 14 בפברואר 2003) הייתה תוצר השיבוט הגנטי (שיבוט הוא תהליך מלאכותי לשכפול יצור חי) הראשון בעולם של יונק הנוצר מתא בוגר.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

דולי שובטה בניסוי מדעי על ידי צוות מחקר בראשות איאן וילמוט במכון רוסלין למחקר בבעלי חיים (Roslin Institute) השייך לאוניברסיטת אדינבורו וממוקם בעיירה רוסלין שבסקוטלנד, ושם נשארה כל חייה. מטרתו המקורית של המחקר הייתה שיבוט תקין של בעלי-חיים מהונדסים גנטית לייצור חלבונים תרפויטיים, כגון אינסולין והורמון הגדילה בחלב שלהם. הכבשה דולי נוצרה מתא רקמה בוגר וממוין של עטין בטכניקת שיבוט בהעברת גרעין תא סומטי (Somatic Cell Nuclear Transfer) שבה מאחים תא ביצה שגרעינו הוסר עם תא סומטי.

הניסוי נערך בשנת 1996, וצלח רק לאחר מספר ניסיונות כושלים - מתוך 277 ביציות מופרות, רק 30 עברו חלוקה; מתוך אותן 30 ביציות רק תשע נקלטו באמהות פונדקאיות והובילו להריון; כל ההריונות נכשלו, מלבד אחד. ב-22 בפברואר 1997 פורסם הניסוי, ועורר ויכוחים אתיים רבים ברחבי העולם.

דולי המליטה שישה טלאים, אולם לא האריכה ימים ומתה בשנת 2003 בגיל שש, לאחר שהורדמה. דולי הומתה על מנת למנוע ייסורים נוספים ממחלת ריאות שבה חלתה. למחלה, שאופיינית לכבשים החיות בשבי, אין כל קשר להיותה תולדה של שיבוט. דלקת ריאות זו נוספה לדלקת מפרקים שממנה סבלה דולי. על אף טענות מוקדמות כי דולי סבלה מהזדקנות מואצת, נמצא כי הדבר לא נבע מעצם השיבוט^[1]. ב-9 באפריל 2003, הוצב פוחלצה של דולי במוזיאון המלכותי של סקוטלנד, באדינבורו.

הכבשה דולי היוותה פריצת דרך בעולם המדע בתחום השיבוט הגנטי. מאז שיבוט זה שובטו חיות נוספות, כגון חתול, פרה (2001), כלב (2005) וקוף (2018)^[2]. שיבוטה של דולי חולל סערה ביואתית, כשרבים הביעו חששם מפני שיבוט קרוב של בני אדם. שיבוטה של דולי העלה את הנושא לסדר היום במקומות רבים, ובכמה מדינות, כולל ישראל, חוקקו חוקים נגד שיבוטים^[3].

בריאיון לסיינטיפיק אמריקן בשנת 2008 התוודה וילמוט שזנח את השיבוט לטובת הפיכת תאים בוגרים לתאי גזע. "הגישה החדשה תאפשר לדברים להתקדם קצת יותר מהר"^[4].